עם בואו של הקיץ התחילו לצוץ גם הגבלות הצניעות המרתיחות בבתי הספר בישראל, שבחלקם לא מתביישים להוציא סרגלים ולמדוד את אורך המכנסיים של הילדות – כאילו אנחנו לא חיים במדינה מערבית וליברלית. תהינו האם הפרקטיקה המיזוגנית הזו מתקיימת רק בישראל, ואיך זה נראה במקומות אחרים ברחבי העולם.

מעט סדר במינוחים: בישראל כמעט לכל בית ספר יש תקנון לבוש, המתייחס למה אסור ומה מותר ללבוש בתחומי בית הספר ונכון לבנים ולבנות. לתקנון לבוש מכבד והגון בהחלט יש מקום – והוא אכן מתקיים לא רק בישראל אלא בשלל מדינות ליברליות. כאשר תקנון הלבוש הזה מתייחס לבנים ולבנות באופן שונה, מתרכז בעיקר בבנות ומציין פרטים כמו עובי הגופייה (ספגטי למשל) או מרחק המכנסיים מגובה הברך, הוא למעשה איננו תקנון לבוש אלא קוד צניעות.

בארצות הברית, למשל, אין תלבושת אחידה ברוב בתי הספר הציבוריים וכל אחד רשאי ללבוש מה שבא לו. כן מקובל להנחות את התלמידים שלא להגיע בפיג'מה ללימודים, וישנם בתי ספר בהם נאסר על הבנים להגיע בבגדי "כנופיות", כל אותם בגדי אוברסייז, כדי למנוע מהתלמידים להחביא כלי נשק מתחת. התלמידים בבתי הספר הפרטיים, עם זאת, מחויבים למדים מחוייטים: הבנים בחליפות והבנות בחצאיות וגרבי ברך-שיק.

ילדים בגנים ובבתי ספר יסודיים באיטליה לובשים סוג של חלוק לבית הספר: הבנים בחלוק משובץ כחול-לבן, הבנות בצבע אדום-לבן, ואלו זמינים בכל חנויות הבגדים במדינה. כשהתלמידים עולים לתיכון, החלוק יורד והחבר'ה יכולים ללבוש כל מה שעולה על דעתם, מה שבסוף מסתכם למדי הג'ינס והטי-שירט.

אחת לתקופה, כשטרנדים ומגמות אופנתיות חדשות נכנסות, קודי הלבוש נפתחים מחדש לפרשנות - למשל, ג'ינסים מחוררים הם היום בסטנדרט, כאשר עד לפני עשור היו נחשבים לפרובוקטיביים מאוד. לכן, יש לא מעט מדינות שהחליטו שהתנודות של מעצבי האופנה לא יזיזו אותן – והן שומרות על מדים ברורים לבנים ולבנות מזה מאות שנים.

הסגנון האנגלי הוא המפורסם ביותר והוא מגיע אי שם מתקופת ימי הביניים המאוחרים, כאשר נפתחו מקלטים ליתומים ולילדים ממשפחות עניות. אז לבשו הבנות שמלה באורך קרסול ומקטורן בצבע כחול כהה, ומאוחר יותר, בתחילת המאה ה-19, הציג כמעט כל בית ספר באנגליה את סגנון המדים שלו שנותר כמעט ללא שינוי עד ימינו. חגורה, מכנסיים/חצאית, עניבה וצווארון וי: קוד לבוש שמרני ומתוקתק.

גם בהודו, שהייתה מושבה בריטית עד לתחילת המאה הקודמת, נהגו ללבוש מדים שמזכירים מאוד את אלה הבריטיים. כיום, בהודו המודרנית, מדי בית הספר עדיין בדר חובה אך מעונבים פחות: הבנים לובשים חולצה לבנה ומכנסיים כחולים כהים, והבנות מתבקשות להגיע בחצאית. בחלק מבתי הספר המסורתיים יותר מגיעים הבנים עם טורבן מסורתי והבנות לבושות בסארי.

בגרמניה זוהו מדי התלבושת האחידה של בתי הספר עם מדי הנוער ההיטלראי, ומתוך רצון להתרחק מהאסוציאציה הקשה החליטו לא מעט בתי ספר לשלב את התלמידים בתהליך העיצוב של בחירת תלבושת חדשה. אולי דווקא זו היא הדוגמא היפה ביותר, שיכולה להוות השראה לרעיון ליישום מקומי: להביא את הילדים להיות חלק מהתהליך, לשלב אותם בחשיבה משותפת על תקנון לבוש מעודכן, מכבד והכי חשוב – שוויוני לכל.

עוד בקמפיין המכנסיים הקצרים של mako נשים: מחאת המכנסיים: ראשי ערים מצטרפים למאבק