עמיר בניון פרומו
"יש בי אסירות תודה למקום הזה". עמיר בניון | צילום: אוהד רומנו

בשנים האחרונות עמיר בניון הפך לקונצנזוס מוזיקלי, ומצד שני ל"ילד הרע" של עולם המוזיקה והתרבות. אין עוררין על יכולותיו האמנותיות הגבוהות והאהבה אליו ולשיריו הגדולים חוצה קהלים, מעמדות, מוצאים, עדות וגילאים. מצד שני הוא כבר ידוע ומכר כ"פה גדול", כאחד שלא חושש להגיד באופן ישיר ולעיתים בוטה את דעתו על כל מה שזז: הפוליטיקה, יחסי דתיים וחילונים, המצב הבטחוני ובעיקר מצב התרבות, המוזיקה, הרדיו וחברות התקליטים.

עד לא מזמן תחזק בניון כמה ויכוחים וסכסוכים מתוקשרים עם לא מעט גורמים, ביניהם שרת התרבות לימור לבנת, גלגלצ וגורמים בתעשיית המוזיקה. מנגד עלתה והתעצמה תרומתו הברורה והבולטת להעשרת הזמר העברי בעוד ועוד שירים גדולים. בשנה האחרונה נדמה שבניון נרגע קצת מהמחלוקות, או כמו שאמרו עליו הוא "שומר על הפה". השתיקה שלו לעומת השנה שעברה אפשרה לו להוציא בנחת את אלבומו האחרון והנהדר "עץ על מים", בו השתתפה בכתיבה אשתו מרים. הגברת בניון תרמה שיר אחד גם לאלבום החדש והיפה "את", שאת רובו ככולו יצר בניון עבור ישי לוי. במקביל כתב שירים לאלבום של גלי עטרי ולאלבום של יהורם גאון.

זמר ממלכתי

והיום, יום העצמאות ה-64 למדינת ישראל, חושף בניון כי גם ריטה עתידה להקליט אלבום שלם משיריו, בשורה שמגיעה שבוע אחרי שבניון הוציא שיר מיוחד ליום הזיכרון לשואה, ובחג הנוכחי מככב בטקס הממלכתי הראשי של מדינת ישראל בהר הרצל, כשעל התפר שבין יום הזיכרון ליום העצמאות הוא שר את אחד משיריו היפים ביותר "שמחות קטנות". "ביום שלמחרת, יום העצמאות, אנחנו אצל ההורים של אשתי בירושלים".

-איך אתה מרגיש?
"ברוך השם מרגיש קצת שמחה בלב. זה חג משמח. אם תשים לב ברוב החגים יש מי שחוגג ומי שלא. את יום העצמאותכולם אוהבים, סיבה למסיבה, משהו משותף לכולם, נחמד כזה".

-מה האסוציאציה שלך מהחג?
"אני נזכר בילדות, חוזר להיות בן 7 או 8 או 9 ונזכר בטקסים בבית הספר. אני נזכר בגאווה לאומית בדגלים, בכחול לבן, בשירי שלום למיניהם, בכל הטוב שרוצים שיהיה. זו הרגשה כזו שאני נהנה ממנה עד שחולף היום ואז חוזרים למציאות".

"הכל פוליטי. אין הידברות אמיתית בין יהודי ליהודי"

-מה אתה סופג מהמציאות לשירים שלך?
"המזל שלי הוא שאצלי הכל יוצא מאהבה. נולדתי פה ואני אוהב את המקום הזה. גדלתי פה כל החיים ובגדול טוב לי פה. אני חייב למקום הזה. יש בי אסירות תודה, בגלל שככה, לפעמים, אתה יודע, כשדברים לא מסתדרים יוצא שהלב רוצה להביע את מה שהוא חושב ואז יוצא שיר כזה או אחר. זה לא סוד שיש הרבה מה לתקן והרבה על מה לעבוד, חברתית ותרבותית, אבל מבחינת אהבה למקום אין משהו אחר".

-מה הכי כואב לך כישראלי?
"שיש אנשים בינינו שעובדים יומם ולילה כדי שאנשים אחרים יחיו בשנאה עם אחרים. אנשים מסויימים עובדים כדי שיישאר פער חברתי ושתישאר שנאה. זה הכל קשור כי הכל פוליטי. אין הידברות אמיתית בין יהודי ליהודי. בן אדם ממפלגה שמאלנית וימני יכולים לשנוא שנאה עזה על באמת, וזה כואב. נוצר מצב שאם דעתי היא לא דעתך אז אני שונא אותך. זה מצב קשה שצריך לתקן, כי אם אנחנו חכמים צריך לדעת לספוג כל דעה אפשרית ולהביע את דעתנו בהתאם. צריך להפסיק את השנאה בעם ישראל".

-השירים שלך שהפכו קונצנזוס הם שירי האהבה, לא אלה האקטואליים.
"זה מובן, כי כולם מתחברים לאהבה, לבעיות לא. קשה להסתכל על בעיה ולהביע דעה. לאהוב כולם רוצים, יותר קל. אני מקבל את זה בהבנה ועושה את זה במודעות, שככה זה צריך להיות".

-לפני שנה היית הרבה יותר כועס והוצאת שורה של שירי זעם. עכשיו אולי עברת שלב.
"יכול להיות. אולי היום הדרך שלי להגיד את הדברים היא אחרת. אולי היא רוצה להיות יותר רגועה ומדויקת".

-אבל בסוף אצלך זה יוצא חוצה.
"זה לא עניין של בחירה לשבת בשקט. כשיהיה בי צורך לצאת החוצה עם עניין מסוים זה ייצא ממני לבד. זה לא עניין של החלטה אלא של מה שאני מרגיש".

"ביום שאפסיק ללכת עם הלב - ייפסק הכל"

-אתה עדיין אמן שעושה מה שעל ליבו?
"ברגע, ביום שזה ייפסק - ייפסק הכל. גם דברים שהם המהות שלי כמו דברים טובים, יצירה בכלל, יכולה להיפסק אם אתה מפסיק ללכת עם הלב. השכל יודע להתפלפל והשכל יוציא אותך מלהיות לא מוסרי. הלב חותך דברים ועדיף ללכת איתו. בסוף הלב מכריע".

-אם אני נותן לך להיות ראש ממשלת ישראל לחודש.
"אני מקבל התקף לב מהלחץ של התפקיד ולא עושה הרבה כי אני אתמוטט. אבל אם זה דמיוני אז אני אנסה לעשות מהפכה במה שקרוב לליבי שזה התרבות. אני לא יודע איך, אבל אנסה להשאיר רושם. מעבר לזה לא יודע אם אני אועיל".

-מה בתרבות שלנו צריך לעבור שינוי?
"שמי שבמקצוע הזה יהיה בו מהסיבות הנכונות ויאהב תרבות נטו. שיהיה בה מאהבה וירצה ללכת קדימה. האכפתיות, היחס, זה מה שיביא את התרבות למקום טוב. צריך שכל אחד יתחיל לדקדק במעשיו".

-השאלה היא האם מלחמות כבר פחות מעניינות אותך היום.
"לפני כמה חודשים הגענו להסדר, הפדרציה ואני וכל תחנות הרדיו, אנחנו רוצים שלום. מכאן הדברים יותר קלים ויותר קל להתעסק רק במוזיקה, זה לא מטריד אותי ביום יום".

"אני עובד עם אנשים שאני רוצה שדרכם תצא האהבה"

אין תמונה
"כואב לי שאנשים מסויימים עובדים כדי שיישאר פער חברתי ושתישאר שנאה". עמיר בניון

-מהם הנושאים שהכי מעסיקים אותך כיום בכתיבה, ביצירה?
"זה מאוד מגוון, אני לא יודע להסביר. יש לי המון שירים. הנפש מדברת מתוכי. יש שירים שיותר נוטים לכיוון האהבה בגדול, מאשר שיר שבא לומר איזה רעיון מתריס כזה או אחר, כי אני בתקופה כזו ועובד עם אנשים שאני רוצה שדרכם תצא האהבה שאנשים יוכלו לעכל. מה שמעניין אותי זה העשייה והיצירה. עוד מעט ייצא האלבום עם יהורם גאון. גם לריטה אני כותב אלבום, תהליך שהחל לפני שנה וחצי וכנראה ייצא לאור. זה מה שמעניין אותי היום, ליצור יחד עם אנשים חוץ מעצמי, לעשות דברים, להתקדם, לזוז, ללכת ימינה ושמאלה".

-מאיפה יש לך כל כך הרבה שירים?
"יש תקופות שנחה עלי הרוח ויש תקופות שאני בכלל לא שם. כרגע אני באמת באחת התקופות היותר פוריות שעברו עלי בחיים".

-איך אתה מתאר את הכניסה של מרים לעולם הכתיבה של שיריך.
"סוג הכתיבה שלה מזכיר לי את דור המשוררים מפעם. סקרן אותי להלחין את הטקסטים שלה, כמשהו שהוא לכשעצמו, לאו דווקא כדי להוריד ממני עול יצירתי. יכולתי לקחת שירים אחרים ולהכניס אותם לאלבום, אבל בא לי על העניין החדש, שהרגיש לי שייך. אני שמח שעשיתי את זה".

-אתה מרגיש שהצלחת ליצור עוד קלאסיקה בשנתיים האחרונות?
"אני לא יודע, זה כבר משהו אחר שתלוי בקהל ובמבחן הזמן. שיר כמו 'שמחות קטנות' שכתב מיכה שטרית על פי רעיון של דסי רבינוביץ', פתאום 11 שנים אחר כך צריך לשיר אותו ביום העצמאות. הקהל מחליט עם הזמן. מה שנוצר מוכתב על פי הקהל, זה מה שמנצח".

"כששרתי לשובו של גלעד שליט הרגשתי שאני מתפלל"

-מה היתה התחושה שלך כשהשיר "עומד בשער" סימל את חזרתו של גלעד שליט?
"התרגשות שאי אפשר להסביר אותה. היייתי במחסום ארז באירוע לגלעד, בחמש שנים שחיכו לו, והרגשתי שאני מתפלל עם המנגינה והמילים והרגש. זה מה שנתן לי התרגשות עצומה".

-למעורבות שלך בעניינים חברתיים, פוליטיים, תרבותיים, היתה השפעה על הקריירה שלך?
"אני לא יודע. זה היינו הך מבחינתי. אמרתי על הלב מה שהיה לי, בלי לפגוע, בלי להתחשב. בא לי לתקוף, להביע דעה. אם אסור להביע דעות זה בעיה אחרת. אם אני אפחד כי יקנו אותי פחות אז אני בכלא נפשי. מצד שני אני לא אומר דברים כדי שיקנו  אותי. צריך לתת למוזיקה לדבר בצורה טבעית, בלי הכנה מוקדמת ומה שייצא ייצא לטוב ולרע. אין לאף אחד שליטה ואי אפשר לדעת איך דברים יתקבלו".

"האנשים הפשוטים רואים בי אחד משלהם"

-אנשים רואים בך מורה דרך, נביא?
"מה שלדעתי נטוע בי זה שהאנשים הפשוטים רואים בי אחד משלהם. הנהג אוטובוס והפועל זבל יודעים שאני כמוהם בדיוק, שאין לי שום דבר מעבר לזה ומה שיוצא מהלב נכנס ללב. אני מסתכל איתם בגובה העיניים במקרה הטוב, ואולי אפילו נחות מהם. אבל יכול להיות שזה מה שהם מרגישים. אני רואה אנשים ברחוב והקהל לא נרתע ממני, ניגשים אלי, הכל פשוט וקל. עם רוב העם אני די מרגיש בבית".

עמיר בניון השקה
"הנהג אוטובוס והפועל זבל יודעים שאני כמוהם בדיוק, שאין לי שום דבר מעבר לזה ומה שיוצא מהלב נכנס ללב" | צילום: ענבל צח

-אתה חושב שפיתחת ז'אנר משל עצמך במוזיקה?
"אני מקווה שלא, כי זה אומר קיפאון. תמיד יהיה משהו שיאפיין אותי, כי אני אדם אחד, אותו אדם, שכותב ושר. הרעיון הוא להתחבר לכמה שיותר מקומות ולהיות מתאים. לא לחנוק מדי ולא לקחת אחורה מדי. להשתדל לתת לכל עניין את מה שמגיע לו. אם להפיק שיר אז לתת לו את מה שהוא צריך, לבדוק מה צריכה המילה. להתנהג לכל שיר לגופו ולא למה הולך עכשיו בשוק. לא אהפוך כלב לחתול בכוח. לא אהרוס שיר בהפקה כי זה מה שאופנתי, בעיני זה בעייתי".

-מה מצא חן בעיניך אצל אחרים?
"לפני שנתיים הכרתי מישהו שריגש אותי מאוד וכתבתי לו שלושה שירים. שיר לוי, הבן של ישי, ריגש אותי בשירה שלו. לא הכרתי אותו קודם ואמרתי יופי הוא עשה לי טוב על הלב, עשה לי טוב לשמוע אותו".

אין תמונה
"התאהבתי בשירה שלו". שיר לוי

-אתה מרגיש שהיום אתה חלק מה"מחנה", שקיבלו אותך למועדון של המיינסטרים?
"אני לא מרגיש שיש מחנה בכלל. החלק העיקרי והמשפיע זה הקהל. יש ביני לבינו אהבה ויחסים שבעזרת השם יש בהם סוג של נטיעה. זה לא משהו של אוויר וזה החלק הכי חשוב לי כאמן. ברגע שמתקדמים וקונים אלבום שלישי או שביעי שלך והולכים איתך בדרך יש הרגשה של נטיעה ויחסים מיוחדים".

-אתה חש שהברנז'ה אימצה אותך?
"זה תלוי למה אתה מתכוון. יש לי בעיה עם ממסדים ואני יוצא נגדם. חשוב לי שלא תהיה פוליטיקה במוזיקה, ואני מתכוון לכל דבר, חברות תקליטים, הרדיו. שיתייחסו לכל דבר לגופו ושהמוזיקה לא תיפגע, שיתנו לה לעבוד. לעצמי בטח שלא, כי זה באמת לא מעסיק אותי. אני מעריך את האנשים שעושים עבודה טובה, וכמובן שביקורת טובה משמחת אותי, אבל זה רק בגלל שעשיתי את מה שהאמנתי ואז ארשה לעצמי לשמוח".

-אבל אתה אהוד על קובעי טעם ודעה.
"אני אשמח שהאלבום שלי יסקרן תרבותית ויתנו לו צ'אנס, לשמוע אותו פעם, פעמיים, שלוש. אם אמן זכה ליחס הזה - לא צריך לבקש יותר. זה ה-VIP הכי גדול שיכול להיות".

-מה הוא השיר שלך שהוא הכי "ישראלי" בעיניך?
"אני חושב ש'עומד בשער' ו'ניצחת איתי הכל'. 'עומד בשער' מדבר על תקווה, על כך שכל אחד מצפה לגאולה שלו הפרטית ולגאולה שלמה, כללית, שיהיה בסדר והכל טוב והכל שלום. בעניין הזה 'עומד בשער' הוא המספר אחד. 'ניצחת איתי הכל' הוא שיר על אהבה פשוטה. קשה לבחור בין אהבה לגאולה. אני לא יודע אפילו מה הבדל ביניהם, בשבילי הם אחד".

>> סי היימן: מזמרת מחאה לאמו של חייל מצטיין
>> משה פרץ חוגג עצמאות בראיון כחול לבן