הטרדות רחוב הן למרבה הצער תופעה אוניברסלית, שאין כמעט אישה שלא חוותה בחייה. בניירובי, עיר הבירה של קניה, מנסות כעת צעירות מקומיות לקחת את הכוח בחזרה לידיהן והן החלו בקמפיין רחוב לתיעוד ההטרדות, בהשפעת תנועות כמו Catcalls of NY.

בקמפיין שלהן, שזכה לשם Chalk Back (משחק מילים על 'לענות בחזרה' וגם 'גיר'), הן מתעדות ברחובות מרכזיים בעיר את הטרדות הרחוב שעברו, לצד מסרים למטרידים. "את חושבת שאת יותר טובה מאיתנו, אז איך את עדיין בתולה?", "זונה", "תכבדו את הגוף שלי", "קניה היא אמנו, למה אתם לא מעריכים את הילדות שלה?".

זוביידה יוסוף (22), ממובילות הקמפיין, מספרת שהטרדות רחוב הן חלק מחייה מאז שהיא זוכרת את עצמה. "אנחנו נאלצות להתמודד עם כל כך הרבה דברים כשאנחנו מסתובבות ברחוב", אמרה ל-BBC. "גברים זרים יגידו לי דברים כמו, 'את כזאת שמנה, אמא שלך קצבית?', איזה טוסיק וחזה ענקיים – אלוהים סיים את החתיכה האחרונה של החימר שלו עלייך?'".

הטרדות רחוב קניה (צילום: Plan International)
משתתפות בקמפיין בניירובי | צילום: Plan International

יוסוף מספרת שהיא עצמה כבר למדה כיצד לענות למטרידים, וכעת היא מקווה לעזור לנשים אחרות לקחת בחזרה את הכוח לעצמן, בסיטואציה עליה נשים רבות מעידות שהיא גורמת להן להרגיש חסרות כוח. "כיום, כשגברים מנסים להעליב אותי, אני עוצרת ושואלת אותם בפנים למה הם עושים את זה", אומרת יוסוף. "לנערות צעירות זה יותר קשה לענות בחזרה, ולכן קמפיינים כאלה הם חשובים. כולנו צריכות להתגייס ולהילחם בתופעה הזו, ולהסביר לגברים שאי אפשר לדבר ככה לנשים".

קרולין מוויקאלי (20) מודה שההערות פוגעות בה מאד, אולי אף יותר משהמטרידים מסוגלים לדמיין. "אי אפשר להסתובב ברחובות האלה בלי שאיזה גבר יגיד לך משהו מגעיל. לפעמים הם אפילו משווים אותנו לחיות. זה ממש פוגע בביטחון העצמי שלי. כשאני יושבת לבד אחרי זה אני חושבת לעצמי: 'יכול להיות שאני באמת מכוערת או חסרת חשיבות כמו שהגבר הזה אמר?'".

לדברי האו"ם, היעדר מדיניות ממשלתית בנושא הטרדות רחוב והיעדר מאגר נתונים של מקרי הטרדה הם בין המכשולים העיקריים בהבטחת שלומן של נשים במרחבים ציבוריים, כיוון שההטרדות גורמות להגבלת תנועתן של נשים ומשנות את אופי השתתפותן במרחב הציבורי. היעדר המדיניות גורם גם לחוסר דיווח, כיוון שנשים - בכל העולם - לא מאמינות שהרשויות יעשו משהו גם אם ידווחו על הטרדות הרחוב.

"יש מקומות ונסיבות מסויימות שאני פשוט נמנעת מהם", אומרת מוויקאלי. "אם אני אראה למשל קבוצה של גברים עומדת ביחד, אני לא אעבור לידם. ויש אזורים שלמים שאני פשוט לא אעבור בהם, בעיקר כשיורד הערב".

"הטרדות רחוב פוגעות בגישה של נשים לחינוך, לעבודה, לתחבורה ציבורית – ולקיום חיים מלאים", אומרת אן-בריגיט אלברצן, יו"ר ארגון Plan International התומך בקמפיין.

"השריקה ברחוב והנגיעה הקטנה שאף אחד לא רואה - הפכו לנורמה"