בן קיסר לא הבין מאיפה זה נפל עליו. זו הייתה שעת ערב לפני שנים, ואביו, הגיטריסט האגדי יהודה קיסר, כינס את כל בני המשפחה בסלון. "הוא אמר לנו: 'תשמעו, עוד שעתיים הולכת לעלות בערוץ 2 כתבה עליי ועל המצב הכלכלי שלי', ואז התחיל לפתוח הכל ולהגיד שאין לנו כסף, ברמה כזאת שאנחנו צריכים לעבור דירה. חיינו בווילה בקריית אונו עם כפית זהב בפה, ופתאום אנחנו שומעים שצריך לעבור לדירה קטנה, להוריד באיכות חיים. הפעם הראשונה שאנחנו, הילדים, שמענו על הבעיות הכלכליות האלה הייתה בשיחה הזאת. לא הרגשנו את זה בכלל".

ואז שודרה הכתבה. בדרמטיות מתבקשת ציין הכתב כי קיסר מתגורר בתקופה האחרונה במכוניתו, סוזוקי ישנה, אחרי שנקלע לחובות כבדים. "בדד, בלי עתיד, בלי תקווה, בלי חלום", ניגן הפסקול שברקע, רמז לעבר המפואר של קיסר, שליווה את זוהר ארגוב לאורך כל הקריירה שלו ונחשב בעצמו לאחד מגדולי המוזיקה המזרחית. וקיסר ג'וניור? הוא צפה ושמע ודמע. "ראיתי את הכתבה ובכיתי. הייתי ילד בן 17- 16 ואני רואה לידי את אבא שלי, הגדול והנישא, ופתאום אומרים: הוא עני, מהרצפה, ישן ברחוב כמו הומלס. זה היה נורא גדול ומפוצץ. אחר כך לא רציתי ללכת לבית-ספר, ארבעה ימים נשארתי בבית מהבושות, מהפחד שיבואו אליי ילדים ויגידו: בוא'נה, ראינו שאבא שלך ישן ברחוב".

בן קיסר - ליד
צילום: עופר חן

הכתבה ההיא בטלוויזיה לא הייתה עניין חד פעמי. אמצעי התקשורת בארץ סיקרו את קיסר האב כשהוא מנגן ומקבץ נדבות מול מרכזי קניות באיזור המרכז, תוהים איך נפלו גיבורים. הסיבה למפלה הכלכלית הפתאומית הייתה אולפן הקלטות שהוצף וגרר אחריו הלוואות וחובות ובן, שהיה רגיל שאבא שלו מופיע ומקליט עם כל האמנים הגדולים, היה צריך להתרגל לשינוי הדרמטי. 

כעסת?
"לא. אני לא מתערב בעניינים הכספיים של ההורים שלי. הכעס הגיע רק איזה חצי שנה אחרי".

מה קרה?
"היינו באוטו, רק אני והוא לבד, ואמרתי לו, 'כל מה שעשית בסדר. אבל זה שהלכת לתקשורת, זה לא מובן לי, ואני שונא אותך על זה. לא עושים את זה ככה'. הוא הסביר לי שהוא דמות ציבורית ושבסוף כולם היו יודעים מזה גם ככה. הוא גם הסביר לפרטי פרטים שזה לא ממש אשמתו, שכל מה שקרה זה כוח עליון. כדי לצאת מהנפילה הכלכלית הגדולה בגלל ההצפה הוא לקח הלוואה, ועד שהוא החזיר אותה זה גדל וגדל. הייתי מסופק מהתשובה. מאז לא היו עוד עימותים. לאבא שלי ולי אין שיחות על החיים, הייתי בטוח שהאינטליגנציה הרגשית שלו לא ממש גבוהה, ופתאום כשהוא דיבר ופתח הכל התחלתי להכיר אותו ולראות שהוא ממש חכם בקטע הרגשי. אחרי ההסבר כל מה שחשבתי היה 'אני אוהב אותך'".

איך בעצם לא שמת לב שאתם במצוקה כלכלית? 
"אחרי זה הבנתי שהמצב נורא הוקצן בכתבה. עברנו דירה בתוך קריית אונו, ואמא שלי תמיד אמרה שאין כסף, אבל בפועל אמא שלי, שהיא מורה ללשון, עדיין הכניסה משכורת יפה ואני תמיד הייתי עם דברים חדשים. גם אחרי הכתבה לא קרה שרציתי משהו ולא קיבלתי. לדעתי אמא שלי הייתה נכנסת למינוסים ולא מספרת לנו, כדי שנרגיש שאיכות החיים לא ירדה".

אמו של קיסר הייתה בתקופה ההיא העוגן שלו ושל האחים שלו. "היא נורא לביאה כזאתי. איך שקורה משהו היא באה להגנת כולם, שכולם ירגישו טוב. היא תמכה נורא בקטע הרגשי, ובאותם ימים כשלא הלכתי לבית הספר היא עשתה לי שיחות פסיכולוגיות. היא נורא חששה שאעשה לעצמי משהו, היא לא הבינה שאין מצב, שאני לא אפגע בגוף שלי, שאני קצת בונקר רגשית, כמו אבא שלי. היא אמרה שהכל יעבור וכסף הולך וכסף חוזר, אמרתי לה שאני מבין, שלא צריך להסביר לי, שאני כבר גדול".

אתה זוכר את היום שבו חזרת לבית הספר?
"כן. החברים הקרובים שלי אמרו 'זה כלום, לא אכפת לאף אחד וזה לא עשה רעש כזה גדול', אבל כל השכבה דיברה על זה. שמעתי התלחשויות ושיחות בשירותים, של 'איזה עני הוא', ו'עכשיו צריך לתת לו כסף', כל מיני דברים כאלה. נורא רציתי להראות שאני לא עני, אז הייתי מתלבש נורא יקר. במקום חולצות עם סמל בית הספר באתי עם מותגים, נעליים חדשות".

אבל מאיפה היה לך כסף?
"זה היה מהכסף שלי, עבדתי במקדונלד'ס. מגיל 14 עבדתי בשביל כסף למותרות. תמיד רציתי שיהיה לי כסף לצעצועים שלי, רציתי את האיימק שלי. אני חולה על אפל. מכור. הכל היה לי, מהרגע שיצא אייפוד טאץ'".

ומה המצב הכלכלי היום בבית?
"המשבר הכלכלי נמשך כמה שנים בודדות ועכשיו הכל בסדר".

בן קיסר - ליד
צילום: עופר חן

"וואו, יש מזרחי טוב ביוטיוב"

היום קיסר בן 23 ומתגורר עם ההורים בעץ אפרים, התנחלות הסמוכה לקו הירוק. "תמיד היה לנו בית מאוד מארח. כל הכי גדולים הגיעו. אייל גולן בא כל שני וחמישי. שימי תבורי היה חבר קרוב. רגב הוד, שרית חדד. כל הזמר המזרחי. כשאחותי הייתה בת 12, אייל בא אלינו והיא פשוט קראה לחברים שלה לבוא לחגוג איתה בת מצווה מאולתרת. הוצאנו רמקולים והתחלנו לשיר בגינה. בשנייה הגיעו מאה ילדים מהשכבה".

מי מהם נחמד?
"כולם לא נחמדים. זה לא שהם באו סתם, הם באו לעשות משהו - לשמוע שיר או לחשוב על איזה לחן. הם לא באו בשבילי, לא היינו משחקים או קרובים. עד היום, אם אנחנו מתראים ברחוב, זה יהיה 'שלום, אני הבן של יהודה'. זה לא שאנחנו חברים".

היית רוצה להיות מפורסם כמו אבא שלך?
"אבא שלי לא מפורסם כמו שהוא מוערך, וזה משהו שקשה להשיג. ברחוב זה לא 'הנה יהודה קיסר, אפשר תמונה?', זה 'איזה יופי מה שעשית למוזיקה'. אז אני נורא רוצה להיות מוערך על זה שעשיתי משהו, פחות להיות מפורסם".

רק שבן קיסר כבר מפורסם. גם אם אתם לא מכירים אותו, כנראה שהילדים שלכם כן. קיסר הפך בתוך שנה וחצי לאחד מכוכבי היוטיוב הכי גדולים בארץ, בחמישייה הפותחת של היוטיוברים הישראלים. יש לו כ-60 סרטונים בסך הכל, מספר קטן יחסית, אבל 22 מיליון צפיות ו-160 אלף עוקבים. הוא הגיע למעמד הזה בזכות פארודיות שהוא מבצע על שירים מפורסמים, מ"אצל הדודה והדוד" ועד "טודו בום", ובזכות ז'אנר הקליפים המילוליים – סרטונים שבהם הוא מחליף את מילותיו של שיר מפורסם במילים שמתארות בצורה משעשעת מה רואים בקליפ.

בן קיסר - ליד
צילום: עופר חן

ההתחלה הייתה כושלת. "בגיל 16 התחלתי לעשות מערכונים לפייסבוק. זה היה גרוע ממש. היו לי עשרה לייקים בלחץ. רק לייקים מסבתא. אבל לפני שנה וחצי יצא המשחק 'פוקימון גו' והיה את הלהיט 'מסיבה בחיפה', ושילבתי בין שניהם. זה היה קליפ לא הכי מושקע, והעליתי אותו לפייסבוק כי לא ידעתי מה זה יוטיוב בכלל, אבל ממש מהר היו לו חצי מיליון צפיות. קיבלתי הודעות מהצינור ומעוד עמודים גדולים ששאלו אם זה בסדר להעלות מבחינת זכויות יוצרים. חשבתי, מה אכפת לי מזכויות יוצרים? קחו, תעלו, תביאו לי לייקים, תעשו שזה יהיה מוכר".

והשאר היסטוריה?
"ראיתי שזה משהו שעובד וניסיתי לעשות עוד כאלה, אבל כשלתי. הבנתי שהצלחתי עם הסרטון כי הוא רכב על טרנד, של השיר והמשחק, וזה לא באמת אני. זה היה מבאס, אבל חודשיים אחרי זה פנה אליי עמית רחום, שהיה כבר אז יוטיובר מאוד מפורסם. הוא אמר לי שהוא רוצה לעשות קליפ מילולי על 'זהב' והציע לי להקליט אותו אצלי באולפן. אמרתי לו שאני לא רוצה כסף, שהתנאי הוא שאני אשתתף בזה גם, שאשיר. מה שהוא הציע לא כזה הצחיק אותי, זה היה נראה לי גנרי ולא כזה חכם, אבל אמרתי נעשה את זה, מה אכפת לי, זה יום אחד של עבודה. יומיים אחרי כבר היו חצי מיליון צפיות. היום יש 4 מיליון. לא האמנתי".

קיסר ישב באותם ימים מול המחשב וראה, כמו בהילוך מהיר, איך מספר העוקבים שלו מזנק. "הערוץ שלי ביוטיוב היה אז סתם, בעיקר מקום אחסון לכל מיני אנימציות שעשיתי בגיל שמונה, ופתאום ראיתי שיש לי עשרת אלפים עוקבים. לא חלמתי על מספר כזה. אמרו לי שאני חייב לרכוב על הגל הזה ולעשות משהו, אז העליתי דעה שלי על השיר 'זהב'. רואים אותי על המסך, ומדי פעם אני עוצר את הקליפ ואומר מה אני חושב עליו. זה היה נראה לי דבילי, ולא ידעתי ממש מה אני עושה, אבל הסרטון הגיע ל-600 אלף צפיות תוך שלושה ימים. קיבלתי מלא תגובות חיוביות ושאלו אותי למה אני לא יוטיובר".

בן קיסר - ליד
צילום: עופר חן

קיסר החליט לצלול לעומק הצינור ולבדוק על איזו נוסחה הוא עלה בלי לשים לב. "חקרתי והבנתי שיש בעיה ביוטיוב, שרוב היוטיוברים אשכנזים, אין משהו למזרחים. הייתי בטוח שהעניין הזה כבר נעלם, אבל פתאום קיבלתי תגובות: 'וואו, יש מזרחי טוב ביוטיוב. תמשיך'. הכוונה הייתה לדיבור, לגישה. עמית רחום, למשל, הוא מזרחי, רבע אשכנזי, אבל הגישה שלו היא אמריקאית. הוא עושה גגים של חו"ל. ככה רוב היוטיוברים. ואני באופי שלי יותר עממי. עשיתי בדיחות עמך, בדיחות דוך".

לאן המשכת משם?
"אחרי זה העליתי אתגרים, זה ז'אנר נורא גדול ביוטיוב. ידידה שלי, למשל, הייתה צריכה לאכול סוכרייה מגעילה בכל פעם שהיא ענתה תשובה לא נכונה על שאלה. ושוב הכל הצליח. כל קליפ שעשיתי בעשר דקות ועריכה של חצי שעה הגיע ל-300 אלף צפיות, ואני הייתי בעננים. גם נכנס לי המון כסף מזה. על כל אלף צפיות קיבלתי דולר, זה 300 דולר בפחות משעה עבודה. זה כסף שאפשר לי פתאום לעזוב את העבודה שלי ולהתחיל לעבוד בזה. עשיתי פסיכומטרי באותו זמן, הייתי רגע מלבחור באיזו אוניברסיטה אני רוצה ללמוד. רציתי להיות מהנדס מחשבים, ופתאום הכל השתנה".

מהנדס מחשבים?
"כן, כי שם יש כסף. ההורים שלי תמיד אמרו לי, 'אל תעשה תרבות, אל תעשה מוזיקה, אתה צריך מקצוע ריאלי, אחרת לא תהיה לך פנסיה'. אמא שלי הכניסה בי את הפחד שאתה יכול לשבת בגיל 40 עם ילדים ובלי כסף".

בן קיסר - ליד
צילום: עופר חן

אז למה הלכת בסוף על המסלול הפחות בטוח?
"רציתי הייטק, אבל אז עמית רחום הסביר לי שגם יוטיוב זאת עבודה. הוא אמר 'תעשה עכשיו סרטונים ליוטיוב, זה סוג של תיק עבודות, וברמה שלך אתה יכול להגיע להיות עורך בטלוויזיה שעושה 40-50 אלף. אז גם אם לא תצליח ביוטיוב תהיה לך עבודה, זה כמו לעשות תואר'. בסופו של דבר הוא צדק. כשהגעתי ל-100 אלף עוקבים קיבלתי סוג של תעודה מיוטיוב, קוראים לזה סילבר פליי באטן, ובתעשיית הטלוויזיה ידוע שתעודה כזאת היא שווה. עכשיו אני במשא ומתן עם אולפני הרצליה, הם הציעו לי לעבוד ונורא מתרשמים מזה".

מה הציעו לך?
"דיברו איתי על פרויקטים של עריכה, ואחרי זה הבינו שאני יותר פרפורמר, יותר טאלנט, פחות מאחורי הקלעים. אסור לי להגיד, כי חתמתי על סודיות. אבל אני יכול לומר רק שאני מקווה שזה ייצא לפועל כי יש להם ממש רעיונות מטורפים. גם טמירה ירדני מטדי הפקות רוצה לעשות לי פורמט. היא זהב, היא מבינה את השוק, ונחמד לראות שמעריכים אותך. היום אני ממש רוצה להיות בפרונט. זה נורא קורץ לי. ראיתי שקל לי לעמוד מול מצלמה ולדבר. וכל העניין עם אבא שלי יכול לדחוף אותי ממש טוב. 'הבן של' זה תמיד טוב, אז למה לא לנסות?"

זה לא הפוך?
"לא, אני ממש בסדר עם זה שאני 'הבן של'".

בן קיסר - ליד
צילום: עופר חן

מה אבא שלך חושב?
"בהתחלה הוא היה נגד, וזה השתנה ממש בחודשים האחרונים. אני חושב שבגלל שהוא שומע המון ש'הבן שלך מוצלח', הוא בא אליי בגישה של 'תמשיך וזה טוב ותנסה, למה לא?' אבל הוא אומר לי גם 'אל תעשה סתם שטויות. אל תלך לתוכן רדוד, תסלול את זה כמו שצריך'".

הוא מבין בכלל מה הקטע ביוטיוב?
"הוא אמר לי שפעם כדי להפיץ שיר היית צריך להקליט אותו על מיליון ואחד סלילים ולמכור בתחנה המרכזית. שהיה לוקח חצי שנה עד ששיר בודד היה מפוזר בארץ. היום אתה יכול לשלוח שיר ברגע ומחר יש לך מיליון צפיות. אז הוא כן מבין. הוא לא נרתע מזה. אבל אני לא חושב שהוא יוכל להסתגל לזה ולהשתמש בזה כמו שצריך. כל מי שלא נולד לתוך עידן היוטיוב ייראה בו עוף מוזר".

יוטיוב זו המהות

למרות העצה מאבא, קיסר בעצמו מודה שהתוכן שלו לא מי יודע מה עמוק. "עדיין לא פיצחתי את זה, אני חושב שאני עדיין רדוד. אני משתדל לעשות את התוכן ברמה גבוהה, אבל אי אפשר, כי תוכן ברמה גבוהה לא מצליח ביוטיוב. אם אתה מדבר על פוליטיקה זה לא יצליח".

הסרטונים הראשונים של קיסר דווקא היו סופר רציניים. הוא עשה אותם במהלך השירות הצבאי שלו, כצלם צבאי בבסיס תל השומר. "עשיתי סרטונים על השקות של דברים צבאיים. הסרטון הראשון שעשיתי היה כשהשיקו את כיפת ברזל 2. אמרו לי, לך תצלם את זה ואת זה ותערוך הכל בקאטים מהירים. בדיעבד הבנתי שממש עשיתי יוטיוב בצבא. הייתי יוטיובר צבאי".

בן קיסר - ליד
צילום: עופר חן

את רוב הסרטונים  כיוטיובר אזרחי יוצר קיסר יחד עם רחום ונדב הרדאר, עוד יוצר רשת פופולרי. אליהם מצטרפת מדי פעם ליגל רז, בת זוגו של קיסר מזה חצי שנה ויוטיוברית מצליחה בעצמה. לראיון מגיע קיסר יום אחרי שצילם עם רחום פארודיה ל"נמסטה", הלהיט החדש של סטטיק ובן-אל. "כתבנו מילים חדשות, מצחיקות, ועשינו לזה קליפ. יצרנו כזה סיפור מצחיק ומפגר לילדים, על שקנאים ועל כדור הארץ שמתפוצץ, אבל בפועל אנחנו משתמשים במילים נורא כבדות תחבירית. אנחנו נעזרים גם באמא שלי, כמורה ללשון. אנחנו מנסים להביא תוכן רדוד עם מילים גבוהות ולתת את הפן הנורא עמוק, איכשהו".

אתה מדבר על זה והעיניים שלך בורקות.
"אני מאוד אוהב את זה. אני חושב שהמהות שלי כבנאדם היא היוטיוב. כמו כפפה ליד. אני קונה את הילדים הקטנים, אני נורא ילד קטן באופי שלי".

אבל עם כל הדיבורים עכשיו על טמירה ירדני ואולפני הרצליה, לא תפסיק לעשות את הדברים האלה?
"לא. יוטיוב זו הפלטפורמה העיקרית שלי. אני חושב שכל מה שאעשה איתם ישולב ביוטיוב שלי כי אני לא רוצה להזניח אותו. מה גם שמבחינת הילדים יוטיוב זה הטלוויזיה: היום ילדים לא רואים טלוויזיה. הם רואים רק וי-או-די, וגם אז רק סדרות מאוד מפוצצות עם מפורסמים".

אז כוכבי יוטיוב יחליפו בקרוב את השחקנים ואת פליטי הריאליטי?
"כן. יוטיוב יחליף סדרות מקור של ערוץ הילדים, למשל. כל התאגידים הגדולים ניזוקים מזה. יהיו תאגידים קטנים, כמוני כביכול. אני מייצר תכנים ורואים אותי, ואני לוקח את, איך קוראים לזה, מה שארז טל תמיד אומר, הרייטינג אליי".

יש לך ממש מעריצים?
"כשאני הולך ברחוב כל גילאי ה-14 מינוס קופצים עליי. יצא לי להחליף מספר כבר 4-3 פעמים בגלל המעריצים".

מה הם אומרים כשהם מתקשרים?
"'אחי, תחזיר לי עוקב. אני יכול להשתתף בסרטון שלך? איפה אתה גר, אנחנו רוצים להביא לך מתנה'. יש המון ילדים שבאים אליי הביתה. פעם בשבוע יש לי מתנה שמחכה מחוץ לדלת, הם מביאים סליימים וספינרים וברכות כאלה במעטפות. הם חמודים, אבל הסברתי להם כמה פעמים שזה לא נעים, שזו כבר יותר מדי חדירה לפרטיות".

בן קיסר
"אבא הסביר לי שכל מה שקרה זה כוח עליון. כל מה שחשבתי היה 'אני אוהב אותך'" | צילום: עופר חן

קיסר עושה כסף לא רע מיוטיוב. הוא יכול היה לעשות אפילו יותר, אבל מלכוד טכנולוגי-משפטי מונע ממנו להרוויח אפילו דולר דווקא בתחום המומחיות הגדול שלו – קליפים מילוליים. "כשאני עושה קליפ מילולי ומשתמש בקליפ של הזמר המקורי, אז כל הכסף עובר אליו. האלגוריתם קובע שזכויות היוצרים הן שלו. אין חלוקה של האחוזים. באמריקה יש, בארץ לא".

אז סטטיק ובן אל קיבלו את כל הכסף על הקליפים המילוליים שעשית להם?
"כן. הסרטון הכי נצפה בערוץ שלי, קליפ מילולי לטודו בום, צבר 6.2 מיליון צפיות, וכל הכסף הלך לסטטיק ובן אל, למנהלים שלהם, שזה בערך 20 או 25 אלף שקל שהייתי עושה מהפרסומות. אבל זו לא אשמתם, האלגוריתם מזהה את זה ככה. אני ידעתי שזה מה שהולך להיות".

הם יודעים שזה מה שקורה?
"פעם עמית דיבר עם סטטיק אישית על הדברים האלה וביקש שהרווחים ילכו אלינו. סטטיק אמר שהוא נורא רוצה שנרוויח מזה ושהוא ידבר עם המנהלים שלו, ואז המנהל התקשר והסביר שזה לא יוכל לקרות בגלל האלגוריתם. אבל סטטיק ממש רצה וניסה".

הם מגיבים לסרטונים שלכם על השירים שלהם?
"כל שיר שאנחנו עושים שקשור אליהם, סטטיק שולח לנו הודעה באינסטגרם או בפייסבוק. הוא תמיד מפרגן, קודם כל, ואז נותן את הדעה הכנה שלו. הוא ממש אוהב ומעריך את זה. הוא משתף אותנו הרבה בסטורי. הוא נתן לנו בוסט מטורף גם ל'זהב' בפייסבוק שלו. לא סתם הגענו בסופו של דבר ל-4 מיליון צפיות. על כל דבר הכי קטן, הוא אוהב אותנו ומשתף. הוא מלך".

ובן אל?
"מבן אל לא שמענו בחיים".

שזה מוזר, כי אבא שלך ואבא שלו חברים.
"שימי היה בחתונה של אחותי והמון גם בבית שלי. זה באסה קצת שבן אל לא מתייחס, אבל אני בטוח שהוא אוהב".