אזיקי עור
רוצות את הפנטזיה. 50 גוונים | צילום: Dmitri Mihhailov, Istock
"אני בת 40, ומושפעת מהספר 50 גוונים של אפור. מאוד רוצה לנסות להיות שפחה. אני 1.73, שער חום ארוך, חטובה. הוא חייב להראות טוב".

ההודעה הזו, שפורסמה בספטמבר האחרון בפורום "יחסי שליטה BDSM" בתפוז, לא הייתה חריגה בנוף. למעשה, היא הצטרפה לשרשרת ארוכה של הודעות ממשתמשים חדשים שגדשו את הפורום בחודשים האחרונים. "אני חדשה פה", כתבה גולשת אחרת. "הגעתי לכאן בעקבות הספר חמישים גוונים של אפור. יש פה כריסטיאן גריי אחד?".

לא יודעים מי זה כריסטיאן גריי? הגיע הזמן להתעדכן. מאז צאתו בעברית לפני כחודשיים, מוביל ברציפות הספר הראשון בטרילוגיית "50 גוונים של אפור" את רשימת רבי המכר בישראל, עם 50 אלף עותקים רק ביומיים הראשונים בשוק – וגריי, גיבור הטרילוגיה, הוא מזמן בן בית במיטתן הדמיונית של השכנות מהדירה ממול. סדרת הספרים המדוברת, שסחפה את העולם עם נתוני מכירות מדהימים, הפכה להצלחה אדירה גם אצלנו בלבנט, ושלחה את הישראליות להזיל ריר מטאפורי על גריי, מצליחן צעיר, חתיך ועשיר המנהל מערכת יחסים מינית וסאדו-מזוכיסטית עם הגיבורה, אנסטסיה סטיל.

הדיבורים על כך שמדובר ב"פורנו לאמהות", הביקורת על איכות הכתיבה והדיון על ההשלכות המגדריות מרחיקות הלכת של הספר, ככל הנראה, לא עשו עליהן יותר מדי רושם. כמו מיליוני נשים אחרות ברחבי העולם גם הן הכינו ארוחת ערב, השכיבו את הילדים לישון – וחמקו לחדר כדי לקרוא עוד פרק.

50 גוונים של אפור
הגרסה העברית. עילג אך מחרמן
אלא שזה ממש לא נעצר בזה. הנשים הישראליות שנחשפו בספר לעולם הבדסמ (BDSM – ראשי תיבות ל"כבילה, משמעת, סאדיזם, מאזוכיזם") שאנסטסיה נכנסת אליו התקנאו, רצו גם, ולא התביישו לבקש. אף אחד לא ממש הופתע כשחנויות הסקס ברחבי העולם דיווחו על נסיקה מפתיעה של מאות אחוזים במכירות בעקבות הטרילוגיה המדוברת – אבל שגם הישראליות יפלו חלל לצונאמי האפור? זו כבר הפתעה הרבה יותר נעימה.

"זה כאילו רמת החשק עלתה באופן כללי ויש עכשיו אווירה של סיבה למסיבה", מאשרת איילת דוד-קורן, מבעלי חנות אביזרי המין סיסטרס, שמספרת על נהירה מחודשת לחנות מאז צאתו של הספר בארץ. "בחודשים האחרונים נאלצנו לשלש את כמות הפריטים במחלקת הבדסמ לאור הביקוש. נשים נכנסות ושואלות אם אנחנו מוכרות עניבה אפורה כמו זו שמככבת בספר".

לקורס מבוא להצלפות כבר נרשמת?

הראשונים הנהנים מאווירת ה"קשור אותי-אהוב אותי" החדשה שמשתלטת על ישראל הם אלו שהיו שם הרבה קודם. ותיקי עולם משחקי השליטה שרואים אתכם מתלהבים לראשונה משוט – ומוכנים לתת כמה עצות מועילות, בתשלום סמלי כמובן. "כשאנשים מתקשרים אליי לקבל פרטים על מסיבות במועדון, אני תמיד שואלת איך הם הגיעו אלינו", מספרת מיכל שור – או אם תרצו, "המלכה ממתקית" – שתהפוך בקרוב למנהלת "בית הספר לשליטה" שאותו מקים מועדון הדאנג'ן. "בזמן האחרון התשובה היא בדרך כלל 'אשתי קראה את 50 גוונים של אפור'. אלה אנשים מכל המעמדות ומכל הגילאים, ממנקי רחובות ועד דיפלומטים, שנמאס להם מהדוגי ומהתנוחה המיסיונרית, והם מחפשים משהו חדש. לדעתי, לאחד מכל שלושה אנשים יש את המשיכה לקטע הזה איפשהו".

ממתקית עם שוט
הייתה שם קודם. מיכל שו, "המלכה ממתקית"

היא בת 43 מרמת גן, ומלהטטת כבר שמונה שנים בין עבודה מהוגנת ביום לחגיגות כמלכת סאדו בלילה. הרעיון להקמת בית ספר לשליטה עלה אצלה עוד לפני ש"50 גוונים" פרץ לתודעה – אבל פרסום הספר, היא מודה, נתן לו דחיפה משמעותית. "אנחנו מחכים שיהיו מספיק נרשמים כדי לפתוח, וכבר יש מספר מתעניינים", היא אומרת. "בבית הספר יהיו שני מסלולי לימוד – קורס אחד לזוגות מהמיינסטרים, בדיוק סוג האנשים שמתקשרים לדאנג'ן בעקבות הספר ורוצים לתבל את חיי המין שלהם בקצת סאדו מאזו. ילמדו שם את הבסיס: קשירות, מה מותר ומה אסור, קצת עזרה ראשונה. המסלול השני הוא מסלול מקצועי להכשרת מלכות סאדו".

בינתיים, עד שיקום בית הספר, ממתקית מתמקדת ביוזמות אחרות שנועדו למשוך את קהל הסקרנים הצמאים לספאנק. ערבי היכרות עם התחום הנערכים בדאנג'ן אחת לשבועיים, הרצאות הסבר קצרות לפני המסיבות הגדולות ביום שישי, וגם מסיבות רווקות מחשמלות במיוחד. "זה משהו שהתחלנו לעשות בעקבות '50 גוונים', במטרה להראות לציבור איך נראה העולם האמיתי של הבדסמ. בשבוע שעבר הגיעה קבוצה של שמונה בנות למסיבת רווקות, ונכנסנו יחד לאחד החדרים לסשן עם הנשלט שלי, שחיכה לנו עירום על ארבע. סיפרתי להן קצת על בדסמ, הראיתי להן ציוד מגוון שאני משתמשת בו, הדגמתי קצת איך מצליפים ואז כל אחת קיבלה שוט. בהתחלה הן חששו להצליף בעבד, וזה היה כמו ללמד מישהי חדשה לשחק גולף. אחרי שהן הורידו את השוט בפעם הראשונה וראו שהוא נהנה, המשיכו בכיף. טפטפנו עליו שעווה, הדגמתי מכות חשמל ואחר כך הן ישבו, שתו וקשקשו, וארבעה נשלטים ליקקו להן את הרגליים. הן נורא נהנו".

אנשים שמציצים לעולם הזה בעקבות הספר נשארים בו, או שהם רק טועמים וחוזרים למיינסטרים?
"מי שסקרן מספיק ייהנה מזה ויישאר, כי זה בסך הכל תחום מאוד מגרה. עובדה, אני נכנסתי בתור סקרנית ותראי מה יצא ממני. לערבי ההיכרות מגיעים מי שחדשים בסצנה, ויש שם אווירה מאוד מיוחדת. בגלל שהמוזיקה לא חזקה מדי באמת אפשר לשתות, לדבר ולהכיר, ואני אפילו מנחה שם את תחרות 'מזוכיסט נולד'. בסופו של דבר, בדסמ זה כמו המילה 'תחבורה' – יש בפנים מגוון ענק, מקורקינט ועד צוללות גרעיניות, וכל אחד יכול לבחור בו את מה שמתאים לו".

גם אלכסיי יגיב, בעלי האתר למכירת ציוד סאדו-מאזו "פטיש דיל", קובע כי מדובר בתחום הרבה יותר נגיש משנדמה. מאז שיצא "50 גוונים", הוא מספר, רמת המודעות לבדסמ בארץ עלתה והיום, לדבריו, אנשים כבר מרשים לעצמם להסתקרן. "אני עוקב אחרי מילות החיפוש בגוגל שדרכן מגיעים אל האתר שלי, ומאז אוגוסט האחרון אני רואה הרבה יותר חיפושים למילה 'סאדו'", הוא קובע. "יש אצלנו עלייה גם במכירות וגם בפניות הטלפוניות. שמתי לב שיש יותר שיחות מאנשים חסרי התנסות בתחום, בעיקר נשים שלא מבינות כלום בעולם הזה ושואלות מה צריך בשביל להתחיל".

"חזרתי לגיל 16, כבר לא אכפת לי מהילדים"

אז איך בעצם הפך רומן אחד, ועוד כזה שאינו מוערך במיוחד כיצירה ספרותית, למקדם ארוטיקה כל כך עוצמתי? אם תשאלו את היועצת הזוגית והסקסולוגית לימור בנדל, הסיבה נעוצה בבשורה שהוא מביא, או אם לדייק – בעובדה שהוא הפך ז'אנר מיני שהיה עליו טאבו, לטרנד הכי מיינסטרימי שיש. "בנות אומרות שפתאום הן מוכנות להביא למיטה משהו שהן לא חשבו עליו בעבר כלגיטימי", היא מסבירה. "בגלל הספר הן מאפשרות לעצמן לצאת מאזור הנוחות של החמודות והמתוקות, ולהגיע למקום קצת יותר נועז".

קוראת ספר במיטה
הו, כריסטיאן | צילום: אימג'בנק / Thinkstock


זה בדיוק מה שקרה לש', בת 30 מהמרכז, שהופתעה יום אחד לקבל מבעלה במתנה את היצירה הספרותית השנויה במחלוקת. "שמעתי הרבה על הספר הזה לפני, והייתי סקרנית לראות על מה כולם מדברים, ומרגע שקיבלתי אותו רף החרמנות בבית בהחלט עלה", היא אומרת. "חזרתי לגיל 16. אני שטופת הורמונים, ולא אכפת לי מילדים, ממשפחה, משום דבר. אנחנו קוראים קצת בספר והולכים לחדר. חזרנו להיות כמו כשהיינו בגיל 20, עושים את זה פעמיים ביום".

ניסיתם דברים חדשים בסקס בעקבות הספר?
"לא הגענו לזה, למרות שבעלי הבטיח ערב בנוסח הספר בקרוב. האמת היא שהקטע של הסאדו ב'50 גוונים' אפילו הפריע לי, ושמעתי גם מאחרים שקראו שלא זה מה שהם לקחו איתם מהספר. הצורה שבה הוא כתוב היא נורא מחרמנת, אבל זה ממש לא אומר שמחר כולם הולכים לתלות את עצמם מהתקרה ברגליים מפושקות".

אלא שיש כאלה, כאמור, שדווקא מתלהבים מהטכניקות החדשות שמציגים גיבורי הספר. "אני בת 21, ועם בן זוג מזה חמש שנים. מסתבר שגם בגיל צעיר אפשר להתרגל אחד לשנייה אחרי תקופה ארוכה ביחד", פותחת ומספרת Y, גולשת באחד מהפורומים של תפוז. "התחלתי לקרוא את הסדרה לפני ארבעה חודשים, התאהבתי בקשר בין כריסטיאן ואנה והתחלתי להתעניין בתחום ה-BDSM, שלא ידעתי עליו הרבה לפני כן. רציתי להכניס קצת טעימות מהעולם הזה לחיי המין שלי גם כן".

המתנסה הצעירה מספרת איך התחילה לקרוא לבן הזוג שלה פסקאות נבחרות שעשו לה את זה – והבחור, כמה מפתיע, התלהב. "מאוד הזדהיתי עם אנה ועם התחושות הקשות שלה שמגיעות עם הספאנקים מכריסטיאן, אבל גם עם הגירוי המיני", היא כותבת. "מר בחור כמובן שמח לנסות כל דבר חדש ועודד אותי לספר לו על עוד  'התנסויות' שמעניינות אותי". מהר מאוד, היא ממשיכה ומספרת, מצאו עצמם השניים רוכשים עזרים מתאימים למתחילים: ביצים סיניות, ויברטור ואביזרי הצלפה. "זה משהו שמעולם לא חשבתי שאקנה, אבל עמדתי מול המדף בחנות ולא יכולתי להתאפק. בהתחלה קצת חששתי, כיוון שמדובר בתחום שלא ניסיתי מעולם ולא ידעתי למה לצפות. אבל לאט לאט למדנו יחד איך לשלב BDSM  בחיי המין שלנו במידה שמתאימה לנו". 

זוג שולטים מחפש נשלטת

באופן מפתיע למדי , קהילת הבדסמ הישראלית לא מחבקת חזק מדי את המועמדים החדשים להצטרף לשורותיה – ורבים מתוכה אף טוענים כי הגרסה המיינסטרימית המוצגת בספר מוציאה שם רע למהות שמאחורי הפטיש. "אנשים לא מבינים מה זה סאדו אמיתי", קובע יאיר, מבעלי אתר הבדסמ דומדומינה. "'50 גוונים' נכנס, לדעתי, לקטגוריה של פטיש וקינק, ולא של סאדו. רוב האנשים שאני מכיר ישמחו לתבל את חיי המין שלהם בכמה ספאנקים, כיסויי עיניים או אזיקים – אבל מכאן ועד לסאדו אמיתי המרחק הוא עצום".

החדר של ממתקית
"ללמד איך להצליף בעבד זה כמו ללמד לשחק גולף". החדר של ממתקית
עם כל הכבוד לביזנס הממריא, גם המלכה ממתקית חושבת שהספר רחוק מלתאר את עולמה. "בדסמ אמיתי בכלל לא קשור בהכרח לסקס, אלא ליחסים של שולט ונשלט", היא מחדדת. "זה להיות אחראי על מישהו ולהחליט בשבילו הכל: מה הוא לובש, באיזו טמפרטורה הוא מתקלח. זה הרבה יותר מלהוסיף לחיי המין קצת טפטופי שעווה וקשירות".

"הספר גרם לאנשים לעניין וסקרנות, אבל צריך להבין שזה לא בדסמ אמיתי", מסביר גם אסף, צעיר בשנות ה-30 מאזור השרון, העוסק בפעילות בדסמית עם בת זוגו. "פונות אליי נשים בפורומים ושואלות מה אנחנו עושים ואיך אפשר להצטרף, אבל אני קורא מה הן מחפשות ומכיר את הסצנה יודע שבעצם אלו שני דברים שונים. מה שמופיע בספר זה בדסמ להמונים, מאוד חביב, פשוט וכיפי. הבדסמ שלנו הוא עולם הרבה יותר כוחני וקיצוני".

בסופו של דבר, אסף וזוגתו דווקא נתנו צ'אנס למתלהבים החדשים, והחליטו להעניק למישהי מתוך האוהדות הנרגשות של הטרילוגיה הזדמנות להיכנס איתם לקשר רציני, תרתי משמע. "אנחנו מסבירים לבנות שפונות שאנחנו זוג שולטים שמחפש מישהי קבועה להיפגש איתה. עושים שיחת היכרות במייל או במסנג'ר, שומעים מה היא רוצה ומה היא מחפשת, איפה הגבולות שלה".

איך אתם בוחרים עם מי להמשיך הלאה?
"אנחנו מאוד מסננים. חשוב לנו הרקע של הבחורה, שהיא לא סתם קראה את הספר ונדלקה אלא שהיא באמת במקום הזה, באמת אוהבת שמשפלים אותה ושמתעללים בגוף שלה. אנחנו מחפשים שאישה תספר שמאז שהיא הייתה ילדה אמרו לה מה לעשות והיא  אהבה את זה".

כלומר, אתם מחפשים נשים בטראומה.
"זה מעבר לטראומה. אלה נשים שמסתכלות על העבר כעל משהו שהן הדחיקו, אבל היום הן כבר במקום שהן רוצות לבדוק את זה. חסר להן גבר שישלוט בהן – מישהו להתבטל מולו. במידה שאנחנו מתרשמים שזה פועם בדם שלה ושהספר פתח לה את החשיבה, אנחנו קובעים מפגש היכרות בבית קפה".

מי שזוכה לעבור את מבחן הקבלה משתלבת בעולמם של אסף וזוגתו – והופכת לסוג של אנסטסיה סטיל, גרסת ארץ הקודש. "בדרך כלל אנחנו מזמינים את הנשלטת אלינו הביתה פעם בשבוע או שבועיים, לערב או לסוף שבוע, ומה שקורה שם זה מאוד תלוי וזורם", הוא מספר. "הנשלטת מסתובבת עירומה בבית, ומשרתת אותנו לכל דבר ועניין. חשובה לנו תודעת שירות מפותחת. היא מכינה לנו לאכול ולשתות, עושה את כל מטלות הבית, לוקחת בגדים למכבסה, מפנקת אותנו במסז'ים".

וסקס?
"תלוי במצב הרוח. אם היא עושה לי מסז' ופתאום בא לי שתמצוץ לי או שתרד לחברה שלי, אני אגיד לה והיא תעשה. אנחנו לא מקללים או מדברים לא יפה, אבל אם היא לא תעשה מה שצריך, אני אעניש אותה בהצלפות, קשירות או אונס של פלאג (צעצוע שמכניסים לפי הטבעת – נ"י). יש בנות מורדות, שעושות דווקא כדי לחטוף".

אין תמונה
מעודד חופש בחירה במין

מתוך מבול הפניות של החודשים האחרונים, פגשו בני הזוג לפחות שלוש מועמדות לשיחת היכרות. "אחת באה וסיפרה שקראה את הספר, וקסם לה שיגידו לה מה לעשות. נפגשנו איתה, אבל פער הציפיות היה ענק. זיהינו שבסך הכל הספר חרמן אותה, ובשבילה זה היה עוד צעד כדי להגשים את עצמה בקטע מיני. היא רצתה את הפנטזיה של אדון גריי מהספר, כי היא חשבה שבכל שולט יש מיסטר גריי, אבל זה רק ספר. זה כמו להניח שכל הדובים הם פו הדוב". 

כולנו אוהבים בדסמ, בעצם

אם תשאלו את קהילת הסקסולוגים, הספר מעודד שיחה חשובה על חופש הבחירה במין. "אני מעריכה במיוחד את החוזה שכריסטיאן עורך עם אנסטסיה ואת השיחות בהן הוא מבקש ממנה להגיד מה היא מעדיפה ומה לא נוח לה", אומרת גילה ברונר, סקסולוגית מוסמכת ומנהלת השירות הסקסולוגי במרכז לרפואה מינית בשיבא תל השומר. "חסרים לי דברים כאלה בישראל, שהיא כאילו מדינה פתוחה, אבל למעשה עדיין הרבה אנשים לא משתפים אחד את השני במה שמתאים או לא מתאים להם".

הסכנה בספר, לטענתה, היא כי הוא מוכר יחסי שליטה וכאב כמודל אידיאלי. "צריך להיזהר – אם הסגנון המיני שהספר מציג לא מתאים למישהו, זה לא אומר שהוא לא פתוח מינית. אני אומרת לאנשים: תקראו, אם משהו אירוטי מגרה אתכם, על הכיפאק – נצלו את התיאבון שקיבלתם ולכו תאכלו את האוכל שאתם אוהבים. אבל תזכרו שאתם לא חייבים בהכרח לאכול את כל מה שהספר מאכיל אתכם".

אין תמונה
ממליץ על הספר למטופלות שלו. ד"ר דניאל דריי
ד"ר דניאל דריי, רופא, סקסולוג, מטפל זוגי ומנהל אתר תורת היחסים, נעזר בספר כדי להגיע למטופלות מהוססות במיוחד. "הצעתי למטופלות שלי, שסובלות מבעיות בחשק המיני, לקרוא את הספר ולחשוף את הפנטזיות שלהן מול בני הזוג", מספר דריי. "כאשר נשים חשות שהן נשלטות, הן יכולות, למעשה, ליהנות מדברים שהפרטנר מבקש מהן לעשות מבלי לחוש אשמה, והספר הזה מעודד את זה. רק בחודש האחרון סיפרו לי ארבע נשים שהן פנו לגברים שלהן וביקשו מהם לשלוט בהן בסקס, אבל הגברים נבהלו. הם פוחדים לגלות על מה האישה שלהם מפנטזת".

למרות הפערים בין הפנטזיה למציאות, ד"ר דריי סבור שעם מספיק התמדה, בטווח הארוך הספר רק יתרום לזוגיות של אלו הקוראים אותו: "אני בטוח שהדברים יצופו לאט לאט, ובעתיד הם ישתמשו בשיח שעולה ביניהם עכשיו. בסך הכל, כולנו משלבים בדסמ באיזו שהיא מידה במיניות שלנו, בלי לדעת אפילו: בפקודות קטנות, באחיזה חזקה של הידיים של הפרטנר. זה משחרר אותנו. הסופרת כותבת על מיניות נשית ועל הפנטזיות של נשים – נושא שגם בשנת 2012 הוא מאוד מסתורי, אפילו לנשים עצמן".

>> לכל כתבות המגזין