בפורים האחרון התחפשתי למוֹרָה (במלעיל) פפרמן. הרכיבים: פאה דלילה, שמלת בית ירוקה ב-30 שקל מאלנבי, סנדלים ושרשרשת שבטית מרשימה. את הזקן גילחתי והחברה שלי – שהתחפשה לג'ודית לייט – איפרה אותי. בימים שלפני קייטלין ג'נר, לערב אחד הייתי הטרנסית הכי מדהימה בעולם. אבל זה נגמר.
לא במקרה עידן הטרנס התפוצץ דווקא עכשיו. לפי האנתרופולוג תמיר ליאון במוסף הארץ לפני שבועיים, אנחנו נוראיים ואין לנו עתיד. לפי מחקרים אנחנו חיים בתקופה הכי שקטה בהיסטוריה האנושית (יענו peaceful, אין מקבילה בעברית וזה עצוב). זה מפתיע כי א. דאע״ש, ב. אנחנו בישראל ג. רק לפני שבוע וקצת עדיין הסתובב מחבל עם רובה ברחובות. אבל מבחינת שאר העולם - לרוב רגוע, וזה משאיר לבני הדור שלי ממש הרבה זמן פנוי לעשות סלפי ולנוע על סקלות של מיניות ומגדר ולעצבן אנתרופולוגים שלא יכולים לנוע באותה חופשיות.
אז לזכות הדור המבאס שלנו, לפחות במאבק אחד הצלחנו, ובסטייל של מיליניאלז, כלומר בהדרגה ואז בבת אחת. וזה התאפשר גם בזכות האופי האגוצטרי וה״לא-אנושי״ שלנו - לאף אחד מאיתנו לא אכפת מה אחרים עושים עם החיים שלכם. תהיו גבר, תהיו אישה, תהיו מורה פפרמן וקייטלין ג'נר.
"טרנספרנט" היא לא סתם הדבר הכי טוב בטלוויזיה שלנו – זה גם לא בדיוק טלוויזיה, אלא סוג של תכנים שאתה צורך במרוכז ביום מחלה (עוד ניצחון לדור שלנו!). התקציר: סדרה של אמאזון (זמינה אצלנו בהוט ובסלקוםTV) שיצרה ג'יל סולוואי, על משפחת פפרמן, יהודים יאפים מלוס אנג'לס שמגלים שאב המשפחה מורט החליט לצאת מהארון כאישה בשם מוֹרָה. גרושתו ושלושת ילדיו הפריבילגיים להחליא אך חמודים, נסחפים למסע חיפוש עצמי (משהו שאנשים עם כסף עושים) שבסופו כולם יהפכו ללסביות.
העונה הראשונה הייתה אנושית, קטנה, אמיתית ועוד דברים שכותבים בגלל פילטר צילום מסוג היפסטר. היא בעיקר מצחיקה ומרגשת והציגה משחק מדויק של אנסמבל די מושלם שבראשו ג׳פרי טמבור בתפקיד חייו כמוֹרָה. לאחר שרשרת תפקידים שכל אחד מהם היה לתקופה ״תפקיד חייו״ כמו ג׳ורג׳ בלות׳ ב״משפחה בהפרעה״ והאנק קינגסלי ב״המופע של לארי סנדרס״, הגיע תפקיד חייו האמיתי. למרות שטרנספרנט מוגדרת כקומדיה וטמבור הוא שחקן קומי לרוב (חוץ מאולי התפקיד המקריפ מ״נערה בהפרעה״), את הזכיות הראשונות אי פעם בקריירה של טמבור באמי ובגלובוס הזהב על השחקן הקומי הכי טוב, הוא קיבל כי הוא גרם לנו לבכות. ״בקומדיה יש זיג וזג. ג׳יל (סולוואי) היא מאסטר של קומדיה, אתה תצחק בהלוויה, ותבכה כשיעבירו את סלט הכרוב", אומר טמבור בראיון בשיחת ועידה. "בקומדיה טובה יש ערבוב של כמה מרכיבים, זה לא רק צחוק. בסצינה מסוימת יהיו 42 הצחקות, שהן בעצם 42 מעברים, תנודות. תמיד חשבתי שהמשפחה שלי, משפחת טמבור, היא אחת המשפחות הכי מצחיקות כשאנחנו יושבים מסביב לשולחן האוכל. זה כי היו לנו הרבה מעברים, לפעמים דמעות ולפעמים צחוק פרוע. הפפרמנים מאוד דומים לנו".
אתה נכנס כמעט בלי מאמץ לדמות של מורה, ההפרדה ביניכם כמעט לא קיימת.
״צריך לזכור: אתה תקוע עם הדמות, אבל הדמות גם תקועה איתך. מורה בשבילי היא כמו חברה שאני מכיר כבר כמה זמן, ויוצא לי להכיר אותה ולגלות עליה יותר כל יום שעובר. מה שנהדר במורה זה שהיא בגיל שלי, גם היא מרכיבה משקפי ראייה, גם לה יש ברך רעה. יש לה חוש הומור נהדר, מאוד יבש. ובו בזמן היא גם נראית לי כמו טינאייג'רית שרק מגלה את החיים: איך להתלבש, איך לקנות בגדים, מי החברים שלה, עם מי לדבר, איך לדבר, איך להתאפר, איך לחיות לבד, מי הם חבריה החדשים, האם היא תאהב שוב או תהיה נאהבת. זה מעניין להיות מוֹרה כרגע״.
"יש דמות קבועה של בחור קירח, קצת מרושע, שמגלם תמיד את המנהל או הבעלים, ואני חשבתי שזה מה שאני אעשה בחיי. הקרחתי כבר בגיל 18, אז חשבתי שתמיד אשחק את התפקיד של הקירח", אמר בראיון לצ'רלי רוז, "אבל אני מבין את מורה פפרמן, אני מבין את האישה הזאת. אני מבין את הלב שלה, את הכמיהה שלה לאהבה ולהיות נאהבת, להיות חופשיה, להיות מובנת, לא להיות מסווגת, להיות נוחה בבגדיה, לא להיות מזויפת, להיות אישה".
הקסם: אישה שלא ממש הייתי רוצה בחברתה
ואז באה קייטלין ג׳נר והרסה הכל. בין העונה הראשונה לשנייה ברוס ג׳נר הפך לקייטלין וכפתה על ״טרנספרנט״ להפוך מסדרה טובה לסדרה חשובה. אין דבר יותר מוריד מזה. טמבור וסולוואי הפכו בסבב הראיונות לקראת העונה החדשה שיצאה לפני חודש וחצי, למעין זוג עדי יהווה מיסיונריים שדופקים לך על הדלת ומבקשים לספר לך את החדשות הטובות מאלוהים - ובכן, הוא מקבל את כולם מעכשיו! הם רואים בטרנספרנט שליחות מצילת חיים, ״אנשים באים ושואלים אותי אם אני מפחד לשחק את מורה בגלל סיבה כזו או אחרת. אני עונה להם 'אני לא מפחד', זה בגלל שחיים נמצאים בסכנה. זה לא קשור לרייטינג או לביקורות, העניין הוא לעשות את הדבר הנכון״, מספר טמבור.
כן, ג׳פרי טמבור הוא קצת טרחן, אבל גם מורה לא כזו מושלמת, למעשה היא די אותו אדם נוראי ואגוצנטרי שהייתה בתור מורט, רק עם שמלות של שושנה דמארי. וזה צעד די מדהים; בסקר שנערך לאחרונה בארה״ב השיבו 90% מהנשאלים שהם מכירים אישית מסביבתם הקרובה הומואים, לסביות ו/או ביסקסואלים. רק 16% מהנשאלים הכירו טרנסג׳נדרים. זה אומר שדעתם של 84% מהאמריקאים על הקהילה הטרנסג׳נדרית התעצבה רק מדרך ייצוגם בתקשורת, ובמשך שישים השנים האחרונות הדמויות שנוצרו היו או רוצחים פסיכופטיים כמו ב״שתיקת הכבשים״, או בדיחה מהלכת כמו ב״אייס ונטורה״. העובדה שמורה היא אישה שלא ממש הייתי רוצה בחברתה, כלומר - בן אדם, היא הדבר הכי פורץ דרך בסדרה. ויחד עם סופיה הצדקנית של לאוורן קוקס מ״שחור זה״, נומי הבלתי נסבלת של ג׳יימי קלייטון מ-Sense8 והתוספת הישראלית החדשה, מייקל שמתגלה כמשעמם בדיוק כמו כולנו מ״האח הגדול״ (שלא לדבר על דודו כהן מעפולה, שהמציא מגדר בשם דודו כהן מעפולה), נוצר גל של דמויות טרנסג׳נדריות שהן מדהימות ועלובות ועצובות ומצחיקות, ובעיקר סוף סוף אמיתיות.
ג׳יל סולוואי אמרה שטרסנפרנט היא "יותר מתוכנית טלוויזיה - היא חלק מתנועה", אתה בטח מסכים.
״אני מאמין שלתוכנית יש השפעה ענקית, אני רואה אותה כחץ שנורה לתוך רוח הזמן והתפוצץ יחד עם התנועה עצמה. העולם צריך שינוי, ואנחנו חלק מהשינוי הזה. אנחנו רק סדרה, עם תסריטאים מאוד מוכשרים, אבל משהו במשפחה הזו והמאבק שלהם והחיפוש של כולם אחר אהבה, הגנה ותמיכה, כשאחד מההורים מחליט להשתנות ולהשיג את החופש בכל מחיר, משהו מכל זה הוא מאוד לעולם".
"אדון אחד ניגש אלי בטיסה והוא היה מאוד רציני, ומגונדר, ועם תספורת ושעונים, וטבעות של אנשים מכובדים וחשובים, והוא הצביע עלי וחשבתי לעצמי 'הנה אני הולך לחטוף עכשיו', והוא פשוט הושיט לי את היד ולחץ לי אותה ואמר לי 'תודה שהכרת לי נושא ותחום שלא היה לי מושג עליו' – הרי לכם מהפכה. השנה הזאת, מצד אחד יש לנו את התוכנית של קייטלין, מצד אחד את התוכנית שלנו, וביניהם הזה הכל נפגש, והכל מאוד חי ונוזלי והעולם משתנה", אמר בעבר.
את זה שמורה היא בן אדם ולא קלישאה כבר הבנו די מהר בעונה הראשונה, וזה היה אמור היה להספיק לסדרה כדי להוות סימן דרך רציני בנרטיב הלהט״בי. אלא שאז פרצה שנת הטרנסים ואז ארצות הברית אישרה נישואים חד מיניים. מה עושים כשהעולם האמיתי פתאום מרגיש יותר תזזיתי מהבדיון והכל משתנה הרבה יותר מהר מהתספורות הנוראיות של גבי הופמן? התשובה של העונה השנייה היא לחזור בזמן לסדרת פלאשבקים לרפובליקת וויימאר 1933, לסלון הקווירי של הסקסולוג היהודי-גרמני מאגנוס הירשפלד שם מחשבים את קיצם לאחור אמה של מורה ודודו/תו שמתגלה כטרנסג׳נדרית, לפני עליית הנאצים. מה שיכול היה להיות תעלול תסריטאי די מעיק, מתגלה כלא כזה מעיק, ובעיקר מחבר את הסדרה הזו עוד יותר לשורשיה היהודיים.
טרנספרנט היא אולי הדבר הכי יהודי בתולדות הטלוויזיה, כולל סרטים עם ברברה סטרייסנד וסרטון החרדי שצועק ״שבת היום!״. אם בעונה הראשונה הבנו שהם יהודים, אז העונה אנחנו מבינים שהם ממש יהודים, עם פרק יום כיפור, דמות של רבנית שנכנסה לקאסט הראשי, והשואה. וזו אנאלוגיה די מתבקשת - התחושה של החריגות התמידית הזו בעולם, אתה יהודי, אתה קוויר, אתה אף פעם לא שייך. זה עניין של רטרו: תמיד היינו קצת קוקסינלים, השבעים שנים האחרונות היו רק סטייה מקרית בהיסטוריה של העם היהודי. הקסם היהודי הוא העוקם. אנחנו עקומים, דפוקים, וקווירים בטירוף. בסוף עוד נקבל את זה.
גיליתי משהו חדש על עצמך בגלל מורה?
״זה עשה אותי בהחלט יותר מודע, יותר נוכח בחיי. הורה יותר טוב, אדם יותר טוב. זה הגדיל את טווח הראייה שלי. אני גאה להיות בן ברית של הקהילה הטרנסג׳נדרית, ולזכות בתפקיד הזה בגילי ובאחריות שכזו זה דבר מדהים. הלכתי לתאטרון אתמול, לפרמיירה של 'כנר על הגג' בברודווי, ולפני שהמופע התחיל ניהלתי שיחה אחר שיחה עם אנשים שדיברו איתי ארוכות על הפפרמנים ועל ההשפעה של התוכנית. זאת תקופה מרגשת, אמרתי לאשתי שזאת תקופה מדהימה בחיי, אנשים פשוט רוצים לדבר. לא רק על הפוליטיקה המגדרית והקהילה הלהט״בית, הם פשוט רוצים לדבר על המשפחות שלהם ומה קורה בחייהם״. זה נחמד, לדבר על עצמך. זה לא דור כזה נורא אחרי הכל.
* כל פרקי העונה השנייה של "טרנספרנט" זמינים חינם ב-Xtra VOD ובסלקוםTV