עמרי גבעון הוא אמנם היוצר מאחורי סדרה שזכתה בפרס בספטיבל קאן, אבל אם תחפשו את השם שלו בגוגל, תקבלו כמות צנועה יחסית של תוצאות. כששואלים אותו על כך, מגיב יוצר "בשבילה גיבורים עפים" בסולידיות שדי מתיישבת עם הפרופיל שלו ברשת.

"יומיים אחרי שזכינו בפרס כבר הייתי בארץ ועשיתי טיפולי כינים לבת שלי", הוא מספר בגיחוך. "המקום שלי הוא מאחורי המצלמה, אני לא שחקן, ורק מאחל לעצמי להמשיך לכתוב ולעשות. זכייה בקאן זה לא אומר שעשית את שלך וזהו".

אמיר ואני

גבעון (41) יצר בין היתר את הסדרה "בני ערובה" יחד עם רותם שמיר ואת הסרט "7 דקות בגן עדן". את הסיפור לסדרה הנוכחית, הוא כתב בהשראת ספרו של אמיר גוטפרוינד ז"ל, שממנו גם הושאל שמה של הסדרה. גבעון בחר להתמקד בסיפור שמגיע בפרק האחרון בספר, בגרסה מעט שונה.

עמרי גבעון (צילום: רועי חבני)
לקח את הסיפור למקומות שלו. עמרי גבעון | צילום: רועי חבני

"זכיתי להכיר את אמיר ז"ל כשהוא ליווה אותי ואת רותם שמיר בכתיבת העונה הראשונה של 'בני ערובה'. היינו יושבים שעות, הוא היה איש חם ומקסים, מההיכרות שלי איתו הוא ראה את החיים עם הרבה הומור. האמת שרק אחרי שהוא נפטר נחשפתי לספר הזה ולאו דווקא ניסיתי להיכנס לנעליו. מהר מאוד הבנתי שאני צריך למשוך את זה לעולם שלי. אני מקווה שאמיר היה אוהב את הסדרה, ואני אישית מאמין שכן".

מה שונה בין הספר לסדרה?
"הסיפור המקורי הוא על ארבעה חברים מחיפה, ושיניתי את זה לארבעה יוצאי סיירת שסוחבים טראומה משותפת ממלחמת לבנון. לקחתי את הדברים למקומות שמעניינים אותי, של חברות ומסע. מבחינתי אין דבר יותר ישראלי מאשר חבר'ה מהצבא. אני אחרי גיל 40 ומרגיש שזה קצת הסיפור של הדור שלי, על ישראליות וחברות, גם באזרחות כמובן ולא רק בצבא".

הסדרה נוגעת גם בנושא של הלם קרב והתמודדות עם פוסט טראומה אחרי המלחמה. זה משהו שאתה מכיר באופן אישי?
"עיסוק בטראומה זה משהו שמושך אותי. בסרט שייצרתי '7 דקות בגן עדן' הגיבורה ניצלה מפיגוע ומתמודדת עם אובדן של בן זוג. בסדרה הנוכחית התחלתי לשאול את עצמי למה החברות בין הגיבורים התפרקה, וזה הוביל אותי לפוסט טראומה".

מה למדת מהעיסוק בנושא?
"אחרי שהתחלתי להתעסק עם זה גיליתי כמה אנשים סביבי מתמודדים עם דברים כאלה ברמות שונות. לצערנו גם זה חלק מהישראליות, למרות שזה נושא לא סקסי שרק עכשיו התחילו לדבר עליו, כמו בסרט של "עובדה" על סג'עייה. הגישה עד לאחרונה הייתה 'שרדת את המלחמה, החיים ממשיכים'. ההכרה שלפעמים פגיעה נפשית לא פחות חמורה מפגיעה פיזית זה משהו שהסדרה נוגעת בו. הדברים האלה מפרקים משפחות".

"קולומביה פשוט ישבה לנו בול"

מדובר בהפקת ענק, שכללה צילומים בישראל ובקולומביה עם צוות מקומי, עשרות שחקנים וניצבים זרים וגם תחקיר משמעותי שערכו השחקנים הראשיים: נינט טייב, תומר קאפון, מיכאל אלוני, משה אשכנזי ונדב נייטס.

אין תמונה
עמרי גבעון (מימין) במהלך הצילומים בקולומביה

"במקור כתבתי גרסה שבה החבורה נוסעת לארצות הברית, והייתה עלילת משנה שמתרחשת בדרום אמריקה", מגלה היוצר. "בהמשך החלטנו להעביר את כל העלילה לדרום אמריקה, וקולומביה פשוט ישבה לנו בול. אני לא דובר ספרדית ולא הכרתי את התעשייה שם, אבל היה לנו קליק מהיר עם ההפקה המקומית למרות הבדלי המנטאליות".

כמה זה מאתגר לצלם סדרה ישראלית בג'ונגלים של קולומביה?
"צילמנו 7 שבועות בקולומביה וזה היה ממש טיול אחרי צבא. בבוגוטה יש המון פקקי תנועה אז אין דבר כזה לעבור לוקיישן. בארץ אתה יכול לעבור חמישה לוקיישנים ביום. בכללי הלו"ז שם היה קורע, הם עובדים שישה ימים בשבוע והרגשנו את זה פיזית. לא פשוט לצלם סצנות אקשן בג'ונגלים אבל ניצחנו את זה וחזרנו לארץ עם כל מה שרצינו, בלי משברים מיוחדים".

עם מי מבין הדמויות אתה הכי מזדהה?
"ברביעייה הזאת כל אחד הוא משהו אחר אבל יש גם דברים דומים. אני מאמין שיש בי קצת מכל אחד מהם, אבל אם צריך לבחור אז אני קצת שילוב של דובי ובנדה. אגב, הבן שלי משחק את הבן של דובי בסדרה. אז לדובי אני מתחבר מהמקום של האבהות ולבנדה מהמקום של ההומור. אומרים לי שהרבה מהפאנצ'ים שלו הם משפטים שאני אומר".

נינט טייב (צילום: יח"צ קשת 12)
עמרי ושחקני הסדרה בפסטיבל קאן | צילום: יח"צ קשת 12

אתה עצמך היית יוצא במציאות למסע כזה כמו של גיבורי הסדרה?
"זאת שאלה טובה ואני חושב שכן, הייתי יוצא. הסיבה היא שלחבורה הזו אין ברירה, הם חייבים לצאת למסע הזה. הם נוסעים להציל את עצמם, זו לא טיול. אני מאמין שאם הייתי בנעליים שלהם הייתי מוצא את עצמי גם בג'ונגל יחד איתם".

"בשבילה גיבורים עפים", הדרמה זוכת פרס הסדרה הטובה ביותר בפסטיבל קאן לסדרות תשודר בבכורה טלוויזיוניות בראשון הקרוב ב-21:00 בקשת, ערוץ 12