פעם בארבע שנים (ולפעמים קצת פחות) מיטב מכוני המחקר ונביאי המנדטים עולים לכותרות וחוזים כיצד אזרחי ישראל יממשו את זכותם הדמוקרטית ביום הבחירות. מדובר בעסק יוקרתי שמגלגל לא מעט כסף, אבל האמת היא שגם בלי להיות מינה צמח או רפי סמית, אפשר להצליח בו לא רע. רק אמור לי היכן אתה גר, מה זיקתך לדת, מה הנטייה המינית שלך ומי החברים שלך, ואגיד לך בקלי קלות למי סביר שתצביע. אם אני אורן זריף, תוכל פשוט לשדר לי את כל התשובות בלי לטרוח לענות.
מנדט לכאן או לשם, המפה הפוליטית של החברה הישראלית צפויה למדי, לפחות בעיניי הבוחר הממוצע. התל אביבים מצביעים מרצ ועלה ירוק, בשיכונים מצביעים הליכוד ביתנו או ש"ס, המתנחלים הולכים עם הבית היהודי, החרדים מהישיבה עם יהדות התורה וכך הלאה. אלא שבים הבוחרים שמסביב יש גם כאלה שמתעקשים לשבור את הסטיגמות המגזריות וללכת עם הלב, גם אם זה אומר להם להצביע הפוך מכל מה שמצפים מהם. הסיבות שמובילות אותם להחלטה מורכבות, וגם הסביבה לא תמיד רואה זאת בעין יפה – אבל הם בשלהם, ונראה אתכם מוכיחים להם שהם טועים. בואו להכיר אותם, ועל הדרך גם לבדוק עם עצמכם מה בדיוק ינחה אתכם כשתעמדו לבד, רק אתם והקלפי.
"אמסלם מדבר על דת בצורה שאני יכולה להתחבר אליה" | מיקי גולדווסר, חילונית שמצביעה "עם שלם"
"אני חילונית לגמרי, אבא שלי אפילו היה אתאיסט", מצהירה מיקי גולדווסר, 66, אמו של אהוד ז"ל, שנהרג במהלך חטיפתו בגבול לבנון בקיץ 2006. "תמיד התנגדנו לדת או למה שהיא הפכה להיות. מבחינתי הדת היא תעשיית כסף, הבד"צים למיניהם הם בושה".
היא גדלה בנהריה בבית של חירותניק, הצביעה במשך רוב השנים לליכוד. בבחירות הקודמות בכלל נתנה את קולה למפלגת "ישראל חזקה" בראשות אפרים סנה, שלא עברה את אחוז החסימה, אבל הפעם היא רוצה לנהוג אחרת. למרות ההצהרות החד משמעיות על חילוניות, ואולי דווקא בגללן, היא מתכוונת להצביע לרב חיים אמסלם שעומד בראש מפלגת "עם שלם".
"הוא צנח לי מהשמיים", היא אומרת בשמחה. "כבר שנים ארוכות שיש לי מלחמה נגד ש"ס, עוד מאז שהייתי הממונה בעיריית נהריה על מועדונים ופעילויות לנוער, וגיליתי שהמפלגה הזאת משתלטת על העיר. במועדוני הנוער, בגני הילדים המסובסדים. היום אני באמת מוצאת דמיון רב בין ההשתלטות של ש"ס לבין האחים המוסלמים, חמאס, חיזבאללה. בונים פה גנים, בתי ספר, מועדונים, ונותנים גישות לקהל הרחב בסכומים אפסיים. כך מטמיעים עוני ובערות".
אמסלם, הרב שפרש מש"ס עם בטן מלאה והקים מפלגה מתחרה, הוא מבחינתה של החילונית הגמורה הזאת הכלי היחיד להילחם בתופעה באמת. וחשוב לה להדגיש שלא מדובר רק בשנאת המן – אלא באהבה אמיתית למרדכי ולדרכו. "ככל שעקבתי יותר אחרי אמסלם הוא נראה לי ראוי יותר, שפוי יותר, נאור. חרדי, אבל לא בעד כפייה", היא אומרת. "הוא פועל מאומץ לבו, בתוך כתות שבהן זה באמת מסוכן, והוא גם מדבר על דת בצורה שאני כן יכולה להתחבר אליה כחילונית. בלי כל הבאבאים האלה".
אבל הרב אמסלם לא מנותק מהחצרות.
"טוב, יש כנראה משהו בעמקי נשמתו שעדיין מחובר למקומות האלה, ובאמת לא שמחתי כששמעתי שהוא רצה להשתתף בהילולה של הבאבא סלי. אני לא אוהבת את זה, אבל על המאזניים הדברים האחרים אצלו רבי משקל ומכריעים לטובתו. הוא גם בעד גיוס לצה"ל, הבן הצעיר שלו הולך לשרת בקרוב".
מה הסביבה הקרובה שלך חושבת על הבחירה?
"המון אנשים חוקרים אותי מיהו ומה הוא מציע מתוך התעניינות עמוקה. אומרים לי, 'את יודעת מה? יש מצב, את צודקת'. הילדים שלי מאוד מעריכים את זה, אולי הם גם יצביעו לו. בעלי, שכבר התפקד ליחימוביץ', שוקל עכשיו לשנות את ההצבעה".
האם שינוי הכיוון הפוליטי שלך נקשר בטרגדיה המשפחתית?
"לא. בלי קשר אליה, אני נורא מאוכזבת מהאנשים שעומדים היום בפרונט של המפלגות. גם מביבי, גם משלי. אני הגעתי למצב עגום מאוד במחשבות שלי על מה שקורה כאן, ואני מצביעה לאמסלם גם בשביל העתיד של הנכד שלי".
מה קרנית חושבת על זה?
"לא דיברתי איתה על זה. אנחנו לא משוחחות על פוליטיקה".
"אומרים לי 'איך פתאום הפכת להיות שמאלניסטי? אתה לא רוסי אמיתי?' | סלבה חטוביץ', ישראלי ממוצא רוסי שמצביע "דע"ם"
סלבה חטוביץ' בן ה-47, נהג משאית מנשר, מספר שבמשך שנים ארוכות עשה מה שכל החברים שלו עשו – הצביע ל"ישראל ביתנו" – עד שפתאום נמאס לו. "אצל אדון ליברמן יש הרבה פקה פקה", הוא אומר. "אני רוצה מעשים, לראות מי מביא יותר תועלת בשביל הפועלים".
לקראת הבחירות הקרובות חשב חטוביץ' הרבה על המפלגה שתזכה בקולו, ובסופו של דבר נפלה ההכרעה, המפתיעה במקצת: דע"ם, מפלגת הפועלים בראשות אסמא זחאלקה אגבארייה. שם, הוא מספר, מצא בית אמיתי.
תגיד, זה לא צעד קצת קיצוני?
"תראי, אני מאוד מאוכזב מליברמן. הוא מבטיח אבל לא עושה. דע"ם באמת נלחמים בשביל הפועלים, אז הצטרפתי למאבק שלהם וגם הפכתי לשמאלני מאוד".
הוא מספר שניגש עם תלושי שכר קודמים שלו לעמותת "מען", שפועלת בתמיכתה של דע"ם לטובת זכויות פועלים, ושהחוויה הזאת הספיקה כדי להבהיר לו שהוא בידיים טובות. "התברר שהבוס הקודם לא שילם לי 30 אלף שקלים", הוא מספר. "אני לא אדם עשיר ואין לי כסף לעורך דין, והם נתנו לי תמיכה מלאה בחינם בבית המשפט. הם עוזרים לכל אחד שזקוק, בלי קשר לזה אם ערבי או יהודי. אפילו לפועלים זרים".
חטוביץ' מגלה שרבים מעמיתיו לענף התובלה הצטרפו גם הם לאחרונה למפלגה, שמאז הקמתה ב-1995 לא הצליחה להיבחר לכנסת, מתוך תקווה שזו תייסד עבורם ועד שיגן על זכויותיהם. "הרבה חברים הצטרפו לדע"ם בזכותי, והם גם מאמינים שהיא יכולה להקים ארגון במקום ההסתדרות", הוא מתגאה. "גם מי שפחות מתחבר עדיין חושב שזה טוב שאני בכלל מביע דעה פוליטית. כי יש הרבה אנשים שממש לא אכפת להם. מבחינתי, יש הרבה אנרכיה במקצוע הזה, ואני כבר 29 שנה על ההגה והגיע הזמן לעשות סדר".
לחבריו ממוצא רוסי, הוא מודה, קצת יותר קשה לעכל את השינוי. "הם צוחקים עליי כל הזמן ואומרים לי 'איך פתאום הפכת להיות שמאלניסטי? מה, אתה לא רוסי אמיתי?', אבל הם גם יודעים שהיום הקהל הרוסי לא ממש מבסוט מליברמן. הרבה הבינו שכבר אי אפשר להשיג דברים בכוח, שבכל המלחמות התוצאות עצובות מאוד, ויש המון רוסים שנוטים היום לכיוון השמאל. גם לא לתת אזרחות לאזרחים שלא תומכים בנו זה לא לעניין. לא צריך לגדל שנאה כלפינו, זה לא לטובתנו".
תגיד, איך אתה מסתדר עם ערבים?
"אני ביחסים טובים עם הרבה נהגי משאיות ערבים. הבנתי שאין בינינו הבדל. כולם רוצים אותו דבר, לחיות ולהתפרנס בכבוד, לגדל ילדים, להקים משפחות".
"למה שיהודי יתחתן עם נוצרייה מרוסיה? גם אצלנו בדת זה אסור!" | אלי טאהא, מוסלמי שמצביע ש"ס
"חרדים וערבים? זה אותו דבר", אומר אלי טאהא מכפר מנדא בצפון, קב"ט במועצה העירונית מעלה עירון ומצביע נלהב של ש"ס. הוא בן 55, מוסלמי, נשוי פלוס ארבעה ילדים, והוא נותן את קולו למפלגת החרדים הספרדית כבר משנת 1988. לדבריו, בכל הנוגע לקצבאות ילדים, מנהגים דתיים וסיוע לשכבות חלשות רק ש"ס מקדמת את האינטרסים שלו – ואין שום סיבה שלא יצביע לה, אפילו אם זה לא ממש מסתדר לכם בעין.
"אני זוכר את אריה (דרעי – ע"ס) רק בן 26, מנכ"ל משרד הפנים, וזוכר איך כבר אז הוא עזר לשכבות החלשות", אומר טאהא. "כבר בביקור הראשון שלו במועצת אום אל פחם הוא ראה ביוב ברחובות, ראה שאין מדרכות, ואמר בתקשורת שבאמת יש אפליה בין ערבים ליהודים. מאז לי ברור שש"ס היא המפלגה שהכי עוזרת לנו הערבים".
אבל כל המסרים שלה מופנים לחרדים יהודים.
"מה פתאום. מה שהיא נותנת לחרדים, היא נותנת לערבים. אין קצבאות ילדים נפרדות, אין סיוע שונה לקשישים, הכל אותם חוקים. תשמעי, אני רוצה להצדיע למפלגות הערביות, באמת כל הכבוד להן, אבל צריך מעשים, לא גיבורים. הם יושבים בכנסת עשרה חברי כנסת ורק מדברים על עזה, פלסטין וחמאס, ומה לי כערבי ישראלי יוצא מזה? אני רוצה להצביע לאנשים שיכולים להרים לי מגרש כדורגל ומדרכות, להשיג לנו מגרשים באדמת מנהל. מבחינתי, המפלגות הערביות באות לפני הבחירות, מתלבשות על הציבור הערבי, ואחר כך לא רואים יותר אף אחד מהם. הנציגים של ש"ס מסתובבים בשטח וכל הזמן פותרים בעיות לאנשים. כשאבא שלי נפטר הרב עובדיה בא כל הדרך מירושלים לנחם אותנו, גם יפה דרעי".
טאהא ממהר להדגיש שהוא ממש לא היחיד בכפר שמצביע למפלגה של דרעי, ישי ואטיאס. "בהתחלה אולי התפלאו ושאלו 'מה אתה מצביע להם?' אבל בסוף הרבה הסכימו אותי שזה הדבר הנכון לעשות", הוא מספר. "בשנת 1999, למשל, ש"ס קיבלה אצלנו בכפר יותר קולות מכל מפלגה אחרת".
ש"ס מזוהה עם הימין, איך זה מסתדר לך?
"תאמיני לי, דרעי לא בימין והוא לא בכיס של אף אחד. חוץ מזה, מי בשמאל באמת בעד העם הערבי? מרצ? 3-4 מנדטים לא יכולה להזיז כלום. גם למפלגות הערביות אין כוח, ושלא יעשו עלינו צחוק. ש"ס הכי טוב למגזר הערבי במדינת ישראל, החרדים האלה הם תמיד נמצאים בסוף במשרד הפנים, שיכון, הרווחה, משרד הדתות".
מה חשבת על הקמפיין סביב נושא הגיור?
"הסכמתי איתו. למה שיהודי יתחתן עם מישהי נוצרייה שבאה מרוסיה? גם בדת שלנו אסור דבר כזה!".
"אני ממרה כאן את פיו של הרב" | יעקב, חרדי שמצביע "עלה ירוק"
אם אתם תל אביבים בני 22, כנראה כבר שכנעתם את כל החברים שלכם ש"עלה ירוק" היא הבחירה הכי מוצלחת בבחירות האלה, ובכלל. אבל אם אתם בני ישיבה חרדית מירושלים בני אותו גיל, כמו יעקב (שם בדוי), אף אחד אפילו לא מצפה מכם להכיר את המפלגה הזאת – בטח שלא להצביע לה, רחמנא ליצלן.
"האמת שמעולם לא עישנתי, אפילו לא סיגריות, והגעתי לבחור בהם בכלל בגלל אירועים שהתחילו בקיץ שעבר", הוא מגלה. "במחאה החברתית באתי למאהל, השתתפתי בדיונים והבנתי שהכלכלה הישראלית צועדת לכיוון הרסני. התחלתי לקרוא ספרים בתחום, לגלוש בבלוגים ולהשתתף בדיונים בפייסבוק, ולאט לאט הבנתי שאני מזדהה עם הליברליזם והכלכלה החופשית. שמעתי על התנועה הליברלית והצטרפתי אליה, וכשיום אחד ירון לרמן, מראשי התנועה, הודיע שהוא חובר לעלה ירוק, עברתי להיות פעיל במפלגה. היום, אם יש לי שעה וחצי פנויות מהלימודים, אני מנצל אותן למחקר על כלכלה. בכל מקרה, לימודי התורה עדיין במקום מרכזי מאוד אצלי".
יעקב מאמין שצריכה להיות כאן חברה חופשית ככל שניתן – בלי הגבלות, בלי מחסומים. זה מתחיל ממריחואנה, הוא אומר, אבל נוגע לכל תחומי החיים. "אני עצמי לא נוגע בזה, אבל אני חושב שכל אדם יכול לעשות עם הגוף שלו מה שהוא רוצה, כולל לעשן", הוא אומר. "מצדי שאנשים יזריקו לעצמם אקונומיה, זה לא ענייני. כל אדם צריך להחליט לגבי עצמו. אגב, אני גם נגד חוקים שמחייבים ללבוש קסדה או חגורת בטיחות. שכל אחד ייקח אחריות ויפסיק לגלגל דברים על המדינה, גם בתחום הכלכלי. זה שורש כל הרע במערכת הקיימת, ואני לא חושב שהמדינה חייבת לדאוג לרווחה".
ושירות צבאי? זה משהו שהמדינה זכאית לדרוש מהאזרחים?
"תראי, אני מתנגד לגיוס חובה, בלי קשר לדתיות. אני חושב שזה דבר לא מוסרי, ותומך בצבא מקצועי כמו בארה"ב. ממילא הרי כבר אין 'שוויון בנטל', כל חייל משרת שירות שונה. בעיניי, אנשים צריכים לבחור את הצבא ולא שהצבא יבחר אותם. צה"ל לא רוצה באמת את החרדים, יש לו מספיק כוח אדם".
יש דברים שפחות מדברים אליך במצע של "עלה ירוק"?
"רוצים במפלגה להכיר בגיורים רפורמים לצורך חוק השבות, ואני לא רוצה בזה. אני לא רוצה שהמדינה תכיר בכלל בגיורים, כי זה לא עניינה".
הוא חושף רק בפני חברים קרובים את דעותיו הפוליטיות, מתעקש לא להציג את פרצופו ושמו האמיתי מחשש שייתפס כמופקר. "החברים הקרובים יודעים שאני כזה, סוג של אאוט סיידר, ולא הפתיע אותם שזה מה שאני בוחר. גם במשפחה מקבלים את זה בסדר, שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה. יש לי ארבעה אחים ושניים מהם הולכים להצביע ליהדות התורה, המפלגה שהרבנים אמרו להצביע לה".
אז אתה עושה בעצם הפוך ממה שאומר הרב?
"סוג של, כן, אני ממרה כאן את פיו של הרב".
"ביבי לא מייצג שום אינטרס שלי, מהראשון עד האחרון" | אלון פילץ, מיליונר שמצביע "העבודה"
לא הייתם מצפים שאדם כמו אלון פילץ, שגדל במשפחת קבלנים והיום הוא מבעלי דיזנגוף סנטר, רשת החנויות סוהו ופרויקטי נדל"ן שונים בתל אביב, יצביע לשלי יחימוביץ'. הרי מרגע שנכנסה לפוליטיקה, סימנה את יו"ר מפלגת העבודה את השיטה הקפיטליסטית כסכנה האמיתית של הכלכלה והחברה בישראל – וגם עכשיו, בעיצומו של הקמפיין, היא חוזרת שוב ושוב על כוונותיה להוציא לפועל שורה של צעדים שיפחיתו את כוחם של אלה הממוקמים בראש הפירמידה.
אלא שפילץ, איש עסקים מנוסה ומצליח, מתעקש שגם אם אתה עשיר, זה לא אומר שלא אכפת לך. מבחינתו, אין שום סתירה בין מצבור מזומנים נאה בבנק, להצבעה למפלגה סוציאל דמוקרטית.
"מצב העניינים הנוכחי הוא בכי רע, גם במישור בכלכלי ובטח במישור חלוקת השוויון, ולכן זה ברור שצריך שינוי", הוא אומר. "כבר מהקיץ שעבר, עוד מהמחאה של דפני, סתיו ואיציק שמולי, הרבה הבינו שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שיהיה פה יותר קפיטליזם".
רגע רגע, אתה לא אמור להיות קפיטליסט?
"נכון, אני קפיטליסט כי אני עוסק בעולם הכספי ובנדל"ן, אבל זה לא קשור. מרבית הסקטור העסקי אולי לא רוצה סוציאליזם, אבל ברור לנו שסוציאל דמוקרטיה זו השיטה בהרבה ממדינות המערב, ושגם לעובדים אמור להיות משקל סביר מול המעסיקים. תשמעי, חציון השכר בארץ הוא 5,500 שקלים בחודש, והרבה מרוויחים פחות מזה. זה לא הגיוני. חייבים לזכור שהמדינה היא לא עסק, וכדאי שהיא תחזור להתנהל כנותנת שירות כמו שהיא צריכה להיות. בעיניי, ברור שלמפלגת העבודה אכפת יותר מהאנשים מאשר ביבי".
אבל הוא מייצג הרבה מהאינטרסים שלך.
"ביבי לא מייצג שום אינטרס שלי, מהראשון עד האחרון. אני נגד כל מה שהוא חושב במישור הכלכלי. תראי, אני לא מצטדק, אם יעלו את שכר המינימום ב-10% אז ברור שאצטרך לשלם לעובדים יותר ושזה לא יהיה כדאי כביכול, אבל העסק עדיין לא יתמוטט. מבחינתי, כל מנכ"ל שמקבל מיליון שקלים בחודש שקול למאה איש שמקבלים אלף שקלים יותר בחודש. ביבי רואה רק עשירים והוא מתעניין רק בעשירים, לא בבני אדם רגילים".
פילץ מגלה שבבחירות הקודמות בחר מרצ, אך מוסיף לדעתו "מרצ נהייתה נישה שלא מצליחה להשיג עוד קהלים". חלק מהחברים שלו, הוא מספר, חושבים שהבחירה הנוכחית שלו "קיצונית מדי", אבל הוא לא מתרגש. "כסף חשוב לביטחון ולעתיד, הכול נכון, אבל בסוף אני אזרח ולא רק אדם פרטי", הוא אומר. "כל האנשים שאני מכיר, עשירים ועניים, כולם יודעים שצריך לעשות שינוי, גם אם הוא יהיה על חשבונם. אולי לאף אחד לא בא לשלם את המחיר, אבל ברור לי שזה לא יכול להימשך ככה".
"אצל הומואים, הפלורליזם נעצר ברגע שאתה ימני" | גיי שמתלבט בין "הליכוד ביתנו" ל"בית היהודי"
נועם ליברמן בן ה-29 יצא מהארון לפני 13 שנים. במשך שבע שנים גר בתל אביב, ולאחרונה חזר לחיות עם ההורים בעפולה, שם הוא עובד כמטפל לגיל הרך במעון יום של ויצ"ו. על פניו, מדובר במצביע שמאל קלאסי, והוא באמת מעיד שבתור נער היה בטוח שייתן את קולו למרצ, אלא שאז "המציאות הגיעה", לדבריו, ודעותיו השתנו מהקצה אל הקצה.
"בגיל 17 עבדתי בחופש במפעל טקסטיל בעפולה כדי לממן טיסה לחו"ל, והייתה שם נוכחות ערבית דומיננטית", הוא מספר. "הם לא היו רדיקליים ולא חברים בתנועה האסלאמית, ובכל זאת הם הפגינו אנטישמיות מובהקת בצל האירועים של אוקטובר 2000 שהיו אז. כל פעם שהיו פיגועים נורא שמחו. הבנתי אז שאנשים ניזונים מרגש ולא מרציונל, ושאני צריך להצביע לימין".
וזה בדיוק מה שהוא עשה: כחייל, הצביע ליברמן הצעיר לתנועת ש"ס, והיום הוא מתלבט ברצינות בין "הליכוד" ביתנו ל"הבית היהודי". "זאת שאלה, כי שתי המפלגות תומכות חזק בחוקים שאני תומך בהם, שנועדו לאכוף את החוק אצל כל התושבים, גם בכפרים הערביים", הוא אומר. "עם 'ישראל ביתנו' אני מזדהה לחלוטין, אבל הם התחברו עם הליכוד שזו מפלגה שעסוקה בכיבוי שריפות נקודתיות, בהישרדות פוליטית של אנשים. עם הבית היהודי יש לי קצת בעיה בגלל שהם יותר עושים את דבריהם של הרבנים בציונות הדתית, וזה לא משהו שאני מזוהה אתו לחלוטין. זו בעיה".
למה לא להצביע מרצ, כהזדהות עם חברי הקהילה הגאה?
"מרצ היא בעיניי המפלגה הכי מסוכנת להומואים בישראל. זו מפלגה שבשם זכויות אדם כביכול מוכנה להכניס 130 אלף ערבים לכאן במסגרת איחוד משפחות, אבל אם ייכנסו לכאן מאות אלפי מוסלמים תאמיני לי שמצב הגייז לא ישתפר. העיוורון הזה מאוד מסוכן לנו, תשאלי את ההומואים הערבים שמפחדים שישחטו אותם".
גם במפלגות שלך אין ממש תמיכה אדירה בזכויות להט"ב.
"נכון, הדעות בליכוד ביתנו הן לא הכי בשמיים, אבל אם הם ינצחו לא יקרה להומואים בישראל שום דבר רע, אולי יהיה קצת יותר קשה לזרז חקיקה כדי להביא ילד באמצעים פונדקאים. ישראל ביתנו היא מפלגת ההומואים הגדולה בישראל, גם אם יש שם אנשים שחושבים שאנחנו מתאבדים בגיל 40 ושיש לנו בעיות נפשיות".
ליברמן מספר שהוא חווה תגובות קשות מאוד מצד חברים אחרים בקהילה. "אצל הומואים, הפלורליזם נעצר ברגע שאתה ימני", הוא אומר. "ברגע שאתה ימני אתה גזען מבחינתם, ישר הם חושבים שאתה מנסה לגרום לחברה לקבל אותך ולכן אתה אומר 'אני ימני וכוחני אז נזיין את הערבים'. ישר אתה נתקל בסיסמאות, חברים חוסמים אותך בפייסבוק, אבל אני נאמן לעצמי".