ביום העצמאות האחרון נערה בת 17, שהוזמנה לשיר עם הזמר נתן גושן על הבמה בשכונת רמת עמידר ברמת גן, הורדה מהבמה לאחר שנשמעו צעקות מהקהל. יומיים לפני כן חיילות בבסיס גדול בדרום נדרשו לא לשיר בטקס יום הזיכרון מ"טעמי צניעות" לש שירת נשים. במקום זה, נאמר להן, הן ידקלמו את השיר. דומה שהמונחים "שירת נשים" ו"הדרת נשים" שהפציעו לחיינו בסערה לפני כמה שנים לא רק שמסרבים לשחרר, אלא ממשיכים להכות בכל הכח.
 
"בשנים האחרונות מתנהל בישראל מאבק מר בין תפיסת עולם דתית-היפר שמרנית לבין תפיסת עולם חילונית או פלורליסטית ופתוחה יותר" אומרת הילה בניוביץ'-הופמן, פמיניסטית, אקטיביסטית, כותבת הבלוג "ואן-דר-גראף אחותך", "בעוד המפלגות החרדיות צוברות יותר ויותר כוח, בכנסת ובממשלה, וגם במועצות אזוריות ובעיריות, אנחנו רואות יותר ויותר מקרים של מחיקת נשים. ראינו את זה בהשמטה מכוונת של פני נשים מפרסומות ושלטי חוצות, עד כדי מצב מגוחך שבו נשים שרצות לכנסת לא יכלו להציג את עצמן לציבור בפרסומים רשמיים. ראינו את זה בבחירה מכוונת לא לאפשר לנשים להופיע על במות ציבוריות. אנחנו חוות את זה מדי יום באוטובוסים שדורשים הפרדה בין גברים לנשים ושולחים אותנו למושבים האחוריים, או שמצנזרים את לבושנו ולא מאפשרים לנו ללבוש חולצה קצרה או מכנסיים קצרים".
 
אירוע המחאה קול באישה - מחאת נשים שרות, יתקיים ביום חמישי הקרוב. בשעה 19:00 בכיכר הבימה בתל אביב. לפרטים נוספים לחצו כאן
 
במחאה על האירועים האחרונים החליטה בניוביץ'-הופמן, לארגן אירוע ייחודי של שירת נשים - שחזור של אירוע דומה שארגנה לפני כשמונה שנים, אחרי האירועים הראשונים שפורסמו בהם נאסר על חיילות לשיר בטקס צבאי. "האירוע הראשון שארגנתי היה ב-2011. קבעתי אז את התאריך 11.11.11 - כלומר, ה11 ל-11, בשעה 11 בבוקר. היה חשוב לנו לשיר ברחבת המוזיאון, כמה שיותר קרוב לקריה"
 
 
"האירוע היה בשיתוף עם 'שראל חופשית' והיו לו כמה מוקדים: בתל אביב, בירושלים, בחיפה ובבאר שבע. בתל אביב היינו 400-500 איש, בירושלים כ-600, ומספרים קצת יותר קטנים בב"ש ובחיפה. האירוע אז סוקר על ידי הרשתות הגדולות, ועורר די הרבה תהודה. הנשיא דאז, פרס, אמר בתגובה ש"בישראל לא תהיה הדרת נשים".
 
"אז הנה אנחנו ב-2019, ולא רק שהדרת הנשים לא פסקה, לפעמים נדמה שהמצב אפילו החמיר" היא ממשיכה, "שוב ושוב אנחנו שומעות על הפרדה בין נשים לגברים - באוטובוסים, ברחובות, במרפאות, בצה"ל. הקש האחרון מבחינתי היו שתי ידיעות: האחת על הורדת נערה מהבמה ביום העצמאות בר"ג, והשנייה על חיילות שסיפרו שברגע האחרון אסרו עליהן לשיר בטקס יום הזיכרון. תוסיפי לזה את העובדה שהכנסת (הקצרצרה) האחרונה הפגינה ירידה במספר חברות הכנסת, והרי לך מעמד האישה בישראל 2019. כבר שנים שואלות אותי מה עם חידוש מחאת השירה, אז החלטתי שהגיע הזמן".
 
 
אבל למה לעשות "דווקא"? למה הפרובוקציה? 
"אם עצם הקיום שלנו במרחב הציבורי נחשב בעיני מישהו ל'פרובוקציה' או 'דווקא', אז הפרובוקציה מגיעה בגלל צווי הדת שהוא נטל על עצמו, ואינה אשמתנו. אם מישהו לא רוצה לראות או לשמוע נשים, יתכבד ויישב בביתו, או יסתום את אוזניו ויכסה את עיניו. לא אנחנו אמרנו לו להתייחס כך לנשים. משום מה, ההתחשבות ברגשות הולכת רק לכיוון אחד, ואף אחד לא מנסה להתחשב ברגשות הפגועים שלנו כשאנחנו מורחקות ממוקדי העשייה הציבורית. זו לא פרובוקציה - זו דרכנו להראות שלמרות מי שמנסה להשתיק ולהעלים אותנו, אנחנו כאן! אסור שנקבל את הטענה לפיה הקיום שלנו הוא דבר שלילי או "לעומתי", כי אין לדבר סוף. זה מתחיל באיסור על שירת נשים ונגמר במדרכות נפרדות לגברים ולנשים, חופי ים מופרדים, והשד יודע מה עוד מצפה לנו".
 
 
זה אירוע לנשים חילוניות בלבד? 

בפירוש לא. בסבב הקודם של מחאת השירה, חצי מהשרות היו נשים דתיות או מסורתיות. העניין של השתקת נשים והדרת נשים חורה מאוד גם לציבורים מסורתיים ודתיים, ולמעשה מדובר בפלג קיצוני חרדי שדוחף עוד ועוד את ההלכות המחמירות שפוגעות בנשים, ויש ביקורת עצומה מתוך החברה הדתית - ואפילו החרדית! - כנגד הקיצוניות הזו. להפך, אשמח אם המקהלה תהיה מגוונת כמה שיותר.

גברים גם יכולים להצטרף?
בשמחה! בני-ברית זה דבר חשוב. רק דבר אחד, היות שחשוב לנו להנכיח נשים וספציפית שירת נשים, חשוב שלפחות השורה הראשונה תהיה נשים בלבד (כולל, כמובן, כל מי שמזדהה כאישה מבחינה מגדרית). אבל יהיה נהדר אם מסביבנו ומאחורינו יתנו לנו גיבוי גם גברים. 
 
אירוע המחאה קול באישה - מחאת נשים שרות, יתקיים ביום חמישי הקרוב. בשעה 19:00 בכיכר הבימה בתל אביב. לפרטים נוספים לחצו כאן