המושג הכי פופולרי בישראל בשנה האחרונה הוא "הסתה". בכל פעם שמישהו פותח את הפה מחכה לו קהל מזועזעים מצקצק מחוץ לחלון. בכל פעם שמישהו מקלל איש ציבור אנחנו צווחים "זה בדיוק כמו עם רבין!" ומתחילים ליצוק את הנרות. זו פרנויה די מובנת, ועדיין, קצת מתישה. אבל בניגוד למסיתוני-פתע זוטרים כמו גידי אורשר וענת וקסמן שנקלעים לסערות האלה בלי הכנה מוקדמת, לרון קופמן כבר יש דוקטורט בלהתנגח, לעצבן, לשלם את המחיר – ולחזור שבוע אחר כך לסבב נוסף. "אני חוזר לעבודה ביום ראשון", הוא אומר בראיון, אחרי שהספיק בשבוע אחד להיבעט מקמפיין של בטיחות בדרכים ולהיות מושעה מ"רדיו ללא הפסקה" בעקבות דברים קשים שאמר על מירי רגב שהוגדרו על ידי התחנה כהסתה, "אז יקרה כמו שקרה בעבר, אני קשקשתי, הם השעו ואני חזרתי. סו וואט. בינתיים אני צופה באולימפיאדה, משחק עם הילד ואוכל את הלב".

ההתפרצות של קופמן על רגב הגיעה בעקבות תגובתה ל"תקרית האוטובוס" מול המשלחת הלבנונית באולימפיאדה. רגב כינתה את התקרית "אנטישמיות לשמה" והודיעה שתדרוש גינוי רשמי מראשי הוועדות של שאר המדינות. קופמן כינה אותה בשידור חי בורה, טיפשה ובהמה. "אם האישה קוראת לערבי 'אנטישמי' בלי להבין שגם הערבי הוא שמי, היא לא יכולה להיות שרת תרבות, הגולם הזה, האוסף תאים הזה שמרכיב אדם", הוא מסביר לי בעדינות מופלאה, "הערך האולימפי חף לכאורה ממעורבות פוליטית. אין שם שום עמדה לפוליטיקאים מטונפים באולימפיאדה, לכאורה לפחות. ואת באה ומבקשת מהוועד ומגנה? אין לך בכלל מעמד במשלחת האולימפית! אין לך סיי פה, את תיירת, כמו כל פוליטיקאי דרעק מהעולם!"

אתה מרוצה לפחות מהתפקוד שלה כשרת הספורט בארץ?
"עולה לי בבריאות לדבר על תופעת מירי רגב. היא נעה על הגבול הדק בין הגימיק לקוריוז. רגב היא ערך שרלטן במילון אבן שושן. היא שרת ספורט, ומחודש מאי 2015 אין שום עשיה עובדתית מצידה. רק קשקשת ברשת, מילים ופנייה למרכז הליכוד. הספורט גויס לקרוואן הקטן שהיא דוהרת בו - להיות מספר אחת ברשימת הליכוד לכנסת ה-21. ואני לא רוצה להיות לכוד שם. היא לא תישאר בספורט לנצח, היא באה לחניה, ובינתיים קרוואן הטיפשות והעלגות חונה כאן כבר שנה ושלושה חודשים. היא מוגבלת, והיא מנהלת אותי ללא כישורים הולמים לתפקיד".

רון קופמן (איור: רחלי רוטנר)
אני נלחם בשביל ילדיי שיוכלו להגיד מה שהם רוצים. רון קופמן | איור: רחלי רוטנר

הפ הפ הפ, שהיא לא תתבע אותך. היא כבר תבעה מישהו שקילל אותה בפייסבוק, להזכירך.
"שתתבע! 65 משפטים כבר עברתי בחיי. אז שיהיה עוד משפט, מה קרה? אני מכיר כבר את ההליך, איי דונט גיב א פאק. אלה שנזהרים הם לא עיתונאים. יש תופעות שמאיימות עליך בחיים, ואני נלחם בשביל ילדיי שיוכלו להגיד מה שהם רוצים. מירי מדברת בשפה בהמית, אז אני אהיה בהמה. ואני בהמה טובה ממנה ויודע להתבטא בשפת הבהמות טוב ממנה. זה מה שאני עושה. אני בהמה עם דיפלומה" (ממירי רגב לא התקבלה תגובה).

אז רגב עדיין לא תבעה, אבל כאמור ההשתלחות שלו ברגב גרמה גם לפיטוריו מקמפיין בטיחות בדרכים. הוא עצמו גילה על הפיטורים דרך התקשורת, ולא הבין מה רוצים ממנו בכלל. "שכרו אותי כקריין, בחוזה ההעסקה לא היה שום סעיף שמגביל אותי בהתבטאויות בכל נושא בעולם. שילמו לי על כל הקמפיין 4,000 שקל ברוטו, שבניכוי 48 אחוז מס, עמלת סוכן וביטוח לאומי, נשאר לי 1,920 שקל. ועשיתי את זה כי זה נושא חשוב שאני מאוד מאמין בו. אז כנראה שאתרום את הסכום העצום הזה לטובת ניצולי שואה, לעמותת 'יד עזר לחבר' שאני עובד איתה, כדי שאף אחד לא ירגיש ש'גנבתי' כספי ציבור כמו שכותבים לי ברשתות החברתיות. בעצם נדמה לי שהיו עוד 60 אגורות בסכום, אז את יודעת מה, נעגל ל-1,921". (מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים נמסרת בתגובה: "מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, רו"ח מרדכי מודי בהירי, החליט להשעות את השתתפותו של העיתונאי רון קופמן מקמפיין "שומרי הדרך" שמפרסמת הרשות באמצעי המדיה השונים. בהירי קיבל את ההחלטה על רקע התבטאויותיו חסרות הטעם, הפוגעות והמעליבות של קופמן כנגד שרה בממשלת ישראל. הרשות הלאומית חושבת כי אין זה ראוי שפרזנטור מטעמה יתבטא באופן הזה").

עוד לפני הפיטורים תקף העיתונאי דרור פויר את השתתפות קופמן בקמפיין, וצייץ: "רון קופמן, מגדולי המזהמים של תרבות הדיון בישראל, מוביל קמפיין למען תרבות הנהיגה בישראל, כי אין קשר בין הדברים סתום יא זבל חרא זין קקה תמות". קופמן, שמעיד על עצמו שהוא די מוגבל בענייני טוויטר וטירון במלחמות וירטואליות, היה בהלם כשגילה את הציוץ. "חשבתי בהתחלה שמישהו מסתלבט. מה הוא רוצה ממני? אני לא חבר שלו, לא מכיר אותו, פתאום הוא פונה אליי וכותב יא זבל קקי פיפי".

רון קופמן (צילום: משה שי לפלאש 90)
קופמן. "הכנסת זה המקום שיחסית לגודל שלו שלח הכי הרבה עובדים שלו לכלא" | צילום: משה שי לפלאש 90

אני מניחה שהוא פשוט התכוון להביע את דעתו על הבחירה בך לקמפיין.
"למה, אני לקחתי ממנו את הקמפיין? פגעתי לו בילד? קריינתי קמפיין! אף אחד לא התייעץ איתו אם לתת לי את הקמפיין הזה. מדובר בהודעה שמבשרת לציבור הנהגים והנהגות על מתנדבים שיסתובבו וידווחו על עבירות תנועה כבדות. אתה לא אוהב את מי שמקריין את ההודעה? פאק יו! מה, אני אוהב כל מי שמקריין חדשות? אז אני קורא לו קקי פיפי? אבל בסדר, אין יחסי ציבור גרועים. כל מה שהוא עשה זה לתת לקמפיין הזה עוד פרסום, הנפל הביולוגי הזה". (מדרור פויר נמסר: "אבקש להבהיר שהקללות בציוץ המקורי שלי לא כוונו לקופמן, שאותו איני ומכיר ואיני מעוניין להכיר, אלא ניסו להצביע על הקשר בין תרבות נהיגה ותרבות דיבור בישראל. לגבי השאר: מאחר ואין לי שום עניין לתקשר עם הבנאדם, אין תגובה").

אבל אתה גם קצת נהנה מהבלגן הזה, לא?
"בטח, מה! אני מקבל מזה אביונה! אני אוהב לריב. אבל פעם היינו רבים פנים אל פנים, דיברת עם בנאדם, שמעת את האינטונציה שלו. ברשתות החברתיות זה אחרת. תארי לך שאני אגש אלייך פתאום בלי להכיר אותך ואגיד לך את זונה וקקי פיפי. היית מאשפזת אותי!"

נשמע שדווקא היית נהנה אם היה לך פייסבוק, זו חוויית ריב שונה לגמרי ודי מתאימה לסגנון שלך. אני ממליצה.
"אני לא מבין בזה. אני רגיל לוויז'ואל. פתחו לי חשבון טוויטר כדי לקדם את התכנית, אבל זה הכול".

מכיר קצת אושיות רשת? שמעת על הצל, וסערת ההתפקדות שלו לליכוד?
"כן, ואין לי בעיה עם זה. מה כבר קרה? מצד אחד העיתונות אומרת איך זה שאמנים הם לא פוליטיים, ואז כשזה אביב גפן עם עמדות שמוגדרות כשמאלניות למרות שהוא לא בדיוק חבר קיבוץ, זה בסדר. מגיעים עמיר בניון והצל, שיש להם עמדות ימניות, ופתאום זה לא בסדר. אין לי בעיה עם השירים שלהם, אני אישית אוהב את עמיר לב אבל אני נותן כבוד לכל אמירה באשר היא".

איור (איור: רחלי רוטנר)
"הספורט גויס לקרוואן הקטן שרגב דוהרת בו - להיות מספר אחת ברשימת הליכוד לכנסת ה-21" | איור: רחלי רוטנר

הביקורת היא לא כלפי הדעות הימניות אלא כלפי ההתבטאויות האלימות של הצל.
"ומוטי יוגב, שרצה להרוס את בית המשפט העליון ב-D9, לא מאיים עלייך? והרב הצבאי ומנהיגו הרוחני של צה"ל שיוצא נגד חתך אוכלוסיה שלם? הכנסת זה המקום שיחסית לגודל שלו שלח הכי הרבה עובדים שלו לכלא. הצל, להבדיל מכולם עד כמה שאני יודע, חסר הרשעה פלילית. אז אם אריה הגנב דרעי יכול להיות חבר קבינט בטחוני, הצל יכול להיות נשיא. אני אומר לך: יהיה הרבה יותר גרוע במדינה הזאת לפני שיהיה יותר טוב. אבל עד אז, אחרי שהדרעק הזה יהפוך אותנו לרפובליקת בננות שמונהגת על ידי רבנים הזויים עם דעות פרימיטביות, כבר לא יהיה מי שיישאר לתקן, כי כל הצעירים כבר יברחו. זה החזון שלי". 

"הנוער שלנו חולה. ילדים מגיעים לאימון עם שני סביחים שאמא עטפה להם בנייר כסף"

ואם אתם לא מספיק מדוכדכים מחזון הכולנו-הולכים-לאבדון של קופמן, הנה עוד בשורה נחמדה: כולכם שמנים רופסים וחולניים. כי ההזנחה של הספורט בישראל, הוא טוען, לא מתחילה ולא נגמרת במירי רגב, מדובר בבעיה הרבה יותר עמוקה שמתחילה כבר בילד הנוזלי הזה שרובץ לכם בסלון. "הנוער שלנו חולה", הוא פוסק, "לפי מחקר שערך ד"ר אבי מויאל על מתגייסים לצבא, הצעירים שמגיעים לגיוס הם בכושר אפסי. בבתי הספר בישראל יש רק שעתיים של חינוך גופני בשבוע, כשבשאר בשאר מדינות ה-OCED יש חמש שעות חינוך גופני, ובנוסף התלמיד מחויב להשתתף בעוד שני חוגים ספורטיביים. זה לא קשור לגודל המדינה, זה קשור לצורת חשיבה".

אז למה החשיבה שלנו כל כך בלתי-ספורטיבית?
"הייתה חשיבה כזאת, לפני קום המדינה, עם הפלמ"ח והמשמעת של בריאות וספורט. אחר כך כבר נהיה לנו יותר חשוב תושב"ע וגמרא, ומתמטיקה חמש יחידות".

אז אני מניחה שלא התלהבת מקמפיין "לתת חמש".
"החלום של החברה שלנו זה להגיע לסטארט אפ ולעשות אקזיט. אבל יש הבדל בין חזון אישי של אקזיט לבין מדינה שצריך לדאוג לה. למה גם החילוני צריך ללמוד תושב"ע, אבל לא ספורט? 'נפש בריאה בגוף בריא' – זה לא אני המצאתי! מחקרים גם קבעו שילדים בריאים קולטים יותר טוב. ואז אחת לארבע שנים אומרים תביאו מדליות".

רון קופמן (צילום: דותן דורון, באדיבות ויקיפדיה)
קופמן. ברגע שאין תרבות ספורט גם המוח מתנוון | צילום: דותן דורון, באדיבות ויקיפדיה

אבל זה הקטע שלנו, לא? אנחנו עם הספר, מוח במקום שרירים. המיתוס הוא של יהודי מדען, הוגה, אמן, לא כדורסלן.
"היהודי הוא אמן? באמת? כמה יהודים אמנים כבר יש? די, נגמר הסרט! נכון שאנחנו מתלהבים מאמנים יהודים ויש לנו 12 זוכי פרס נובל שזה יפה, אבל מה אתה מעדיף להיות, אדם בריא או סטיבן הוקינג בכיסא גלגלים? ברגע שאין תרבות ספורט גם המוח מתנוון, ויש השפעות לטווח הארוך: יותר אנשים משמינים וחולים בסוכרת 2, ובגיל 40-50 הם הופכים לנטל על החברה, מנצלים את המשאבים שלה, התפוקה יורדת. יש בישראל בריכה תחרותית אחת. אחת! שחיינים שהם מדליסטים באירופה צריכים להתאמן במסלול אחד בבריכת הטכניון, צריכים לנצל את כרטיס המועדון של סבא שלהם כדי להתאמן שם".

וויטלוק(ארד) אוצ'ימורה (זהב) ורניאייב (כסף) (צילום: Matthias Hangst, GettyImages IL)
האולימפיאדה בריו. "הערך האולימפי חף לכאורה ממעורבות פוליטית. מירי רגב היא תיירת" | צילום: Matthias Hangst, GettyImages IL

יכול להיות שהישראלים פשוט לא טובים במיוחד בספורט, ולכן פחות משקיעים בו?
"לדעתי פספסנו פה מגזרים שלמים של החברה. בעלייה הרוסית של שנות ה-70 וה-90 היו לא רק ספורטאים אלא גם מאמנים, אז למה לא לנצל את מאגר המאמנים הזה? והעלייה האתיופית, עם המבנה האנתופומטרי של בני העדה והצלחותיהם בריצות שדה למרחקים ארוכים, למה לא לפתח את זה? אפריקה מטפחת אצנים, כשהייתי בקניה ראיתי אקדמיות של ריצה, הילדים רצים לבית הספר עשרה קילומטרים ובחזרה. אצלנו הילדים מגיעים לאימון ריצה עם שני סביחים שאימא עטפה להם בנייר כסף. במקום להשקיע בבני העדה האתיופית בתחום הספורט שלחנו אותם לגטאות כי הם לא יהודים מספיק".

אולי גם זאת חולשה של תעשיית הספורט, העובדה שהמדינה הזאת בעצם אוספת אנשים מדת מאוד ספציפית ומסננת אנשים שלא משתייכים אליה.
"חנה מיננקו לא יהודייה ואין לי בעיה עם זה. דת לא מעניינת אותי. זה שהם באים לכאן ומוכנים לגור כאן, צריך להעריץ אותם על זה, לפרוש להם שטיחים אדומים. לא סתם ישראל היא מדינה מהגזעניות בעולם".

אתה בעצמך עושה ספורט? מקפיד על בריאות?
"כיום אני די מוגבל, בכל זאת בן 57, אבל אני עושה הליכה במים, עושה מה שאני יכול. אני לא אוהב את זה אבל נאלץ לעשות, כדי להישאר מעל הסף".

איור (איור: רחלי רוטנר)
הצעירים שמגיעים לגיוס הם בכושר אפסי. נהיה לנו יותר חשוב תושב"ע וגמרא, ומתמטיקה חמש יחידות | איור: רחלי רוטנר

עכשיו מי שרוצה ספורט משלם על כבלים, וזו דמוקרטיה

הוא נהנה מהאולימפיאדה, שהוא אחד משדרניה בערוצי הספורט (על אף שבימים האחרונים לא נראה על המסך), לא צופה לנו הרבה מדליות כי אנחנו שמנים פרימיטיביים עלובים וכו' אבל מתפעם כתמיד לחזות ביכולות הגוף האנושי שאיכשהו מצליח תמיד לשבור עוד שיא של מיליונית השנייה בזריקת משהו על משהו או בלקפוץ קרוב יותר או רחוק יותר מאיזשהו מקל. קופמן באמת אוהב את התחום, שוחה בידע כמו שחיין אירופי בבריכת הטכניון עם כרטיס מועדון של סבא שלו. הוא הוביל את צוות הפרשנים של ערוץ הספורט, ובימים האחרונים נעדר מהמסך, עם או בלי קשר לתקרית מירי רגב. השנה ערוץ משדר לראשונה, בבלעדיות, את אולימפיאדת ריו 2016. במסגרת ההיערכות נשלחו לריו חמישה צוותים לסקר את התחרות והכפר האולימפי - כולל מירי נבו, אריק זאבי, ניב רסקין, מולי אפשטיין, משה גרטל,בוקי צ'יש, עמיחי שפיגלר ואילן גזית - ויש צוות שדרנים ופרשנים שמשלימים אותם מהארץ. כשאני תוהה אם זה לא קצת מבאס את צופי האולימפיאדה שכבר אי אפשר לצפות בה בחופשיות בערוץ 1, הוא חוטף עליי עצבים. 

"להגיד שבשנים קודמות האולימפיאדה הייתה זמינה בחינם לכולם זה לא טמטום, זו טיפשות", הוא זועם, "אגרת הטלוויזיה והרדיו יותר עתיקה ממך, עוד מ-67', וכולם היו חייבים לשלם אותה, גם מי שהטלוויזיה אצלו בבית משמשת כמדף לעציצים. עכשיו מי שרוצה ספורט משלם על כבלים ומי שלא רוצה לא משלם, וזו דמוקרטיה, להבדיל מהדיקטטורה של ממשלות מטונפות שהיו כופות עלינו תשלום אגרה. שידור ציבורי זו שרלטנות, עכשיו התאגיד החדש, 'כאן', מדבר על שינוי בנוף התקשורת. דיבורים כמו חול ואין מה לאכול. אני רוצה לראות קודם מה הם ישדרו. הרי המנהל של שידורי כאן שם איפה ולמה הוא ראש הממשלה. אז איזה חופש בדיוק יהיה שם?"

שלי יחימוביץ (צילום: מרים אלסטר לפלאש 90)
סכינאית. יחימוביץ' | צילום: מרים אלסטר לפלאש 90

אז אם "כאן" היא עוד שלוחה ממשלתית, למה הפוליטיקאים דווקא יצאו נגדו?
"פוליטיקאים נמצאים בפריימריז תמידי. הם סוג של מוטציה ביולוגית שאין לה דם בגוף ולא בושה על הפרצוף. זו מוטציה שמשקרת כדי לשרוד. אם פוליטיקאי אומר לי בוקר טוב, אני רץ למקלט, כי זה אומר שאין בוקר וכלום לא טוב. וכל התייחסות אליהם מעצימה את המוטציה".

אבל עדיין אתה מתייחס אליהם. הם נבחרי הציבור שלך, המנהיגים שלך, אתה לא יכול להתעלם מזה.
"אני יכול לעשות מה שאני רוצה. עד שביבי יבוא ויירה בכל התושבים אני עדיין יכול לעשות מה שאני רוצה. עברנו טראומות יותר קשות, נעבור גם את אלה. עברנו שואה, אז מה זה בשבילנו המוטציות האלה?"

מירי רגב (צילום: יונתן סינדל לפלאש 90)
שתתבע. רגב | צילום: יונתן סינדל לפלאש 90

עם איזה מחנה אתה כן מזדהה?
"אני לא אדם פוליטי, אני לא מצביע כבר משנת 84'. כבר שמעתי דמויות פוליטיות יותר מרטיטות ומעניינות ומשכילות מהגברת רגב ואדון חזן בליכוד, ולצורך העניין גם במפא"י לא ראיתי ייחוד מסוים - הרבה עיתונאים לשעבר שתפסו ג'וב, כמו שלי-סכינאי, שלימדה אותנו איך דוקרים את מיטיבך, ועשתה הגם-אתה-ברוטוס עם עמיר פרץ ואחרים. הליכוד הוא מפא"י ומפא"י הם הליכוד. הליכוד לא כבש כאן סנטימטר ורק החזיר שטחים, ומפא"י הסוציאליסטית החברתית הרגה עשרות אלפי ערבים. הרבי שלי, אריק איינשטיין זצ"ל, כתב בזמנו 'פרנצ'סקה פוליטיקה את זונה לא קטנה'. כל בוקר אני אומר את זה במקום 'שמע ישראל'. (משלי יחימוביץ' לא התקבלה תגובה)

אתה עדיין יכול לבחור במי שיותר קרוב אליך באידיאולוגיה.
,אני לא כשיר לבחור. הגועל נפש שיש באגם הדרעק הזה מונע ממני אפשרות לבחור. גז המתאן שעולה מאגם הדרעק שהחלונות של שאגאל מונעים ממנו להתנדף. מתעב את כולם בפוליטיקה, את כל ה-120. אפילו עופר שלח שהוא חבר שלי, אני מתעב את העיסוק שלו".

אם הכול כל כך רע, שווה להמשיך להילחם? לאבד פרנסה על כל התבטאות?
"עיתונות זה לא מקצוע, זה אורח חיים. ואם אתה חי את אורח החיים הזה, אתה חוטף מכות. כדורגלן לא שובר רגל? בגיל 57 אני כבר לא מאמין שאני אשתנה, וגם לא חושב שאוכל. אז לא כדאי שאתחייב לזה".