אתמול אישר בג"צ פסק דין של בית הדין הרבני הגדול לפיו אישה שבגדה בבעלה איננה זכאית למחצית משווי הבית בו התגוררו ביחד. הקביעה המקוממת הזו מהווה הרכנת ראש מסוכנת של מערכת המשפט אל מול הדין הדתי שבבסיסו הוא דין מפלה. דין שלא רק שנכתב על ידי גברים בלבד, אלא שגם הדיינים השופטים על פיו, הם על טהרת הגברים האורתודוכסיים.
ב-1994, קבע בג"צ את "הלכת בבלי", לפיה גם אם הדין הדתי הוא הקובע בענייני נישואים וגירושים, הרי שבכל הקשור לחלוקת הרכוש בין הצדדים הדין האזרחי שאינו שופט בני אדם על פי התנהגותם המינית, הוא המחייב.
בעוד שופטי הרוב בהחלטה האחרונה, אלכס שטיין ודוד מינץ, הסתמכו על טיעונים פרוצדורליים כדי לאשר את החלטת בית הדין הרבני, שופט המיעוט יצחק עמית, היה היחיד שנתן אור למציאות העגומה וכתב כי "הן תוכנו של פסק הדין והן הרטוריקה של פסק הדין, מסיגים אותנו לימים של טרום הלכת בבלי".
השופט עמית צודק. הלכת בבלי שימשה כסכר אשר הגן על נשים מפני הדין הדתי והמפלה. דין שהן תוכנו והן הדיינים המופקדים על פרשנותו, נוקטים גישה המפלה לרעה נשים. אישה שמקיימת יחסי מין מחוץ לנישואין צפויה בדין הדתי לשלל סנקציות ביחס למזונותיה ולרכושה, סנקציות שעד כה בתי הדין האזרחיים הגנו על הנשים מפניהן. שמרנותו של בג"צ הופכת לרפיסות שהנפגעות המרכזיות שלה הן נשים שמוצאות עצמן נתונות לחסדיו של דין דתי ומפלה.
בהחלטתם הפילו השופטים שטיין ומינץ את הסכר שהגן על הנשים מפני הדין הדתי וקידמו אותנו צעד נוסף אל עבר הפיכתנו למדינת הלכה דה פקטו. מדינה שמתנהלת על פי דין דתי אנכרוניסטי שנכתב בתקופה בה נשים היו לא יותר מ"עזר כנגדם" של הגברים וכעת בחסות בג"צ, עלולות למצוא את עצמן שוב באותו המקום.
בספרה של מרגרט אטווד, "סיפורה של שפחה", הרפובליקה הגלעדית אשר שיעבדה נשים, הוקמה לאחר הפיכה אלימה. במדינת ישאל של היום, ההפיכה כבר בעיצומה, גם אם איננה זקוקה לאלימות כדי לקדם את עצמה. בית המשפט העליון מאבד את כוחו ואת רצונו להגן על ערכיה האזרחיים והשוויוניים של החברה הישראלית ולמולו ניצבים בתי דין דתיים אגרסיביים שחותרים כנגד הזהות הדמוקרטית והשוויונית של המדינה.
אל מול רפיסותו של בג"צ, על המחוקקות והמחוקקים להוכיח שרוממות השוויון ומעמד הנשים, אינה רק בפיהם ולקדם חקיקה שתשלול מבתי הדין הדתיים את היכולת לפסוק בדיני ממונות. אם הדבר לא יעשה ובהקדם, נמצא את עצמנו עד מהירה נסחפים למציאות מחרידה של שיעבוד נשים שבשל יראתן מהדין המפלה, לא תוכלנה לעמוד על שלהן ועל זכותן לחיים מלאים ועצמאיים.
עד בוא החקיקה, טוב יעשו כל מי שערך השוויון חשוב להם באם ימנעו מכל קשר עם הממסד האורתודוקסי ויסדירו את יחסיהם באמצעים פרטיים שאינם באחריות המדינה, דוגמת תעודת הזוגיות.
הכותבת היא מייסדת 'משפחה חדשה'