לפני שבוע נכנס מיכאל קרן, מטפל ומנחה מעגלי גברים, למוסך שלו לטיפול שגרתי ברכב, והצטרף – כמו שהוא עושה פעמים רבות – אל המוסכניק שלו לקפה. אלא שהבוקר הזה היה אחר משאר הבקרים, ומיכאל העז להעלות בפני בעל המוסך נושא שהטריד אותו במשך זמן רב. הוא שיתף את השיחה שניהלו ביניהם בפוסט שכתב מיד לאחריה:
"גם בעיניי לסיפור הזה יש סוף טוב מדי, ולמרות שהוא אמיתי אני לגמרי אבין אם לא תאמינו לי. שיחה שהייתה ביני לבין המוסכניק שלי, שאני מאד מעריך, בעודנו שותים יחד קפה של 7 בבוקר.
אני: 'אני יכול לשאול אותך שאלה, או יותר נכון בקשה?'
המוסכניק: 'כן'.
אני: 'שמע, אני מתעסק הרבה בנושאים של מיניות ופגיעות מיניות ורציתי לשאול אותך לגבי הבחורה במשרד'.
המוסכניק: 'מי? תיקי?'
אני: 'לא, לא, אני מדבר על הבחורה העירומה. אתה אדם מבוגר וזה לא מקומי להטיף, אבל'...
המוסכניק: 'אה, היא? היא פה כבר שנים, אתה מאמין לי שאני בכלל לא שם לב שהיא שם?'
אני: 'בטח שאני מאמין לך. אבל אני כן שם לב, מי שנכנס שם לב. והיום זה לא מה שהיה פעם'.
המוסכניק: 'לא, אתה יודע איך זה'...
אני: 'כן בטח, אני יודע, הומור כזה של פעם, גברים מכוניות ובחורות עירומות. אבל נראה לי שהיום זה כבר פחות מתאים'.
המוסכניק: 'כן אתה צודק, היום זה כבר לא מתאים... תאמין לי, היא שם כבר אולי 15-20 שנה... אנחנו באמת צריכים להוריד את זה'.
אני: 'אז שאלך להוריד אותה?'
המוסכניק: 'כן, כן, תוריד'".
רוצה להיות גאה בזה שאני גבר
בהמשך הפוסט מספר קרן שהיה מאוד לחוץ לפני שפתח בשיחה. "פחדתי שיחשוב שאני חוצפן/פמיניסט/פעור. פחדתי כי ברור שעדיף לי שהמוסכניק שלי יחבב אותי, הרי אני לא גבר של פעם וברכבים אני לצערי לא מבין כלום", כתב, "אבל אני מדבר כל-כך הרבה עם בני נוער על החובה שלנו להנהיג, על ההכרח שלא נסכים בשתיקה עם הנורמות המגדריות הקיימות, אז קצת הרגשתי שאין לי ברירה. וואלה היה שווה לנסות".
"כמו שהמוסכניק שלי אמר, הוא בעצמו כבר מזמן לא שם לב שהיא שם. היא ניתלת כדי להגיד משהו על מה אנחנו מחשיבים כגברי"
לסיכום הודה קרן שהוא לא ציפה לצאת עם כזה סיפור הצלחה: "המוסכניק שלי הפתיע אותי לטובה בתגובה שלו. אבל אני חייב להגיד שברוב הפעמים שיצא לי להעיר על הומור סקסיסטי זה עבר בטוב. גם אם לא הסכימו איתי זה הביא שיחה כנה ומעניינת יותר מהשתיקה עליו. ממפגש כזה שבו הבן אדם לא מסכים איתי אני יוצא בידיעה שבפעם הבאה שמישהו יעיר לאותו אדם הוא כבר יהיה השני שמעיר. נדמה לי שככה מעוצבת כל נורמה חברתית, אז אני אופטימי. סבלני ואופטימי", כתב, וצירף לפוסט תמונה של "הבחורה מהמשרד (לא תיקי) בדרכה אל הפח, מכוסה לראשונה מזה 15-20 שנה".
תמונת עירום שניתלת במוסך - או בכל מקום עבודה אחר - לא ניתלת שם כדי להסב עונג לגברים החולפים על פניה, טוען קרן בשיחה עם mako. "כמו שהמוסכניק שלי אמר, הוא בעצמו כבר מזמן לא שם לב שהיא שם. היא ניתלת כדי להגיד משהו על מה אנחנו מחשיבים כגברי, ובדיוק בגלל זה נכון שהיא תלך לפח יחד עם תפיסת הגבריות שתלתה אותה שם לפני 20 שנה".
לפי התפיסה המיושנת הזו, הוא מסביר, כל מה שמעניין גברים הוא כוח ומין. "חשוב לי לגדל את הבן שלי בחברה שבה הנורמה היא שעירום קשור לקשר וליחסי קרבה ולא לסטטוס וליחסי כוחות", אומר קרן, "בשבילו שווה לי להסתכן ולהעיר. בשביל היכולת שלו ליצור קשרים של אמת וכבוד ובשביל שהגבריות שלו תושתת על ערכים עמוקים ולא על דימויים ריקים. וגם קצת בשבילי, בשביל שאדע שהעובדה שאני גבר לא מעידה עליי אוטמאטית שחרמנות ורברס ביד אחת הם הערכים המובילים של חיי. אני גבר, זה חלק ממה שאני, זו אולי הזהות הכי מרכזית בחיי. אני רוצה להיות גאה בה".
