בשבוע שעבר התפרסם דו"ח מבקר המדינה, שציין בין השאר כי התקציב של התכנית הלאומית למניעת אלימות במשפחה נחתך בחצי. כאן בתכנית התעסקנו לא מעט בתקציב הזה, שלא עבר במלואו, ועדיין - ברור לי שתקציבים וועדות בכנסת הם נושאים שלא מדברים לכולנו. אבל את ההשלכות של קיצוץ כזה בתקציב כולנו יכולים לראות, כי הוא עולה לנו בחיים של בני אדם: בסוף החודש שעבר התווספה לרשימת הנשים שנרצחו השנה מייסר עותמאן, בת עשרים ושמונה ואמא לארבעה מחיפה. היא הייתה גרושה ומסוכסכת עם בעלה, שיש לו עבר פלילי ולפי פרסום ב"הארץ" היא אפילו הגישה נגדו תלונה שבועיים קודם לכן. לא ידוע מי רצח אותה. מה שכן יודעים זה שגבר זר נכנס לביתה עם אקדח וירה בה בראש, מול העיניים של שניים מילדיה.

יש סיכוי שחלק מכם שומעים על זה עכשיו לראשונה, אולי זוכרים איזה פוש או דיווח קצר בחדשות. כי בזמן שאלימות נגד נשים יהודיות זוכה לכתבות, ראיונות וגינויים - וגם זה לא תמיד מספיק - באלימות בחברה הערבית אנחנו מעדיפים לא לעסוק. לפי נתונים של "יוזמות אברהם", ארגון שעוסק בקידום צעירים ערבים במדינה, נרצחו השנה בישראל ארבעים ואחד אזרחים ערבים. עשרים וחמישה מהם היו צעירים מתחת לגיל שלושים. שמונה נשים ערביות כבר נרצחו ב-2021.

רוב האנשים האלה אזרחים תמימים, ללא עבר פלילי. אנשים שהיו במקום הלא נכון בזמן הלא נכון. וכמו בסרט רע, כולם נרצחו בנשק חם - אקדחים, רובים, רימונים. לפי הערכות, עשרת אלפים כלי נשק לא חוקיים מסתובבים במגזר הערבי. למשטרה כנראה לא דחוף כל כך לטפל בזה: בדו"ח האחרון של מבקר המדינה נכתב שהיא ניסתה לאסוף נשק לא חוקי בציבור הערבי. אם שאלתם את עצמכם כמה זה הצליח - במבצעים בחמש השנים האחרונות משטרת ישראל אספה פחות מארבעים אמצעי לחימה. חלקיק קטן מפצצה מתקתקת שמאיימת להחריב את החיים של אנשים חפים מפשע.

על בעיית האלימות והנשק בחברה הערבית אנחנו שומעים בעיקר בתקופות מתוחות ביטחונית. בשאר השנה, כשבערים יהודיות לא שומעים את קולות היריות מחוץ לחלון, זו נשארת בעיה של ערבים בלבד. אבל בזמן שאנחנו מתאוששים, משאירים מאחורינו את המהומות בערים המעורבות במבצע שומר החומות, אולי כדאי שנזכור: אין דבר כזה בעיה של ערבים בלבד. כולנו חיים כאן יחד, ולכן אלימות היא בעיה של כל החברה הישראלית. אף אחד לא חסין ממנה, ונשק ביישוב ערבי, יגיע בסופו של דבר גם לערים מעורבות. ואם אנחנו רוצים להמשיך לחיות כאן יחד, ערבים ויהודים, חייבים להפסיק לחשוב שיש כאן "אנחנו" ו"הם". אנחנו חייבים לאפשר לכולם לחיות בביטחון - בחיפה ובלוד, בטייבה וברהט.