מערכות הבחירות בשנים האחרונות ובמיוחד בזו הנוכחית, דחקו לשוליים את נושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בשנה שבה ישראל, כמו גם שאר העולם, מתמודדת עם משבר הקורונה, נדמה שיש פיל נוסף בחדר שרבים מסתובבים סביבו אך לא מעזים לדבר עליו. כדי להנכיח את הדיון בנושא המדיני בבחירות הקרובות, מכון טרומן לחקר השלום באוניברסיטה העברית בירושלים קיים את כנס "הבכירות לבחירות", בו הפוליטיקאיות המשפיעות בישראל חוו את דעתן על שלושה נושאים בוערים במדינה: הקונפליקט עם הפלסטינים, משבר הקורונה והמיעוט הנשי בהנהגה.
"כשאנחנו מתבוננות ומתבוננים סביב, ראינו שמדינות שונות ניהלו את משבר הקורונה בצורה שונה", פתחה פרופסור ורד ויניצקי-סרוסי, ראשת מכון טרומן לחקר השלום, בהתייחסות למעמד האישה בישראל לעומת העולם, "שמנו לב שמדינות שבראשן עמדו נשים, והייתה להם הנהגה מגוונת, כמו ניו זילנד ופינלנד, צלחו את משבר הקורונה בצורה הרבה יותר טובה ממדינות אחרות. יום האישה היה לפני שבוע, וזה בדיוק העניין – יש עוד 364 ימים בשנה שבהם המשברים ממשיכים, הסכסוך הישראלי פלסטיני נמשך ונשים מהוות 51 אחוז מהאוכלוסייה של ישראל אבל אין להן ייצוג שווה בכנסת, בממשלה ובמחוזות אחרים".
מרב מיכאלי: "70 אחוז מהמפוטרים הן נשים, זה מצב בלתי נסבל"
במשך שנים רבות הייתה מפלגת העבודה בראש מחנה השלום, אלא שבשנים האחרונות הנושא המדיני היטשטש. "אני מדברת עליו ללא הרף ולא רק שאני מדברת עליו, אני מציגה אותו כאחד היסודות של חזון מפלגת העבודה", הבהירה מרב מיכאלי, יו"ר מפלגת העבודה, "זה אינטרס לאומי-ישראלי ראשון במעלה, פתרון לסכסוך הישראלי פלסטיני הוא ממש הכרח בשבילנו. הסכסוך מכתיב את הזהות שלנו, הוא מכתיב את השיח הלאומי שלנו, אבל צריך רצון פוליטי בכיסא ראש הממשלה הישראלי. מבחינת ההבנה של האינטרס הישראלי בפתרון זה רק מפלגת העבודה שמדברת על זה ורוצה את זה. יאיר לפיד נדחף להגיד שתי מדינות באיזשהו שלב בקריירה שלו, אבל זה לא בוער בעצמותיו, זה לא חלק מהאידיאולוגיה שלו".
בינתיים על סדר היום הציבורי עומד משבר הקורונה, שניהולו בשנה האחרונה גורף ביקורת קשה הן מהציבור והן מתוך הממשלה עצמה. "ניהול כושל, יש ששת אלפים מתות ומתים", אמרה מיכאלי, "אנחנו מדברות במונחי קיפוח נפש, זה אסון שאיבדנו ששת אלפים איש, לא הייתה הצדקה שכל כך הרבה ימותו במדינת ישראל שהיא כל כך קטנה, זה באמת מחדל נוראי. כל המדינות שמנהלות אותן נשים יצאו מהקורונה בצורה הרבה יותר טובה, וזה הצד השני של המחדל. באירופה למשל התחלואה והתמותה לא קטנים, אבל בכלכלה הם יצאו מחוזקים בהרבה, הם לא עבדו בצורה האינטרסנטית והלא רצינית הזאת. אגב נשים, 70 אחוז מהמפוטרים הן נשים, זה מצב בלתי נסבל בעליל. נשים משלמות את המחיר נקודה, זה דבר שחייב להשתנות".
יפעת שאשא ביטון: "הסיפוח לא על סדר היום בשנים הקרובות"
אם מפלגת העבודה שמה את נושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני בראש מעייניה, יפעת שאשא ביטון ממפלגת תקווה חדשה, מסתכלת פנימה. "במציאות שבה אנחנו חיים זה לא עניין של דחיקה, יש בעיות הרבה יותר בוערות מבית. אנחנו אחרי שנה קשה מאוד, אי אפשר להתעלם מזה. כלכלית, בריאותית, חברתית, חינוכית, נפשית – יש לנו הרבה עבודה שתמלא בשקט קדנציה של ארבע שנים. ברמת היחסים והדאגה לאזרחים אלה דברים שקיימים היום, יש הרבה שיתופי פעולה עם הפלסטינים, אבל לגבי הסכם כולל, בואו נגיד את האמת, בצער זה לא יקרה בארבע השנים הקרובות. גם הם עדיין מסוכסכים בינם לבין עצמם, יש להם עוד הרבה צרות לפתור בתוך הבית. אם וכאשר נראה שמשהו יכול להבשיל להסדר, אז אנחנו חושבים שכן צריך לייצר הסדר כזה ששומר על הביטחון של האזרחים שלנו".
מלבד ההסכם הכולל עם הפלסטינים, גם נושא הסיפוח לא יקודם לטענת שאשא ביטון בקדנציה הקרובה. "הסיפוח לא על סדר היום – ראש הממשלה של ימין מלא ושל הבטחות ריבונות לא עשה את זה ואף דחה ההחלטה בשלוש שנים. אנו מכבדים את החלטות הממשלה גם אם זו ממשלה שלא הסכמתי איתה ולכן זה לא על סדר היום. אני חושבת שכן צריך להחיל את החוק על יישובים ישראליים אבל כאמור בשלוש השנים הקרובות כבר חתמו עם ארה"ב שזה לא יקרה. נצטרך לחכות שלוש שנים".
אל ניהול משבר הקורונה התייחסה שאשא ביטון ככישלון חרוץ. רק לאחרונה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הפנה לעברה אצבע מאשימה, כשנשאל לגבי התמותה הגבוהה יחסית במדינה וענה: "תשאל את פקה פקה שאשא שאשא". בתגובה, הבהירה: "אני חושבת שהאמירה הזאת לא ראויה בכלל, לא כלפי אישה, לא כלפי גבר ובטח לא מראש הממשלה, בטח לא ממי שרוצה להיות מנהיג המדינה. אם ראש הממשלה הגיע למצב שזאת התגובה, אז כנראה שהוא כבר לא ראוי להנהיג. זאת הדרך שלו לזלזל בכל מה שמסביבו, כולל אגב במתי הקורונה ובמשפחות המתים. השיח שקיים היום במערכת הפוליטית הוא שיח שגורם לאנשים לקבל את ההחלטה שלא להיכנס לזירה הפוליטית, וחבל. צריכים כמה שיותר אנשים טובים ונשים בעיקר".
תמר זנדברג: "הנשים פה והגיע הזמן שהן ינהיגו"
"בתחום המדיני מרצ התחילה לדבר על הנושא כשהוא היה נחשב לרדיקלי, הזוי ותמים", פתחה תמר זנדברג ממרצ בדברים, "מרצ דחפה אותו לאט לאט לקונצנזוס עד שהמון מפלגות התחילו לדבר עליו. בנושא השלום קרה דבר הפוך, אחרי שעמד במרכז השיח, היה איום שהוא יצא החוצה בגלל קמפיינים של ראשי ממשלות". לדבריה, הדרך לפתרון הסכסוך היא באמצעות הידברות בין שני הצדדים וההיתכנות בשטח קיימת. "המזרח התיכון השתנה, הוא כולל מדינות ערביות שפעם לא היו מעיזות שיראו שהן מדברות עם ישראל. בואו נשתמש בזה כדי לפתור את הסכסוך הקרוב אלינו. הפתרון הוא אינטרס שלנו, אנחנו אלה שחיים בגבולות לא בטוחים עד הסוף, אנחנו אלה שחיים עם עול של שליטה על עם אחר ויש לזה פתרון, יש פרטנר. אנחנו הולכים לרמאללה לדבר עם אבו מאזן, ומה הוא אומר לנו? 'מה עוד אני יכול לעשות כדי להבהיר שאני תומך בשתי מדינות ומתנגד לאלימות?'. בשנים האחרונות הוא כבר אומר את זה בייאוש, ואני שואלת למה אנחנו מחכים?".
גם סוגית הנשים בפוליטיקה עומדת לנגד עיניה של זנדברג. "מי התנועות הכי חשובות במדינת ישראל שעשו מהפכות? ארבע אימהות, ומה אמרו עליהן? חושבות מהבטן, עם החיתולים רצות אחרי הילדים ללבנון, והן אלה שהוציאו אותנו מלבנון. מה שהיום כל הגנרלים הגדולים, שבזמנו הסבירו שרצועת הביטחון מגנה על הצפון, מכים על חטא. היום יש כבר נשים שהובילו את משבר הקורונה בהצלחה והובילו מהלכים אסטרטגיים, ואנחנו עדיין שואלים איפה הנשים פה? אז כן, הנשים פה והגיע הזמן שהן ינהיגו, זה יראה אחרת".
קארין אלהרר: "חייבים להיפרד מהפלסטינים – אי אפשר להדחיק את העניין הפלסטיני; צריכות להיות כאן שתי מדינות"
לדברי קארין אלהרר ממפלגת יש עתיד, הנושא הבוער ביותר על סדר היום הוא הטיפול בהשלכות הקורונה על הכלכלה הישראלית, ועם זאת הבהירה: "אי אפשר להמשיך להדחיק את העניין הפלסטיני – הוא יישאר כאן ואם לא נפתור אותו הנכדים והנינים שלנו יפתרו אותו. אני ישבתי עם נתניהו באותו דיון בוועדה שבו אמר שנחיה על חרבנו – יש פה מדיניות כזו ואנחנו רוצים לשנות את המדיניות הזאת. אנו צריכים לבוא ממקום של עוצמה, ליזום ולא להיגרר, יש לנו תנאים טובים כעת – מדינות מתונות באזור, חייבים להיפרד מהפלסטינים – אי אפשר להשאיר את המצב כמו שהוא. יש לקיים ועדה אזורית עם המדינות המתונות, להביא את הפלסטינים ולהתחיל לדבר. אסור לוותר על ההזדמנות לשתי מדינות עם פתרון לכל הבעיות של מדינת ישראל. צריכות להיות כאן שתי מדינות – אחת מפורזת ואחת עוצמתית".
עוד התייחסה אלהרר אל המחדלים בניהול משבר הקורונה. "מחדל נתב"ג, זה אירוע מטורף. לכל מדינות העולם, אפילו כאלה פחות מפותחות מישראל, יש בדיקות בכניסה למדינה. אנחנו גם ידענו להעביר את האזרחים בדיקות לפני שיצאו לדובאי אבל בחזרה לא. הכנסנו לפה את כל הווריאנטים. הייתי מקימה ועדת חקירה ממלכתית, חושב שאין סיבה לזה שהם סגרו את הפרוטוקולים ל-30 שנה? כל מי שישב בוועדה ידע לומר שהיו דברים לא עניינים משיקולים פוליטיים גרידא".
עאידה תומא סלימאן: "יש פינה מיוחדת לנשים בנושא פתרון הסכסוך"
"אי אפשר להרים ידיים ולחשוב שאי אפשר לפתור את הסכסוך, יש עדיין כיבוש שמתמשך, יש דיכוי נגד עם שמתמשך, יש עדיין אזרחים במדינת ישראל שלא מרגישים את הביטחון שהם אמורים להרגיש", אמרה עאידה תומא סלימאן ממפלגת חד"ש בסיעת הרשימה המשותפת, ופנתה לנושא השינוי ביחסים עם ארה"ב עקב החלפת שלטון טראמפ. "אני צופה מעצור של הדרדרות שהייתה קיימת בשנים האחרונות. אני לא צופה שביידן יחזור מכל הצעדים של טראמפ, כי נוצרה מודעות אחרת, נוצר ציבור אחר בתוך ארה"ב שביידן לוקח אותו גם כן בחשבון. הוא יחשב את צעדיו לפני שנכנס לקלחת הזו שנקראת המזרח התיכון או העניין הפלסטיני ישראל. בעיניי הוא לא ייתן גיבוי אוטומטי בלתי מתפשר כמו טראמפ לנתניהו, אבל אני חושבת שידחוף לכיוון של להתחיל לדבר".
בנוגע לנושא שילוב נשים בפוליטיקה, התמונה אופטימית בעיני תומא סלימאן. "היה לנו מצב די טוב בשנים האחרונות, ארבע נשים במשותפת מתוך 15, שזה תאם את הממוצע הישראלי ואפילו עלה עליו קצת. הפעם יש לנו שלישייה בעשירייה הראשונה, כלומר 30 אחוז מחברי הכנסת הרלוונטיים. אני חושבת שזה הישג די גדול. נשים מביאות אווירה אחרת לתוך מערכת הבחירות. נשים שעוברות את כל הטלטלות והמחסומים עד למקום הזה של חברת כנסת או פעילה פוליטית בדרג העליון של המפלגות, מביאות איתן שיח יותר חברתי, מתקדם ואמיץ משאר הזירה הפוליטית הקיימת. אני חושבת שיש פינה מיוחדת לנשים בנושא של פתרון הסכסוך, במיוחד לנשים שיש להן תפיסה פמיניסטית שדוגלת בזכויות אדם, בשונה מנשים שבאות מהימין הקיצוני".
אורית פרקש הכהן: "נרצה לייצר מדיניות אקטיבית ולא פסיבית"
אורית פרקש הכהן ממפלגת כחול לבן, הבהירה גם כן שהנושא הבוער עבור מפלגתה הוא טיפול בהשלכות המשבר. "גם ברשות הפלסטינית כולם עסוקים בקורונה. אחד הדברים שנרצה לשנות הוא לייצר מדיניות אקטיבית ולא פסיבית, שיוזמת. כשאנחנו מסתכלים למשל על משבר האמון החריף שקיים בין ראש הממשלה לבין ירדן, שבא לידי ביטוי השבוע בסיפור המצער ואפילו המביך של אי מתן אישור למטוס האמירתי להגיע לראש הממשלה. כשאנחנו רואים את ההחמצה של נהריים, זה פשוט הפסד של שטחים שמדינת ישראל הייתה יכולה בתום תקופת החקירה להביא אליה, אילולא היה משבר אמון כל כך גדול שמשליך ישירות על המצב עם הפלסטינים".
לדבריה, המילה שלום היא עניין של הגדרה, כך שהסכמים הם הנושא שיש להתמקד בו. "אני לא חושבת שהמילה מגדירה את האירוע, אם נגיע לנורמליזציה עם הרשות הפלסטינית, בעיניי זה סוג של שלום. צריך לייצא שיתופי פעולה ובעיקר לחדש את האמון, היום יש נתק מוחלט. גם הרשות הפלסטינית צריכה להתרחק מהעולם הקיצוני, ולקבל את העובדה שצריך לדבר על השיח של הנורמליזציה, של שיתופי פעולה ושל דיאלוג. אני חושבת שהכל נעוץ במשבר בין אישי חמור שמתקיים בין ראש הממשלה לבין הנסיכות הירדנית, ורואים אותו גם ברשות הפלסטינית. את זה אנחנו יכולים לתקן, בני גנץ יכול לתקן".