באחד הקטעים הזכורים ממופע הסטנד-אפ שלה, רותם אבוהב חוזרת ליום בו הכירה את בעלה שי לפני 20 שנה. הוא ביקש לפגוש אותה על סמך תמונה שראה אצל חברה משותפת, אבל איכשהו המשפט הראשון שאמר לה היה, "השמנת הרבה מאז התמונה, הא?", וגם אחר כך לא התייחס אליה כל כך. כשאבוהב משחזרת את אותו ערב היא מגייסת כל צליל ושריר בפנים כדי להביא את הקהל לאותו רגע ממש. הם שם כשהדייט הצולע הופך לידידות ובהמשך לסיפור אהבה. הסוף טוב, הצחוק רם רק שהסיפור בכל זאת קצת צובט בלב, אולי גם את שלה. "כשהכנסתי את הקטע הזה למופע המפיק שלי חשב שאני ממציאה אותו ואמרתי לו, 'מה פתאום זה היה ככה בדיוק, אחד לאחד'. אמן וזה היה מומצא. זה באמת היה מאוד מעליב".

לכאורה סיפור של מי שאומרת שבעלה התפשר עליה.
"לא לא, אני לא חושבת שהוא התפשר, הוא עשה את החישוב שלו ויצא לו טוב". 

איך הוא נותן לך להרגיש היום?
"הכי יפה בעולם. וגם שלושת הבנים שלנו. למרות שמחמאות זה משהו שצריך ללמוד להכיל. לפעמים זה חונק אותי שמחמיאים לי על איזה תפקיד או אומרים לי שרזיתי, אני הודפת. אומרת שאני צריכה לרזות עוד או שהתפקיד לא באמת כזה גדול. עכשיו אני עובדת על עצמי, לומדת לראות מה המחמאה עושה לי בגוף אם אשאיר אותה קצת".

אולי יש לך דימוי עצמי נמוך?
"לא, מה הקשר? אני פשוט צנועה".

רותם אבוהב (צילום: עידו לביא)
"לפעמים זה חונק אותי שמחמיאים לי על איזה תפקיד או אומרים לי שרזיתי, אני הודפת". רותם אבוהב | צילום: עידו לביא

מה ההבדל מבחינתך?
"יש הבדל ואני אסביר לך עכשיו טוב טוב מה ההבדל. אמא שלי מהרגע שנולדתי, אמרה לי שאני מלכה. היא קיצונית בקטע הזה ועד היום אם איזה במאי לא מקבל אותי לתפקיד היא אומרת לי שהוא הפסיד ושייצא לו סרט חרא. לא הייתי מגיעה לאן שאני היום אם היא לא הייתה מגדלת אותי ככה, והדימוי העצמי שלי לא יכול להיות נמוך. אבל יש לי בעיות עם עצמי. בכל פרימיירה שאני רואה את עצמי, אני לא יכולה בכלל להסתכל על רמת המשחק, כל מה שמעניין אותי זה אם רואים בטן וכמה סנטר יש לי על המסך. אבל זו  אני, זו הפרעת האכילה והגוף שלי. זה לא אומר שאני אדם עם דימוי עצמי נמוך". 

על אף מחאתה לא נראה שאבוהב תצטרף בקרוב לאופנת ה"חוגגת את עצמי" שנפוצה ברשת. היא מצליחה מאוד, אהובה מאוד ומנהלת לייפסטייל בריא ומעורר השתאות, אבל לפני שכל זה יעלה לסטורי, סביר להניח שזה יתורגם לפאנץ'. בימים אלו היא מככבת בשלוש תכניות במקביל, "סברי מרנן" שחזרה לעונה חדשה (ימי שישי ב-21:30, קשת 12), "בתולות" (תשודר החל מה-31 במרץ ב-HOT3 וב-NEXT TV) ו"גב האומה". במקביל היא רצה זו השנה החמישית עם המופע שלה, אותו כתבה יחד עם ישראל קטורזה ומני אסייג. "הקהל מגיע בגלל סברי מרנן", היא אומרת. "משם מכירים אותי ואוהבים אותי ואין לי בעיה עם זה. אני אמנם לא משוגעת כמו הדמות שאני מגלמת שם, אבל במידה רבה היא אני".

סברי מרנן (צילום: צילום מסך מתוך התכנית 'סברי מרנן')
"מה הבעיה בעממי? זו לא מילה גסה בעיני". סברי מרנן | צילום: צילום מסך מתוך התכנית 'סברי מרנן'

הקהל משתגע על הסדרה, היא נחשבת לאחת הפופולריות. המבקרים לעומת זאת מעקמים את האף.
"נכון אבל אני כבר לא מרגישה את העוצמה של המבקרים, עם השנים היא מעניינת אותי פחות. פעם לא הייתי ישנה ערב לפני ביקורות, היה לי איזה צוק קבוע בים שהייתי יושבת קבוע ובוכה עם העיתון. הייתי לוקחת קשה כל מה שכתבו עלי, אבל משהו השתחרר. ב'סברי מרנן' צילמנו 240 פרקים, אנחנו הולכים לשבור את שיא עולמי לסיטקום, עולמי! אז ברור שכיף לקרוא עלייך בעיתון שהסדרה שלך מקסימה ולא נחותה ולא עממית אבל בעצם, מה הבעיה בעממי? זו לא מילה גסה בעיני".

נשמעה טענה שהעיסוק בעדתיות הוא מפלג.
"זה מפלג? מה שמפלג זה המנהיגים שלנו. השיח הפוליטי הוא המפלג, לא אנחנו. משהו בסברי מרנן פיצח קוד ישראלי אמיתי שמדבר לכולם. אז ההומור פחות מתוחכם או הפאנץ' לא מדויק או המצלמה לא יודעת מה, אבל זה עובד ואי אפשר להתווכח עם זה. אני עומדת מאחורי הדברים שאני עושה". 

בתפקידה כבלשית ב"בתולות", סדרת המתח שחוזרת השבוע לעונה שלישית, רותם חוזרת למוטיב שהיא מכירה היטב, המדים. נראה שהם תמיד נמצאים תפסו איזה מקום בחייה. החל ממדי הצופים כשהייתה רשג"דית, דרך המדים של בעלה שהיה איש צבא רוב חיי נישואיהם ועד לתפקידים איקונים של חיילת או קצינה ב"מבצע סבתא" ו"להציל את נטע". "יש לי פנים ממסדיות כנראה", היא מהרהרת.

רותם אבוהב (צילום: עידו לביא)
"אמא שלי מהרגע שנולדתי, אמרה לי שאני מלכה". אבוהב | צילום: עידו לביא

מה זה אומר, פנים ממסדיות?
"שאני נראית כמו השכנה ממול. אני הכי נגישה, מאוד ישראלית במהות שלי. לכן מעולם לא היו לי חלומות להצליח בחו"ל. אבל ב'בתולות' אני מרגישה שאני יוצאת מהשטנץ שלי, כי הדמות שלי לא נשואה, היא רווקה שמנסה להיכנס להריון ומזריקה לעצמה הורמונים. ממורמרת. זו דמות הפוכה לי כי אני בזוגיות מגיל 21 ועם ילדים מגיל 27, אני לא יכולה לחיות לבד".

לדמות שלך שם יהיה רומן?
"לא, יש מישהו שהיא רוצה ולא רוצה אותה", היא נאנחת. 

לא בא לך להיות קצת סקסית על המסך? כמו הדמות שלך ב"אביבה אהובתי" למשל.
"נכון, הייתי שם הכי סקסית בעולם וגם קיבלתי על זה פרס אופיר. אבל אם תפקידים כאלה לא מגיעים לפתחי, מה אני אעשה? זה תחום שקל למתג אותך, ואני כנראה לא נתפסת ככה למי שמזמינים אותי. פעם מישהי אמרה לי שהיא מרגישה שאני לא משתמשת בערוץ הפתייני שלי, אבל זה הגיוני, אני משתמשת בו מול בעלי, זה כנראה מספיק".

"למה זה חשוב כמה גבר מרוויח, אם אני מרוצה ממה שאני מרוויחה?"

התפקיד ב"אביבה אהובתי" לא היה בגדר הבלחה של סוגה עילית בקריירה של אבוהב, היא מלאה בכאלה. תחנות של איכות שמאפשרות לה להתרווח, לא להרגיש שהיא חייבת להוכיח משהו. רק בשנה האחרונה הופיעה בשני סרטים משמעותיים, "להציל את נטע" של ניר ברגמן, ו"רכבת קלה" של עמוס גיתאי שזכה בפרס בפסטיבל ונציה האחרון.

המעבר התדיר הזה מקומדיה לדרמה אינו נפוץ בקרב קומיקאיות בישראל. בתחילת הקריירה, אבוהב הייתה הבת היחידה במועדון הבנים של "דומינו גרוס", לצד גורי אלפי, אסי כהן, אדיר מילר ורועי בר נתן. היום המועדון מלא ומגוון יותר, אבל רותם עדיין מזהה את המאבק. "יש יותר סטנדאפיסטיות מתמיד, אבל אין מספיק", היא אומרת. "זה תחום שנחשב מאוד גברי, כשסוף סוף העזתי לומר שאני רוצה לעשות סטנדאפ לבד הדבר הראשון שאמרו לי זה שיש לי ביצים, יש יותר גברי מזה? את כל הזמן צריכה לשלוף, להתמודד, לעמוד לבד מול כיתת יורים. אני שמחה על כל אחת שמופיעה, בכל פעם שמישהי בודקת חומרים אני בעדה. אני אוהבת את עדי אשכנזי וליטל שוורץ ותום יער, כל אחת מביאה את מה שהיא, וזה נהדר".

בתולות (צילום: מתוך 'בתולות 3' באדיבות HOT)
"יש לי פנים ממסדיות כנראה". בתולות | צילום: מתוך 'בתולות 3' באדיבות HOT

את יודעת כמה מרוויחים הקולגות הגברים שלך?
"לא מדברים על זה אצלנו. אני לא באה אליהם ושואלת, יש קודים, שכל אחד יסגור את הכי טוב לעצמו. למה זה חשוב כמה גבר מרוויח, אם אני מרוצה ממה שאני מרוויחה? אם דביר בנדק מרוויח יותר ממני זה אולי כי הסוכנת שלו עשתה עבודה טובה יותר, או אולי הוא היה במצב יותר טוב משלי כשהם סגרו, זה לא בהכרח כי הוא גבר". 

ואיך את עם גל המי-טו?
"צריך לדעת לכבד אישה וגם אישה צריכה לדעת לשים גבולות שיכבדו אותה, צריך שיהיה מפגש באמצע, זה משהו עדין. לבן שלי בן ה-16 אני אומרת שהוא לא יכול לגעת במישהי אם היא לא באמת רוצה, זה משהו שצריך להבין ולהרגיש. מה שחשוב זה שהבנים שלי רואים אמא עובדת ושמגשימה את החלומות שלה. זה הכי פמיניסטי בעיניי". 

שלושת בניה, עומר (16) מיכאל (12) ודוד (6) נהנים מילדות רמת אביבית יציבה. ילדותה של רותם לעומת זאת, הייתה די סוערת. הוריה התגרשו כשהייתה בת חצי שנה, אמה עברה איתה לגור עם סבתה בתל אביב; בעוד אביה מצפין לצפת. "עד גיל שלוש הייתי לבד עם אמא, ואז היא התחתנה עם אלמן שהגיע עם ילדה, ונולד להם ילד משותף. זה היה מאוד לא מקובל אז, להיות בת להורים גרושים. אני חושבת שלא רק שהייתי היחידה בכתה, הייתי היחידה בבית הספר".

בגיל 10, נשלפה ממקהלת בית ספר לאודישנים לפתיח של "רחוב סומסום". אז גם גילתה שזה המקום שבו היא רוצה להיות, מול מצלמה. החלום הסתדר לא רע עם העובדה שבתוך זמן קצר הפכה להיות "ילדת הטלטקס", וסוג של סנסציה לאומית. "בלילה אחד הפכתי למפורסמת, זה היה מטורף", היא משחזרת. "נהניתי מזה, אבל זה הגיע למצב שכשהסתובבתי בתל אביב ילדים היו מתנפלים עליי והיו צריכים להביא משטרה. כל העסק היה בערך שנה אבל זה היה מאוד אינטנסיבי".

רותם אבוהב (צילום: עידו לביא)
"אני נראית כמו השכנה ממול. אני הכי נגישה, מאוד ישראלית במהות שלי". אבוהב | צילום: עידו לביא

איך מתמודדים עם זה?
"אמא שלי אמרה לי כבר אז, 'את על רכבת מקסימה ותכף תצטרכי לרדת ממנה והיא תמשיך לנסוע' וכך היה. היא הכינה אותי למה שיקרה. וההמשך באמת היה איטי ומדורג. להקה צבאית, דומינו. זה תחום מתעתע כי כשאתה מתחיל להצליח מתייחסים אליך כאל מורם מעם ויש אנשים שנסחפים לזה, לא מבינים שהכל שטויות. בכל פעם שאחד הילדים מתחיל כיתה או גן חדש, ואני מגיעה לאסיפת ההורים הראשונה, אני רואה איך ההורים האחרים מתפלאים שבאתי. אולי הם חושבים שאני קמה בעשר בבוקר ויש לי מאתיים עוזרות ומאמן אישי, אבל לא".

גם התפקידים המגדריים במשפחת אבוהב לא עוברים מהפכות מיוחדות. "הבנים שלי לא בצהרונים, ואין לי עוזרת, בכל יום שאני לא בסברי מרנן אני שם לתת להם ארוחת צהריים חמה. בכל יום אני מבשלת משהו", היא מפטירה באדישות. "אני גם מנקה בעצמי כי אני חולת ניקיון. אנשים שמנקים אמיתי, לא נותנים שינקו להם".

את אישה מצליחה ומרוויחה, לא מגיע לך לשכור מישהו שיעשה את הדברים האלה?
"למה שמישהו אחר יתן אוכל לילדים שלי וינקה את הבית שלי? נראה לך? זה דווקא מאזן אותי, אני מופיעה מול 600 איש ומקבלת המון מחיאות כפיים וחוזרת הביתה עם המון אנרגיות ומתחילה לסדר את הבית, זה עושה לי שקט בלב. מה, לשטוף כוס זה התחתית האנושית בעינייך?" 

לשטוף כוס זה סבבה, אבל להעמיד סיר כל יום כשאת עובדת ומופיעה זה קצת קיצוני. מה רע באוכל קנוי?
"השתגעת לגמרי, את הורסת אותי. זה לא שאני עושה להם קרפצ'יו, זה דברים הכי בסיסיים: בולונז, פסטות, שניצלים, מה, את רואה פה אישה מדוכאת? פמיניזם זה לא לבשל ולא לנקות? אי אפשר להיות קיצונית. אני לא יכולה פתאום לא לעשות קציצות וכביסה, יש צורות לפמיניזם. לקחתי את החיים שלי ובניתי לי עסק שעובד, מצליח, ומעצים אותי ואני מופיעה איתו בכל הארץ ואנשים מבסוטים מזה ואני לא תלויה בשום דבר אחר, איפה פחות פמיניזם מזה? אני אומרת, תעמידי סירים ותלכי עם הדייסון כל היום אם בא לך. הרי גם יש המון מס שפתיים, כאלה שמדברות פמיניזם ובבית זה משהו אחר". 

את המפרנסת העיקרית היום בבית?
"אני לא עושה כאלה דיונים בעיתון. בואי נגיד שהיו שנים ששי הביא את הכסף הקבוע ואני לא הרווחתי שקל. זה מתאזן".

"אני בדרך לקבלה עצמית אבל להגיד לך שאני מבסוטית מאיך שאני נראית?"

אחרי שנים בקבע, שי אבוהב פתח לפני שלוש שנים את "אפקס", האקדמיה למצויינות בכדורגל, עם השותף אריק בנאדו. ועדיין, חלק גדול מהמופע של רותם מוקדש לחיים לצד איש הצבא, מה שגורם לי לחשוב שאולי היא יותר מכל אחד אחר תהיה מומחית בפסיכולוגיה הפנימית של מפלגת כחול-לבן. אבל מתברר שאבוהב דיפלומטית יותר כשמדובר באנשי צבא שהיא לא נשואה להם. "הם נראים חדורי מוטיבציה, שיהיה להם בהצלחה, אבל אני לא אגיד למי אצביע. לא בחרתי להיות פוליטיקאית אלא שחקנית".

רותם אבוהב (צילום: עידו לביא)
"אני מפחדת להזריק. הפנים הן המקצוע שלי ואי לא רוצה שישתנו לי ההבעות". אבוהב | צילום: עידו לביא

שחקנים מביעים דעות היום יותר, תראי את רותם סלע.
"זה אובייס שבבסיס של מדינה דמוקרטית יש חופש ביטוי. עצוב לי הדיון שנהיה ממה שרותם כתבה. לאחל מוות לילדים שלה, זה הגיוני? הפוליטיקאים בשיח שלהם משני הצדדים מעודדים את זה. אני מדברת על מה שחשוב לי בגב האומה, שוויון בנטל והדרת נשים, זה דברים שבוערים בי. ושוויון להומואים כי אח שלי הומו וזה מעצבן אותי שהמדינה הזו לא נותנת לו זכויות שוות".

גיל 40, שצץ לו לפני שלוש שנים, לא ממלא אותה בחרדות, אבל כן הוביל אותה בדרך חדשה. "לפני שנה וחצי התחלתי טיפול פסיכולוגי אחרי שהרבה שנים לא הייתי. הגיל הזה מביא איתו מחשבות אבל הן דווקא יפות, את מסתכלת על כל מה שהספקת. ויש לי עוד חלומות, לא סיימתי. כל עוד אתה רוצה לעשות דברים בעולם הזה, מצבך טוב".

ביקרת כבר אצל המזריקה?
"לא, אני מפחדת, הפנים הן המקצוע שלי ואי לא רוצה שישתנו לי ההבעות. אם אעשה ניתוח פלסטי זה רק בבטן, אני לא שוללת את זה. אחרי שלושה ניתוחים קיסריים יש לי גבעה שם, אני לא אוהבת את זה". 

לא נמאס לך להתעסק במשקל שלך? את באמת נראית אחלה.
"בואי תלכי איתי ברחוב ונראה מה אומרים לי. מה אני יכולה לעשות? אני בטיפול, אני בדרך לקבלה עצמית אבל להגיד לך שאני מבסוטית מאיך שאני נראית? לא. וזה מעצבן, כי גבר בטלוויזיה יכול להיות עם בטן ולא יגידו לו מילה, אבל על בחורה שלא רזונת ידברו כל הזמן, מה היא לבשה ואיך היא נראתה. אבל מצבי היום יותר טוב מבעבר. החיצוניות ממולאת באיזה תוכן שהצלחתי למלא". 

מתי את הכי מרגישה את המלחמה במשקל, באוכל?
"כל הזמן. אם היה לי עכשיו בתיק תפוח או אגס או סנדוויץ'. אני לא הייתי מרוכזת כל השיחה כי הייתי חושבת על לאכול את זה. אני כל הזמן חושבת מה אני אוכל, אני אוריד פחממה, אני אוריד סוכרים, כבר אין לי כוח לזה. והכי עצוב זה שמאז שצילמו אותי בבגד ים, אני לא יוצאת מהמים בבריכה או בים בלי פראו עלי. היינו בטיול כל המשפחה בספרד בקלאב מד בלי אף ישראלי, והילדים אמרו לי שהם נורא שמחים שאני הולכת עם בגד ים בלי מגבת או פראו עלי, שאני חופשייה ונעים לי. ורק אז שמתי לב שכשאני לא מפחדת שיסתכלו עלי, אני הרבה יותר חופשיה". 

אז תפרדי מהפראו גם כאן. אם נטע ברזילי יכולה, גם את יכולה.
"מה את רוצה שאני אגיד לך? היא כנראה יותר בריאה ממני".  

צילום: עידו לביא | סטיילינג: סיון חימי | איפור: אביבית מוגרבי | שיער: יוסי שיטרית | ע. סטיילינג: אלכס גידרון | בגדים (לפי לוקים): לוק 1: טרנץ'- זארה | לוק 2: אוברול לבן- אמריקן וינטג' | לוק 3: חליפה ורודה- ורנר, מכופתרת- פקטורי 54 | לוק 4: עגילים- פדני, חולצה- פקטורי 54