עשר בבוקר, יום ראשון. גשם חובט בגגות הפח של המוסכים באזור התעשייה באשקלון. הסערה התחילה. הנה השערים החצי סגורים של כלביית ההסגר העירונית. אני נכנסת ונביחות הכלבים כמו גל עולה מתחילות להתגבר. בתוך משרד קטן יושב צחי הכלבן.

"באתי לאמץ כלב", אני אומרת.

"לכי תראי", הוא עונה, ומצביע אל הדלת. כשהיא נפתחת הודף אותי אחורה רעש הנביחות.  ריח פרווה רטובה מתערבב בקולות, חלק מהכלבים נעמדים על הרגליים האחוריות, מקשקשים בזנב, מנסים ללקק את כפות ידי, חלקם נובחים בפחד, חלקם ממשיכים לשכב באפאטיות על ספסל המתכת או להביט בעיניים עצובות. כמעט כולם רטובים, עומדים בתוך שלוליות, בחלק מהתאים רק סורגים מפרידים בין החוץ הסוער לפנים הקפוא. בחלקם יש וילונות קשיחים שעוזרים להגן קצת מהרוח. מאוורר על תקרת הכלבייה משמיע רחש מונוטוני וככל שמתקרבים אל הדלת בקצה הפרוזדור, כך קר יותר והכלבים הרטובים בתאים מסביב רועדים.

אני חוזרת לצחי. "הכלבים נראים נורא מסכנים, הם רועדים מקור, אתם לא יכולים לסגור לפחות את הדלת?", אני שואלת.

"איזו דלת?", ואז אני מסבירה והוא חוזר למסך המחשב שלו. "סגור, סגור, יש שם גברת, סגרה אותה".

הגברת היא אישה צעירה, מתנדבת מזה חודש בכלביה. "פעם ראשונה שהייתי פה בכיתי", היא מספרת, "אני משתדלת לבוא כל יום, לתת להם חום כמה שיותר", היא אומרת ונכנסת אל אחד התאים, ניגשת לכלב שיושב עם הגב אלינו. "הוא לא מתקשר", היא מסבירה ומלטפת אותו.

הגורים שמתו כולם ביחד
המתנדבים מספרים שהושארו ללא מים. הכלבה שכל שבעת גוריה מתו בכלביה | צילום: תנו לחיות לחיות

שיטת הניקיון בכלביה היא התזת זרם מים מזרנוק. צחי הכלבן ויאן, בחור שעושה כאן את שירותו הלאומי, לא מוציאים את הכלבים מהתאים. הם שמים אוזניות כדי לאטום את עצמם מרעש הנביחות של כ-70 הכלבים הנרטבים במים. המים דוחפים מעיפים את הלכלוך והצואה אל מתחת למיטות הכלבים שם היא יישארו עד שתבוא מתנדבת ותנקה. 

זה לא שאין ברירה אחרת. בימי החורף – אפילו החורף הישראלי – קר מאוד ולכן נוהגים ברוב הכלביות לחמם איכשהו. כך למשל, בכלביית איגוד ערים שומרון יש מנורות חימום. כך גם בהסגר חיפה. בכלביית שדרות ובכלביית לוד משתמשים בשמיכות. בכלביית מודיעין מוציאים את הכלבים מהתא, מנקים אותו, גורפים את כל המים עם מגב ורק אז, כשיבש, מחזירים פנימה את הכלבים. בכלביית אשקלון מוותרים על התהליך הזה. הכלב נרטב, רועד מקור ומתייבש לאט לאט. רובם שורדים את זה.

"הגענו יום אחד למשמרת כדי לנתח", תספר לי מאוחר יותר רות צדוק, אסיסטנטית של וטרינרית מטעם תנו לחיות לחיות, "אבל לא יכולנו. מצאנו כלוב נייד עם פינצ'רית, הגורים שלה ושנאוצר אחד קטן. הגורים היו מלאים במים, רועדים, והאמא צורחת, השנאוצר יצא מדעתו. צחי או יאן שטפו גם את הכלוב עם צינור ובמקום לנתח היינו עסוקות בלייבש ולחמם אותם. אני בכיתי".

בחזרה למשרד של צחי, אני פונה אל לבו: "כשאתה שוטפים שם הם קופאים למוות", אני אומרת.

"מה זאת אומרת?", הוא בקושי מביט בי.

"זאת אומרת שהם רועדים שם מקור".

"כי קר", הוא עונה.

"אין דרך לחמם אותם? אי אפשר לתת להם שמיכות?".

"ד"ר שרביט, תגידי לו", הוא מפנה אותי לוטרינר העירוני, "אני כאן בדיוק כמוך... מה את רוצה שאני אעשה? אני כאן בדיוק כמוך".

 "לא, אתה לא בדיוק כמוני, אני באה מבחוץ".

"אלה ההוראות".

הגורים שמתו
הכלבן טוען שחולדה הרגה את כל שבעת הגורים. אחד הגורים שמתו | צילום: תנו לחיות לחיות

מה שעושה את ההבדל: צוות העובדים

אין כלביות הסגר שמחות. הסיבה פשוטה: כלבים אמורים להיות בבית עם בני אדם אוהבים ודואגים ולא בתא מסורג. הכלביות העירוניות אינן פנסיונים אליהם נשלחים הכלבים בזמן שבעליהם טסים לחו"ל ומשלמים ממיטב כספם כדי שליקיריהם השעירים יהיה כמה שפחות טראומטי בהעדרם. הכלביות העירוניות הן דלות תקציב, ובדרך כלל, אם לא תמיד, נעזרות בעמותות כמו עמותת תנו לחיות לחיות או צער בעלי חיים שמסייעות להן בטיפול רפואי או בהוצאת הכלבים לימי אימוץ, בעיקור ובסירוס. הוויטרינר העירוני לעתים קרובות ילחם מול ראש העיר או הרשות המקומית כדי להגדיל את התקציב הזעום ובעוד האינטרס הוא לעקר ולסרס את הכלבים והחתולים, הרי שאין מספיק כוח אדם שיעשה זאת.

מה שבאמת עושה את הבדל בין כלביה טובה לגרועה הוא צוות העובדים. זאת יכולה להיות כלביה עלובה עם מינימום תנאים, אך אם העובדים בה הם אוהבי חיות, תהיה היא טובה פי כמה מזו בעלת התנאים הסבירים, אך העובדים בה אדישים להולכים על ארבע. וכאן אנחנו מגיעים אל כלביית אשקלון.

"הכלבים מתים מצמא"

במאי 2014 הגיע ראש עיריית אשקלון ומי שהיום נמצא במעצר בחשד לאונס וקבלת שוחד, איתמר שמעוני, לסיור בכלבייה. הביקור התקיים בעקבות תלונות על התנאים בהם מוחזקים הכלבים. שמעוני צולם לצד פמלייתו והכריז חגיגית כי "לאשקלון תהיה הכלבייה היפה והמושקעת ביותר בארץ" וכי "ההחלטה באה על רקע מצבה הקשה של הכלבייה כיום". הוא הבטיח שהכלבייה תשופץ מסיבית ושיוסיפו תקן וחצי לווטרינרים שיעבדו במקום.

כמעט שנתיים אחרי והדבר היחיד שהשתנה הוא המצב של שמעוני. מאז ההבטחות ועד היום רק הצטברו עוד תלונות: על רימות וג'וקים במזון, מוות וחולי של כלבים וחתולים לאחר ימים ארוכים בהם איש לא הבחין במצוקתם, כלבים צמאים למים בימי הקיץ הלוהטים, זכרים לא מסורסים שמוכנסים לתא עם נקבות לא מעוקרות, תאים מטונפים מצואה, כלבים שכלואים בתאים בלי שמישהו יוציא אותם החוצה במשך ימים, כלבן שגורר כלבים חולים, כלבות מועברות באמצעות לאסו (השיטה מכאיבה, שמיועדת לכלבים מסוכנים). וגם על וטרינר שנועל את שערי הכלבייה בפני המתנדבים של העמותה, דוחה כניסה של וטרינרית מטעם תנו לחיות לחיות לבצע עיקורים וסירוסים בזמן שכלבות ממליטות בתוך ההסגר, אוסר על שימוש בשמיכות בימי החורף הקרים ועוד.

אמא והגורים החולים שלה
כלבה והגורים החולים שלה | צילום: תנו לחיות לחיות

"להיות שם בקיץ, זה כמו להיות בחממה", אומרת אחת המתנדבות, "רוב הכלבים הם כלבים גדולים, כי את הקטנים מאמצים מהר. הם כלואים בתאים, שניים, לפעמים שלושה בתא ולא מוציאים אותם החוצה לחצר, כי זה לא פשוט, זה דורש הוצאה בשלבים, שלא יאכלו אחד את השני. והם משתגעים שם. רק המתנדבים מוציאים אותם החוצה. כשצחי עשה את זה פעם אחת הוא הוציא את כולם ביחד ובסוף הוא האשים אותנו שאחד הכלבים נהרג על ידי אחרים. הוא עומד, רואה שיש אלימות ולא מפריד.

"יש שתי קערות נוירוסטה בתא. באחד מים ובשני אוכל. את המים ממלאים להערכתי רק פעם ביום. אני יודעת את זה, כי צחי הולך ב-2. ואם מתנדבת לא תגיע, אף אחד לא ידאג לזה והכלבים מתים מצמא".

מכתב מטעם וטרינרית של תנו לחיות לחיות נשלח לוויטרינר העירוני ד"ר גדי שרביט ובו היא מבקשת הוספה של קערת מים פשוטה לכלבים, אחרת הכלבים ימותו מצמא. היא נענתה שאין לעירייה תקציב.

הדבר היחיד שראש העיר הבטיח וגם קיים הוא הוספת תקן של וטרינר. החצי הנוסף נשמט. המתנדבים מספרים כי גם לווטרינרית החדשה, נטליה, אין זיקה גדולה לכלבים. "הווטרינרית לא מבצעת עיקורים וסירוסים בכלל ונדמה כי היא אינה יודעת לבצע ניתוחים אלו גם אם תדרש לכך", נכתב במכתב לועדת האתיקה בספטמבר האחרון, "בעלי חיים חולים ופצועים לא זוכים לקבל טיפול רפואי מיידי ונמצאים מתבוססים בדמם וסובלים ממחלות עור קשות ומפצעים מוגלתיים, זרוקים וזנוחים על רצפת ההסגר המטונפת... כלבים וחתולים פצועים אשר מגיעים להסגר לא זוכים לטיפול רפואי בסיסי אפילו", עוד נכתב שם.

חתולה בהסגר עם תולעים
מזון לחתולים עם תולעים | צילום: תנו לחיות לחיות

"גם לנטליה כואב לה על מה שקורה בכלביה", אומרת אחת המתנדבות, "אבל אין לה קשר לבעלי חיים, היא מפחדת מהם והכלב שיש לה הוא כלב שהיא קנתה. שזה אבסורד מטורף. הווטרינרית של תנו לחיות לחיות הייתה מכינה את החדר לעיקורים וסירוסים והייתה מקבלת כלבה מעוקרת עם תפרים, או כלבה שהתברר שהיא בכלל כלב שעבר סירוס. הם לא מסתכלים על החיות בכלל, לא שמים עליהם יד. שניהם מפחדים מהם".

"צחי הביא פעם כלבה מבוגרת, פינצ'רית בת 16 עם בעיות בגב ועיוורת", מספרת מתנדבת אחרת, "הוא גרר אותה עם לאסו, וכל השכונה יצאה חוצה כדי לראות במה מדובר, כי היא צרחה מכאב, לא יכלה ללכת ופשוט נגררה בגופה על ידו. הוא לא אוהב לגעת בהם, לא רוצה להתלכלך. גם למשרד שלו אסור להכניס כלבים".

במקרה אחר כלבה שהמליטה שבעה גורים, איבדה את כולם. הם מתו אחד אחד והם רק בני חודשיים. כשצחי נשאל מה קרה, תשובתו הייתה כי חולדה באה והרגה אותם. המתנדבים טוענים כי הגורים הושארו ללא מים בחום הקיץ וכי היו גדולים מכדי שחולדה תטפל בכל השבעה.

המתנדבות מספרות כי את ד"ר שרביט הן ראו רק פעם אחת או לא ראו בכלל, שהכלבן צחי רוב הזמן נמצא במשרד ולא מתערב וגם נטליה הווטרינרית מעדיפה לא להיכנס לתאי הכלבים.

צחי הכלבן
"אני כאן בדיוק כמוך, מה את רוצה שאני אעשה?". צחי הכלבן | צילום: יאנה פבזנר-בשן

ואם זה לא מספיק מדכא, באיזשהו שלב גם הופסקו את הסירוסים והעיקורים מבחוץ, אלה שמתבצעים על ידי וטרינרית חיצונית. ד"ר שרביט, לאחר כך וכך מכתבי תלונה עליו ועל הכלביה מטעם תנו לחיות לחיות, החליט כי הווטרינרית שלהם לא תגיע עוד לכלביה. חילופי מיילים ארוכים ביניהם מראים איך ד"ר שרביט דוחה את ביקוריה רק למועדים שבהם איננה יכולה לבוא, עד שבסופו של דבר הוא כותב שבגלל השיפוצים שנעשים בגוריה – המתחם של הגורים, בו ממילא לא מתבצעים הניתוחים – היא לא תוכל לבוא לעשות סירוסים ועיקורים עד הודעה חדשה.

בלי עיקור וסירוס, בלי ימי אימוץ

האם בעיריית אשקלון מבינים מה קורה בכלביה? לפי מספר המכתבים והתלונות שהצטברו שם בשנים האחרונות, יהיה מוזר מאוד אם לא. לאחר פנייה של תנו לחיות לחיות בספטמבר הורה ראש העיר שמעוני לגורמים הרלוונטיים לטפל בנושא. התשובה הרשמית היתה ש"תוצאות הבדיקה מוכיחות כי קיימים מספר כשלים בניהול הכלבייה העירונית. כבר עתה יובהר כי עיריית אשקלון לא תתן את ידה להתנהלות בלתי תקינה במיוחד במקרים בהם עלולים להיפגע בעלי החיים. לפי כך בימים אלו אנו פועלים על מנת לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותנו על מנת שמקרים מסוג זה לא יישנו בעתיד". עוד נאמר כי ראש העיר ישמח לקיים פגישה עם נציגת העמותה.

חודש לאחר ההבטחה לקיום הפגישה עם ראש העיר, נשלח מכתב נוסף אליו ובו מתריעה מנכ"לית תנו לחיות לחיות כי ד"ר שרביט ממשיך לא לאפשר עיקור וסירוס ובינתיים מתרבים הכלבים בתוך ההסגר הצפוף וימי האימוץ גם הם אינם מאושרים על ידו. בסופו של דבר הפגישה עם שמעוני נקבעה, אבל בוטלה עקב מעצרו.

"לפני חודש וחצי ביקרתי שם", מספרת מנכ"לית תנו לחיות לחיות יעל ארקין, " בהוראת ד"ר שרביט לא נתנו לי להכנס וזאת מהות הבעיה. אלו המקומות בהם צריכים להיות אנשים אוהבי בעלי חיים ולא פקידים ולוחמי אגו על חשבון הכלבים".

כלב שהגיע לכלביה ואיבד ממשקלו
כלב שהגיע לכלביה ואיבד ממשקלו | צילום: תנו לחיות לחיות

תגובות

הווטרינר העירוני, ד"ר גדי שרביט:

1. בימים אלו מקימה עיריית אשקלון כלבייה עירונית מרווחת ומשוכללת מהמתקדמות בארץ. הכלבייה תוקם באזור התעשייה הדרומי בעלות של כ-4 מיליון שקלים. בנוסף, שיפוץ הגורייה, בהיקף של כ-70 אלף שקלים, נמצא בשלבי סיום. עבודות השיפוץ כוללות התקנת מערכות חימום לכלל התאים בכלבייה העירונית. כמו-כן, מתגבש תכנון למכרז חדש, בעלות של כ-150 אלף שקלים, להמשך שיפוץ הגורייה, התקנת מערכות מים נוספות ממוחשבות, דרגשי מנוחה בתאי הכלבים, קירוי קבוע לחצר הכלבייה והתקנת כלובים נוספים בגוריה ובתא הבידוד. יצויין כי לפני כשנה הוגש 'קול קורא' למשרד להגנת הסביבה על סך 400 אלף שקלים לשיפוץ הכלבייה העירונית, אך לצערנו הבקשה נדחתה בטענה כי אנו מתוכננים להקים כלבייה עירונית חדשה.

2. לרופאה הווטרינרית, ד"ר נטליה, יש מתוקף תפקידה משימות רבות שלא קשורות רק לטיפול בבעלי החיים, ביניהן: טיפול שוטף בכלבייה, חיסוני כלבים וקבלת קהל, התחנה לבדיקות משנה, ביקורות בעסקי מזון, אכיפת חוק צבר בעלי חיים. בימים אלה אנו יוצאים במכרז לעיקור וסירוס כלבים בכלבייה העירונית חסרי הבית במיקור חוץ. ד"ר נטליה וד"ר שרביט נותנים מענה רפואי ראשוני בלבד לבעיות רפואיות של בעלי חיים חסרי בית המגיעים לכלבייה, זאת מתוקף היותה מתקן מוגן לבעלי חיים.

הכלבייה העירונית  אינה משמשת כבית חולים לחיות ואין לה את האמצעים לכך. במקרים בהם נדרש ציוד מיוחד לטיפול בבעל חיים פצוע כגון: צילומי רנטגן, בדיקות דם ואשפוזים, אנו עובדים בשיתוף עם מרפאות 'תנו לחיות לחיות' באשקלון ומחוצה לה.

בשנים 2014 ו-2015 טופלו כ-63 כלבים חסרי בית שהגיעו לכלביה במרפאות 'תנו לחיות לחיות'. בימים האחרונים עוברת הכלבייה שיפוץ נרחב, עקב כך הופסקו הניתוחים עד שיסתיים השיפוץ. עם סיום השיפוץ נמשיך ונבצע עיקורים וסירוסים של כלבים חסרי בית בכלביה.

מידי יום ד"ר נטליה וד"ר שרביט מבצעים סיורים וביקורות בכלבייה (לפחות פעמיים ביום) לבדיקת מצב בעלי החיים, הטיפול בהם ובקרה על הנעשה בכלביה. הרופאה הווטרינרית ממלאת מידי יום דו"ח בקרה על הכלבייה העירונית המוגש לווטרינר העירוני.

3. לצערנו, אכן לא התקיימו במשך תקופה ארוכה ימי אימוץ, זאת מחוסר שעות נוספות למפקחים הווטרינריים. בימים אלו אנו מחדשים את ימי האימוץ לכלבי הכלבייה העירונית.

4. שקיפות עבודת הכלבייה - הכלבייה העירונית פתוחה לקהל בכל יום בין השעות 10:00-14:00 ובימי שלישי בין השעות 16:00-18:00 במטרה להביא את התושבים לאימוץ כלבים בכלבייה. מנכ"לית עמותת 'תנו לחיות לחיות' וכל אזרח שהוא המבקש להגיע לכלבייה, מוזמן לעשות זאת בשעות קבלת הקהל ולראות את בעלי החיים המוחזקים בה. הנהלת הכלבייה שומרת על שקיפות ומקצועיות בעבודתה. יש להוסיף כי למיטב ידיעתנו, זו אחת הכלביות היחידות בארץ שפתוחה לקהל הרחב בכל יום.

5. בכל תא ישנה קערת מים אחת גדולה מנירוסטה וקערת פלסטיק המתמלאות מספר פעמים ביום על ידי הכלבן האחראי. בימים אלה יצאנו למכרז לרכישת קערות מים נוספות מנירוסטה והתקנת מערכת השקייה אוטומטית נוספת לכל תא.

6. בכל הכלביות בארץ ניקיון התאים מתבצע באמצעות שטיפה במים ובמהלכה יוצאים הכלבים לחצר המרכזית. לא ידוע לנו על דרך יעילה אחרת לשטיפת הכלבייה משתן ומצואה. לעניין השמיכות - שמיכות ניתן להניח כמצע לכלבים שעברו עיקור סירוס. במקרה של הכנסת שמיכות לתאים – עלול להיווצר מצב שבו השמיכות נרטבות ומהוות גורם להיפותרמיה שיכולה לגרום למות הכלבים. כמו-כן, השמיכות סופגות נוזלים כך שכלבים שיקיאו ו/או ישלשלו עליהם עלולים להעביר מחלות מדבקות לכלבים אחרים ולפגוע בכל הכלבייה. בכל תא בכלבייה ישנו דרגש המכוסה בשכבת גומי מבודד ומיטת פלסטיק מבודדת כנדרש בחוק.

7. לא קיים חוק המחייב לעקר ולסרס את הכלבים חסרי הבית בכלביות העירוניות ובכל זאת, בשיתוף פעולה עם רופאי עמותת 'תנו לחיות לחיות', אנו מעקרים ומסרסים את הכלבים חסרי הבית המגיעים לכלבייה.

8. הכלבייה העירונית באשקלון הנה כלבייה קטנה מאוד יחסית לכמות הכלבים הזורמים אליה מהעיר הגדלה ומהפריפריה, ולכן לעיתים קרובות אנו נתקלים במצב של עומס ומנסים למצוא פתרון על ידי יצירת שיתופי פעולה עם עמותות וגורמים נוספים, כגון: עמותת 'SOS חיות' ועמותת 'תנו לחיות לחיות', ובכך לסייע למציאת בתים חמים לכלבים הנטושים הזורמים אל הכלבייה.

10.  בשנת 2015 נמסרו לאימוץ קרוב ל-380 כלבים חסרי בית מהכלבייה העירונית באשקלון בלבד.

 לסיכום: הכלבייה העירונית באשקלון אמנם קטנה ומיושנת יחסית למה שנדרש ולכמות הכלבים המגיעים אליה, אך במסגרת זו, אנו מנסים לעשות את המקסימום בדאגה יומיומית לרווחת בעלי החיים המוחזקים בה. אנו פונים לתושבי העיר והאזור להפסיק לנטוש כלבים חדשות לבקרים ברחבי העיר אשקלון, לקחת אחריות ולבוא לאמץ כלבים מהכלבייה העירונית שלנו. הכלבייה פתוחה לקהל ומזמינה מתנדבים המעוניינים להתנדב בה לבוא ולתרום לטובת רווחת בעלי החיים.

משרד החקלאות:

"לאחר שהשירותים הווטרינריים ערכו מספר ביקורות בכלביה העירונית באשקלון בהן התגלו ליקויים שלא טופלו כנדרש, ולנוכח התלונות שהתקבלו אצל הממונה על פי חוק צער בעלי חיים, זומן ד"ר שרביט לבירור בפני מנהל השירותים הווטרינריים. במסגרת הבירור עומת ד"ר שרביט עם הליקויים שנמצאו בתפעול השוטף של הכלבייה העירונית הנמצאת תחת אחריותו. החלטת מנהל השירותים הווטרינריים בבירור תינתן בימים הקרובים. משרד החקלאות רואה בחומרה עבירות של התעללות בבעלי חיים, ונוהג כלפיהם באפס סובלנות.

"השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות עורכים ביקורות בכלביות באופן שוטף בכדי לשמור על רווחת בעלי החיים. במסגרת הנוהל ניתנו הנחיות ברורות בנוגע לתנאים נאותים שיש להעניק לבעלי החיים. במקום בו נמצאו ליקויים, השירותים הווטרינרים שבים ומבצעים ביקורות חוזרות בכדי לוודא שהליקויים אכן תוקנו".

יו"ר ארגון הרופאים הווטרינרים ד"ר משה רפלוביץ': 

"משרד החקלאות בחר בדרך הקלה ובמקום לסגור את הכלבייה או לתת לה תקציבים לשיפוץ או שיפורים, בחר להתנכל לרופא. בעיה נוספת היא שהעירייה לא מטפלת בכוח האדם שלו.

"העירייה הייתה צריכה לבדוק את מידת ההתאמה ואת ההכשרה של הכלבן לתפקיד. בשביל להיות כלבן לא מספיק ללמוד ולדעת ללכת - צריך לאהוב כלבים, להבין בכלבים, צריך שיהיה לך אכפת מהכלבים.

"ארגון הרופאים הווטרינרים רואה בחומרה אנשים שאינם מתאימים לתפקידים ולפיכך פנינו למשרד הפנים ובהסכמה איתם אנחנו מכינים עכשיו קורס הכשרה מחייב לכלבנים שהם גם לוכדי כלבים ואנחנו מקווים שהכשרה כזאת תביא כוח ראוי לכלביות והטיפול בכלבים יגיע לרמה הרצויה, גם מבחינה המקצועית וגם מבחינת החמלה הנדרשת. וזאת למרות שברוב הרשויות המקומיות היחס לכלבים מצוין. אנחנו מודים למשרד הפנים שהודיע שישתף איתנו פעולה ולעמותות למען החיות, במיוחד לתנו לחיות לחיות ובאנחנו בטוחים שהמהלך הזה ישפר את מצבם של הכלבים, שכן ישנן עוד כמה כלביות כמו זו באשקלון". 

ח"כ איציק שמולי, יו"ר משותף בשדולה למען בע"ח בכנסת:

"העובדה שדווקא במקום שאמור לשמש מקלט ולספק הגנה וביטחון לבעלי החיים התגלו מקרים מזעזעים כל כך של התעללות והזנחה פושעת מרתיחה את הדם. בכוונתי לזמן דיון בהול בוועדה למניעת צער בעלי חיים של הכנסת ולפעול במרץ כנגד האחראים".

ח"כ יעל גרמן, יו"ר משותף של השדולה למען בע"ח בכנסת:

"ממצאי התחקיר והנתונים של תנו לחיות לחיות מעוררים דאגה. האחריות המוטלת על הווטרינרים העירונים באמצעות ההסגרים היא להציל חיים ולא לפגוע בהם ואני מאמינה שברוב המקרים כך הדבר. ריבוי מקרי ההתעללויות באשקלון חייב להדליק נוראה אדומה בקרב מקבלי ההחלטות בעיריה ובמשרד החקלאות ולכן אין מנוס מהתערבות חיצונית כדי לשנות מן היסוד את שיטת העבודה בהסגר. בחסות החוק הכלביות ממיתות אלפי כלבים בשנה ואת הדבר הזה יש למנוע בין היתר דרך שינוי החוק".