אני רוצה לספר לך על אישה נורמטיבית, שזה שהיא עדיין חיה היום זה צירוף של מזל, תעוזה, ושירותי רווחה שאשכרה תפקדו בזמן לשם שינוי. האישה הזאת עובדת איתך. הולכת איתך לפילאטיס. יוצאת איתך – ואין לך מושג. היא הרי לא נראית, והיא בחורה חכמה. אז מה היא תעשה עם מישהו כזה בכלל?
אני רוצה לספר לך על איש נורמטיבי. אולי הוא המוכר בחנות ליד הבית שלך, שתמיד עושה לך הנחה. אולי הוא האורתופד שלך. אולי הוא הבחור החביב שהתחלת לצאת איתו לאחרונה. איש מקסים, נופת צופים. אי אפשר לדמיין עליו בכלל.
וגם כשהם היו יחד, הוא תמיד חייך, והיא תמיד חייכה, והתמונות היו מאושרות, והם בדיוק קנו בית, והילדות מתוקות. וכשהוא פירק לה את הצורה היא "היתה חולה" כמה ימים במיטה. ובפעם אחרת היא "נפלה במדרגות".
התמונות היו מאושרות, והם בדיוק קנו בית, והילדות מתוקות. וכשהוא פירק לה את הצורה היא "היתה חולה" כמה ימים במיטה
אני רוצה לספר לך על הילדות הנורמטיביות שלהם. הילדות האלה הולכות עם הבנות שלך לבית הספר. מקבלות ציונים גבוהים. תעודות הצטיינות. במעט הכסף שיש לאמא שלהן הן מתחננות לקנות טייץ של אדידס, כי מאז המקלט הן לובשות רק בגדים מתרומות. אלה תרומות שמגיעות משכונה טובה, אז בחיים לא תנחשי. הן לא נראות. בחיים לא היית יודעת.
יום אחד יכתבו עליהן שהייתה להן משפחה נורמטיבית
אני רוצה לספר לך על חברה שבה הדברים האלה קורים, בשקט בשקט. שבה המשטרה לא יכולה להציל אותה גם אם היא תצעק. חברה שבה גורמים מקצועיים אומרים לה לא להוציא צו הרחקה כי אם ירצה הוא יהרוג אותה עם או בלי צו, ואז במערכת המשפט מכריחים אותה לשבת איתו בחדר סגור כי אין לה צו הרחקה בתוקף. חברה שבה אם היא הצליחה להישאר בחיים, היא תמשיך לחיות את הטראומה בכל יום מחדש, בחסות המערכת, בחסות המדינה. ואף אחד לא ראה עליה אז, ואף אחד לא יראה עליה עכשיו.
אני רוצה לספר לך על אישה שלא נמצאת כרגע בבית חולים, על גבר שלא נמצא כרגע במעצר, על ילדות שלא כולן אפילו מבינות מה קורה או קרה אצלן בבית, או בחדר לידן. אבל הן חיות בפחד, גם אם הן לא יודעות להסביר בדיוק ממה ולמה. ועד שלא תצא עליהן כתבה שכתוב בה שהייתה להן משפחה לגמרי נורמטיבית, לא יהיה לך מושג.
אני רוצה לספר לך על האישה הזו, על הגבר הזה, אבל אני לא יכולה, כי הוא עדיין מסוכן, כי הוא יבין שזה עליו והוא יפגע בה. גם היא לא יכולה לספר, כי גורמים מקצועיים מסבירים לה שזה לא ייראה טוב בבית המשפט, ויסכן את המשמורת - והמשימה הכי חשובה שלה היא לשמור על הילדות שלה, שחלילה לא יתגלגלו בחזרה לאחיזתו. אבל אני מכירה אותן, אני יודעת מה היא עברה ומה הן עדיין עוברות, ולאנשים שפוגשים אותה, אותו, אותן, מדי יום, אין שמץ של מושג.
* הכותבת היא פעילה למען זכויות נשים
