על הספה מרחוק (צילום: עודד קרני)
(אילוסטרציה) | צילום: עודד קרני

"בבוקר של ה-1 בינואר אני מקבלת הודעה בפייסבוק. אני פותחת אותה ולא יכולה לנשום. מישהו זר כתב לי 'את כל כך יפה, חבל שאת עושה את זה לעצמך', וצירף את הסרטון. לא האמנתי למה שאני רואה. זה בום כזה גדול, העולם שלי נחרב בדקה".

י' היא לא מה שחשבתם. היא בסך הכל בחורה צעירה, יפהפייה, מחוברת למציאות, שלא דופקת חשבון ועושה מה שטוב לה. מה שכמעט כולנו רצינו להיות בגיל 23. "אני בן אדם שמח, אוהבת ליהנות ולבלות, יש לי המון חברות וחברים", היא מעידה על עצמה, "אני אוהבת לבשל, ללכת לערבי קריוקי, לרכוב על סוסים. עד שזה קרה הייתי בן אדם מאוד שמח. תמיד עם אנשים. אף פעם לא לבד".

אלא שבחירה שגויה אחת הובילה אותה למקום נורא. בן זוגה לשעבר שיתף בוואטסאפ סרטון סקס שצילמו. החלום המסויט של כולנו, שבו אנחנו ניצבים עירומים מול כל העולם, הפך למציאות שלה. "לא ידעתי מה לעשות, הייתי אצל אימא שלי ולא רציתי שהיא תדע. ידעתי שאסור לי לבכות לידה, ניסיתי להחזיק את עצמי, אבל זו הבשורה הכי גרועה שקיבלתי בחיים. התקשרתי לאקס שלי, ממש צרחתי. אמרתי לו 'יש לך ילדה, יש לך אחות, אם היו עושים להן משהו כזה? למה עשית לי את זה? הרסת לי את החיים. תמות'. הייתי מאוד נסערת. זהו. החיים שלי התהפכו, זה כאילו נכנסתי לסרט, לחיים ולגוף של מישהי אחרת. מאותו רגע אין לי יותר סדר יום, כל הזמן מגיע עוד טלפון, עוד בן אדם יודע, מתקשרים לחברות שלי, למשפחה. כל רגע נודע לי שעוד מישהו ראה את הסרטון, וכל הודעה כזאת שוברת אותי לרסיסים. זה עבר לחצי מדינה, ואז למדינה שלמה. רציתי למות, רציתי להתאבד".

בדיוק חודש עבר מאותו יום, וי' משלמת את החשבון על הבדיחה שרבים מאתנו הריצו, לומדת על בשרה איך זה להיות בצד האפל של הוויראליות. היא לא ישנה, עברה שלושה התקפים פסיכוטיים, אשפוז באברבנל ושני ניסיונות התאבדות. היא נאלצה לעבור דירה לאחר שסבלה מהטרדות, עזבה את תל אביב הסואנת, ברחה רחוק. היא ממעטת לצאת מהבית ועושה זאת רק עם משקפי שמש, גם כשכבר חושך בחוץ. בזכות התרופות הפסיכיאטריות היא מצליחה לנשום, לאט לאט להשלים עם המציאות.

כל הסודות שלי נחשפו

את ש', בן 38, היא הכירה לפני כשנה, ואחרי זמן קצר נתנה לו את ליבה: "לאט לאט נוצר בינינו קשר זוגי אינטנסיבי. היינו ביחד חצי שנה, גרתי אצלו. אהבתי אותו מאוד", היא מספרת, חושבת שגם הוא אהב אותה. "הרגשתי את זה. למרות שאחרי מה שהוא עשה אני לא יודעת, כי בן אדם שאוהב לא עושה דברים כאלה. היינו כמו אחים, זוג לכל דבר. הכרתי את הבת שלו, את המשפחה שלו והוא הכיר את המשפחה שלי והיה בן בית אצל ההורים שלי. אחרי כמה חודשים הבנתי שהוא לא מספיק רציני בשבילי. הוא אמר שהוא לא יתחתן פעם שנייה, ורציתי משהו יותר רציני. רבנו הרבה, תפסתי אותו על שקרים והבנתי שאני מחפשת דרך אחרת, אז נפרדתי ממנו".

י' זוכרת היטב את כל הסיטואציות שבהן צולמו הסרטונים שהופצו. מבעד למשקפי השמש, עיניי התכלת שלה עדיין נפוחות מבכי שלא נגמר. בקול חלוש מאוד, עם הרבה הפסקות לקחת אוויר ולהפסיק לרעוד, היא חושפת את הצד שלה בסיפור: "הסרט הראשון במעלית צולם אחרי שהיינו אצל חברים, שתינו קצת, ובמעלית החלטנו לצלם סרטון. היינו זוג שובבים, אוהבים לעשות שטויות, אוהבים ריגושים, אוהבים להצטלם, כל מה שמגוון את החיים ובעיקר זרמנו אחד עם השני".

והם הצטלמו, לא פעם ולא פעמיים, ועשו מה שבוודאי רבים אחרים עושים בחדרי חדרים, הרי בעידן הסמארטפונים הכל יותר פשוט, במיוחד להצטלם, ולצערה גם להעביר לחברים את התוצאות. "סמכתי עליו מאוד. גם אחרי שנפרדנו חשבתי לבקש ממנו למחוק את הסרטונים, אבל לא היינו בקשר וזה היה נראה לי מיותר. בחיים לא חשבתי שהוא יעשה לי דבר כזה. לא עשיתי לו שום דבר רע. הייתי טובה אליו, הכי טובה שיש. לא מזמן חזרנו לדבר ויצאתי איתו עם חברה לאכול ארוחת ערב. הוא הראה לי סרטונים מצחיקים באייפון שלו, ופתאום אני רואה שהוא מקבל הודעה מחבר שלו, עם הכותרת 'זה הקטן גדול יהיה'. אני פותחת ורואה שש' שלח לו את הסרטון שצילמנו במעלית. התחלתי לצעוק עליו 'איך אתה יכול לעשות לי דבר כזה, איך העזת, למה עשית לי את זה', והוא אומר לי שזה שטויות. התחלתי לבכות ולצרוח, נסעתי איתו לבית שלו כדי למחוק את כל הסרטונים גם מהמחשב. באותו לילה לא הצלחתי לישון, חשבתי שאם הוא שלח את זה לאדם אחד, יכול להיות שהוא שלח גם את יתר הסרטונים. הבנתי שזה יכול להגיע לעוד מלא אנשים, שהחבר שלו יכול לשלוח לחבר שיכול לשלוח לחבר. בבוקר התקשרתי אליו שוב ואמרתי לו שייזהר, שאם זה מגיע לעוד אנשים אני הולכת למשטרה".

נערה מטושטשת פנים, אילוסטרציה (צילום: mako)
קטע מאחד הסרטונים, מטושטש. פחדה שאמא שלה לא תדבר איתה יותר | צילום: mako

אלא שזה היה מאוחר מדי, תרחיש הבלהות של י' כבר החל להתגלגל. באמצעות אפליקציית הוואטסאפ, שמאפשרת שליחת סרטונים לאדם או לקבוצות חברים, עברו הסרטונים מאדם לאדם, עד שאי אפשר היה לעצור את ההתפשטות.

"יומיים אחרי שנודע לי הייתי בסיר לחץ. אמרתי לחברות שלי שאני לא רוצה לדעת, אבל ראיתי את הפרצופים שלהן, בכל פעם שהן מבינות שעוד מישהו ועוד מישהו ראה את הסרטון. רציתי למות. לא בכיתי, צרחתי. כמו באבל. זהו, הרגשתי שנגמרו לי החיים. הבנתי שכל העולם ראה אותי. שכל הסודות שלי נחשפו. אני לא אומרת שאני ילדה תמימה שהייתה עם גבר אחד כל החיים, עשיתי המון דברים עם הבחור הזה, אבל לא מתאים לי שכל ישראל תדע מהם".

לדברי עורכי דינה של י', בתיה זקס ועמית זילברג, "התופעה של הפצת תמונות וסרטונים אינטימיים שמוצפים בצורה ויראלית ברשתות חברתיות נהפכה למכת מדינה. אין פגיעה קשה וחמורה יותר בפרטיותן ובכבודן של נשים מהפצת סרטונים במצב הכי אינטימי. כשהמתלוננות יושבות מולנו אנו רואים את נפשותיהן המדממות, ונדרשת רגישות מיוחדת כדי לעזור ולהגן עליהן על מנת שיוכלו להתמודד עם ההליך הקשה והמשפיל אותו הן חוות. וכפי שמערכת המשפט יודעת להתמודד עם עבריינות מסוגים אחרים שהפכו למכת מדינה – כך עליה לעשות גם במקרה זה, ולמגר תופעה חמורה זו באמצעות ענישה מחמירה של העבריינים. בדרך זו גם יעודדו נשים נוספות שנפלו קורבן להגיש תלונות במשטרה, וככל שיוגשו יותר תלונות וכתבי אישום חמורים נגד המפיצים – כך יירתעו גברים ממלחיצה קלה על כפתור ה'שלח' טרם הפצת חומרים אינטימיים. במקביל, על המחוקק לתת את הדעת לתופעה ולהתאים את החקיקה לעידן הטכנולוגי ולהגדיר הפצת חומרים בעלי תוכן מיני כעבירת מין חמורה לכל דבר ועניין".

התעוררתי בבית החולים

י' נקלעה למצב נפשי קשה ולכן מתקשה לשחזר את רצף האירועים והרגעים שהובילו לניסיונות ההתאבדות. "באתי לקחת כדורים, וחברה שלי תפסה אותי. יש לי בלק-אאוט. אני זוכרת שהרבצתי לעצמי והתעוררתי בבית חולים. היה גם ערב אחד שיצאתי עם חברות להתאוורר, ישבנו במקום של חבר, וחשבתי שכל אחד שם שמחזיק מצלמה ביד בא לצלם אותי. השתגעתי. גם במקרה הזה התעוררתי בבית חולים".

כ', חברתה הטובה של י' בשנים האחרונות, מנסה לשפוך אור על מה שהתרחש לפני ניסיונות ההתאבדות. "י' ואני חזרנו מאימא שלה, הגענו לבית שלה, ושם ראיתי את י' מול המראה, נותנת לעצמה סטירות, קורעת את השיער ומתפרצת ברמות שלא ראיתי בחיים. זה היה ממש מפחיד. למחרת הלכנו למשטרה להגיש תלונה ובערב היא אמרה שהיא חייבת לצאת מהבית כי היא מרגישה שהיא משתגעת. יצאנו לערב קריוקי והיא הייתה בטוחה שכולם מצלמים אותה, שכולם מסתכלים עליה בגלל שהיא הבחורה מהמעלית. היא רצה לשירותים, ופתאום אמרה שאם היא תשתה כמות של כדורים, היא תחיה טוב יותר למעלה. היא בכתה במשך שעות, אמרה שהיא לא רוצה לחיות, ניסתה להזיק לעצמה. צריך להבין, י' היא בן אדם מלא שמחת חיים, שאוהבת וסומכת על אנשים. היא אף פעם, אפילו לא בצחוק, אמרה 'אני רוצה למות'. אבל רצחו לה את הנפש. היא לא מחייכת יותר, לא סומכת על אף אחד, לא רוצה לראות אף אחד, היא כמו גופה שמתהלכת בלי לדעת מה הולך סביבה. באותו ערב הזמנתי אמבולנס, הגענו לאיכילוב, נתנו לה כדורים, הגיעו פסיכיאטרית ועובדת סוציאלית, והיא כמו זומבי על המיטה, לא מגיבה לכלום. בניסיון ההתאבדות השני, אחרי שזה נודע לאימא שלה, כבר מצאתי אותה שוכבת על הרצפה, עם כמויות של כדורים לצדה, במצב לא טוב. לקחנו אותה לאברבאנל".

אילוסטרציה פרופיל (צילום: עודד קרני)
"אם גבר היה עושה דבר כזה, אף אחד לא היה מתייחס" (אילוסטרציה) | צילום: עודד קרני

בשמונת הימים הראשונים מאז נודע ל-י' על הפצת הסרטון, היא הצליחה לשמור על הסוד מהוריה. ואז טלפון אנונימי אחד הביא אותה שוב לנסות ולשים קץ לחייה. "המצב שלנו מאוד קשה", אומרת היום אמה בבכי מר, "הבחור הזה היה אצלי בבית, אכל מהשולחן שלי, זה לא בן אדם צעיר, זה אדם מבוגר עם שכל. אני לא יודעת איך מישהו יכול לעשות דבר כזה. זה היה קטסטרופה, פתאום מישהו מתקשר אלי ואומר לי 'מה קרה לבת שלך? לא שמעת?' והוא לא מסכים להזדהות. חשבתי שמישהו עובד עלי אבל הוא המשיך והביא אותי למצב של רעידות ופאניקה, חשבתי שהיא מתה, לא הבנתי מה קרה".

ג', אמה של י', עוצרת את השיחה, הדמעות חונקות אותה. "אני רועדת, אי אפשר, קשה לי", היא מתנצלת, "אחרי הטלפון הזה הבנתי שמשהו קרה וניסיתי להתקשר אליה, והיא לא עונה. רק בסוף היום הצלחתי לדבר איתה. היא כל כך מסכנה. גם עכשיו אנחנו לא מדברות על זה הרבה, צריך סבלנות. היא התביישה לדבר איתי, לא יכלה לשמוע את הקול שלי. הבטחתי לה שאני לא אראה את הסרטון. תביני, אנחנו משפחה משכילה שמתמודדת עכשיו עם דבר מאוד קשה. יש דברים בין גבר לאישה שהם אינטימיים ואף אחד לא צריך להיכנס למיטה שלהם, אבל הוא הכניס למיטה של הבת שלי את כל העולם וגם את הילדה שלו ששמעה על כל העניין, וזה הכי נורא. זה דבר כל כך רגיש ואינטימי, זה בין בני זוג. מה הוא עשה? הוא פשוט הרס את האהבה שלה. אנחנו מחבקים אותה הרבה, ואני מודה לכ' שלא עזבה אותה לרגע ופשוט הצילה את הבת שלי".

"כשהבנתי שאימא שלי יודעת, שוב התפרקתי לרסיסים", מספרת י', "ואז גם נודע לי שיש עוד סרטון, והרגשתי שאין לי יותר אוויר. הייתה תקופה בעבר שלא דיברנו, אימא שלי ואני, ופחדתי שהיא לא תרצה לדבר איתי. רציתי למות, ופה הגיע הרגע שמצאו אותי עם הכדורים".

תבחרו טוב את בני הזוג שלכן

עכשיו, מעט חזקה יותר, היא מבטיחה לא לנסות שוב להתאבד. "זה לא שאני אחרי, אני בתוך זה, אבל לא, אני לא אהרוג את עצמי. אני מקווה ששום דבר לא ישבור אותי. קיבלתי את כל הבשורות הרעות, אני מבינה שיש הרבה סרטונים שיצאו. אבל אני בטיפול, מתחילה להבין איך לחיות. יש הרבה בכי, כל העולם ראה אותי עירומה. ראו סרטונים שהיו רק שלי, משהו סודי ופרטי. אני עדיין מפחדת שיזהו אותי, אני כל הזמן חושבת שאנשים מצלמים אותי, זה מאכיל אותי סרטים. זה היה החודש הכי קשה שהיה לי בחיים. עברתי דירה כי כל הזמן עצרו אותי ברחוב. חלק אמרו לי 'תהיי חזקה' וחלק אמרו דברים ממש מגעילים. אני נראית טוב, תמיד היו מסתכלים עלי, אבל עכשיו אני רואה איך מסתכלים עלי ומבינה שזה אחרת. אפילו כשעברתי דירה והמוביל הגיע הוא אמר לאחד מהדיירים בבניין 'שמעתי שגרה פה שחקנית פורנו'. אני מפחדת לצאת מהבית, עברתי למקום שבו זה רק אני והציפורים. אני מפחדת כל הזמן, מהכל. מפחדת שיזהו אותי. לא נעים לי שאנשים ראו את הגוף שלי, שראו איך אני עושה סקס".

את מתחרטת על משהו?
"על זה שסמכתי עליו. אני מתחרטת שזה היה עם הבן אדם הלא נכון. אני לא מתחרטת על זה שניסיתי אלא עם מי שניסיתי. אם יש מסר בסיפור הזה, זה שתבחרו טוב את בני הזוג שלכן. אסור לסמוך על אף אחד, וכנראה גם לא להצטלם".

היו תגובות שבהן קראו לך זונה, ש' ניסה לטעון שאת בכלל עובדת במועדון סאדו והסרטון הזה נועד לקדם אותך. איך התמודדת עם זה?
"זה רק עשה את הכל יותר גרוע. אני לא עובדת במועדון סאדו. הרי אם גבר היה מצולם בסרטון כזה, אף אחד לא היה מתייחס בכלל. כשזאת אישה אנשים אומרים 'היא שרמוטה', וכשזה גבר אומרים לו 'אתה גבר'. אבל גם אישה יכולה לעשות מה שהיא רוצה. נהניתי ממה שעשיתי וזו זכותי, הגשמתי לעצמי פנטזיה, אבל בחיים לא חשבתי שזה ייחשף. אני לא חושבת שעשיתי משהו רע, הצטלמתי איך שבא לי, אבל מפה ועד לפרסם את זה לכל עם ישראל?".

יש משהו שאת רוצה להגיד לאנשים שצפו בסרטונים?
"שלא ישפטו בן אדם על מה שהוא עושה בחדר המיטות שלו. אל תצחקו ואל תעשו מזה בידור. אני לא היחידה בעולם, פשוט אצל רוב האנשים זה חבוי, או שהם מפחדים לעשות את הדברים האלה וזה נשאר אצלם בגדר פנטזיה. עשיתי את מה שעשיתי, עם בן זוג שאהבתי. זו לא סיבה לשפוט בן אדם. יש אנשים שלא מספיק פתוחים להגשים פנטזיות, אני לא שופטת אותם, אבל שלא ישפטו אותי".

עורך דין עמית זילברג
עו"ד זילברג. "התופעה הפכה למכת מדינה"

לבקשתם של ש' ושל עורכי דינו, בית המשפט הוציא צו איסור פרסום על זהותו וכן על פרטי החקירה המתנהלת נגדו. על פי מקורות במשטרה, בנוסף ל-יי יש כבר לפחות עוד מתלוננת אחת נגד ש', שנמצא כעת במעצר בית לאחר ששוחרר ממעצר רגיל בן חמישה ימים. לצד התביעה הפלילית בגין הפרת פרטיותה, י' מתכננת גם תביעה אזרחית. "זה אונס וירטואלי", היא אומרת היום, "הגוף שלי נחשף לכולם, זו בושה ופדיחה. אני אמנם גאה בגוף שלי, אבל לא כולם אמורים לראות איך מזיינים אותי, סליחה על הביטוי. זה אונס כי כולם ראו, כי דיברו עלי מגעיל. כי קיבלתי תגובות איומות. אנשים ממשיכים להעביר את הסרטונים מאחד לשני. אני בחורה בת 23 שמנסה לבנות את החיים שלה, לא שחקנית פורנו, ואתם ממשיכים לאנוס אותי. אני בן אדם טוב. אף פעם לא עשיתי רע לאף אחד. אני אוהבת אנשים וזה נורא מתסכל אותי שאחרי שראיתי את התגובות אני מתחילה לא לאהוב אנשים. לא לסמוך יותר על אף אחד. זה לא מגיע לי. אז הצטלמתי עם בן הזוג שלי, עשיתי משהו רע? רצחתי מישהו? הרבה אנשים כתבו בפייסבוק 'מגיע לה, שתישא באחריות'. מה מגיע לי? שכל מדינת ישראל תראה אותי?"

הוא לקח את הזהות שלי

י' נאלצה בינתיים לעזוב את עבודתה, והיא מחפשת דרך חדשה. "אני רוצה להחליף את הזהות שלי, אני מתביישת בשם שלי, אם שואלים אותי איך קוראים לי אני אומרת שמות אחרים ומבקשת מהחברות שלי לא לקרוא לי בשמי ליד אנשים. אני ממש מתביישת. אני לא רוצה להכיר אנשים חדשים יותר, החיים שלי השתנו לגמרי. אני מנסה לא להתבלט. הוא לקח את הזהות שלי. אני שוקלת לצבוע את השיער ולעשות פוני. מחקתי את הפייסבוק שלי, החברים שלי לקחו לי את המחשב, ואני מנסה להירגע, אבל לא מצליחה לצאת מזה. אין לי שגרה יותר, אני על כדורים, מנסה להירדם ולא מצליחה, חודש עבר ואני לא מצליחה לישון. הראש כל הזמן חושב על זה. הוא הרס לי את החיים. אני בן אדם עצוב וכל הזמן בחשדות ובפחדים. אני רוצה להגיד לו 'חבל שעשית לי את זה, הרסת לי ולעצמך את החיים'".

למרות שהיא מעדיפה להיעלם, י החליטה לספר את הסיפור שלה בעיקר כדי להעביר מסר לבנות אחרות, לומר להן את מה שלא אמרו לה, ובעיקר לדאוג שזה לא יקרה לאחרות. "בחודש האחרון כבר שמעתי על שני מקרים דומים, ואני רוצה להגיד לבנות שנקלעו לסיטואציה הזאת לא לפחד. כן להוציא את זה לאור. חשוב להעלות את המודעות ואולי לקדם חקיקה בנושא הזה. ללכת למשטרה ולהתלונן. צריך שתהיה מודעות כדי שגברים לא יעזו לעשות דבר כזה שוב.

"הלקח פה הוא לא להצטלם. כדאי להיות תמיד במקום שהשליטה ביידים שלנו ולא אצל בן אדם אחר. את לא יודעת כמה חזקה את, עד שלהיות חזקה תהיה הברירה היחידה שלך. זה מה שלמדתי בחודש האחרון", היא אומרת בשבריר של אופטימיות. "יש אנשים טובים, שמבינים ולא שופטים, אבל וואו, קיבלתי כאפה. אני מנסה למצוא את הטוב, אבל כמה רוע גיליתי בחודש האחרון".

קלואז אפ (צילום: עודד קרני)
"הלקח הוא לא להצטלם" (אילוסטרציה*) | צילום: עודד קרני

מי שממשיך ומעביר סרטונים שהגיעו אליו, מבצע אף הוא עבירה

היום (חמישי) בצהריים התקיים דיון בבית משפט השלום בראשון לציון בבקשה להסרת צו איסור הפרסום על שמו ופרטיו של ש'. הבקשה הוגשה על ידי הנפגעות באמצעות באי כוחן, ואליהן הצטרפו מרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בתל אביב, אשר אליו פנו הנפגעות לקבלת סיוע, ואתר mako, אשר בו מסוקרת הפרשה מראשיתה. בית המשפט צפוי לתת את החלטתו ביום ראשון.

עו"ד מוטי ארד, ממשרד רון גזית-רוטנברג, המלווה את אתרmako בפרשה, מציין כי המעשים המתוארים על-ידי הנפגעות מהווים הן עבירה פלילית והן עוולה אזרחית לפי חוק הגנת הפרטיות. לדבריו, "החוק אוסר על פרסום תצלומו של אדם, לרבות בדרך של העברתו ליותר משני אנשים, בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפיל או לבזות את הנפגע. לא יכול להיות ספק שהאירועים המתוארים, ככל שיוכחו, מקיימים את העבירה הפלילית אשר העונש המרבי עליה הוא חמש שנות מאסר. כלומר מדובר בעבירה שהיא פשע. הנפגעות אף יכולות להגיש נגד הפוגע תביעה אזרחית על הנזק שנגרם להם, לרבות נזקים נפשיים ופגיעה ביכולת ההשתכרות שלהן. שאלה מעניינת מבחינה משפטית, היא אם בפרסום מהסוג המתואר, שיש בו למעשה 'אינוס בשלט רחוק' על ידי הציבור הרחב הצופה בסרטונים, ניתן אף להגיש כתב אישום בעבירה של מעשה מגונה. חשוב לציבור הרחב לדעת, שכל מי שממשיך ומעביר סרטונים שהגיעו אליו תוך כדי ביצוע העבירה, מבצע אף הוא עבירה".

תגובת עורכי דינו של ש', אבי חימי ועמיחי אסנפי: "סבתא שלי תמיד סיפרה לי שבשביל טנגו צריך שניים. מוזר שהמתלוננות, החרדות כל כך לפרטיותן, טורחות שוב ושוב לפרסם את הפרשה. מרשי מכחיש שהפיץ את הסרטונים וחבל שכל הטוקבקיסטים לא ממתינים לסיום החקירה עד שתתבהר מלוא התמונה".

>> לכל כתבות המגזין