ההכנות לביקור נשיא ארה"ב ברק אובמה בעיצומן, וההתרגשות רבה. לא רק שמדובר בביקורו הראשון בישראל בעת כהונתו כנשיא, אלא שאחרי הכל, כבר עברו כחמש שנים מאז שכף רגלו של נשיא אמריקאי ביקרה בארץ ובכל זאת, קצת התגעגענו למעמד. נראה שגם בלשכת ראש הממשלה התגעגעו, והעלו בעמוד הפייסבוק הרשמי אוסף תמונות נוסטלגי מביקוריהם של נשיאי ארה"ב בישראל בעבר, סיבה מספיק טובה לרצות להיזכר גם.
הנשיא האמריקאי האחרון שביקר בישראל היה ג'ורג בוש הבן. כחודשיים לאחר ועידת אנאפוליס, בינואר 2008, רוחות של אופטימיות נשבו במזרח התיכון. בוש הגיע אז כדי לדחוף את שני הצדדים, ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט ויו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס (אבו מאזן), לקראת מה שנראה אז כהזדמנות היסטורית להשגת הסכם בין הצדדים. בחודש אפריל באותה שנה הגיע שוב לביקור נוסף לרגל חגיגות ה-60 למדינת ישראל.
"בוש הגיע לכאן באופן חריג וחסר תקדים פעמיים באותה שנה בגלל היחסים המיוחדים שלו עם אולמרט", מספר ינקי גלנטי, יועץ התקשורת של אולמרט בתפקידו כראש הממשלה, "הפעם הראשונה הייתה ביקור מדיני מלא ובאפריל היה זה ביקור ממלכתי יותר שנועד גם להעיד על המחויבות האמריקנית".
דרישות מיוחדות?
"בוש היה צנוע מאוד בדרישותיו. הבקשה יוצאת הדופן היחידה שביקש הצוות שלו הייתה שלא יקבעו לו פגישות לאחר השעה תשע בערב", מציין גלנטי, "בארה"ב הוא משכים קום בשעה חמש בבוקר וב-21:00 כבר נוהג ללכת לישון. אך למרות הבקשה שכובדה, הוא היה מאוד לא פורמלי, לא דבק ללוח הזמנים ונהג להשאר בארוחות הערב גם אחרי אותה שעה".
הקשר בין אולמרט לבוש, מספר גלנטי היה קרוב מאוד. "בוש הוא אדם מאוד חם באופיו והייתה תחושה שהרגיש בבית. בבוקר באחד מימי ביקורו הראשון, בוש סיפר לאהוד על תמונה שתלויה בבית הלבן, בו נראה שאולמרט גבוה יותר ממנו ודרש לבדוק את העניין. הם נעמדו גב אל גב והצלמים של שני הצדדים תפסו אותנו בתמונה הזאת. עד היום התמונה תלויה אצלנו במשרד אבל לא יצאה לתקשורת".
זיכרון נוסף שזכור לגלנטי מביקוריו של בוש הוא ההשקעה של שתי לשכות המנהיגים במתנות שהעניקו זה לזה. "הייתה לשניהם מעין תרבות נורא נחמדה לפיה החליפו מתנות מושקעות ביניהם", הוא נזכר, "כשאולמרט ביקר בבית הלבן, בוש העניק לו מכשיר סאגווי עם הסמל הנשיאותי עליו, שבתום כהונתו, אהוד הוריש אותו לאחד מגופי הביטחון. לאחר מכן, כשבוש הגיע אלינו לישראל, רצינו גם אנחנו להפתיע אותו. ידענו שהוא מאוד אוהב לרכב על אופניים בחווה הפרטית שלו בקרופורד, אז רכשנו עבורו אופני שטח תוצרת הארץ עם ג'י.פי.אס ישראלי שכולל בתוכו את המפות באזור החווה שלו בארה"ב. בוש התלהב מהדבר הזה בצורה בלתי רגילה. הוא פשוט עלה על האופניים בפטיו של חצר בית ראש הממשלה ורכב כמה סיבובים בפטיו".
קלינטון – ביקור במצדה עם המדריך נתניהו
מי ששבר שיאים בקשר ההדוק עם ישראל ומספר הביקורים הרב ביותר כנשיא, היה ביל קלינטון, שרקם יחסים קרובים עם ראש הממשלה דאז יצחק רבין. בעוד ביקורו הראשון של קלינטון כנשיא היה מלא תקווה, כשהגיע לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן, הביקורים הבאים שלו בארץ היו הרבה פחות משמחים. באוקטובר 1994 נכח בעת חתימת ההסכם בין רבין והמלך חוסיין במעבר הגבול שהוקם בין ישראל לירדן.
הביקור הבא של קלינטון בישראל בנובמבר 1995 היה כבר שונה לחלוטין. הפעם, הנשיא הגיע כדי לקחת חלק בהלוויית רבין. "יצחק רבין היה שותפי וידידי, הערצתי אותו ואהבתי אותו מאוד. מכיוון שמילים לא יבטאו את רגשותיי הכנים אומר רק: 'שלום חבר'", אמר אז בהלוויה וטבע את צמד המילים המוכר.
פחות משנה מאוחר יותר הגיע קלינטון בפעם השלישית בעת כהונתו במרץ 1996. הפעם לאחר "ועידת עושי השלום" בשארם א-שייח' ועל רקע גל הפיגועים בארץ, הגיע קלינטון במטרה לקדם את ההידברות בין הצדדים. ביקורו האחרון בתקופת הנשיאות, בדצמבר 1998 התקיים לאחר הסכם וואי בין ערפאת ובינימין נתניהו למימוש הסכמי אוסלו.
אביב בושינסקי, מי שהיה אז יועץ התקשורת של נתניהו, זוכר את הביקור היטב. "התקופה הייתה טעונה מאוד על רקע הטענות שישראל לא מקדמת את המשא ומתן עם הפלסטינים וארה"ב דרשה מנתניהו להאיץ את הקצב", הוא מספר ולמרות זאת, נזכר שהיו רגעים יפים ומרגשים לביקור, "טסנו עם קלינטון, עם הילארי ועם צ'לסי למצדה במסוק. בודדו את כל האתר רק בשבילנו ונחתנו ממש על הפסגה. לא היה מדריך במקום. נתניהו היה זה שנתן את ההסברים למשפחת קלינטון".
"אחד מהאירועים החשובים של הביקור הייתה ארוחת הערב החגיגית שנתניהו ערך לכבודו במלון מצודת דוד והייתה הגבלה לגבי מספר המוזמנים. היו שם אמנון דנקנר ונוחי דנקנר וג'ודי ניר מוזס. כולם רצו להתחכך ולגעת. קלינטון היה ידוע כנגן סקסופון ולכן ביקשתי מחבר ילדות שלי בשם אריק ליבנת, סקסופוניסט, לנגן מתוך תקווה שגם קלינטון יעשה זאת, ניסינו אבל זה לא עבד", הוא נזכר באכזבה קלה.
מתוזמן עד הפרט האחרון
הביקור הראשון של נשיא ארה"ב בישראל היה זה של ריצ'ארד ניקסון ביוני 1974, ביקור בעל חשיבות רבה שהפגין תמיכה במדינה הקטנה במזרח התיכון לאחר המהלומה שספגה במלחמת יום הכיפורים. שנים ספורות לאחר מכן ושבועיים לפני חתימת הסכם השלום בין ישראל ומצרים, במרץ 1979, הגיע גם ג'ימי קרטר. קרטר הגיע במטרה לסייע בקידום השיחות בהמשך להסכמי קמפ דייוויד, נפגש עם מנחם בגין, ונאם בכנסת אודות מחויבות האמריקאים לשמירה על ההסכם.
אבל מה שונה כל כך בביקורים של נשיאי ארה"ב מאלה של מנהיגים אחרים?
"כל ביקור של נשיא ארה"ב בארץ זרה ובוודאי בישראל הוא מבצע שעוסקים בו מאות, אם לא אלפי אנשים", מסביר גורם שהיה מעורב בלא מעט ביקורי נשיאים בארה"ב בישראל, "האורח יכול להיות אחד ויחיד, אבל מאחוריו אימפריה ענקית של צוותים אמריקנים. כשנשיא ארה"ב נוסע, כמעט כל הבית הלבן נוסע איתו, כי הרי אף פעם לא ניתן לדעת את מי בדיוק הוא יצטרך לרגע לשאלה, התייעצות או תמונה. למעשה, כמעט כל עובדי הבית הלבן נוסעים איתו לכל מקום. הבכירים יגיעו איתו באייר פורס וואן. כל השאר מגיעים במטוסים נפרדים, ימים עד חודשים לפני הגעתו. מדובר בכמות גדולה כל כך של אנשים, עד כדי שבאחד מביקורי הנשיאים נחתו בבן גוריון מטוסי גלקסי מגרמניה שהובילו רק את המכוניות שמשרתות את הנשיא ופמלייתו - בדרך כלל מדובר בשישה עד עשרה רכבים.
"ההתנהלות היא כאילו הצוות האמריקני הוא היחיד שמנהל את הביקור וכבר קרה שאיש ביטחון אמריקני לא זיהה שר בישראל ודחף אותו קלות כדי להכניס אותו לתור של האנשים שעומדים עם ההזמנות ביד לפגישה או הארוחה שהנשיא עומד להשתתף בה. בדרך כלל צוות ההכנה האמריקני לכל ביקור מונה בין 400 ל-800 איש שכובשים בתי מלון שלמים בירושלים. הם לא כל כך שואלים מה קורה לאורחי בתי המלון שהזמינו חדר ומקום, נניח בימים אלו, לפסח. יש להם קומה אחת בכל מלון המוקדשת רק לאמצעי הקשר והביטחון. הם לא נותנים להיכנס לקומה הזאת אפילו לא למזכיר המדינה".
ההכנות לביקור מדוקדקות עד רמת ההעמדה של האנשים אותם הנשיא עומד לפגוש, "לקראת כל ביקור כזה הנשיא מקבל ספר שכתבו אנשי צוות ההכנה כאשר כל פרט מהביקור מוזכר בספר, אין שום פרט שחסר. למשל, כתוב שם 'אתה תגיע בשעה 16:42 למשרד ראש הממשלה בירושלים. המשרד נמצא על גבעה כזו וכזו, כאשר תפתח הדלת מצד שמאל יעמדו ויחכו לך, האיש הראשון מימין הוא מזכיר הממשלה, האיש האמצעי יהיה ראש הממשלה, האיש שמשמאלו הוא זה וזה שבנו חלה לפני חודש והוא טס בדחיפות לארה"ב ושלל הנחיות נוספות ועצות לשיחות נימוסין עם המשתתפים", מספר הגורם.
אז איך אובמה צריך לנהוג בשהותו פה? "בשורה התחתונה", מייעץ יועץ התקשורת בושינסקי, "לא משנה מה יהיו תכניותיו הרשמיות בישראל. אובמה יכול לקנות את ליבנו בקלות אם רק ידאג לשטיקים הנכונים: יעצור לאכול פלאפל בדוכן, לצאת באמירה חברמנית במפגש עם מלכת היופי. הישראלים ימדדו אותו יותר בדברים האלה מאשר בדברים הדיפלומטים". אז מי יהיה דוכן הפלאפל שיזכה לתהילת עולם? את זה נדע בשבוע הבא.