עמית פרקש נולדה לפני 25 שנה בטורונטו, קנדה, אבל גדלה ברמת השרון ובקיסריה. הילדות המאושרת שלה נקטעה במלחמת לבנון השניה, כשאחיה, תום, נהרג בהתרסקות מסוק. עמית הקליטה לזכרו את השיר "מליון כוכבים", שהפך לשיר המזוהה ביותר עם המלחמה. שם גם בעצם החלה את הקריירה שלה.
במקביל לשירותה הצבאי בלהקת חיל האוויר, היא לוהקה למחזמר "הייסקול מיוזיקל" ובהמשך גם לסדרת הטלויזיה "החצויה", לפסטיגל ולעוד סדרות ותכניות ילדים, ויש לה סינגל חדש, "לידך", מתוך אלבום הבכורה שבדרך. במעט הזמן הפנוי שיש לה היא אוהבת לקרוא. חוץ ממתי שהיא עונה לנו על השאלון, כמובן.
מה עושה אותך מאושרת?
"מה שעושה אותי מאושרת זה בעיקר המשפחה שלי. פשוט לבלות עם המשפחה שלי, עם ההורים שלי, עם הכלבה שלי, זה הכי עושה אותי מאושרת".
זכרון ילדות בלתי נשכח?
"אני חושבת שימי ההולדת שלי, כשאמא שלי היתה עושה לי מסיבות הפתעה כל שנה, בבית עם כל החברים, כל שנה עוגה מטורפת שהיא היתה אופה. זה משהו שאני מאד אוהבת להיזכר בו".
איך זה להיות כוכבת ילדים?
"זה כיף. כיף בכלל, כאילו, כל החיים חלמתי להיות זמרת ולשחק. כיף להיות שחקנית, לעבוד במה שאני אוהבת, אני ממש מבינה שזה לא מובן מאליו לעשות את מה שאתה באמת אוהב, וזה נורא כיף".
"נורא מצחיק אותי שאני יכולה להיכנס למקום, אנשים בוהים והם אומרים, 'היי! הנה עמית פרקש', ואני בכלל קוראת שפתיים (צוחקת). אז כאילו, זה מצחיק, כי אני רואה את זה, והם חושבים שאני לא רואה, וזה מן משחק כזה, דבילי, בו אני מבינה את המצב וזה נורא מביך אותי כל פעם מחדש. אבל זה חלק מהעניין וזה נחמד".
מה החולשה שלך?
"החולשה שלי? אממ... מאכלים שמנים. בורקסים וכאלה. אני עכשיו כל בוקר עוברת בשוק, בשוק התקווה בדרך לבית-ספר, ויש שם עמדה עם מלא בורקסים. כל בוקר אני מריחה את הריח שלהם וזה מדהים".
מתי בכית בפעם האחרונה?
"אני בוכה די הרבה, כמעט מהכל, אבל לפני כמה ימים הכלב שלי נפטר - הוא היה אחד הכלבים שלי בבית של ההורים, וליווה אותי כמעט 15 שנה. אז זה ממש העציב אותי".
מה החלום שלך?
"להמשיך לעסוק בתחום הזה, להתפתח, לעשות תאטרון וקולנוע. ובתחום המוזיקה, להוציא לפחות עוד איזה שלושה אלבומים, ולהתחיל להופיע".
"אנשים"- ימים א'-ג', 18:50