בתקופת הקורונה החלה יעל אלקנה להיפגש עם פסיכולוג. "חברה ממש טובה שלי באה ואמרה לי שאם יש מישהי שחייבת פסיכולוג זו אני", היא מספרת. "הייתי בן אדם מאוד מופנם, היה לי קשה לשתף בדברים אישיים, רציתי שהכול יהיה שמור אצלי, שאף אחד לא ידע עליי שום דבר. זה שיודעים עליי דברים נתפס אצלי כחולשה".

הבנת מאיפה זה נובע?
"אולי זה חלק מההתנהלות שלי בגירושים של ההורים שלי כשהייתי בת 15. מצד אחד, הייתי מספיק בוגרת כדי להבין מה קורה. אבל מצד שני, הייתי צעירה מכדי להתמודד עם מה שעובר עליי. אז שיחקתי אותה שזה לא משפיע עליי ושהכל בסדר, 'אתם לא תראו כמה זה כואב לי'. עכשיו אני לומדת לשחרר את זה".

להתראיין לתקשורת, על כל הפתיחות שכרוכה בכך, זה חלק מהשחרור. "היה לי קשה עם החשיפה האישית", היא מסבירה, "אבל ברגע שהבנתי שזה בסדר וזו מי שאני ואלו הקלפים שקיבלתי, אני לא מתביישת בשום דבר. זה בסדר לשמור על אינטימיות, לא צריך לשתף בהכל, ברגע שהגעתי למקום שאני מאוד שלמה עם עצמי, יותר נוח לי להתראיין".

יעל אלקנה (צילום: אור דנון)
ז'קט ג'ינס ומטפחת: גולף | תכשיטים: הבורסה לתכשיטים | צילום: אור דנון

אבל גם אחרי הטיפול הפסיכולוגי, אלקנה מקפידה לא להיחשף יותר מדי. "בסופו של דבר מה שמעניין אותי זה האמנות", היא אומרת, ומיד מוסיפה: "זה נשמע פלצני, אבל בסופו של דבר המקצוע הוא מעל הכל. את לא הולכת וקורעת את התחת בשביל להיות מפורסמת. את הולכת כי את נורא אוהבת את המקצוע וחושבת שיש שם שליחות וחשיבות מאוד גדולה. לפעמים אפשר להתבלבל, להפוך רק לידוען ולפספס את המהות שבגללה נכנסת למקום הזה. להיות סלב זה מפתה מהרבה בחינות, גם כלכלית".

עם בערך 30 אלף עוקבים באינסטגרם, את לא ממש משתתפת במשחק.
"נכון, וזו דילמה אינסטגרמית. מצד אחד, יש משהו בתודעה ציבורית שיכול לפתוח לך דלתות מבחינה מקצועית. מצד שני, את נורא רוצה להישאר אותנטית. יש תקופות שזה יושב עליי, שאני מרגישה שאני לא עושה מספיק או לא יודעת לעשות את זה טוב מספיק, לא משווקת את עצמי כמו שצריך. וכשאני כבר כן עושה, זה מרגיש כמו עבודה. הרבה פעמים אני מרגישה שאני מפספסת את הרגע, אני לא רוצה להיות בטלפון. מה שבסוף הבנתי זה שאין שחור או לבן. יהיו תקופות של יותר ותקופות של פחות, ומה ששלי – שלי".

רק לא לשמוע "לא"

כשאלקנה בת ה-28 מתיישבת לריאיון, היא מיד מתנצלת: "יואו, סליחה, אני לא כזאת מעניינת". זה משפט קצת מוזר לשמוע ממי שבמהלך השנה האחרונה כיכבה ב"הטבח" (yes), הצטלמה לעונה השלישית של "להיות איתה" (קשת 12), משחקת בשתי הצגות בתיאטרון בית לסין ("בין המילים" ו"אינטימיות") ומשמשת כפרזנטורית של גולף והבורסה לתכשיטים. עם יופי עוצר נשימה, תפקידים איכותיים, קמפיינים נחשקים וזוגיות פוטוגנית (עם השחקן תומר מכלוף), אלקנה היא לגמרי "הבחורה הנכונה". היא אמנם לא מציעה סיפור אפל בעברה או מקרה טראומטי במגירה, אבל יש לה סיפור על נחישות, התמדה וצעידה לעבר החלום והמטרה שלה.

הסימנים הראשונים לעקשנות הופיעו כבר בילדותה של אלקנה. אמה הייתה חלילנית (היום היא מאמנת אישית לעסקים), ואביה – מלחין מוזיקה קלאסית ומודרנית. המשפחה נדדה בעקבות האב ברחבי העולם, עד שהגיעה לשכונה בצפון תל אביב. "אמא שלי רצתה שנעבור לכרכור", היא מספרת, "אמרתי לה 'די, תעזבי, עד שמצאתי חברים, בואי נישאר כבר פה'". זה הצליח.

יעל אלקנה (צילום: אור דנון)
ז'קט ג'ינס: גולף | ג׳ינס: גולף | תכשיטים: הבורסה לתכשיטים | צילום: אור דנון

למשחק התגלגלה כמעט במקרה – וגם כשזה קרה, לא הייתה ממש בטוחה שעשתה את הבחירה הנכונה. "לא הייתי ילדת חוגי דרמה או מגמת תיאטרון. הייתי בלהקות נוער, בשכנים של צ'יץ', ורקדתי ושרתי המון שנים. לשיר עבורי זה החלום האמיתי, אבל לא התקבלתי ללהקה צבאית וחשבתי שאחרי השחרור אלך ללמוד רפואה. ואז, כשהשתחררתי, המנהל האמנותי שלי מהלהקה פתח מסלול ללימודי מחזות זמר והציע לי מלגה. הלכתי על זה בכל הכוח, כולל פגישות עם סוכנויות למשחק שאמרו לי: 'אם את באמת רוצה להיות שחקנית, לכי ללמוד'. אז הלכתי לאודישנים בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין, ורק באמצע שנה א' הבנתי שאני ממש רוצה לעשות את זה".

איך התקבלת לבית ספר למשחק כשאת אפילו לא בטוחה שזה מה שאת רוצה לעשות?
"אני באמת לא התקבלתי. הייתי מאוד בוסר. זה היה הלם קרב: כולם שם חיות, באים לטרוף את העולם. אז נכנסתי לרשימת המתנה, ואני חושבת שהסיבה שנלחמתי להתקבל זה לא כי מאוד רציתי להיות שחקנית אלא כי היה לי מאוד קשה עם ה'לא'. וגם אינטואיטיבית הרגשתי שזה המקום בשבילי".

איך הצלחת בסוף להתברג?
"בישרו לי שלא התקבלתי, ויום אחרי זה הגעתי לסטודיו. אמרו לי 'תשמעי, את מתוקה אמיתית, יש לך פוטנציאל, אבל את מאוד בוסר, תחזרי בשנה הבאה'. לא הקשבתי, אמרתי: 'אני רוצה לדבר עם יורם". אמרו לי שזה לא עובד ככה, אבל התעקשתי. ואז אמרו שהוא בפגישות עד ארבע. אמרתי 'אוקיי, אני אשב ואחכה'. אין, כמו ילדה משוגעת. זה מה זה לא מתאים לי. אחרי חצי שעה נכנסתי ליורם כרוח סערה, דרמה, דמעות. צעקתי עליו: 'אתה תקבל אותי ואתה לא יודע מה אתה מפספס'. ואז הוא אמר לי: 'וואו, אוקיי, התקבלת'".

ככה?
"כן! כי ברגע הזה הוא ראה בדיוק את מה שלא ידעתי להביא באודישנים – את הרצון ואת הטוטאליות המתאבדת הזאת. היום אני יודעת שזה ככה גם במשחק, צריך את הטוטאליות".

יעל אלקנה (צילום: אור דנון)
חזייה: אינטימה | ג'ינס: גולף | שרשרת: הבורסה לתכשיטים | צילום: אור דנון

וככה תהיי גם באודישנים לחו"ל? תיגשי לספילברג ולטרנטינו?
"ראיתי את טרנטינו כמה פעמים ולא ניגשתי אליו. כולם בטוחים שפונים אליהם ושהם מוצפים וכל היום מציקים להם, אבל זה הפוך – אף אחד לא פונה אליהם. אז אולי כדאי".
אז תיגשי?
"ממש".

המספר הנוסף

בכיתת המשחק של אלקנה למדו כמה מהשמות הבולטים של הרגע: ניב סולטן, ליהי קורנובסקי, גל פופולר, דור הררי, לידור אדרי. "זו הייתה כיתה של מטאורים, זה מטורף", אומרת אלקנה, "ובגלל שלא באמת התקבלתי, התחלתי עם המון רגשי נחיתות. המון זמן התביישתי בזה. התחלנו 41 אנשים בכיתה, ואני הייתי האחת הנוספת. חובת ההוכחה גדולה יותר. כל פעם חשבתי שידיחו אותי, אבל עם הזמן זה נהיה נקודת גאווה".

איך מתמודדים עם ההצלחה של חברות לכיתה?
"כל מי שקרה איתו משהו, זה הכניס לנו פלפל בתחת, ולא מהמקום של 'אני אהיה יותר טוב' אלא מהרף הגבוה, מזה שבא לי להיות חלק. ראינו שזה אפשרי".

באותה כיתה למד גם מכלוף, מי שהפך להיות בן זוגה של אלקנה. "הוא השחקן הכי טוב שיש, הוא היה הכוכב של השכבה", אומרת אלקנה. "בסוף שנה א' עשינו ביחד את 'טרויה' – הוא היה המלך מנלאוס ואני הלנה. נהיה קליק על הבמה, מאוד ברור. אבל רק בסוף ההצגה האחרונה הוא נישק אותי".

על הבמה?
"לא, הנשיקה האמיתית שלנו הייתה בסוף ההצגה, כשנשארנו רק שנינו אחרי שהחזרנו תלבושות והיינו באמת יעל ותומר. פיזית הנשיקה הראשונה שלנו הייתה על הבמה. יותר מזה – הייתה לנו סצנת סקס על הבמה. אבל מאוד יפה, אמנותית, ריקודית. לא היה בינינו באמת משהו מיני, אבל היינו מאוד במגע לאורך העבודה".

אז היה מתח לאורך כל ההצגה ופשוט נשארתם מקצועיים?
"לא, אני בכלל לא חשבתי על זה. הוא צוחק עליי שאני אומרת שלא היה מעבר למשחק, הוא אומר שפשוט לא הייתי מודעת".

יעל אלקנה (צילום: אור דנון)
חזייה: m13 כיכר המדינה | חצאית ג׳ינס: גולף | חגורת גורמט: אוסף פרטי | שרשרת וטבעות: הבורסה לתכשיטים | צילום: אור דנון

המשכתם ללמוד ביחד עוד שנתיים. איך זה היה?
"בהרבה מקומות זה פגש אותנו ברגעים שלא היינו מוכנים אליהם, אבל זה אף פעם לא ערער לנו את הזוגיות. בסופו של דבר, שנינו שחקנים באותה כיתה, וזה הרגעים הכי חשופים שלך. את פתאום חוטפת על הראש ואומרים לך כמה שאת גרועה, ואת נשברת, וכל זה קורה מול בן הזוג שלך. יש לזה ערך בזוגיות. דווקא בגלל שעברנו את זה ביחד, אין משהו שהוא לא מכיר בי, אין דרך שהוא לא ראה אותי בה, אז עברנו הרבה".

בכלל לא דיברנו על חתונה

השבוע – לאחר דחייה של שנה בגלל הקורונה – אלקנה ומכלוף מיסדו את הקשר. את הצעת הנישואין היא קיבלה לפני שנתיים: "טסנו לרוד טריפ באירופה, וכשהגענו לפריז הוא התנהג נורא מוזר, ולא הבנתי מה יש לו. היינו באייפל, והוא חשב שזה אולי הרגע, אמר לי 'בואי נישאר עוד קצת', ניסה למשוך את הזמן. בסוף, כשהגענו לחדר והיינו רק שנינו, הוא כרע ברך והציע לי, וזה היה הכי אינטימי בעולם".

הופתעת?
"ממש. בכלל לא דיברנו על חתונה, לא היה לי מושג שזה יגיע, אבל תומר בעצמו לא חשב שהצעה מגיעה ישר עם חתונה. הוא חשב שזו מחווה של אהבה, שהוא אומר "אני אוהב אותך, אני רוצה אותך לכל החיים", וזהו. ועכשיו התחתנו בדיוק בזמן הנכון".

גם אחרי הזזת התאריך בגלל הקורונה זה בדיוק בזמן?
"כן. היינו אמורים להתחתן ביוני 2020, אבל הכל יצא כל כך מדויק עכשיו, לא יכולתי לבחור חוויה נעימה יותר. רק הלחץ מהקורונה, מה יקרה כל פעם עם כמות המוזמנים, והחרדה האמיתית שלי הייתה שאדבק בקורונה, תארי לך? אז אני נמנעת מאוד ממקומות צפופים וסגורים. אבל בהצגה 'אינטימיות' אני מתנשקת עם גל אמיתי על הבמה, אז אם הוא היה חוטף קורונה, זהו, הלך עליי".

גלי הקורונה יצרו פער בין אלקנה ומכלוף. בזמן שהיא יצאה לימי צילום, הוא – שחקן תיאטרון –המתין לפתיחת התיאטראות. "אבל הוא מצא דברים אחרים", אומרת אלקנה, "התחיל להתעסק בנדל"ן, לכתוב סדרה, צילם סרט. לא הייתה תחושה של לשבת בבית, יש לו קוצים בתחת".

יעל אלקנה (צילום: אור דנון)
חולצה: גולף | תכשיטים: הבורסה לתכשיטים | צילום: אור דנון

איך מתנהל בית של שני שחקנים? התחרות לא מאתגרת?
"לא, אין בינינו תחרות. הוא מכין אותי לכל אודישן, אנחנו עובדים ביחד על כל תפקיד שאני מקבלת, ולהיפך. הצלחה שלי זה הצלחה שלו, בלי טיפת קנאה".

יש קנאה כשרואים סצנות אינטימיות עם פרטנרים אחרים?
"ראינו כבר הכל מהכל, חווינו הכל מהכל. בימים שאני מצלמת סצנות אינטימיות, אז הוא יעשה לי פרצופים ולא ירצה שנתנשק – בצחוק, סתם מקניט אותי. תומר כל כך אוהב משחק שהוא מעדיף שזה ייראה אותנטי ויעביר את הסיפור מאשר להימנע. אני הרבה יותר קנאית ממנו".

את התפקיד של הלנה עשתה לצידו בסוף הלימודים ליהי קורנובסקי. איך זה הרגיש?
"מצד אחד, זה היה מעורר קנאה. ליהי בחורה מושכת, אז בטח שהיו לי רגעים של לחץ, שלא יתפתה לי עכשיו. אבל מצד שני, היינו כאלה חברות טובות שאת לא מרגישה שזה זולג לחיים האישיים. וזה גם אחרת, זה לא שנהיה בלחץ מכל סצנה אינטימית ושכל סצנה כזו מובילה לחיבור בחיים האמיתיים. כשזה קרה בינינו, שנינו היינו רווקים אז הרשינו לעצמנו".

איך היה לו לראות אותך מתנשקת עם גורי אלפי וגל תורן ב"הטבח"?
"בסדר. היה לו קווץ' בהתחלה, אבל זה התפקיד והוא גאה בי מאוד".

בסלון של אסי עזר

אחרי ביקור בעולם הילדים בסדרות "פלאשבק", "כדברא" ו"הקיבוצניקים" נחתה אלקנה לתפקיד של שרה, השפית הצעירה והכריזמטית ב"הטבח", עליו הייתה מועמדת לפרס השחקנית הטובה ביותר בטקס פרסי האקדמיה לטלוויזיה. הסדרה הייתה מועמדת לפרסים בפסטיבלים בברלין ובטורונטו, אבל בגלל הקורונה אלקנה פספסה את ההזדמנות להתחכך בגלאם בינלאומי. "אולי החמצנו שטיח אדום, אבל בזכות הסגרים הייתה צפייה במספרים גבוהים. וגם ככה היה משהו בכך שזה נשאר ישראלי. זה נתן לי מקום לגדול צעד אחרי צעד, לא בבת אחת".

יעל אלקנה גולף (צילום: דודי חסון)
"חשוב לי לשמור על קלאסיות". אלקנה בקמפיין גולף | צילום: דודי חסון

איך היו הצילומים?
"זו הייתה הפקה שכל כך כיף להיות חלק ממנה. גורי אלפי זה החיים שלי בנשמה, הוא האדם הכי נפלא עלי אדמות, מאוד מאוד חכם, מאוד מודע לסביבה שלו. אין מצב שאגיע עצובה לסט והוא לא יהיה שם לתת מילה טובה. ורותם סלע זו השראה. אני מאוד מתרגשת לראות נשים שהן חזקות, שיש להן סיי, שהן אוהבות את עצמן. היא יודעת מה נכון לה, היא סופר-מקצועית, סופר נותנת כבוד. מאוד אהבתי לראות אותה – אישה מצליחה בישראל עם הרגליים על הקרקע".

העבודה עם סלע לא הסתיימה ב"הטבח" אלא המשיכה לצילומי העונה השלישית של "להיות איתה" של אסי עזר. "האודישן הראשון היה בזום, היה נפלא והיה כיף. האודישן השני היה אצל אסי בבית. אני רגילה שאודישנים זה במקום ניטרלי, ופתאום להגיע לאסי הביתה, וכולם מרגישים מאוד בנוח, ואת מרגישה שאת מכירה את האנשים, אבל הם לא מכירים אותך. זה הוציא אותי מאיזון, הרגשתי שהלחץ מתגבר. כשיצאתי משם הייתה לי ממש באסה, הרגשתי באודישן כמו ילדה קטנה. אחרי זה הסתובבתי שבועות עם כעס על עצמי שלא הצלחתי להתעלות על הסיטואציה. את צריכה להיות מקצוענית, לא ילדה מתרגשת. וכל כך הרגשתי שהדמות מתאימה לי שהתבאסתי ממש. למזלי, בסוף הסוכנת התקשרה לבשר לי שזה שלי".

מה את יכולה לספר על הדמות שלך?
"קוראים לה אביגיל, היא בחורה מהמושב, מישהי שמאוד רחוקה מתל אביב ומאור הזרקורים".

צפוי רומן עם אביב אלוש?
"אני לא יכולה לספר יותר מדי".

מה למדתי מהצבה של אייל שני

גם אלקנה, כאמור, לא מתערבבת יותר מדי באור הזרקורים. אפילו משיתופי פעולה מסחריים באינסטגרם היא נזהרת. "עשיתי כמה", היא אומרת, "אבל זה משעבד, כאילו את מוכרת את נשמתך. זה ממש קשה לי. אומרים לי 'מה קשה? תעשי את זה, זה כסף'. אני לא נגד, זה סוג של איזון. אם יש מקום שזה יבוא לי טוב, אז בכיף. אבל כשאני מרגישה שזה לוקח לי זמן ומשעבד אותי, אז לא. זה גם לא מה שאני מכוונת אליו".

יעל אלקנה, הבורסה לתכשיטים (צילום: איתן טל)
לגמרי "הבחורה הנכונה". אלקנה בקמפיין הבורסה לתכשיטים | צילום: איתן טל

לאן את מכוונת?
"אני רואה את עצמי בגיל שישים מגיעה לתיאטרון, עושה את האמנות שלי. רואה את עצמי נוסעת ומצלמת סרט עם ג'וליה רוברטס. אוי ג'וליה, ג'וליה. אז לזה חיי הסלב אולי פחות מתאימים. אבל אם מישהו רואה את עצמו מצטלם על יאכטות כל היום, חי חיים טובים, אז למה לא? יכול להיות שזו הדרך. זה באמת חשוב להבין מה אתה רוצה מהחיים. בצילומים של 'להיות איתה' אייל שני אמר לי משפט ממש יפה, דווקא על הצבה שלו: 'כשאתה יודע מה שייך לך באמת, אתה יודע במה להשקיע'. כשאתה יודע מה חשוב לך, אתה יודע להשקיע בו ולא בטפל".

יעל אלקנה (צילום: אור דנון)
חולצה: גולף | תכשיטים: הבורסה לתכשיטים | צילום: אור דנון
יעל אלקנה (צילום: אור דנון)
חולצה: גולף | תכשיטים: הבורסה לתכשיטים | צילום: אור דנון

במה את משקיעה?
"אני יודעת שתומר חשוב לי, אז אני יודעת להשקיע בו ובזוגיות שלנו, ולא בתמונות שאני אעלה איתו לאינסטגרם. כנ"ל לגבי הקריירה: חשובה לי האמנות, וחשוב לי לשמור על קלאסיות וייחודיות. בגלל זה אני גם עושה קמפיינים ספציפיים שמתאימים לי, אני לא אעשה מעבר. בעיניי יש לשחקן אחריות ציבורית. אנשים נושאים אליך עיניים. זה כמו שאני לא אעבור באדום במעבר חצייה מול ילדים במעבר חצייה. ואם אני אוכלת בשר, אני לא בהכרח אעלה מלא תמונות, כי אני לא רוצה לתמוך במשהו שהוא לאו דווקא טוב. כשאת מפורסמת, זו שאלה שצריך לשאול את עצמך: איפה את עושה משהו כי יש לך את המעמד לעזור או לתת, ושאנשים יכולים להקשיב לזה. זה כוח".

את חולמת על קריירה בחו"ל?
"השחקנים הישראלים בחו"ל זו פריצת דרך מטורפת. זה גורם לי לחשוב האם יש לי מה לתת, האם יש בי משהו שאחרים לא יכולים לתת וצריך ממני, האם אני שייכת, האם אני מתאימה. גם אני רוצה לנסות. אני ותומר רוצים לעשות רילוקיישן. הכי רוצים ארצות הברית, לרכוש שפה מושלמת וגם כי זו חוויה מושלמת. או אולי פריז. אני בת 28, הוא בן 30 ואנחנו מתחילים לחשוב על ילדים ומשפחה, אבל רגע לפני אנחנו רוצים עוד חוויות. ואם זה לא יקרה עכשיו, זה לא יקרה. עם ילדים ומשפחה זה הרבה יותר קשה. אם אנחנו רוצים לנצל את הזמן, זה הזמן לראות עולם".

זה לא מפחיד לעצור את המומנטום?
"ההחלטה היא לא לשים את זה בהולד. המקצוע הפך בקורונה לאודישנים מצולמים, ובמרבית הזמן זה 'לא'. וכשאת כן מקבלת את ה'כן', אז את חוזרת לצילומים וזהו. כשאת פותחת את הראש, שום דבר לא מגביל אותך".

צילום: אור דנון | מיטל ברונר | איפור: נגה תמיר | שיער: עדן ירושלמי | ע' סטיילינג: מאי גתר | הפקה: רותם פנחס | התמונות צולמו ב-Art Production Location