נדמה שפעם הייתה למילה הזאת משמעות ברורה. חילוני הוא מי ששחרר את עצמו מאלוהים ומצוות. אין עין גדולה שמסתכלת עליו מעל הראש שלו. את הערכים הדתיים הוא המיר בערכים אחרים – בחופש, הומניזם וליברליות, ומבחינתו במרכז העולם נמצא האדם, האושר שלו והעצמאות שלו, ורק אחר כך הדת, או אלוהים, אם בכלל. הוא הולך לים ביום כיפור; הוא אוכל צ'יזבורגר; לבית כנסת הוא נכנס רק בטיולים בחו"ל וכשהוא היה בצבא הוא הבריח לבסיס פיתות בפסח.

אז זהו, שלא. סקר של פאנל פרויקט המדגם בהנהלת ד"ר אריאל איילון, שכלל 500 נשאלים בגילאי 18 על 64 ונערך עבור מגזין סוף השבוע של מאקו, מצייר תמונה אחרת לגמרי. החילוני ההוא עדיין קיים, אבל יש, לצידו, חילוני אחר. הכירו את החילוני החדש.

הוא מגדיר את עצמו כחילוני, אבל כשנכנסים לפרטים, זה מסתבך. הוא מאמין באלוהים, או לכל הפחות ב"כח עליון כלשהו" – כך ענו 73.2% מהחילונים שהשתתפו בסקר. יותר משליש מהחילונים צמים ביום כיפור, ו-30% מדליקים נרות שבת ועושים קידוש. הנתון המפתיע ביותר נוגע ללבוש: 37.2% מהנשים החילוניות דיווחו בסקר שהן שומרות במידה כלשהי על צניעות. 35% מהן לא הולכות עם גופיות, ו-10% מעדיפות ללבוש חצאית. 7.4% מהנשים החילוניות אמרו שהן שומרות נידה – מצווה דתית לגמרי, שעד לא מזמן היתה בגדר שמועה אצל החילוניות.

אבל הדבר שמאחד יותר מכל בין חילונים לדתיים הוא, כנראה, שמירת כשרות. זו המצווה שהכי הרבה חילונים מקפידים עליה: 47.9% מהם לא אוכלים חזיר. יותר מכל מצווה אחרת, והרבה יותר מכמות החילונים שמקפידים לא לאכול פירות ים ולהפריד בשר וחלב (12%). עוד מנהג פופולרי מאוד הוא הפרשת חלה – 35% מהנשים החילוניות היו בהפרשת חלה, אבל זה, כנראה, עניין של אופנה, יותר מאשר מסורת.

מי שמדבר כבר הרבה זמן על החילונים המאמינים האלה הוא חגי דגן, סופר וחוקר מחשבת ישראל. "בשיעורים שלי אני נוהג לשאול תלמידים ברחבי הארץ מהן האמונות שלהם ועל מה הן מתבססות", הוא אומר. "האמונות הן בערך מה שהסקר שלכם מראה. אני מכנה את הציבור הזה ניאו אורתודוקסי. הניאו אורתודוקסיה היא דתיות יהודית עמומה, מעורפלת, שאינה מתבססת על ידיעת המקורות אלא דווקא על שכחתם. לפעמים כל זה מסתכם בלא הרבה יותר מאשר אכילת כשר ונישוק מזוזות". החילונים המאמינים ושומרי המצוות, מדגיש דגן, עדיין לא יודעים לקרוא דף גמרא. "שרי החינוך כל הזמן מגבירים שעות יהדות, אבל בדרך פלא האנשים לא מעמיקים את הידע שלהם ביהדות. היהדות שהם מכירים היא תערובת של חצאי דברים עמומים שהם קולטים מהאוויר, ממורים, מרבנים. יש בזה הרבה השפעות של ניו אייג' והרבה עניינים שמסתובבים באויר הרטורי-פוליטי. צומחת כאן דתיות שהיא מאד מימית והיא מושתתת בעיקר על בורות".

דבר אחד שמשותף ליהודים בישראל, חילונים ודתיים, גברים ונשים: כמעט כולם מאמינים באלוהים. החילוני האתאיסט הוא חיה נדירה מאוד פה. 66% מהישראלים מאמינים באלוהים, ועוד 20% מאמינים שיש כוח עליון, אבל לא קוראים לו אלוהים. 14% בסך הכל מודים שהם לא מאמינים. בקרב החילונים, רק 27% מהחילונים אומרים שהם לא מאמינים באלוהים. 39.6% אומרים שהם מאמינים באלוהים, עוד 33.6% מאמינים בכח עליון כלשהו.

ומה לגבי המאמינים ב"כח עליון?" "אמונה ב'כח עליון כלשהו' היא המקבילה התיאולוגית לכינויו של אדם 'ערכי' או של ספר 'קריא'", אומר תומר פרסיקו. "צריך להיזהר שלא לתת משקל יתר לעצם ההצהרה על אמונה ב"כח עליון כלשהו". לרוב זה לא אומר דבר על האדם. אי אפשר להסיק מזה האם הוא שומר מצוות או מה העמדות שלו. זה לא אומר כמעט כלום".

"מעניין שאנשים מעדיפים לדמיין את אלוהים במושגים אמורפיים ולא מחייבים, כאילו הם כותבים איזה שיר הייקו", אומר חגי דגן. "להאמין ב'משהו', 'כח עליון' וכו' מבטאת שאיפה לצמצם את הדתיות למשהו אוניברסלי, עמום ומופשט. אלוהים הוא כבר לא הלוחם המקראי, לא תלמיד הישיבה החז"לי, אלא 'משהו' שאי אפשר לומר עליו כמעט כלום".​​

החילוניות החדשות: מדליקות נרות, מפרישות חלה וטובלות במקווה

החילונים החדשים אימצו גם כמה מנהגים אופנתיים. חוץ מהמצוות הקלאסיות – שבת, כשרות, צום – יש מנהגים שהפכו רק בשנים האחרונות לפופולריים בקרב חילוניים. 35% מהנשים החילוניות היו בטקס הפרשת חלה, ואפשר לראות פערים בין הגילאים – 62% מהצעירות היו ורק 42.2% מהמבוגרות. 30.9% מדליקות נרות שבת, והנתון המפתיע ביותר – 9% מהחילוניות אמרו שהן שומרות נידה, וכך גם 45.9% מהמסורתיות.

מה שמשותף לשלושת המנהגים האלה הוא שהם ייחודיים לנשים. התופעה הזו, ככל הנראה, יותר מגדרית מאשר דתית: לפני שנתיים בכתבה שפרסמנו כאן בנושא אמרה הרבנית ימימה מזרחי: "ככל שאני רואה עוד ועוד חילוניות מגיעות לשיעורים שלי אני מבינה שהסיבה העיקרית היא בעצם החיפוש אחר האישה שקצת אבדה לנו, אישה קצת תנ"כית, שלא לומר תורנית...  אני חושבת שאימוץ המצוות האלה על ידי חילוניות והחזרה למסורת הוא גם חלק מהרצון להחזיר את המשפחתיות. אני חושבת שאימוץ המצוות האלה על ידי חילוניות והחזרה למסורת הוא גם חלק מהרצון להחזיר את המשפחתיות. זה גם נותן תחושת שייכות גדולה מאוד: שייכות למה? זה יכול להיות לשושלת של נשים ואימהות".

"הייתי מבדיל בין הפרשת חלה לטבילה במקווה", אומר חוקר הדתות תומר פרסיקו, עמית מחקר במכון שלום הרטמן והמנהל האקדמי של מדרשת עלמא. "הפרשת חלה היא יותר אירוע חברתי של העצמה נשית, שהוא בעל צביון יהודי. טבילה במקווה היא מעשה בדרך כלל פרטי, שכאשר הוא נעשה בעקביות גם מראה על מחויבות. נשים חילוניות עושות זאת פעמים רבות כדרך של התקדשות או הטהרות פרטית, בעלת ערך רוחני עבור עצמן, וערך זוגי-רומנטי עבור בני זוגן. כלומר מדובר פחות בשמירה על "טהרה", קטגוריה דתית שאין לה הרבה משמעות בזמננו, ויותר בחיפוש אחר אינטימיות לסוגיה. והיא כנראה מבטאת רצון לאמץ תפקידים מגדריים בזוגיות".

האם מדובר בהתקרבות לדת? כנראה שלא בדיוק. "נכון שבמובן מסוים מאמצים כאן מנהגים מסורתיים-דתיים", אומר פרסיקו. "עם זאת, צריך להבחין היטב בין התקרבות לדת שנגמרת בחזרה בתשובה, לבין המעשים האלה, שבדרך כלל מאפיינים חיפוש אישי אחר זהות יהודית שאינו יוצא מגבולות ההעדפה האישית. מדובר בעיצוב של זהות יהודית על פי טעם אישי, ולא בכניסה למערכת כוללת של מצוות, כלומר לשינוי כללי של אורח החיים".

האם ישראל הולכת ונעשית דתית יותר או חילונית יותר? לפי הסקר שלנו, המגמה היא דתית, ובגדול. בכל שאלה ושאלה ששאלנו, גילינו שהצעירים דתיים יותר: 80% מבני 18-24 מאמינים באלהים, לעומת 57.5% מבני 55-64; 25.9% מהצעירים מגדירים את עצמם דתיים, לעומת 11.5% מהמבוגרים.

למעשה, רק מגיל 35 ומעלה יש רוב חילוני; בקרב בני 35 ומטה, הרוב לא מגדירים את עצמם דתיים. מבין 24-34 48.8% הם חילונים, ובקרב בני 18-24 רק 37.6% הם חילונים. 50.6% מהצעירים שומרים שבת, לעומת 16.1% מהמבוגרים; 47.1% מהצעירים שומרים כשרות, לעומת 21.8% מהמבוגרים; 22.4% מהצעירים הולכים לבית הכנסת בשבת לעומת 14.9% מהמבוגרים. למעשה, יש רק נושא אחד שעליו המבוגרים מקפידים יותר – צניעות.

האם הצעירים של היום חוזרים בתשובה מול עינינו, או שהם פשוט הילדים של הדתיים המבוגרים, שחלקם באוכלוסיה הולך וגדל? כיוון שרק מעטים אמרו שהם התקרבו לדת בשנה האחרונה, בשיעור דומה לאלה שהתרחקו מהדת – כנראה שהתשובה השנייה נכונה יותר.

המסורתיים: קידוש, כשרות, בית כנסת

הרבה אנשים לא לגמרי סגורים על מה זה בדיוק מסורתיים. מבחינתם יש דתיים, ויש חילונים, ומי שלא בוחר צד הוא צבוע. אבל הציבור המסורתי הוא חלק גדול מאוד מהציבור הישראלי בישראל, הכי גדול אחרי החילונים: 21.9% מגדירים את עצמם כמסורתיים. אז מה זה מסורתי? לפי הסקר שלנו, המסורתיים מאמינים באלוהים, הולכים לבית כנסת בחגים, שומרים כשרות, עושים קידוש וצמים ביום כיפור. למעשה, אין הבדל גדול ביניהם לבין החילונים החדשים – מלבד ההגדרה: 90.6% מאמינים באלוהים, 74.4% צמים ביום כיפור, 76% עושים קידוש, 68% מדליקים נרות שבת. 66% שומרים כשרות בבית ובחוץ, ועוד 22% מפרידים בשר וחלב ולא אוכלים חזיר ופירות ים. 48.3% מהנשים המסורתיות שומרות על צניעות (34.5% על שרוולים, 20.7% לובשות חצאית).