כמעט בכל כיתה וגן בישראל מוצב על אחד הקירות "לוח לאום". על הלוח, שאתם וודאי זוכרים מימי בית הספר, תלויות תמונות של מנהיגי המדינה ביניהם ראש הממשלה, הנשיא והרמטכ"ל, ובבתי ספר דתיים - גם הרבנים הראשיים. אמנם מדובר בדמויות ראויות לציון ולהכרה, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שאין בין המנהיגים הגברים תמונות של נשים.
בימים בהם המודעות למסרים שאנו מעבירים לבנות ולבנים עולה, צורם לראות במוסדות חינוך מנהיגות מסוג אחד - גברית - ומדובר במצב בעייתי. הסיבה היא התפיסה כי כשאין תמונות של נשים, התלמידות קולטות מסר סמוי - שהן לא מסוגלות לשמש בתפקידי מפתח בהנהגת המדינה. חברת מועצת עיריית ירושלים ויו"ר סיעת "ירושלמים", פלר חסן-נחום, החליטה לשנות את המצב, ובחודשים האחרונים היא מובילה יחד עם עינבר בלוזר-שלם וספיר בלוזר את "מחזירות את הנשים לכיתות". מדובר ביוזמה לרגל חגיגות 70 שנה למדינה, במסגרתה הודפסו פוסטרים של נשים מנהיגות, המוצעים לבתי הספר ליצירת קיר לאום מעודכן ושוויוני יותר.
"לפני כמה חודשים נכנסתי לכיתה של הבת שלי בעיר העתיקה", מספרת חסן-נחום, "הסתכלתי על הקירות ומה שאני רואה עליהם זו תמונה של ראש הממשלה, נשיא המדינה, הרמטכ"ל, הרב הראשי הספרדי והרב הראשי האשכנזי. לא יכולתי להתעלם מהעובדה שכולם גברים. שמתי עצמי בנעליים של ביתי בת ה-11, הסתכלתי שוב על הלוח וחשבתי לעצמי - אין לה שום "רול מודלס", שום דמויות חיוביות לחיקוי של מנהיגות נשים, וזה לא בסדר".
למה זה קורה?
"יש לנו "עיוורון מגדרי". זה עיוורון שאנחנו לא רואים תמיד רואים את הבעיה במסרים המועברים הלאה. זה לא משהו מכוון לא לשים תמונות של נשים על הקירות, זה פשוט עיוורון מגדרי. אנחנו לא מודעים למסרים שאנחנו שולחים ושולחות לבנות ולבנים שלנו, והקיר לאום פתאום הפיל לי את האסימון הזה. אחרי שהצלחתי להגדיר את זה, דיברתי עם חברות שלי, כשאחת מהן היא עינבר בלוזר-שלם, מנכ"לית "רשות הרבים", והייתה לה אותה תובנה כמוני. בהמשך הצטרפה אלינו אחותה של עינבר, ספיר בלוזר, שהיא יזמית חברתית. הבנו שאי אפשר להשאיר את המצב כמו שהוא והלכנו למשרד החינוך. שם הם לא ממש היו בעניינים אז עינבר פנתה לחברות שמייצרות את התמונות. התברר לנו שמי שאחראים על לוחות הלאום הן החברות הפרטיות שמוכרות "ערכה לקיר לאום". הסברנו לחברות על הצורך במודלים נשיים אבל גם שם לא ממש הייתה היענות והבנו שלא משם תגיע הישועה. הלכתי לסיעת "ירושלמים" וביקשתי שייקחו את הפרויקט ויממנו אותו. בזכות ההסכמה הזו הדפסנו 1,000 תמונות של נשים".
איך בחרתם את מי להדפיס על הכרזות החדשות?
"עשינו סקר בפייסבוק ובו שאלנו אילו נשים היינו רוצים לראות על קיר הלאום. בשבילי היה מאוד חשוב שזה לא ייתפס כמשהו פוליטי, כניסיון לקדם פוליטיקאית זו או אחרת ולכן חשבנו על מוסדות ממשלתיים שנשים בראשם. ראינו שבבית המשפט העליון יש אישה בראש, וגם בבנק ישראל הנגידה היא אישה. אז חשבנו, אלו שני מוסדות לאום עם נשים שהגיעו לשם לא בגלל מינוי פוליטי ואלה הדמויות החיוביות שאנחנו רוצות לראות בחברה".
מה הייתה ההיענות ליוזמה שלכן?
"יש לנו רשימה של מאתיים בתי ספר, רובם בירושלים אבל גם מחוצה לה, שרוצים לקבל את התמונות החדשות. אפילו מבית ספר יהודי באוסטרליה קיבלנו דרישה להוסיף לקיר הלאום שלהם את הדמויות האלה. התמונות האלה מסבירות לילדים ולילדות שהדמות הכי חשובה במשפט בארץ היא אישה, או שכל התפיסה של נשים וחשבון והמקצועות הפיננסיים שכביכול לא הולכים ביחד, היא שגויה, כי עכשיו אפשר לראות נשים שמצליחות בתחום של מתמטיקה ומדעים – יש להם את נגידת בנק ישראל על הקיר!"
חסן-נחום מספרת שתליית תמונות הנשים על קירות הלאום, הפכה לטקס חגיגי בבתי הספר. "בשבוע הבא אני הולכת לשני בתי ספר לתלות את התמונות וזה פשוט מדהים", היא מספרת, "ועכשיו גם במשרד החינוך אנחנו מקבלות תמיכה. הממונה על השוויון בין המינים רוצה לקדם את שינוי הקריטריון בקיר הלאום בבית הספר כך שתמיד יהיו שתי נשים לפחות על הקיר".
מה לדעתך תהיה השפעת המיזם לטווח הארוך?
"תראי, הנקודה היא שמנהיגות נשים צריכה להתחיל בבית הספר. זה מתחיל עם ילדות וילדים קטנים והמסרים שהם מקבלים, שמגבילים גם בנים וגם בנות. יש לנו עולם מאוד קשה ואני מאמינה שהעולם לא מאוזן כי נשים לא נמצאות במוקדי קבלת ההחלטות. הן לא חמישים אחוז מההנהגה, ואם לא נהיה שם, העולם לא יתאזן. צריך שהמנהיגות תהיה מגוונת ואני מאמינה שעם המיזם שלנו, שבו ילדים וילדות רואים מודלים שונים ומגוונים של הנהגה, נוכל לייצר איזון שיוביל לתוצאות טובות יותר לחברה".