מערך היחידות המיוחדות של צה"ל כולל בתוכו יחידות עילית רבות עם ניסיון קרבי עשיר, שכבשו לא פעם את הדמיון של אזרחי ישראל. חלק ניכר מאותן יחידות שפועלות בימינו מתגאות בשמות של סיירות עבר, סיירות אשר פורקו לאחר שרשמו פרק משמעותי בסיפורי ההיסטוריה הצה"לית. בפרץ של נוסטלגיה החלטנו להחזיר אתכם לאותן סיירות של העבר, לימים הראשונים של מדינת ישראל, פעולות התגמול ולארץ המרדפים.

יחידה 101: נוקמים ולא ממושמעים

לוחמים מיחידה 101 נטמעים ביחידה 890 (צילום: ויקיפדיה)
לוחמים מיחידה 101 נטמעים ביחידה 890 (תמונה מ-1955). מזהים את משה דיין, אריק שרון ורפול? | צילום: ויקיפדיה

הסיירות הראשונות של צה"ל הוקמו יחד עם חטיבות החי"ר הראשונות: גולני, גבעתי ועוד. אולם הסיירות החטיבתיות לא נחשבו למובחרות, ובשנותיה הראשונות של המדינה הן נכשלו בחלק ניכר מהמשימות שקיבלו מהפיקוד. הראשונים שהצליחו לעשות שינוי ולהפוך ליחידת קומנדו של ממש הם אנשי ה-101.

באוגוסט 1953 הקים את היחידה מי שהיה אז רס"ן, אריאל שרון, על מנת לתת מענה להסתננות של הפדאין - חוליות מאורגנות של מחבלים שחדרו לארץ מגבולות מצרים וירדן ועשו לא מעט נזק בתחומי המדינה הצעירה. היחידות הקיימות לא הצליחו להתמודד עם הפדאין, ויחידה 101 הוקמה כדי לשים סוף להסתננויות.

יחידה 101 הייתה יחידת גרילה שהעבירה את הלחימה אל האויב - במקום לחכות לאויב הם יצאו לסיורים ומארבים מעבר לגבולות ירדן ומצרים ונקמו על כל חדירה של מסתננים. היחידה מנתה בשיאה 50 לוחמים וקצינים וכבר מההתחלה יצרה לעצמה שם של יחידה פראית במיוחד, כזאת שמשמעת צבאית זה לא בדיוק הצד החזק שלה. מצד שני, אנשיה היו ידועים כמומחים בהפעלת נשק, ניווט ולוחמה זעירה.

לוחמי היחידה ביקרו בלב הערים הערביות, עזה, חברון ועוד. הפעולה הנודעת ביותר, וזו שגרמה ללא מעט דיונים על מוסר, היא פעולת התגמול בקביה – פעולה שהגיעה לאחר רצח של אם ושניה ילדיה הקטנים. באוגוסט 1953 אנשי ה-101 יוצאים לקביה, משם יצאו המפגעים, ומפוצצים עשרות מבתי הכפר. עשרות אזרחים נהרגו בפעולה ומדינת ישראל ספגה גינויים מכל העולם.

חודשיים אחר כך יצאו אנשי היחידה למבצע כפפות של משי. בשל תנאי השטח ומזג האוויר נחשבת פשיטה זו לאחת מהנועזות שביצעה היחידה. כוח בפיקודו של מאיר הר ציון חדר לעיר חברון אחרי 42 ק"מ הליכה. הם פיצצו בית של מבוקש וחיסלו שלושה מחבלים וקצין ירדני.

חמישה חודשים בלבד אחרי שהוקמה, יחידה 101 מתאחדת עם הצנחנים. שרון הופך למפקד הגדוד והר ציון מקים את מחלקת הסיור שלימים תהפוך לסיירת צנחנים.

סיירת אגוז: פעולות בעורף הקווים הסוריים

לוחמים מסיירת אגוז (צילום: אתר צה"ל)
לוחמים מסיירת אגוז של ימינו. פעלה בעורף הסורי בשנות השישים | צילום: אתר צה"ל

בעקבות ההצלחה של ה-101 מבינים בצה"ל את החשיבות שבסיירות וב-1955 מוקמות שלוש סיירות פיקודיות, אגוז, שקד וחרוב. חבלי הלידה של יחידות אלה אינם קלים והם אינם זוכים לקבל תקציבים או עדיפות לחיילים איכותיים, אך בשנות ה-60 המצב מתחיל להשתנות והסיירות הפיקודיות הופכות לשם דבר.

סיירת אגוז של פיקוד הצפון מתחילה כיחידה שמורכבת מדרוזים בלבד. מטרת היחידה: לבצע פעולות בעורף הקווים הסורים. בנוסף הם אמורים לנצל את הסכסוך שקיים עם העדה הדרוזית בסוריה לשלטון לצורך פעילות חתרנית. ההתחלה לא מבטיחה – היחידה מפורקת בפעם הראשונה אחרי אירוע דו"צ שבו נהרג לוחם של היחידה – אך בשנות ה-60 אגוז מוקמת מחדש. הם מבצעים מארבים בנקודות חדירה של מחבלים ופעולות נגד כפרים מהם יוצאים מפגעים נגד ישראל. לאחר מלחמת יום כיפור היחידה שוב מפורקת, הפעם בעקבות הצורך להשלים תקנים ביחידות שנפגעו קשה בעיקר בשריון. היחידה כפי שאנחנו מכירים אותה היום הוקמה בפעם השלישית בשנת 1995, ככוח לחימה איכותי ייעודי לתוואי השטח של דרום לבנון.

סיירת חרוב: שלטה ב"ארץ המרדפים"

סיירת חרוב של פיקוד מרכז הוקמה באמצע שנות ה-60 כיחידת מודיעין של חטיבת הצנחנים., אך מהר מאוד מוצאים את עצמם אנשי היחידה מובילים את המאבק של צה"ל כנגד מחבלים שחודרים לישראל, במה שמוכר כארץ המרדפים. בכל פעם שהיה גילוי של חדירה היו אנשי הסיירת סוגרים על המחבלים בעזרת מסוקים וגשש. הם היו עולים על עקבות המסתננים, מחשבים את נתיב החדירה וקצב ההתקדמות, ואז נוחתים בנקודה מסוימת ומציבים מארב. במקרים אחרים היו מגלים איכן הסתיימו העקבות ומסתערים לעבר היעד.

באחד המארבים האלה נהרג סא"ל צבי עופר. עופר, שצעד בראש חייליו לאחר שזיהו חולייה של מחבלים, נהרג במהלך ההסתערות לעבר מרום המסתור של המחבלים. הסיירת השתתפה במלחמת יום כיפור ונלחמה גם באזור העיר סואץ. כמו שאר קודמותיה גם חרוב פורקה לאחר המלחמה בשל מחסור בגדודי חי"ר.

סיירת שקד: הגנה בעוז על גבול הדרום

סיירת שקד בסיני, מלחמת ששת הימים (צילום: רפי רוגל, ויקיפדיה)
סיירת שקד בסיני, מלחמת ששת הימים | צילום: רפי רוגל, ויקיפדיה

הסיירת הפיקודית השלישית שהוקמה היא סיירת שקד של פיקוד דרום. הסיירת שהוקמה ב-1955 נועדה להילחם בתופעת המסתננים בגבול הדרום כשעד להקמת הסיירת מנו בצה"ל כ-3,000 אירועי חדירה. שקד הייתה מהיחידות הראשונות בצה"ל שהשתמשה במסוקים בצורה סדירה כחלק ממתווה מבצעי. במלחמת ההתשה פעלה הסיירת במתווה של מסתערבים ברצועת עזה ובנוסף הם ביצעו מארבים לאורך גבולות הדרום. ב-30 במאי 1970 יוצאים אנשי היחידה למבצע ויקטוריה, מבצע עליו הוחלט אחרי ש-14 צנחנים נהרגו בפשיטת קומנדו מצרית. יותר ממאה לוחמי הסיירת חוצים את תעלת סואץ בסירות גומי ופושטים על הצד המצרי תוך כדי שהם מפוצצים בונקרים, מציבים מארבים ומצליחים להרוג לפחות 30 חיילים מצרים – כאשר הכוח חוזר לארץ עם ארבעה הרוגים ומספר פצועים בלבד.

במלחמת יום כיפור לחמה היחידה בקו המוצבים ואף נטלה חלק בקרבות החווה הסינית. כמו כן היחידה חצתה עם כוחות צה"ל את התעלה. כמו שאר אחיותיה גם שקד פורקה לאחר המלחמה.

סיירת רימון: חיסלה את הטרור בעזה בשנות ה-70

יחידת רימון הוקמה על ידי אלוף פיקוד הדרום דאז, אריאל שרון. שרון ביקש מסרן צעיר, מאיר דגן, להקים את היחידה כדי להילחם בטרור שהשתולל מכיוון רצועת עזה. "מטרת היחידה הייתה להשיג מודיעין וללכוד מבוקשים", אמר דגן במשפטו של דניאל עוקב, יוצא היחידה שהורשע ברצח כפול. "לא ספרתי את המחבלים ההרוגים, אך מדובר בעשרות רבות".

היחידה פעלה בשטחי הרצועה בצורה מסוערבת - הלוחמים פעלו בצמוד לרכזי השב"כ כנגד מי שהוגדר כמבוקש. בנושא זה אמר דגן באותו המשפט "אם המבוקשים באו במגע עמנו והם לא נכנעו או שהיינו במצב של סכנת חיים והם היו מזוינים, המטרה הייתה להרוג אותם". לא מעט טענות עלו על מוסריות היחידה אך בדבר אחד אין ספק: עד היום הם נחשבים ליחידה שהצליחה למגר את הטרור מהרצועה לתקופה ארוכה. בסוף שנות ה-70 הועברה היחידה לחטיבת הבקעה ובעצם שינתה את יעודה המבצעי. היא המשיכה להתקיים שנים רבות כמחלקת סיור של חטיבת הבקעה.

>> עוז וגבורה: החיילים הכי אמיצים בצה"ל