כל אחד והנתניהו שלו
אם תמונה אחת שווה אלף מלים, כמאמר הקלישאה, שתי תמונות יכולות לפעמים לספר את כל הסיפור. קחו למשל את תמונות השער שפורסמו אתמול ב"ישראל היום" וב"ידיעות". בשתיהן הופיע איש בן 63, כפי שצולם באותו מקום בדיוק, בהפרש של דקה או שתיים. ב"ישראל היום" הציגה התמונה המחמיאה מנהיג רענן, נחוש וזקוף, שבטוח בעצמו ובצדקת דרכו. ב"ידיעות", לעומת זה, נראה גבר עייף ומהורהר, ראשו מורכן, בתמונת פרופיל בלתי מחמיאה בעליל. שנאמר: כל אחד והנתניהו שלו.
לא שזה מפתיע, אבל הקדמת הבחירות הסלימה השבוע את מלחמתם החזיתית של שני העיתונים הנפוצים בישראל. שניהם – בנפרד – מיהרו להתגייס למען המועמד המועדף עליהם לראשות הממשלה. ב"ישראל היום", התומך בנתניהו, נשלחו לחזית הפרשן המדיני, דן מרגלית והכתב הפוליטי, מתי טוכפלד. כותרת הטור של מרגלית, "זה מה שצריך, ובלי עבריינים בבקשה", כוונה ישירות נגד האקס המיתולוגי שלו, אהוד אולמרט. "אין סיכוי ממשי שיוכל להתמודד", הצהיר מרגלית. "יושב ראש ועדת הבחירות לא יוכל לאשר את השתתפותו". טוכפלד הוסיף עקיצה: "אולמרט עדיין מבלה יותר בבתי המשפט מאשר בסלון ביתו", ופנה לטפל ביריביו של ראש הממשלה – אהוד אולמרט, אריה דרעי, ציפי לבני ויאיר לפיד - תוך שהוא נדרש למטפורות מעולם הזיאולוגיה. "נתניהו החליט למשוך את השטיח מתחת לרגליהם", כתב. "שכל העכברים ייצאו עכשיו מהחורים".
אלא שארבעת הפוליטיקאים שהומשלו לעכברים ב"ישראל היום", קיבלו מקום של כבוד ב"ידיעות אחרונות". תמונותיהם של אולמרט, דרעי, לבני ולפיד הובלטו בעמוד 2 ב"ידיעות", צמודות זו לזו. תמונה אחת לא הופיעה, תמונתו של החוט המקשר בין ארבעת המופלאים: חיים רמון, החבר הטוב ביותר של מערכת "ידיעות אחרונות". חבר המערכת רמון נהנה בשעתו מסיקור חם ואוהד (בלשון המעטה), כשנחשד, נחקר, נאשם והורשע במעשה מגונה בחיילת צעירה. חבר המערכת רמון פעל לימים מאחורי הקלעים לקידום חקיקה שנועדה לפגוע ב"ישראל היום" ובבעליו שלדון אדלסון, התורם הגדול של נתניהו. חבר המערכת רמון מקדם בימים אלה את מיזם מפלגת המרכז החדשה, שמטרתה להדיח את נתניהו מהשלטון. "כל המועמדים שבאים בחשבון כפופים לבדיקות ומי שיוכל לנצח את נתניהו הכי טוב הוא יעמוד בראש", אמר אתמול רמון לרזי ברקאי ב"מה בוער" בגלי צה"ל, "אני בדיבור גם עם אהוד אולמרט".
בניגוד מוחלט להערכות ולהסתייגויות של "ישראל היום", ב"ידיעות", העיתון שאוהד את ראש הממשלה לשעבר ממש לא פוסלים את האפשרות שהוא יחזור לפוליטיקה. "צפו להפתעות", הבטיחה הכותרת לטור של סימה קדמון. "נדמה שאף אחד לא ייפול מהכיסא אם יתברר שאולמרט יחליט שהוא מתמודד בראש מפלגת מרכז חדשה", כתבה קדמון. "החלטתו של אולמרט להתמודד עשויה לטרוף את הקלפים". רמון מקווה לחבר את אולמרט ללפיד. אם מאמציו יעלו יפה, זה יחסוך מ"ידיעות" את הצורך לפצל את תמיכתו.
"ישראל היום" בעד רומני, "ידיעות אחרונות" בעד אובמה
בקצב האירועים הנוכחי נדמה כאילו העימות הדרמטי בין ברק אובמה למיט רומני אירע לפני יובלות, אבל רק שבוע חלף מאז, שבוע שבו שוב תפסו שני העיתונים הגדולים צד. "ישראל היום" בבעלותו של אדלסון, גדול התורמים למיט רומני, תמך כמובן בכל ליבו במועמד הרפובליקאי. "ידיעות" – שרגיל לתמוך באויבו הפוליטי של מנהיג מדינה ששלדון אדלסון הוא הספונסר שלו – צידד בנשיא אובמה.
זה התחיל בחמישי שעבר. העיתונים ירדו לדפוס עוד בטרם נודעו תוצאות העימות. "אובמה ניצחה את רומני", פירסם "ידיעות" הפניה בולטת בשער. לא, אין כאן טעות הגהה. מדובר בנשותיהם של המתמודדים שהתחרו בהכנת עוגיות. ב"ישראל היום", לעומת זאת, התייחסה הפניית השער ל"קלטת שהביכה את אובמה", סרטון מלפני חמש שנים שבו האשים אובמה את ממשל בוש בגזענות. ב"ידיעות" המעיטו מערך הסיפור. "מדובר בקטע מוכר, ששודר כבר בעבר", כתבה שליחת העיתון לוושינגטון, אורלי אזולאי.
כעבור כמה שעות התבררו תוצאות העימות ולמחרת הבליט "ישראל היום" את נצחונו המוחץ של רומני בכפולה חגיגית, ממוסגרת בפסים וכוכבים. ב"ידיעות" נאלצו להודות בתבוסה שספג המועמד מטעמם אובמה, אבל המעיטו בחשיבות העימות. "לעימותים הטלוויזיוניים בין המועמדים לנשיאות אין שום השפעה על ההצבעה בבחירות", כתב נחום ברנע. ב"ישראל היום" – הפתעה הפתעה – דווקא הביאו שלוש דוגמאות לעימותים שכן השפיעו על הבחירות לנשיאות.
גם בימים הבאים נמשך הקמפיין לנשיאות במלוא המרץ. כשב"ידיעות" סיקרו דו"ח ממשלתי שלפיו שיעור האבטלה בתקופת אובמה ירד, ב"ישראל היום" דיווחו על חשד לבישול הנתונים בדו"ח. כאשר ב"ישראל היום" הקדישו לרומני כפולה נוספת של כוכבים ופסים ופירסמו סקר חדש שלפיו המועמד הרפובליקאי "פותח פער" על אובמה, ב"ידיעות" הדגישו סקר "מקיף יותר" לפיו אובמה הוא זה שמוביל על רומני בחמישה אחוזים. אתמול התברר שרומני מוביל בסקרים גם ב-11 מדינות מפתח. ב"ישראל היום" חגגו כרגיל, ב"ידיעות" ניסו לעכל את הנתון המצער. "בפוליטיקה, כמו בעסקים", כתבה אורלי אזולאי, "את הכסף סופרים במדרגות".
אגב, גם בעלת המניות ב"ידיעות", ג'ודי שלום ניר מוזס, הביעה כבר תמיכה נלהבת בנשיא הנוכחי, שלא לומר התנגדות גורפת למתמודד מולו. "אני בעד אובמה, שמחה שהסקרים בעדו", צייצה לפני כחודשיים בטוויטר. "רומני, לפחות לפי ההתבטאויות שלו, לא מסתמן כגאון הדור, למרות שהוא חייל נאמן בצבא אדלסון". לפני שבועיים צייצה שוב נגד רומני: "איך אדם ששמו הפרטי 'בשר' (מיט – א.ה) יכול להיות נשיא ארצות הברית? פאדיחה". המשך יבוא.
עיני יסדר? גם כבל יסדר
היום הוא המועד האחרון להגשת הצעות לרכישת "מעריב" או חלק ממנו. בין הגורמים שיצרו השבוע קשר עם המפרק שלמה נס, בלט במפתיע מו"ל "הארץ", עמוס שוקן, שהתעניין בעיקר ברכישת מאגר המנויים של "מעריב".
שוקן ממשיך להתמודד עם צרות מבית. העובדים ששבתו בשבוע שעבר דורשים ממנו כעת להסכים להליך גישור. במקביל פנה אליו חבר הכנסת איתן כבל, שהציע עצמו לתפקיד המגשר. האם כבל מתקנא בשנוא נפשו עופר עיני? רק לפני חמישה חודשים הפסיד כבל לעיני בבחירות לראשות ההסתדרות. מאז הוא נאלץ לראות בעיניים כלות כיצד עיני מנצל את המשברים בתקשורת כדי לשפר פוזיציה.
זה התחיל במאבק ההישרדות של עובדי ערוץ 10, אותו ערוץ שפירסם ב"המקור" תחקיר מושקע על עופר עיני. הגילויים שנחשפו בערוץ על יו"ר ההסתדרות פחות מסעירים מתוכן השאלות שתחקירני "המקור" העבירו לדובריו של עיני – ושלא פורסמו בסופו של דבר – שאלות שהדירו שינה מעיניו. מקורב לנושא מעריך שאחת הסיבות להתגייסות של עיני למען ערוץ 10 נבעה מרצונו לישון בשקט בלילה.
למרות התחקיר נגדו, ואולי בגללו, הגיע עיני לאסיפה של העובדים ואפילו זכה למחיאות כפיים. הוא ייצג את האינטרסים של העובדים בפגישה עם שר האוצר יובל שטייניץ ופיזר הצהרות תמיכה למכביר. עכשיו, כשסכנת הסגירה המיידית כבר לא מרחפת מעל ערוץ 10, מעניין יהיה לעקוב איך יו"ר הוועד מתן חודורוב יסקר בעתיד את יו"ר ההסתדרות. מעניין עוד יותר איך ינהג רביב דרוקר, האיש והמקור.
אחרי ההצלחה בערוץ 10 – מיהר עיני להתייצב גם בכינוס של עובדי "מעריב", הביע הזדהות, וסחט מחיאות כפיים. אם "מעריב" ישרוד – יש לשער שגם שם יהססו לפני שיפרסמו בקרוב תחקיר נוקב על עיני. ואפרופו תחקירים על עיני, נראה שיו"ר ההסתדרות די מסודר גם ב"ידיעות אחרונות". לפני כשלושה חודשים, בכנס התנועה לחופש המידע (שאותה הקים רביב דרוקר), חשף איתן כבל כיצד ב"ידיעות" גנזו תחקיר על עיני. לדברי כבל, כפי שצוטטו באתר התקשורת "העין השביעית", במהלך הקמפיין שניהל לראשות ההסתדרות, פנה אליו כתב של "ידיעות" שערך תחקיר מקיף על עיני. למרות שהכתב היה בטוח שהתחקיר שהכין יתפרסם בתוך ימים, התחקיר נדחה ונדחה. "בשלב מסוים", אמר כבל, "החלטתי שאני עושה מעשה ומרים טלפון למישהו מסוים לשאול אותו... בהתחלה אומרים, שבוע הבא, אני לא יודע, פתאום אף אחד לא יודע שיש כתבה, הכתב מתרוצץ שלושה חודשים בשטח ובמערכת בכלל לא יודעים שהוא בשטח. ואז עושים את הבדיקה, חוקרים, מסתבר שכן יודעים, אבל זה לפני החלטה". בסופו של דבר, טען כבל, התחקיר נגנז בגלל אינטרסים של צמרת העיתון.
אותו כבל, ממש כמו יריבו המר עיני, מתגייס כעת לסייע לפתרון הסכסוך ב"הארץ". אך ורק בשם הדמוקרטיה כמובן. וחופש העיתונות.
נאה מצייץ, לא נאה מקיים
לפני 40 שנה הלך עמוס שוקן בדרכי אביו, גרשום שוקן, והצטרף להובלת עיתון "הארץ". לפני שמונה ימים הלך שוקן בדרכי בנו, רוני שוקן, והצטרף לטוויטר.
ביום ראשון האחרון התפתח בטוויטר דיון ער בעקבות טורו של עוזי בנזימן באתר התקשורת "העין השביעית", שקרא ליותר אמפתיה מצד שוקן כלפי עובדיו. "באמת? קריאה להדדיות רגשית בין מיליונר המעסיק (ומפטר) בתת תנאים ובין המועסקים שעובדים בתנאי עליבות כאלה? מעניין", צייץ ירון טן-ברינק, מפוטר טרי מ"ידיעות אחרונות", וקיבל ציוץ תשובה מדרור פויר מ"גלובס": "אף אחד לא טוען שהם שווים, רק שקצת יותר כבוד מצד שוקן היה יכול לעזור". אליהם הצטרפה קרן נויבך: "יש בעיית ניהול ב'הארץ'", צייצה. "העובדים אינם חלק מהבעיה. להיפך. הם היתרון היחסי של העיתון".
בשלב הזה הצטרף לדיון עמוס שוקן. וכה צייץ: "חברים, כולכם עיתונאים וככה זורקים דעות נחרצות בלי טלפון אחד אליי? אפילו לבנזימן נאלצתי להתקשר אחרי הפרסום. לפניו לא טרח". כשנויבך הזכירה לשוקן שהיא הציעה לו מספר פעמים להתראיין אך הוא סירב, צייץ לה שוקן כי "יש הבדל בין להתראיין לשידור לבין שיחת רקע. בכל אופן, גיבשת דעה בלי ראיון ובלי שיחת רקע. גם דרור וירון כך".
שלשום בערב טלפנתי לשוקן כדי לבקש ממנו שיחת רקע לקראת הטור הנוכחי. שוקן לא ענה. אז שלחתי לו מסרון. כשגם המסרון לא נענה, שיגרתי אליו אי מייל. "קראתי במהלך החג את הציוצים שלך בטוויטר", כתבתי. "אשמח מאוד לקיים איתך שיחת רקע לקראת הטור הבא, בכל מועד שתבחר". שוקן לא השיב. לבסוף התקשרתי למזכירתו והשארתי הודעה מפורטת. היום היא חזרה אליי. "עמוס מודה לך על הפנייה", אמרה, "אבל בשלב זה הוא לא מוכן להתראיין". ומה לגבי שיחת רקע? שאלתי. "הוא מעדיף שלא", ענתה. לא נורא. אולי אצייץ לו.
ואם כבר ציוצים, זה המקום להזכיר שהטור שזה עתה סיימתם לקרוא מתפרסם באתר mako מבית "קשת", וש"קשת" מצויה בתחרות עסקית מתמשכת עם קבוצת "ידיעות אחרונות".