מחרוזת מזרחית בכיכר רבין, עם יעל פוליאקוב במחניודה | גל אוחובסקי
הנה הוא בא לישראל. האיש הכי מדהים בעולם, לפחות בעיני. חכם, רציני, אמיתי, שלא לדבר על זה שהוא שחור וסקסי. מנהיג העולם החופשי אולי היה כאן בעבר, אבל זה לא אותו דבר. עכשיו הוא חוזר בתור המלך. רק שאצלנו כמובן לא לקחו בחשבון שהאיש שומע ג'י זי ומחייך לביונסה, ויצרו עבורו את הלו"ז הכי משעמם שאפשר לחשוב עליו. אז הנה ההצעה שלי לביקור המלכותי: לא משהו רדיקלי, אבל טיפה יותר כיפי.
רביעי, 20 במרס
במקום הלינה במלון המלך דוד הייתי מעביר אותו למלון ממילא. אם כבר, אז שיהיה יותר סקסי. יש להם באמבטיה מוצרים של ל'וקסיטן, והמקלחת שקופה. אחרי מנוחה קצרה הייתי מארגן לו דרינק על הגג עם דוד גרוסמן. בכל זאת, אובמה איש חכם ומגיע לו לפגוש שכל. אחר כך ארוחת ערב ב"מחניודה" בירושלים, כי מה שווה ביקור בישראל אם אוכלים רק אוכל כשר ואיום? לארוחה במחניודה הייתי מציע שולחן בקומה העליונה, ככה שרואים הכל, אבל לא יושבים באמצע השגעת. הייתי ממליץ על שולחן לא גדול, נניח שישה אנשים, שאיתם אפשר לדבר ולבלות. אובמה, יעל פוליאקוב, אביעד קיסוס, דנה מודן, ארז טל, עינב גלילי, ראובן לובלין ואם חייבים פוליטיקאים אז גדעון סער וגאולה אבן, שיהיה מתח מיני. יאיר וליהיא לפיד יכלו להתאים, אבל נראה לי שכרגע הוא לחוץ מדי ממה שהפיל על עצמו.
חמישי, 21 במרס
מה שדחסנו ביום הראשון יפנה לגמרי את היום השני, וככה אפשר לחלק אותו לשניים. בבוקר נסיעה לגליל לראות קצת פרחים, ואחרי הצהרים תל אביב. הייתי מציע לאובמה לצאת מירושלים ולנחות ביבניאל, לארוחת בוקר גלילית אצל ההורים של קרן פלס. מישהו צריך לדאוג שהם יביאו פיתות ולבנה מהסביבה. משם ברכב לרדת לכנרת, לעקוף אותה מימין ולעלות לאצבע הגליל. לטיול הייתי מצרף את העיתונאי ארי שביט, את מו"ל כלכליסט יואל אסתרון ואת חבר הכנסת החדש וכוכב הסרט הפופולארי "שומרי הסף" יעקב פרי. על רקע הנוף אפשר לנהל ברצינות את השיחות האמתיות על ישראל, שלום ובטחון. בצהרים נפרגן לאובמה ארוחה במוסקט, במצפה הימים. אם בא לו שיכנס לג'קוזי עם הבנים.
צהריים זה הזמן לבוא לתל אביב ולצאת לטיול רגלי בלב העיר. ראש העיר וסגנו אסף זמיר יבחרו עבור אובמה עשרה סטרטאפיסטים מענייניים, לא סתם כאלה שהמציאו אפליקציה, וילוו אותו ברגל לפגוש אותם בנוה צדק. קפה אפשר לשתות בעמידה, לא צריך לנדנד לו, ואחרי זה אפשר להכניס פגישה עם עובדי השגרירות. בהמשך הייתי מציע לו לצעוד ברוטשילד כשלצדו כל מיני תל אביבים. חלקם יהודים, חלקם ערבים מיפו. צעירים ומבוגרים. גם את יאיר לפיד ושלי יחימוביץ' עדיף לו לפגוש בסיטואציה הזאת, ואפשר גם את דב חנין וניצן הורביץ.
מבחינת מלון, הכי כיף יהיה במלון החדש ברוטשילד 96. זה מקום שאיש כמעט עוד לא לכלך בו את הסדינים ויש שם גם אוכל טעים אם יהיה לנשיא מנצ'יז בלילה. אחרי התרעננות קצרה אפשר לצאת החוצה, ובמקום נאום בבניני האומה להעביר ערב של כיף בכיכר רבין. נתחיל עם הופעה של אסתר ראדה וקותימן, אחר כך הנאום, ולסיום, וכדי שיהיה ממש שמח, מופע משולב. מחרוזת של אייל גולן, שרית חדד, דודו אהרון, משה פרץ ומרגול. אובמה ישב לצד הבמה. זה יכול להיות רגע חסר תקדים.
משם תיקח אותו נועה רוטמן (הנכדה) ברגל לקנטינה, שיפגוש קצת ישראלים של חמישי בערב. הפגישה עם רוטמן הרבה יותר חשובה בעיניי מהנחת זרים על קברים בירושלים. משם אני מציע לקחת אותו באופן אישי לדרינק בשפאגט ואחר כך לצ'יזקייק, שיראה ישראלים נהנים. אם יהיה לו כוח בלילה, אעביר אותו בשעה מסוימת לאייל גולן וחבריו (שאותם הוא כבר יכיר מהכיכר), שייקחו אותו למועדון הקוקיז ואחר כך לקריוקי וכל מה שבא עם זה.
שישי, 22 במרס
ביום שישי אפשר לקום מוקדם, לרוץ על הטיילת, שזה הכי כיף, ואז שקשוקה במנטה ריי ולטייל קצת אל הפלסטינים. רמאללה, בית לחם, אבו מאזן. אפשר לסיים בחומוס באבו גוש, להוריד את הבאסה ממה שרואים בגדה, ומשם כבר להמשיך לנתב"ג וחזרה למישל החמודה ולבנות. נשמע לי כיף, לא?
הארלם שייק עם פרס, ספארי לילה ברמת גן | נטע חוטר
רביעי, 20 במרס
12:00: נחיתה בנתב"ג. מכיוון שעל פי הלו"ז המקורי יש שעה לשרוף עד לקבלת הפנים, שווה לנצל את הזמן הזה למעצר במתקן המסורבים בנתב"ג, לשוטרי הגירה שמנסים לגרש את הנשיא בחזרה לאריתריאה ולפליטת פה מביכה של מירי רגב. (תקרית דיפלומטית #1)
13:00: קבלת פנים ממלכתית וביקור בסוללת כיפת ברזל. כלומר – הפרחת יוני שלום ויירוט מיידי שלהן.
16:00: סושיאל מדיה עם פרס בבית הנשיא! פרס ואובמה יצלמו ביחד הארלם שייק, וה"שייק למען השלום" (עיבוד: נוי אלוש) יהיה כל כך ויראלי שאף אחד לא ישים לב שבחלק מהזמן פרס בכלל מפרכס.
17:30: על פי הלו"ז הרשמי אמורה להיות כאן פגישה עם נתניהו. אובמה יגלה שמדובר כמובן בשרה נתניהו, ושהם נפגשים להפוך חלש בקניון ממילא ואחרי זה הולכים לעיר הקרח ולמוזיאון האסלאם. בכל זאת, ערבי. (תקרית דיפלומטית #2)
21:00: דרינק בגילדה עם גדעון סער – סביר להניח שדבר יוביל לדבר ואי אפשר לדעת איך יגמר הלילה, אז אל תבנו על ביקור בתערוכת ההייטק של מוזיאון ישראל למחרת בבוקר, אוקיי?
חמישי, 21 במרס
09:00: ביקור במוזיאון ישראל בתערוכת הייטק הנגאובר.
11:00: ביקור בדרום! כולל סיור בכור האטומי, הופעה של הכושים העבריים, צפייה בנדידת להקות הארבה + טעימות.
17:00: נאום בכיכר רבין. אחרי שעשרים אלף סחים קראו לו לבוא לכיכר, איזו ברירה כבר הייתה לו? כמובן שפקקי הענק, סגירת תל אביב, העומס אנושי ובמה מחומרים זולים וחשודים יובילו לתרחיש הגרוע מכל – תור מזעזע מחוץ לבראסרי.
19:45: גנקי עם יאיר לפיד (ליין פתיחה: "מי אנד יו אובמה, אנחנו הכי רוקנרול בפוליטיקה"), כולל ריקוד על שולחנות עם עינת שרוף, מפגש עם רמי קליינשטיין וזיוף בכפייה של "שיר אהובת הספן" (או במילים אחרות: תקרית דיפלומטית #4, #5, #6). צפי לסיום הערב: אובמה מכריז שבעצם אין לו בעיה שאיראן תפתח נשק גרעיני.
23:00: ספארי לילה.
שישי, 22 במרס
08:30: הנחת זר בקבר הרצל, קבר רבין ויד ושם. וואו. מסתמן בוקר עממי ומלא שמחת חיים. הצעות לבילויים מדכאים נוספים: מסיק בבילעין, סיור מודרך בבית התפוצות, סיפוח לקבוצת שומרי משקל ברמת אביב ולקינוח, בופה טבעוני בנחלת בנימין.
11:00: מפגש עם מלכת היופי השחורה הראשונה, טיטי. ביחד הם ידסקסו שלום עולמי ודרכי הבאתו, במה שיתפרסם בהמשך בהוצאת רסלינג תחת השם "דקונסטרוקציה של האתוס הציוני – מרים נופך מוזס תמורת שטחים".
15:00: טקס פרידה ממלכתי בנתב"ג. כולל הופעה של ריטה, דוד ד'אור וילדי בית ספר למוזיקה (תקרית דיפלומטית #7).
הליכה בשביל של בן גוריון, חוויה במוזיאון הילדים| אביב לביא
ברק היקר,
אני כותב כדי להתריע בפניך שאתה הולך ליפול כאן בגדול. העפתי מבט בלו"ז שמתוכנן לך בישראל, ותשמע לי – זו הולכת להיות פצצת שעמום קטלנית כמעט כמו הפצצות שאחמדינג'אד עובד עליהן לא רחוק מכאן. קבר הרצל? כיפת ברזל בנתב"ג? בנייני האומה? ככה אתה הולך לבלות בביקור הראשון שלך בישראל? למעט המפגש עם הקסדה שקוראת מחשבות, זה לא נראה כמו משהו ששווה לטוס בשבילו עשר שעות לכל כיוון. איכשהו יש לי הרגשה שבסתר ליבך גם אתה היית מעדיף לפגוש את ישראל האמיתית, זו שלטוב ולרע לא מכוסה בשכבת מייק אפ עבה של טקסים וקלישאות, חיוכים מזויפים של עסקנים ואוכל מלוקק של בתי מלון.
אם תחליט לעשות תפנית ברגע האחרון, להימלט מהנאומים וסידורי הפרחים ולחוות את מה שיש לנו להציע, הנה כמה מקומות, אנשים ובילויים שמומלץ לשבץ בלו"ז. הערת אזהרה: מדובר בסדר יום צפוף ביותר. ככה זה כשמנסים לדחוס כמה שיותר בתוך 50 השעות שהוקצבו לביקור שלך כאן.
רביעי, 20 במרס
12:00: נחיתה בנתב"ג
12:30: בירה וטאפאס בחוף תל אביב. אדוני הנשיא, אנשי המטה שלך ישנים בעמידה. אין הסבר אחר לעובדה שהביקור שלך לא כולל אפילו דקה אחת בתל אביב, ושום גיחה לים! עשה טובה לעצמך, ודאג להגיע לאחד מחופי העיר – מנטה ריי הוא אופציה טובה. שב עם רגליים שקועות בחול, כוס בירה טובה ושולחן עמוס מאזטים, ותתחיל לעכל את המרחק בין השמש המזרח תיכונית לסופות השלג של החוף המזרחי.
14:30: חפירות הרכבת הקלה, תל אביב: חוץ מאיוושת הגלים המרגיעה, תל אביב יכולה להעניק לך גם חומר למחשבה. כשתעמוד מול הפירים של הרכבת הקלה שנחפרים כעת, כדאי שתדע שמדברים עליה מאז תחילת המאה הקודמת ושב-1936 אלתרמן כתב שיר בו הביע את אכזבתו מכך שהיא עדיין לא נוסעת (באמת). מצויד במידע הזה, בוודאי תשאל את עצמך: אז איך לעזאזל החבר'ה האלה הקימו מדינה?
16:00: פגישה פוליטית. חשוב לשבץ בלו"ז פגישה פוליטית אחת, אחרת עוד יגידו שבאת לנפוש כאן. אם אתה רוצה לדעת מה באמת קורה אצל ביבי, ברק ושאר הפוליטיקאים הישראלים שאתה די מתעב, בקש מהעוזרים שלך לתאם שיחה בארבע עיניים עם ELDAD YANIV. לא תשתעמם. לגבי מקום הפגישה – סמוך עליו. הוא כבר יידע איפה כדאי לשתות באזור רוטשילד. לא בדיוק השדרה החמישית, אבל זה מה שיש לנו להציע.
19:00: גינת לוינסקי. כאן תוכל לראות המון אנשים שחורים ישנים בארגז החול של הילדים ומתחת למגלשות. זה יגרום לך להרגיש בבית – הרי לא חסרים מראות כאלה בשכונות העוני שלכם. אם יתמזל מזלך תגיע בדיוק כשאנשים טובים יחלקו שם מרק. אבל חשוב שתהיה ערני: אם תראה בסביבה גברתנים עם חולצות שכתוב עליהן OZ, אנא ברח לרכב הנשיאותי שלך. אתה בצבע הלא נכון והם עלולים לקחת אותך לכלא שאלי ישי בנה במדבר. משם יוצאים רק לכיוון סודאן.
21:00: הוסטל אברהם אבינו בירושלים. עזוב אותך ממלונות הפאר. כולם נראים אותו דבר, והם כבר לא עושים לך את זה. דאג שישריינו לך חדר בהוסטל הזה, שלאחרונה נבחר לאחד מעשרת ההוסטלים הטובים בעולם. לא תתחרט.
חמישי, 21 במרס
07:00: ים המלח. חשוב להגיע מוקדם כי אחר כך המקום לוהט כמו תנור. אל תוותר על ים המלח: הוא נעלם בקצב של כמעט מטר וחצי לשנה, יכול להיות שזו ההזדמנות האחרונה שלך לראות אותו.
09:00: סיור מוטס בדרום. כשתרחף מעל הנגב והערבה, שים לב לכתמים הירוקים הגדולים, לשטחי החקלאות הנרחבים, לקיבוצים ולמושבים. זה ייתן לך תשובה חלקית לשאלה ששאלת את עצמך מול פארסת הרכבת הקלה בתל אביב: ובכן, ככה הם הקימו כאן מדינה – הפריחו את השממה. אם אתה רוצה לדעת על זה יותר מומלץ לבצע נחיתת ביניים בשדה בוקר ולקבל הסברים ממומחי המכון לחקר המדבר. באותה הזדמנות תוכל להעיף מבט בצריף של בן גוריון, ולהבין שלא תמיד מנהיגים ישראלים גרו במשכנות פאר. זה גם הזמן למנת הספורט היומית שלך: צא להליכה של 8 קילומטר במסלול שאותו בן גוריון עשה כמעט בכל בוקר. כשתצעד מעל המצוקים המדהימים של נחל צין, תוכל לקבל רעיונות איך להתמודד עם המצוק הפיסקאלי.
13:30: צהריים בחוות קורנמל. באמצע שומקום, על כביש 40, תקבל ארוחה שתוכיח לך שאפשר להסתדר גם בלי ההמבורגרים והסטייקים שאתה למרבה הצער כה מחבב. סלטים, גבינות עזים מהעדר המשפחתי, והרבה נוף מדברי מרגיע. נכון קשה להאמין שאתה נמצא בלב אחד האזורים המדממים והמסוכסכים בעולם?
15:00: טיסה בשמי עזה. אחרי שתסיים להתפעל מפלאי החקלאות הישראלית וגם לאכול אותם, בקש מהטייס לפנות מערבה לגיחה קצרה מעל עזה. אתה מתגאה בכך שסגרת את גוונטאנמו? עכשיו אתה נמצא מעל הכלא הגדול בעולם. נראה אותך מצליח לפתוח את שעריו לרווחה.
17:00: מוזיאון הילדים בחולון. ינסו למכור לך את מוזיאון ישראל המשופץ או את האגף החדש במוזיאון תל אביב – שניהם ראויים לגמרי – אבל אם אתה רוצה להתרגש באמת, לך על מוזיאון הילדים בחולון. בקש שיארגנו עבורך את "דיאלוג בחשיכה". שעה ארוכה שבה תיגע, תריח ותשמע – אבל לא תראה דבר. כשתחזור לראות, הדברים ייראו לך אחרת.
20:00: טלוויזיה בחדר. בקש שיארגנו לך מראש חיבור להוט או ליס עם נגישות לכל הפרקים של תוכנית בשם 'ERETZ NEHEDERET'. רוב הזמן זה לא יצחיק אותך כי תתקשה להבין את הבדיחות; אולי שמעת על אלן דלון, אבל אין לך מושג מי זו מירי רגב ולמה היא כל הזמן צורחת. מה שכן, תוכל להתרשם מקרוב עד כמה אנחנו מטורללים.
07:00: ארוחת בוקר עם דוד גרוסמן. זה יעזור לך להבין למה אומרים שהיהודים הם עם חכם.
08:30: קניות לשבת בשוק מחנה יהודה. זה אמנם נשמע כמו קלישאה של פוליטיקאים, אבל אפילו שאתה לא באמת מבשל לשבת – אל תחמיץ את השוק. שם, אגב, הרכבת הקלה כבר פועלת.
09:30: פגישה עם סייד קשוע. הוא יסביר לך מה זה אומר להיות סופר ערבי שגר בשכונה של יהודים, ומגדל את ילדיו במדינה שברחובותיה מבוצעים מעשי לינץ' בערבים על בסיס כמעט יומי. זה בוודאי יישמע לך מוכר מתקופות מסוימות בהיסטוריה האמריקאית. והכי חשוב: הוא יסביר לך את כל זה בצורה מאוד מצחיקה.
10:30: פגישה עם הרב מנחם פרומן מתקוע (בוטל). פספסת בכמה ימים. חבל.
10:30: סיור בתים ריקים בירושלים. צא לסיבוב בשכונות היוקרה הירושלמיות, שם תראה המוני בתי רפאים שעומדים ריקים כל השנה, ממתינים לבעל הבית האמריקאי שמגיע לנפוש בקיץ. הבתים הריקים הורגים את העיר, מקפיצים את מחירי הדירות ולא הולכים טוב עם צמד מילים שמאוד פופולרי כאן לאחרונה – "צדק חברתי". יש מצב שתעזור לנו עם זה? אומרים שיש לך מילה אצל יהדות אמריקה.
12:30: חוות "חובייזה", כפר בן נון. בדרך לשדה התעופה תיזכר שעוד לא הבאת שום דבר למישל. בלי לחץ, אתה במקום הנכון. בקש מהנהג לקחת אותך ל"חובייזה", החווה האורגנית המקסימה שליד לטרון. רכוש מהחבר'ה שעובדים בשדה ארגז מלא בירקות טריים, הם בטח יוכלו לצייד אותך גם בשתילים וזרעים שישתלבו מצוין בגינה שמישל מטפחת בבית הלבן. אמנם אתה עומד בראש המעצמה הגדולה בעולם, אבל בכל הנוגע לירקות לא יזיק לכם קצת סיוע חוץ. 15:00: נתב"ג, המראה. רגע לפני שאתה נרדם במטוס, שתה את התה שלך עם נענע טרייה שקטפת בחובייזה. שיהיו לך מאתנו זיכרונות נעימים.
בחדר המורים של תיכון רבין, עם האוהדים של הפועל תל אביב | זוהר ישראל
רביעי, 20 במרץ
12:00 פלוס מינוס, כי למה להתחייב: נחיתה בנתב"ג. הביקור של אובמה הרי מתרחש פחות משבוע לפני פסח, החג שבו המוני ישראל יוצאים מעבדות לחו"ל, וזמן מצוין לעובדי הנמל, פורקי המזוודות, סמני המסלולים וכל בעל תפקיד אחר לפצוח בעיצומים.
17:00: נתב"ג, קבלת פנים ממלכתית. כן, אתם לא טועים, כבר חמש אחר הצהריים. מדובר בשחור שקוראים לו חוסיין. כן, זה יעבור מהר מאוד בביקורת הגבולות. בכל אופן, קבלת פנים ממלכתית. עם כל הכבוד לכיפת ברזל שאמורה להתנייד לנתב"ג (ומי יחליף אותה בינתיים בעמדה? עמיר פרץ בעצמו?), ראוי שנשיא ארה"ב ייפגש עם הכיפה המשמעותית והמשפיעה יותר על עתידו של העם היהודי במדינת ישראל: זו שעל ראשו של נפתלי בנט.
20:30: ביקור תנחומים אצל שרה נתניהו, שלא תזכה לארח את מישל ולהחליף איתה גרדרובות. כפיצוי, הגברת נתניהו תקבל מהנשיא האמריקאי מתנה: ראי.
21:30: אם הוא כבר בקיסריה – שילך להופעה של אייל גולן. אובמה רוצה בביקור הזה לפנות ישירות לעם ישראל? אין יותר עם ישראל מזה.
חמישי, 21 במרץ
9:30: סיור מודרך במוסד ייצוגי של מערכת החינוך הישראלית, בי"ס רבין בכפר סבא. שיעור העשרה על מערכת המחשוב המתקדמת, אירוח בחדר המורים ולסיום: מילוי שאלון חשאי ובו רשמים על נבחרי הציבור (לדוגמה: איווט ליברמן – סוציומט, מירי רגב – לא שולטת בעצמה, מרב מיכאלי – יש לה קטע עם בנות).
11:00: עלייה על רכבת ישראל, כי הרי חייבים ליהנות מהדרך. כאן יוכל ללמוד על היעילות הישראלית: בלי איחורים, בלי ביטולי קווים, בלי לחץ נוסעים. פשוט ליהנות. כמו מחתיכת תירס שנתקעת בין השיניים. כיף!
16:30: אילת. מסע לאורך גדר הביטחון שנועדה למנוע את הסתננות העובדים הזרים מאפריקה. רק שייזהר שהשומרים לא יתבלבלו.
23:00: מסיבת עיתונאים עם גאולה אבן וגדעון סער. מסיבה אמתית כלומר, ובה יכיר לעומק את הקשר העז והאישי בין הפוליטיקאים והתקשורת בישראל. מישהו אמר מנאז' א-טרואה?
שישי, 22 במרץ
9:00: במקום הביקור המעייף ביד ושם, למה לא לרענן קצת את זכר השואה, להתעדכן בסממנים החדשים של הנאציזם ולבקר בעמותת האוהדים הפועל תל אביב? יש שם הכל: צלבי קרס, מועל יד, שירים – כאילו יו"ר יד ושם כתב את התוכניה בעצמו.
12:00: כאן היה אמור להיות ביקור בכנסיית המולד, אבל חבל על הנסיעות והטרחה. אפשר פשוט להיפגש עם מתת האל לעולם – יאיר לפיד.
15:00: אצטדיון רמת גן. צפייה במשחק הכדורגל בין נבחרות ישראל ופורטוגל. הנשיא האמריקאי הרי ידוע כחובב ספורט. אז נכון, נבחרת ישראל בכדורגל זה לא בדיוק ספורט, אבל בטוח שגם אובמה שמע על כריסטיאנו רונאלדו.
סנדוויץ' והפוך אצל הזוג הכי נחמד, וצ'ולנט, עדיף באפרת | קובי אריאלי
רביעי, 20 במרץ
בוא, דיר פרזידנט, לבית הכנסת של חב״ד בירושלים. תשתדל לכוון את הביקור כך שהוא ייפול בסוף קריאת התורה. תוכל להאזין, יחד עם כולם, לגבאי העורך, מי שברך ל״שלום מרדכי בן דבורה, בעבור שכל הקהל מתפלל בעבורו. בשכר זה הקב״ה יוציאו מאפילה לאורה ומשעבוד לגאולה השתא בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן״. ותגיד אמן.
שלום מרדכי רובשקין הוא אזרח אמריקאי, שעבר עבירות רכוש לא חמורות ועוד כמה עבירות העסקת זרים לא חמורות, אבל, יש לציין, הוא עבר די הרבה עבירות מכל אחת מאלה. והוא גם נתפס, השליימזל. בשל שיטת המשפט שאתה מכיר טוב כל כך מהקריירה הקודמת שלך, גזרה המדינה הטוטליטרית והדורסנית שלך על רובשקין 27 שנות מאסר. במילים זה עשרים ושבע. עשרים ושבע שנות מאסר לאדם שרימה בנקים ואת רשות ההגירה ולא פגע בזבוב. זה כמה שנים טובות יותר ממה שגוזרים על מישהו ששיסף את הגרון של ילד קטן בסכין, אם כלי הרצח לא נמצא. תחשוב על זה, אובמה. כולם ידברו איתך על פולארד, אני יודע. גם אני מעוניין בחירותו של פולארד, אבל לגביו אני לפחות מבין את הרציונל. מה עם רובשקין? יאללה. נקסט.
רביעי, 20 במרץ
בדרך מבנייני האומה למלון עוברים ברחוב רמב״ן. רגע לפני הפנייה ימינה לארלוזורוב, ליד גן הג׳ירף, עומד הקיוסק של חיים ויעקב. עצור רגע להפוך ולסנדוויץ׳. למה? סתם, כי אלה שני האנשים הכי מקסימים שראיתי בחיים. עשרות שנים שחיים ובנו יעקב מפעילים את הקיוסק הקטן הזה, מוקד ההתכנסות של נהגי המוניות מכל העיר ושל ילדי השכונה. מעולם לא ראיתי אותם לא מחייכים, לא זורקים בדיחה, לא מחבקים. עם הזמן זו הופכת להיות התניה: אם אתה לא מקבל מנה יומית של חיקויי גדעון להב מ״הרצועה״ או רפליקות ישראליות קלאסיות אחרות מיעקב על הבוקר – כל היום שלך הולך קצת עקום. כולה קיוסק שכונתי, אבל כזה שמצליח, בפועל, לשנות את מצב הרוח שלך לטובה. אותי זה מפעים כל פעם מחדש. הרי שנינו יודעים שתהיה עצבני כאן. אז פשוט תעבור.
רביעי, 20 במרץ
אם גם זה לא יעזור, פשוט תעשה מה שאני עשיתי השבוע וסע לאפרת. כנס בכניסה הצפונית וסע עם הכביש לכיוון גבעת הזית. החבר׳ה שם זו החבורה הכי קולית בעולם. השבוע, למשל, הם הזמינו אותי ושלושה מחברי להיות שופטים בתחרות ״מלך הצ׳ולנט״ שהם מארגנים זו השנה השלישית. השקיעו את הנשמה, יצא מדהים ומצחיק. אגב: ניסית פעם צ׳ולנט? אתה חייב. אחרי צלחת אחת תבין מידית, כי עם שכבר מאות שנים אוכל את הדבר הזה מידי שבת ועדיין חי ומתפקד, הוא עם בלתי מנוצח.
אובמה, צריך עוד המלצות?/אלינור פוקס
ג'ודי שלום ניר מוזס: "אובמה חייב לטפס על מצדה ולנסוע לטיול בכנרת. אחר כך הוא כמובן צריך לסעוד בקנטינה שברוטשילד כדי להתמנגל ולהיכנס לאווירת השדרה הכי ישראלית".
גלית גוטמן: "הכי נכון בעייני זה להביא אותו למשרד השיכון ולמנהל מקרקעי ישראל, כדי שינסה לעזור להם להתיר את הפלונטר שנקלעו אליו: להתחיל לשחרר קרקעות ולאפשר היצע דירות לאנשים שבאמת רוצים לגור כאן ומתקשים. כדי לרומם קצת את האווירה, הייתי מוסיפה לו ללו"ז גם מסיבה טובה של שירזי באומן, שיראה שהישראלים יודעים גם ליהנות".
עינת שרוף: כבר ביום שהוא מגיע, אובמה חייב לרדת לים המלח. חייב. למרוח את עצמו בבוץ, להצטלם ולשלוח למישל. חוץ מזה, הייתי ממליצה לו לעשות מאמץ ולרדת לאילת בשקיעה ולשבת על שולחן בחוץ ב״מפלט האחרון״. לאכול שם סלט עצבני עם דג טרי מטוגן. בערב כדאי לו לעלות לירושלים, למשחק של בית"ר. אחר כך הוא מוכרח לאכול איזה מעורב ירושלמי טוב בפיתה שמנונית, חס וחלילה לא בצלחת.
למחרת הוא צריך לפתוח את הבוקר בהשתטחות על קברי צדיקים בהר מרון. אחר כך: מטקות. אובמה, אתה חייב. תלבש בגד ים, עדיף אחד קטן כזה, ותרד לפרישמן כדי לשחק מטקות עם ג'ינג'י המציל. הוא בטוח ינצח, אבל כל הלחצים שלך ייעלמו.
אחר כך לך על קבר בן גוריון בשדה בוקר. מזג האוויר מדהים שם, וגם השווארמה בכניסה לבאר שבע לא רעה בכלל. אפשר לשלב עצירה באופקים אצל המשפחה של הבאבא סאלי. בערב, כמו שכבר קראתי שהציעו, הייתי שמחה לארח אותו ב"גנקי". דרינק קטן וקצת סיגרים מרוקאיים כדי להשקיט את הרעב, ואז מחרוזת רוק'נרול וביטלס עם יאיר לפיד. משאירה לך הזמנה בכניסה.
דליה איציק: אובמה, צא להיפגש עם הילדים החסרים – אותם יתומים ששני הוריהם נרצחו בפיגועי טרור. יש 22 משפחות כאלה בארץ, וחשוב שתפנה זמן בלו"ז עבורם. פגוש את משפחת סחיווסחורדר, ששני הילדים שלה שנמצאים בחיים היום איבדו את מרבית קרוביהם בפיגוע בסבארו, ותראה בעצמך את פניו המכוערים של הטרור. אל תעזוב כאן עד אשר תביא את הצדדים לפתרון, אסור להשאיר אותנו ואותם לבד.
לאחר מכן הייתי ממליצה שתשב סתם כך בבית קפה, מוקף בצעירים ישראליים המתעקשים לשמור על שפיות וחיים נורמליים חרף המציאות הלא נורמלית של המדינה שהם חיים בה.
גילה אלמגור: "הייתי רוצה להביא אותו לנווה שלום, הכפר השיתופי באזור לטרון בו חיים יהודים וערבים ביחד. בעיניי זו חובה להראות לו מקום אחד בו חיים ערבים ויהודים בשלום, בבטחה ובשכנות טובה, כדי לחזק את האמונה שקיימת אצלו - שאנחנו יכולים".
דפני ליף: "הייתי נותנת לו לשים מסכה על הפנים, להסתובב בשטח ופשוט לדבר ולהקשיב לאנשים. יהיה מעניין לשלוח אותו לבקר בשכונות העוני, להגיע למשרדי ההסתדרות ולראות איך היא פועלת, לפגוש קבוצות אקטיביסטים מכל הארץ שיעבירו לו מסרים מהשטח ולהיפגש עם הפקידים במשרדי הממשלה שיתארו לו איך המערכת עובדת מבפנים. לסיום, הייתי לוקחת אותו לביקור בים המלח ומראה לו איך הטייקונים ייבשו אותו".
טל פרידמן: "אני מציע שאובמה ייגש לבית הספר בפתח תקווה שסירב לקבל תלמידים אתיופים ויעשה 'בוס בהסוואה'. שינסה להתקבל להיות מורה או אפילו שרת ויתעמת עם הסיטואציה".
יואב לימור: "אקח אותו למשחק של הפועל ת"א. אם הוא חושב שהוא יודע מה זה סבל אנושי, עכשיו הוא יראה סבל אמיתי מהו - להיות אוהד של הפועל. בדרך חזרה, כדי להשלים את התמונה, אתן לו את הדיסק של אריק אינשטיין, 'סע לאט', כדי שישנן את מילות השיר ואת המשפט 'איזה מסכנים האוהדים שאוכלים להם את הלב'. בלי קשר, הוא כמובן מוזמן להתארח בתוכנית הבוקר שלנו".