בגיל 39, קיבלה פאולה רוזנברג מתנה מפתיעה: אחות קטנה. אבא שלה, שארבע שנים לפני כן עזב את הבית בישראל ועקר סופית לאפריקה, שם הוא מנהל את עסקיו, הודיע לה שהוא חוזר לחיתולים ולפליטות. הוא בן 63, זוגתו החדשה אפריקאית בת 33, והתינוקת הפציעה לחייה של פאולה בלי שום הכנה. "זה מוזר, הוא פשוט הודיע לי ולאחותי יום אחד שיש לנו אחות תינוקת מאפריקה", היא אומרת, "פגשתי אותה פעם אחת, בביקור שלהם בארץ, היא מאוד מתוקה. אבל להגיד שלא מפתיע אותי בגילי להיות עם אחות בת שנה? זה יהיה שקר. זה לא שאמרתי לו סבבה ומזל טוב כששמעתי".
למה קשה לך לשמוח בשבילו?
"אני חושבת שזה נובע מהרצון להיות שם בשביל אמא שלי, מחוסר השיוויון של החוויה. יש אנשים שאומרים על אבא שלי 'סחטיין, איזה סופרמן', וזה מעצבן קצת כי הסיכוי של אמא של להיות עם גבר בן 33 הוא די קטן. מצד שני, אני לא רוצה לשפוט את אבא שלי מוסרית. אם הוא מאושר ושמח, טוב לי עם זה. אני שמחה שבגילם שניהם לא מוותרים על החתירה שלהם לאמת, לתשוקה ולעניין.
"לפני הגירושים אמא שלי לא הייתה כמוני, אישה עצמאית, היא הייתה מאוד תלויה באבא שלי, והיא חוותה שבר גדול כשהם נפרדו אבל היום היא עובדת, נוסעת לטיולים, מנהלת לעצמה את החשבון בנק. לא פשוט להיות לבד בגיל 60, אבל היא עושה את הכל".
להתחיל מחדש בגיל 60 זה חתיכת סיפור.
"אני עשיתי את זה בגיל 27, כשהתגרשתי. לכל אחד יש את הזמן שלו לפרק את הצ'ק ליסט המושלם, ולהבין מה הוא באמת רוצה".
חשוב לפאולה לספר את הסיפור הזה. דווקא עכשיו, כשהיא מנחה את "בייק אוף ישראל" (ערבי שבת ב-21:00 בקשת) לצד איה קרמרמן ואת "בוקר בריא" לצד בעלה ליאון רוזנברג, ובמקביל ממשיכה להתעצם כאימפריית בריאות, הנרטיב שהיא מטפחת שנים מרגיש לה רלבנטי מתמיד: החיים הם לא פלקט. כמו שהזוגיות הרגועה שהיא חשבה שיש להוריה התנפצה לפתע, כך גם כל מה שאתם חושבים על פאולה, יכול להיות מוטעה מהיסוד. "אנשים רוצים אמת שתסתדר עם המודל השטוח שהם יצרו עבורך", היא אומרת. "אני מרגישה שרוצים להפוך אותי לאייקון של משהו שלא הסכמתי איתו. אבל אני כאן כדי להביא את המורכבות של החיים. המורכבות האמיתית. וכן, זה כולל גם להצטלם ליד עוגת גבינה למרות שכולם מצפים שאוכל רק קינואה".
אצלי לא מחביאים שוקולדים בגרביים
בשנה בה רוזנברג קיבעה סופית את מעמדה בציבור כגורו לבריאות ולרפואה אלטרנטיבית, היא קיבלה גם את ההזדמנות לחדור לפריים טיים, מהלך שהגיע עם תג מחיר. הכריזמה והוורבליות שהיא מפגינה בתוכנית היומית התחלפו בהגשה מחושבת של טקסטים קצרים ("סוף סוף אני רק הדוגמנית שאמורה להראות טוב", היא צוחקת), אבל זה היה העניין השולי. מי שעד היום מיצבה את עצמה כגורו לאכילה בריאה, ניצבת בגאון במרכזה של תכנית שכולה בצק סוכר וחמאה?
"מי שבאמת מכיר את האג'נדה שלי לא הופתע", היא מסבירה. "אני תמיד מדברת על זה שאורח חיים בריא הוא לא פנאטיות והתנזרות. זה לא רק מלפפון ודוחן. זה כל דבר במידה".
אם אני יודעת שאת לא טועמת מהעוגות המדהימות בתכנית, זה לא קצת הורס את האמינות?
"קודם כל, אסור לי לטעום את העוגות, לפי חוקי הפורמט. גם לאיה אסור, אז אין ענייני כשרות. אבל לא אמרו שאסור לטעום מהשקים שבמטבח האחורי. יש שם מטבעות של שוקולד מריר וחלב ולבן וברור שאני מנשנשת אותם. בכל יום צילום, בשעת נפילת המתח, אני ארשה לעצמי שניים. ואני אטעם קינוח טעים במסעדה, אם מתחשק לי. ואם הילדות שלי רוצות לאכול עוגה אצל חברה ביום הולדת, הן יעשו את זה, כי הנזק הנפשי שיגרם להן אם אומר להן שאסור, לא שווה את זה. אני יודעת על תזונאית שהילדה שלה מחביאה שוקולדים בגרביים, אצלי דבר כזה לא יקרה".
אבל לבית לא תכניסי שוקולד ובצק סוכר.
"לא, אבל אני אכין את המתכונים האלה עם שמן קוקוס במקום חמאה, מייפל במקום סוכר וקמח כוסמין במקום קמח לבן. כשסיפרתי על זה לקרין גורן בפעם הראשונה היא אמרה איכס, אבל אחרי שהיא טעמה את מה שאני אופה, זה עיצבן אותה כמה שזה טעים. וגם אם היא לא הייתה אוהבת זה בסדר. לכל אחת יש את הדרך שלה. אני חושבת שהעוגות שלי טעימות עם קמח כוסמין והיא חושבת ששלה טובות עם 5,000 קילו חמאה".
אנחנו נפגשות במטבח הנאה של פאולה בכפר סבא ומגרדות תבנית גרנולה תוצרת בית יחד עם בתה בת ה-6, ארבל. טעים. גם תה התלתן האדום והלמונגראס ששתיתי טעים, ולדברי פאולה הוא עושה "פלאים לנשיות". אחרי שארבל הולכת לצבוע מנדלה, פאולה שואלת אם שמתי לב שהיא משוחחת עם בתה בגובה העיניים. תכף תצטרף אליה שילה בת ה-8 ושתיהן ישבו יחד לראות חצי שעה מדודה של טלוויזיה. עוקביה הנאמנים של פאולה יודעים היטב שהשתיים הולכות לבית ספר אנתרופוסופי, ומכירים את הנטייה של אמן לעטוף גם את הדברים היומיומיים ביותר באג'נדה. החבילה השלמה הזאת, משולבת עם העיסוק באוכל ובריפוי טבעי, מצטרפת לעולם תוכן הולך ומתעצם שבאנגלית נקרא "וולנס" ובעברית עדיין מדשדש בשם הארכאי "החיים הטובים". נציגתו האולטימטיבית היא גווינית' פלטרו ואימפריית אתר "גופ" שלה, שמגלגלת הון.
"אני אראה לך הודעות של נשים ששיניתי להן את החיים, את לא תאמיני", פאולה אומרת תוך דפדוף נמרץ באייפון, "כל הסדנאות וההרצאות שלי מלאות, אז כנראה משהו כאן עובד. אלה סדנאות לאורח חיים בריא, ויש גם ניקוי רעלים אורבני וסדנה לתזונת תינוקות. הכל מבוסס על הרבה דברים שלמדתי: תזונה טבעית, צמחי מרפא, ארומתרפיה, דמיון מודרך. הדיפולט שלי הוא להקשיב ולהבין את הצרכים של מי שיושב מולי, לדעתי זה מה שהופך אדם למטפל טוב".
השאיפה לחיים מאוזנים כל כך, דווקא בישראל, לא יומרנית קצת?
"זה נחשב ככה רק בתרבות הישראלית. אני לא נולדתי כאן, נולדתי בארגנטינה, ולכן כנראה תמיד יהיה אצלי משהו שיסתכל על דברים אחרת. בישראל יש תחושה שקשה לפרגן. אם מישהו מצליח, ישר חושבים – 'אני יכול יותר טוב ממנו'. אבל אם אני מציעה אורח חיים בריא, אני לא שופטת את מי שחיה אחרת. אני לא מורחת לך על כל הפרצוף את האמת שלי. אף פעם לא אעיר לחברה על דרך האימהות שלה, למשל, גם אם היא שונה משלי".
ראיתי את קרין עירומה
התיאוריות של פאולה בנושא דימוי גוף פגשו את המציאות בצורה ישירה במיוחד בשבועות האחרונים, סביב סערת קרין גורן. לאורך כל המהומה, על אף הררי חמאה שמפרידים בין המטבחים שלהן, רוזנברג התייצבה לצד הפרטנרית שלה לתכנית, וגם היום היא מתעקשת שאין לה שום רצון לשנות את גורן או להראות לה את האור.
"תקשיבי, ראיתי את קרין עירומה בחדר הלבשה, ותאמיני לי שהכל שם מוצק, היא אפילו לא רופסת. ה-BMI שלה תקין, היא מתאמנת. אם היא הייתה באה אלי ואומרת שהיא לא מרוצה מהגוף שלה הייתי עוזרת לה. אבל צריך להבדיל בין עודף משקל בריאותי לתרבותי. זה לא שהיא נראית כמו מושיק רוט".
ואם היא הייתה נראית כמותו?
"אז הייתי אומרת לה, 'אחותי, זה לא בריא לך ללב'. אבל הבעיה היא בכלל לא שלה אלא של החברה. מפריע לאנשים בעיניים מישהי שהיא לא במבנה גוף שלדי למרות ש-90 אחוז מהנשים נראות כמוה ולא כמו רותם סלע".
מצד שני, אף אחד לא מדבר על מידותיו של רן שמואלי.
"הוא בתהליך של ירידה במשקל, אחרי ניתוח. אני שמחה בשבילו".
מיכל צפיר דיברה נגד התכנית, אמרה שהיא מעודדת אכילה לא בריאה. זה פגע בך?
"תשמעי, אני לא רוצה לדבר עליה ישירות, אבל אני מתבאסת כשאנשים משטיחים את הדיון על בריאות. בריאות זה לא לרוץ בים ולהיות כל הזמן מאושר, להיות בריא זה גם כשמותר להביע עצב וכעס. אנשים היום מכורים לספורט ומגדירים את עצמם דרך ההישגים שלהם בספורט, ויש לי בעיה עם זה. נגיד טרנד הריצה, 60 או 70 אחוז מהנשים אחרי לידה, לא מתאים להן לרוץ, יש להן בריחת שתן וצניחת רצפת אגן, שהריצה רק מחריפה".
אני מבינה שאת לא רצה.
"לא, אני שונאת את זה. אבל יש לי מאמנת אישית. אני לא חטובה ולא מוצקה, יש לי אגן רחב ובטן של לידות. אני מידה 38, למרות שאני לובשת עכשיו מכנסיים במידה 36 אבל הן צמודות עלי".
היית רוצה להיות מידה 36 ושלא יהיה צמוד?
"התשובה היא כן, אבל רק אם זה היה משתלב עם אורח החיים שלי, וכנראה שזה לא. אני לא רוצה להציג משהו שהוא לא אני. לכן גם לא רציתי שיעשו לי הצרת היקפים בצילומים לכתבה הזו. זה גורם לי להרגיש טוב עם עצמי שמזדהים איתי״.
עשית דיאטה פעם?
"הפעם היחידה שנחשפתי למילה הזו הייתה בכתה ט', כשכל הבנות הלכו לקנות בגד ים ואמרו שצריך לעשות דיאטה. יומיים לא אכלתי הרבה, ואחרי יומיים נשכבתי במיטה מרוב רעב. אמא שלי קנתה לי בייגלה ובזאת נגמרה הדיאטה. שתביני, המודל אצלי בבית היה ג'דה, מישהי חזקה ולא רזה. בכל פעם שהרגשתי חלשה, אכלתי. אולי גם זה קצת מעוות. זה חלק מדברים שאני מבקשת מהמטופלים שלי לעבוד עליו – להיזכר במערכת היחסים עם האוכל עוד מילדות".
הבנות שלך רזות, מה יקרה אם יום אחד גם הן ידברו על דיאטה?
"אני עושה הכל כדי שזה לא יקרה. הן לא הולכות לשיעורי בלט כי הן עומדות שם מול מראה, ומה ילדות יעשו מול מראה ענקית אם לא להשוות למי יש יותר בטן ויותר רגליים? שיעורי בלט מעודדים הפרעות אכילה בעיני".
ליאון גם רוצה להנחות תוכנית בפריים טיים
היא נולדה בארגנטינה ועלתה עם משפחתה לישראל כשהייתה בת 6. "ההורים שלי היו ילדים כשהגענו לכאן, אמא שלי בת 26 ואבא שלי בן 29, עם שתי ילדות קטנות, אני ואחותי בת ה-4. ההסתגלות כאן הייתה קשה מאוד, עד היום יש לי טראומות מזה. לא ידעו כאן איך לטפל בעולים חדשים בשנת 1982, ספגתי השפלות מהורים ומילדים בבית הספר, היה לא קל".
זה לא היה החלום הגדול, להגיע לישראל?
"אבא שלי צוחק עד היום שהוא היה ציוני עד שהוא עלה לארץ. בארגנטינה הם היו מרופדים כלכלית, אבל כאן הם גילו שלכסף שלהם אין הרבה ערך. לא היה להם שקל על התחת. אבא שלי עבד כמאבטח, למרות שבמקצועו הוא מהנדס בניין, ואמא שלי ניסתה להשיג לקוחות כקוסמטיקאית. אני זוכרת את עצמי הולכת איתה כל יום אחרי בית ספר לשים פתקים בבניינים, או יורדת לטלפון הציבורי עם שק של אסימונים, כדי לדבר עם המשפחה בארגנטינה. היא מדברת עם המשפחה ובוכה כמה קשה לה, ואני שמה את האסימונים כדי שהשיחה לא תתנתק. תחשבי איזו תפקודיות זו, בשביל ילדה בת 6. עד היום, כשיש בעיה, אני מתפקדת ופותרת אותה. זה מה שאני עושה כל החיים שלי".
הדרך לפתור הייתה להצטיין. פאולה החליטה לא רק להשתלב בעולם החדש הזה, אלא לשלוט בו. וכך נולדה אובר אצ'יברית – מלכת הכיתה, תלמידה שקדנית, רשג"דית בצופים וקצינה בצבא. אחרי השחרור עשתה מה שילדות כמוה עושות – נרשמה ללימודי משפטים. וגם התחתנה. היה זה רק לאחר שנה אחת במקצוע, שמשהו בתכנית המושלמת שלה התחיל להיסדק. זה נגמר בגירושים מבעלה הראשון וכניסה לעולם הנטורופתי; והמשיך עם דייט עם ליאון רוזנברג מהטלוויזיה.
"מישהו הכניס לי לראש, אולי נסיכות שראיתי בטלוויזיה, שאני צריכה ללמוד ולמצוא בעל נחמד ואז הכל יהיה בסדר. אבל זה לא עובד ככה. עם בעלי הראשון, הרגשתי שאני המודל של מה שאישה צריכה להיות, אבל זו לא אני באמת. פעם הוא אמר לחברים שלו שאני מצטיינת דיקן, תיקנתי אותו שזה לא נכון והוא אפילו לא התייחס. הוא לא רצה שאפריע בתמונה שהוא יצר לעצמו".
ועם ליאון זה היה אחרת?
"ליאון היה יותר דומה למה שנמשכתי אליו באופן טבעי, אבל דיכאתי בעצמי. תמיד נמשכתי לגברים עם סערות רגשיות, אבל חשבתי שאלך עם הרציונל וזה יהיה לי יותר טוב. כששידכו אותי לליאון, חשבתי שמה לי ולו, אפילו לא הייתה לי טלוויזיה בבית. אבל גיליתי אדם טוב, ויציב רגשית יותר מהרבה אנשי מחשבים".
הם יחד 12 שנים, בשנה האחרונה – גם מקצועית. התעצמות הקליניקה של פאולה, יחד עם החיים לצד טאלנט, הביאו אותה אל הפרונט. זה התחיל בפינה בתכנית של אברי גלעד, והמשיך בתכנית זוגית שהזניקה אותה היישר לפריים טיים. "כשיש מערכת זוגית וממשק של אותו תחום, זה יוצר השוואות", היא אומרת, "אנחנו מדברם באופן פתוח על הכל ויש רגעים שבהם זה מורכב. ליאון הכי מפרגן ותומך בעולם, וכן, גם הוא היה רוצה להנחות תכנית בפריים טיים. אבל זה לא שאני לוקחת לו את המקום".
זו הסתכלות מאוד שוביניסטית של החברה.
"בדיוק. לפעמים בתכנית הקול שלי יותר דומיננטי ואז אומרים שאני שתלטנית ומקטינה ומחלישה אותו. הרי ברור שאם זה היה הפוך, לאף אחד לא הייתה בעיה עם זה שהוא המוביל, ועוד היו אומרים שהוא נותן לי כבוד. סליחה, אני לא ברבי מפורצלן, אני לא צריכה שיתנו לי את הכבוד. זה מגיע לי. בכלל לא ידעתי שאני פמיניסטית, עד שנתקלתי בהתבטאויות כאלה וקלטתי כמה הן מעצבנות אותי".
איפה פוגש אותך השיח על הטרדות מיניות?
"אין בחורה שלא עברה הטרדה מינית. לי זה קרה בצבא, הוטרדתי מילולית, היה מפקד שדיבר איתי על צבע החזייה שלי שמבצבצת מהמדים, אומר לי לשבת לו על הברכיים, דברים מטורפים, ואחרי שאמרו לי שאין טעם להתלונן כי יעבירו אותי בסיס ולא את המטריד – הפסקתי את זה בעצמי. פשוט באתי אליו ואמרתי לו שעוד מילה אחת שלו ואני מעבירה הכל לגלי צה"ל״.
התודעה הפמיניסטית שלה, היא אומרת, לא הייתה יכולה להתקיים ליד גבר עם יותר מדי אגו. "מה שאני אוהבת בלאון שהוא האדם הכי קול בעולם. לא אכפת לו מה אומרים עליו בכלל".
ולך כן. נדמה לי שעדיין קשה לך לשחרר.
פאולה מהרהרת רגע. "הבעיה שלי היא הרעב לעשות כל כך הרבה, אני עושה המון דברים וכשאני יושבת על ספת הפסיכולוג אני שואלת - למה? מאיפה זה מגיע? אני משלמת על זה 400 שקל, פעמיים בשבוע. אז אין לי עדיין תשובה. אני יודעת שאני אינטנסיבית, אבל אנחנו לא נפתור את זה היום. יש לי איזו חרדה כלכלית שהכל יעלם ברגע אחד ואז אני אחזור למלצר. מעין תחושה פנימית שאומרת ששום דבר לא מספיק. במחשבה שלי, הכל תלוי בי, ואם אני לא מוכנה בכל רגע למה שיכול לקרות - יקרה משהו רע. זו חוויה מורכבת לחיות בתוכה".
אז מתי משחררת?
"כשאני נרדמת מול הטלוויזיה עם בגדים ואיפור וחזייה. אבל אז ליאון מעיר אותי וצועק עלי, שכל האיפור נמרח לי".
צילום: רונן פדידה | סטיילינג: מיכה טרנובסקי | איפור: רותי עדי במוצרי M.A.C | שיער: אור סולטאני- לאמיקה ישראל | בגדים: חולצת פסים: Gucci, מכנסיים שחורים: זארה, נעליים: זארה, תכשיטים: רויאלטי, ג'ינס: G-STAR, ג'קט שחור: איזבלה, בלייזר: טופשופ, חליפה לבנה: זארה.
התמונות צולמו במלון קראון פלזה סיטי סנטר, תל אביב