כדורי יאבה
כדורי יאבה תאילנדים. מיליון וחצי כדורים עברו בישראל

"אתה לא מבין אחי מה הכדור הזה עושה לך", פותח גיל, בן 21, משוחרר טרי מיחידה קרבית. זה לא כמו האקסטה או הבולים (אל.אס.די). זה גורם לי להיות ערני כל הזמן ונותן לי אנרגיות שאין לי. אתה קצת בהיי, אבל אין פה אלמנטים של הזיה כמו שיש בשאר הסמים ככה שזה פחות מסוכן להשתמש בו. לפעמים אני נהיה עצבני, אבל בקטנה".

לכדור שגיל מדבר עליו קוראים יאבה (Ya ba) – סם לא חוקי שהגיע מהמזרח הרחוק ומאיים להשתלט על השוק הישראלי ולהדיח ממעמדם את כדורי האקסטזי ואת האל.אס.די. "מי שגילה לנו את היאבה היה אחד הפועלים התאילנדים שעבד בחממות של העגבניות במושב", מספר גיל. "הוא הזמין אותנו למסיבה אצלו בקרוואן, הפכנו להיות חברים ואז הוא אמר שיש לו משהו מצוין בשבילנו. הוא הוציא שקית עם כדורים ונתן לנו בהתחלה בחינם. עם הזמן הוא הפך לסוחר שלנו. אנחנו קונים ממנו את היאבה באופן קבוע".

גיל והחברים שלו – קבוצה של 20 חבר'ה – לוקחים את היאבה בסופי שבוע כשהם מבלים בפאבים בקיבוצים בסביבה. הם לא היחידים שגילו את הסם. מאות ישראלים, בעיקר צעירים, לא יכולים בלעדיו. מכורים. מבחינתם, שום מסיבה או בילוי בסוף שבוע לא מתחילים בלי כדור יאבה.

"זה התחיל לקראת סוף השירות בצבא", משחזר גיל. "כשעליתי לשמירות במוצב, בעיקר בלילה, הייתי לוקח יחד עם כמה חברים את היאבה כדי לא להירדם. הכדור הזה משגע לך את כל הגוף. אתה כל הזמן מרגיש באטרף של אובר מרץ, וככה לא היינו נרדמים בשמירות. היאבה החזיק אותנו יופי עד הבוקר, אבל אחר כך, כשההשפעה שלו נעלמה, הרגשנו עייפות כל כך גדולה שרצינו לישון שבוע".

הישראלים התוודעו אליו רק בשנים האחרונות, אבל היאבה עשה עלייה לישראל כבר בראשית שנות התשעים. הימים היו ימי פיגועים, אוטובוסים התפוצצו, מחבלים התאבדו בכניסות לקניונים ובשווקים הומי אדם. ממשלת ישראל החליטה להטיל סגר על רצועת עזה ויהודה ושומרון, ועשרות אלפי פועלים פלסטינים לא הורשו להיכנס לישראל, מה שפגע קשה בענף החקלאות וגרם לנזק של עשרות מיליוני שקלים לחקלאים ישראלים שנותרו ללא ידיים עובדות.

במשרד החליטו להביא לישראל עשרות אלפי פועלים תאילנדים כתחליף לפועלים הפלסטינים, וב-1993 הגיעו לישראל ראשוני התאילנדים, והתגלו כהצלחה מסחררת. החקלאים נפעמו מכושר העבודה של הפועלים מהמזרח – שהיו עובדים לעיתים 12, 15 וגם 18 שעות ביממה בכל מזג אוויר, מה שאף פועל ישראלי או פלסטיני לא עשה. אלא שמתברר שלחריצות הפנטסטית של הפועלים התאילנדים הייתה סיבה טובה, יותר מדי טובה: כדור היאבה.

לשימוש המגזין בלבד (צילום: אסף פרידמן)
פועלים מתאילנד. לא יכולים בלי (למצולמים אין קשר לכתבה) | צילום: אסף פרידמן

מיליון וחצי כדורים

ב-15 השנה האחרונות נשלחו לישראל מדרום מזרח אסיה (בעיקר תאילנד) אלפי משלוחים של כדורי יאבה, שהכילו למעלה ממיליון וחצי כדורים. בארץ חיכו להם עשרות אלפי הפועלים התאילנדים. הכדורים נארזו והוחבאו בתוך פילי נוי העשויים מחרסינה או מעץ, בסוליות נעליים, בחפיסות שוקולד, בקפלי מכנסיים ובחבילות קפה וקוקוס. הכדורים נשלחו לבתי הדואר של המושבים והקיבוצים ומשם נלקחו על ידי הפועלים התאילנדים שטענו שמדובר בחבילות ממשפחותיהם.

עם הזמן הקימו התאילנדים רשתות הברחה והפצה ברחבי ישראל שבהן היו שותפים גם אזרחים ישראלים שנישאו לפיליפיניות ולתאילנדיות, ויצרו קשרים עם סוחרי כדורי היאבה בתאילנד ובלאוס. הם הקימו עשרות רשתות הפצה מסודרות שדאגו למכור את הכדור לכל פועל תאילנדי שהיה מעוניין בו.

העסקים פרחו, וראשי הרשתות הכניסו לכיסיהם עשרות מיליוני שקלים. כדור היאבה שנמכר בבנגקוק או בצ'אנג מאי בצפון תאילנד במחיר מצחיק ששווה ערך ל-15 עד 25 שקל, משלש ואפילו מרבע את מחירו בישראל, ויכול לעלות כאן עד 100 שקל, מה שהופך את הסחר בו לעסק משתלם מאוד.

"גיליתי שהפועלים שלי זריזים מאוד, מעיפים שדה של חסות, או חממות של עגבניות ומלפפונים במהירות שיא", מספר אומר חקלאי ותיק מהנגב. "הם היו עושים עבודה של שבועיים בארבעה ימים. הייתי בהלם. לא ידעתי שהם משתמשים ביאבה. אף אחד לא ידע. חשבתי שזה בא להם טבעי. הם היו עובדים לפעמים גם 20 שעות בשדה, כמו שדים, כדי לקבל ממני בונוסים על החריצות שלהם".

קטיף בשדה תות (צילום: דני גדלביץ )
פועלים קוטפים במושבי ישראל (למצולמים אין קשר לכתבה) | צילום: דני גדלביץ

מתי הבנת שהם בעצם לוקחים סמים ממריצים?
"רק לפני חמש שנים התחילו לזרום אליי שמועות על השימוש בסמים. כששאלתי את הפועלים שלי הם הודו שהם משתמשים, אבל הם טענו שזה לא סם כמו חשיש אלא תוספת אנרגיה שעוזרת להם להיות הרבה שעות על הרגליים בעבודה. אם הייתי מדווח למשטרה, לא היו לי פועלים בשדה וככה גם לשאר החקלאים. ומי היה קוטף לי את העגבניות? שוטרי משטרת ישראל או משטרת ההגירה?"

עד לאחרונה משטרת ישראל כלל לא ידעה על קיומו של היאבה. רק במאי 2009 בוצעה התפיסה הראשונה, וגם זה היה לגמרי במקרה. פקיד מכס חרוץ החליט לפתוח חבילה וגילה בתוכה כמה אלפי כדורים. הם נלקחו לבדיקה במעבדות המשטרה ואז התברר שמדובר בסם חדש שמיועד לאוכלוסיית הפועלים התאילנדים בארץ.

בשלוש השנים האחרונות תפסו רשויות המכס ומשטרת ישראל כ-180 אלף כדורי יאבה. כ-100 תיקי חקירה נפתחו נגד פועלים תאילנדים, ו-20 תיקים הועברו לפרקליטות לצורך הגשת כתבי אישום. בפועל רק עשרה פועלים תאילנדים הועמדו לדין. טיפה בים של מיליון וחצי כדורים.

לראשי הארגונים – אלה שמממנים את ייצורו של הסם ועומדים מאחורי הברחתו לישראל – קשה מאוד למשטרה להגיע. בדרך כלל מי שנתפסים הם החיילים התאילנדים, הפועלים הפשוטים שמקבלים כמה אלפי שקלים בחודש בעבור מכירתו. ומתברר שאפילו הם אימצו כללי התנהגות וקודים של פושעים מקצועיים. "הם אגוזים קשים מאוד לפיצוח", טוען ראש משרד החקירות בתחנת משטרת אופקים, רפ"ק צדוק יוסף. "הם שומרים בדרך כלל על זכות השתיקה, לא מנדבים מידע ולא מפלילים את מי שהיה מעורב איתם בהברחה או בהפצה. החקירה מתנהלת באמצעות מתורגמן וזה מקשה עוד יותר בהפעלת שיטות חקירה כדי להגיע למעורבים נוספים. ובכל זאת, פה ושם יש גם הצלחות".

בעבר ניסתה המשטרה להשתיל מדובבים דוברי תאילנדית בתאי מעצר שבהם היו כלואים פועלים תאילנדים, במטרה להוציא מהם מידע מפליל על רשתות ההברחה של היאבה. הכישלון היה טוטאלי. "התאילנדים הם עם מאוד חשדני, שלא ממהר לשתף פעולה או לדבר. הם סגורים מאוד. בונקרים, קשה לשבור אותם", הודה קצין משטרה בכיר, "הם לא מתערבבים עם כל אחד, ולכן גם אין טעם להפעיל נגדם סוכנים סמויים".

קושי נוסף שבו נתקלת המשטרה הוא התחכום שמפעילות רשתות ההברחה. "יש מישהו שאוסף עבור כל הפועלים את החבילות ומחלק אותן לכולם. ברוב המקרים השמות על החבילות פיקטיביים: השם על גבי החבילה שייך למישהו שעבד בארץ והיום הוא כבר בתאילנד", מסביר ראש חוליית סמים במשרד לביטחון פנים, משה תורג'מן. לדבריו, אחרי שכדורי היאבה השתלטו על מועדוני הקהילה התאילנדית, גם הקהילה הפיליפינית בדרום תל אביב כבר נכבשה בסם.

"היאבה יהפוך למגפה מסוכנת"

העלייה במספר תפיסות הסמים הכניסה את הפועלים התאילנדים ללחץ, וייקרה מאוד את המוצר. בתוך שלוש שנים עלה מחירו של כדור מ-30 ל-100 שקל. אבל סוחרי סמים לא נכנעים בקלות: עשרות פועלים תאילנדים, בסיוע עבריינים ישראלים, עברו הכשרה של כמה חודשים בצפון תאילנד במפעל מאולתר ולמדו כיצד לייצר את היאבה. המדריכים היו יצרני יאבה מקומיים שהסבירו להם כיצד ניתן להקים מעבדות יאבה בישראל, איזה ציוד לרכוש ובאילו אבקות ואמצעים להשתמש כדי לייצר את הכדורים. במשטרה מעריכים כי באחרונה הגיעו מתאילנד לישראל כמה עשרות מומחים לייצור יאבה, שהתחזו לעובדי חקלאות תמימים.

מעבדה לייצור יאבה (צילום: משטרת מרחב הנגב)
מעבדת היאבה שנתפסה. לא היחידה בארץ | צילום: משטרת מרחב הנגב

בשבועות האחרונים הוקמו ברחבי ישראל כמה מעבדות קטנות לייצור יאבה בתוך קרוואנים. הפועלים רכשו באלפי שקלים ציוד להקמתן ולייצור שוטף של כדורים: חומרים כימיים, סרגלי מדידה לחיתוך הכדורים, מכשיר לאריזתם ואריזות מיוחדות להפצת הסם. מעבדה כזאת מסוגלת לייצר עשרות אלפי כדורים בחודש.

בשבוע שעבר קיבלה יחידה 101 של משמר הגבול ידיעה על מעבדה כזאת שפועלת בדרום. לוחמי היחידה ארבו לפועלים שעשו את דרכם למעבדת היאבה, ותפסו אותם על חם כשהם עוסקים באריזת הכדורים. בחיפוש שערכו השוטרים בקרוואן נמצאו 15 אלף כדורי יאבה מוכנים להפצה, ו-80 אלף שקל במזומן. "זו הייתה מעבדה ראשונה מסוגה בישראל. הייצור היה שיטתי, והעיד על מומחיות רבה", מספר מפקד היחידה, סנ"צ תומר אלדר.

הפועלים הועברו למעצר, אך עד כה לא שיתפו פעולה עם המשטרה. למרות ההצלחה הנקודתית בתפיסתם, רפ"ק צדוק יוסף אינו משלה את עצמו: "אין ואקום בתחום הזה. יהיו אחרים שיקימו מעבדות ויפיצו את הכדורים. זה עסק משתלם". להערכתו יש חקלאים ישראלים שיודעים שהפועלים שלהם משתמשים בסם, אבל לא מדווחים למשטרה. "זה חמור מאוד. היו מקרים שחקלאים נחקרו במשטרה בעניין הזה ואפילו בחשד למעורבות בהברחת יאבה מתאילנד לישראל, אבל הם לא הועמדו לדין מחוסר ראיות".

"אנחנו מפעילים אמצעים רבים ויחידות רבות כדי לנסות להגיע למי שמעורב בהקמת המעבדות ובהפצת הסם", אומר קצין בכיר במשטרה. "הפחד שלנו הוא שהיאבה יהפוך למגיפה בקרב הצעירים, כמו האקסטזי".

ואכן, צעירים רבים כבר משתמשים בסם באופן מזדמן או קבוע. כך למשל א', סטודנט באוניברסיטת בן גוריון, שמספר כי היאבה גורם לו להיות מרוכז וערני בלילות, וכי הוא משתמש בו בעיקר כאשר הוא לומד למבחנים או מגיש עבודות. "התחלתי לצרוך את הכדור הזה אחרי שקיבלתי אותו מבליין שמכר אותו בפאב באחד הקיבוצים בדרום הארץ", הוא מספר. "אני לא מכור, אבל כשאני צריך אני קונה כמות גדולה מישראלי שאני מכיר. אני יודע על עוד כמה סטודנטים שמשתמשים, אבל בקטנה בינתיים".

לשימוש המגזין בלבד (צילום: אסף פרידמן)
רשת מאורגנת של הברחה והפצה (למצולמים אין קשר לכתבה) | צילום: אסף פרידמן

יו"ר הוועדה למאבק בנגע הסמים בכנסת, ח"כ טאלב א-סנע, טוען כי היאבה ייהפך במהירות למכת מדינה ולא מתרשם שהמשטרה משקיעה מספיק מאמצים בתחום: "היאבה יהפוך בשנים הקרובות למגיפה. רשויות האכיפה לא עושות מספיק והמשטרה מגלה אוזלת יד" הוא מזהיר. "אני מעריך שהכדור הזה יהפוך בשנים הקרובות לסם המבוקש ביותר בישראל. הוא זול יחסית ונגיש מאוד, והפיקוח על הברחתו והפצתו רופף. המדינה לא מקדישה משאבים לטפל בתופעה – היאבה פשוט לא נמצא בסדר העדיפויות של ממשלת ישראל והמשטרה. מי שישלם את המחיר הם צעירי מדינת ישראל שהממשלה תצטרך להשקיע בהם מיליארדי שקלים כדי לגמול אותם מהשימוש בכדור הזה, שעלול גם לגרום למקרי רצח ואלימות קשים מאוד".

מה צריך לעשות כדי למנוע את זה?
"לדעתי, המשטרה צריכה להקים יחידות מיוחדות שיתנו טיפול רק לעניין הזה לפני שנקום בוקר אחד ונכה על חטא שלא טיפלנו ומנענו את התפשטות היאבה בישראל". 


מלשכתו של היטלר לתעשיית הפורנו: סיפורו של היאבה

ליאבה יש היסטוריה מסעירה למדי. הכדור הראשון יוצר על ידי מדענים נאצים, ומאות אלפי חיילים גרמנים נאלצו ליטול אותו בשדה הקרב כדי לשמור על ערנות ומרץ. יש הטוענים שגם אדולף היטלר והצמרת הבכירה של הצבא הנאצי נטלו את הכדורים.

אין תמונה
היטלר. טוענים שהיה משתמש

המשמעות של יאבה בתאילנדית היא "סם השיגעון" ("יא ספתיד קוואם בה"). יש שמכנים אותו "נאצי ספיד", ובארץ הוא מוכר במועדונים גם בתור "אקסטה תאילנדית". הסם מופץ בצורת גלולה קטנטנה ובצבעים עזים ומושכים, ולפעמים בטעמים כמו וניל, אשכולית ותפוז. סימן הזיהוי המרכזי שלו: על הכדור מוטבעות לרוב האותיות R או WY.

היאבה מורכב מאחוזים גבוהים של מתאמפטמין – סם פסיכואקטיבי שממנו מופקת משפחה ענפה של סמים ממריצים וממכרים – בשילוב עם קפאין. הוא פופולרי מאוד במזרח הרחוק – מיליוני אנשים בתאילנד מכורים לו. להערכת ארגון הסמים והפשיעה של האו"ם, 37 מיליון אנשים בדרום-מזרח אסיה משתמשים במתאמפטמין לסוגיו, והסם הכי זול וקל להשגה שבהם הוא יאבה. הוא נגיש כמו קערת נודלס בכל מקום שאליו תלכו בתאילנד – כפרים, ערים, מועדוני לילה, וגם בשנחאי ובטוקיו.

תאילנדים רבים שעובדים מסביב לשעון נוטלים אותו כדי לעמוד במעמסה, אבל גם כאלה ממעמד סוציו אקונומי גבוה משתמשים בו במסיבות או כדי לשפר את ביצועיהם בעבודה. פלח נוסף של צרכנים בתאילנד מורכב מילדים בני 10 ואף פחות. הצבעים והטעמים המגוונים, שמשווים לסם מראה וטעם של סוכריה, מושכים גם קהל צעיר. לפי המנהל האמריקאי למלחמה בסמים, סוחרי הסמים נותנים את הסם לילדים ולבני נוער, וגורמים להם להתמכר. חלק מהילדים הופכים לעוזרים של הסוחרים בבתי הספר.

הסם הגיע לתאילנד בשנות ה-50, ונמכר בתחנות דלק לנהגי משאיות שבילו רבות בדרכים. אז הוא היה חוקי, רק בשנות ה-70, לאחר שורה מחרידה של תאונות, היאבה הוצא מחוץ לחוק. בשנת 2003 אכפה הממשלה התאילנדית ביתר שאת את האיסור על ייצור ועל סחר בסם, ותרמה בעיקר לעליית במחיר – מ-100 בהאט לכדור (12 שקל) ל-250 בהאט (30 שקל). גם ההתייקרות לא מנעה מהיאבה להמשיך להיות הסם הפופולארי ביותר בתאילנד.

רוב המעבדות לייצור הסם נמצאות באזור "משולש הזהב" שמחבר בין גבולות מיאנמר (בורמה לשעבר), לאוס ותאילנד. בשנות ה-20 של המאה הקודמת נחשב האזור לספק ההרואין והאופיום המוביל בעולם, עד שבסופו של דבר עבר התואר לאפגניסטן. עם ההכרזה של משטרת תאילנד על מאבק חורמה בסמים, פנו רבים מיצרני הסמים ליאבה – סם שניתן לייצר בחשאי במעבדה, ואינו מצריך גידול של שטחים חקלאיים עצומים ומסגירים. ב"משולש הזהב" יוצרו בשנים האחרונות יותר ממיליארד כדורי יאבה. הכדורים עושים את דרכם מכיוון מיאנמר לצפון תאילנד על גבי סוסים וחמורים, ומשם מועברים לבנגקוק להמשך הפצה עולמית.

השפעות הסם על הגוף
בתחילת השימוש בסם, כדור אחד בלבד גורם לתחושת ערנות מוחלטת מוגברת במשך שלושה-ארבעה ימים. עם הזמן, ככל שהגוף מתמכר ומתרגל לכדור, נדרש לפחות כדור אחד ביום כדי לשמר את ההשפעה הממריצה. מעבר להתמכרות, יש ליאבה תופעות לוואי חמורות: שבץ מוחי, פגיעה בתפקודי ריאות וכליות, הריסת מבנה החניכיים, פריחה על העור, התפוצצות של כלי דם קטנים ועוד. יש גם השפעות נפשיות קשות: אלימות, דיכאון, עצבנות והזיות.

מסיבה במדריד בחדר עם אור אדמדם (צילום: iStock)
סם הריקודים החדש של ישראל? | צילום: iStock

היאבה מכיל מתאמפטמין (הידוע בתור מת'), המשחרר חומר במוח שנקרא דופמין – כימיקל שגורם לתחושת היי וגם לעוררות מינית: צרכני הסם חשים צורך מוגבר לקיים יחסי מין נטולי עכבות, ולכן בתעשיית סרטי הפורנו דווח על שימוש מוגבר בסם, אם כי שימוש ממושך במתאמפטמין גורם לאין אונות.

ההשפעות הפיזיות של יאבה זהות לאלה של מתאמפטמין (קריסטל מת', קריסטל, אייס ועוד). ההבדל המשמעותי הוא שתחושת ההיי של היאבה נמשכת ימים ולא שעות. לכן היאבה נחשב למסוכן יותר ממתאמפטמין טהור. המנהל האמריקאי למלחמה בסמים סבור כי המראה הצבעוני של הגלולות הקטנות מייצר את האשליה שסם היאבה דווקא בטוח יותר מהסמים האחרים בקבוצה, וזה כמובן רק מגביר את הסכנה.

סייעה בהכנת הכתבה: ענבל סינגר

 >> לכל כתבות המגזין