"כשהייתי בן 14 עשיתי מעשה נורא חמור ולא הבנתי את המשמעות שלו", אמר ארבל אלוני לשופטת לימור מרגולין לאחר כמעט 21 שנות מאסר. "כשנכנסתי לכלא נוער זה היה מקום קשה, על בסיס יומי דוקרים, שורפים ואונסים ילדים חלשים יותר [...] התעסקתי בלחיות את החיים בכלא, הידרדרתי עוד יותר ועשיתי עבירות נוספות. רק כשהלכתי לכלא של המבוגרים התחלתי להבין את חומרת הדברים שעשיתי והתחלתי להבין את הכיוון שאני לוקח את החיים שלי. רציתי לתקן אותם".

אלוני, אחד משני הרוצחים המורשעים של נהג המונית דרק רוט, נשא את הנאום הזה לפני כחמש שנים, באביב 2014. הוא נאשם אז בעבירה של הונאה בכרטיס אשראי, בגיל 35 וכשעמד לסיים את העונש שנגזר עליו – 16 שנים על רצח ועוד חמש על שוד שביצע במהלך חופשה מהכלא עם מי שהיה שותפו לרצח ולתא, משה בן איבגי. מתוך כלא "רימונים" הוא השיג מספרי כרטיס של אזרחים והשתמש בהם לרכישות, חלקן משונות: מכונית צעצוע על שלט רחוק ב-3,000 שקל, חבילות סלולריות של "סלקום" באלפי שקלים. הוא ניסה גם לרכוש דֶק עץ ב-20 אלף שקל, אבל העסקה לא אושרה.

ארבל אלוני למגזין
סיכמו בחורשה לא לחשוף מי ירה. אלוני (מימין) ובן איבגי | צילום: החדשות

במדי אסיר של כלא "רימונים" התייצב אלוני בבית משפט השלום בתל אביב וביקש מהשופטת מרגולין שלא תחמיר בעונשו. השופטת מצדה התרשמה שהוא באמת מנסה להשתקם, התחשבה בו וגזרה עליו רק חצי שנת מאסר. באותו קיץ הוא שוחרר מהכלא. החודש, בגיל 40, הוא חזר לכותרות.

חקירה סמויה שערכה היחידה הארצית לחקירת פשיעה חמורה ובינלאומית (יאחב"ל) בלהב 433 העלתה חשדות כבדים שאלוני, אחיו אמיר עוז אלוני וכמה שותפים - אחד מהם חשוד בהשתייכות לארגון הפשע של עמיר מולנר - הקימו חברה שעסקה במתן הלוואות לאנשים שמצוקה כלכלית אילצה אותם לפנות לשוק האפור. ליתר דיוק, ממצאי החקירה מצביעים על כך שהחברה עסקה למעשה רק בגביית דמי פתיחת תיק; אלפי לקוחות שילמו במצטבר מיליוני שקלים ולא קיבלו דבר בתמורה.

אלוני ושמונה חשודים נוספים נעצרו בחודש שעבר בחשד לפשיעה כלכלית מאורגנת, שיטתית, מתוחכמת ולאורך זמן. המעצר הוארך מאז מספר פעמים ובימים הקרובים צפוי להיות מוגש כתב אישום בפרשה. עו"ד טליה גרידיש, המייצגת את אלוני, מסרה לתקשורת לאחר הארכת המעצר הראשונה ש"החברה פועלת באופן מסודר [...] מבחינת הלקוח שלי, הוא לא חזר לעולם הפשע". אבל האם ארבל אלוני עזב בכלל את עולם הפשע מאז שרצח אדם ללא כל מניע מובן?

רק הרוצחים יודעים מי לחץ על ההדק  

יוסי יסעור הוא פרופסור למנהל עסקים עם תחום התמחות ספציפי: תורת ההחלטות. בשנות התשעים פרסם ספר בשם "ההחלטה לרצוח" שביקש להבין מה גורם לאנשים נורמטיביים ליטול חיים. אלוני, שהיה אחד המרואיינים העיקריים שלו, הפך למושא מחקר חוזר עבור פרופ' יסעור. במשך שנים ניהל איתו שיחות רבות בבית הכלא ומחוץ לו, ובשלב מסוים השתכנע שפרק הפשע בחייו הסתיים.

ארבל אלוני למגזין
כתב אישום יוגש בימים הקרובים. אלוני החודש | צילום: Photo by Flash90

"הייתי בטוח שארבל יחזור למוטב, ישקם את חייו. לצערי התאכזבתי", אומר פרופ' יסעור השבוע. "הייתי כל כך משוכנע שהוא לא יעשה יותר פשעים שהעדתי לטובתו בבית המשפט בתיק הונאת כרטיס האשראי. הרי מעולם לא חסר לו כלום. יש לו משפחה מבוססת, נורמטיבית. הוא הרס לי הרבה תיאוריות בעניין שיקום האסיר. הפרשה החדשה הזו, במידה ויתברר שהוא אכן עשה את שמיוחס לו, טרפה את הקלפים".

שאלות על המניעים של אלוני, על מקור המשיכה שלו לפשע, מלוות אותו מאז שנות ה-90. הוא היה רק בן 14 כשנעצר עם משה בן איבגי, חבר שלמד איתו בבית הספר בהרצליה, בחשד לרצח דרק רוט. הפשע בוצע ב-9 בינואר 1994; רוט, נהג בתחנת מוניות בהרצליה פיתוח, נורה במכוניתו שש פעמים. חמישה מכדורי אקדח התופי פגעו בו, אחד מהם החטיא. עד היום לא ידוע מי משני החברים לחץ על ההדק.

"אחרי הרצח אני וארבל הגענו לחורשה סמוכה וסיכמנו שאף פעם לא נספר מי ירה ומה הסיבה המטומטמת והמפגרת שגרמה לרצח", סיפר לימים בן איבגי בראיון ל"מעריב".  הוא ניצל חופשה מהכלא בישראל כדי לברוח לארגנטינה, ומשם מסר את גרסתו לרצח רוט. בן איבגי סיפר שחבר משותף שלו ושל אלוני התעמת עם הנהג יום לפני הרצח בנוגע לתשלום עבור נסיעה במונית, אבל באותה נשימה אמר שייתכן שהיו רוצחים נהג מונית אחר. לדבריו היה ביניהם סימן מוסכם - אלוני ישתעל ובן איבגי יירה ברוט בגבו – אבל הטענה הזו מעולם לא אומתה.

ארבל אלוני למגזין
"עשיתי טעות ענקית". אלוני בבית המשפט (משמאל: משה בן איבגי) | צילום: החדשות

תיק רוט היה משונה מהרגע הראשון. בתחילה חשדו במשטרה שמדובר ברצח על רקע לאומני; העובדה שכספו של הנהג לא נשדד חיזקה את ההערכה שמחבלים ביצעו את הרצח ושב"כ הוכנס לתמונה. התפנית בחקירה באה כשאלוני ובן איבגי לא התאפקו וסיפרו לחבריהם לכיתה על הרצח בפרטי פרטים. המידע הגיע ליחידה המרכזית של משטרת מחוז תל אביב שפתחה בחקירה סמויה ובסופו של דבר עצרה את שניהם. שאלת המניע ריחפה כל העת בחדר החקירות, אבל הנערים סירבו להשיב עליה. מבחן אומץ? מעשה קונדס שיצא משליטה? בית המשפט גזר על השניים 16 שנות מאסר בלי שנמצאו תשובות.

"גם לי אין מושג למה הם ביצעו את הרצח", אומר פרופ' יסעור. "שניהם מגיעים על פניו ממשפחות נורמטיביות, אבל לנער ממוצע זה הרי לא היה קורה. זו סוגיה מסובכת מאוד. אולי הם רצו לקבל הכרה מהחברה שבה למדו וחיו, אולי רצו להוכיח שהם נועזים".

ב-1998 יצאו השניים לחופשה מהכלא ושדדו חנות מכולת בהרצליה. כלקח מהשוד המשותף הפריד שב"ס בין השניים, שחלקו תא בכלא עד לאותה עת. אבל לציבור הישראלי, שהתקשה להתמודד עם מה שנתפס כרצח ללא סיבה והתרעם על אוזלת היד שאפשרה להם לרוצחים לפשוע שוב, זה לא הספיק. הסערה הביאה לכך שבשנת 2000, לאחר שש שנים שבהן זוהו רק כ"רוצחי דרק רוט", נחשפו לראשונה שמותיהם של ארבל אלוני ומשה בן איבגי.

ארבל אלוני למגזין
"ההפרדה ביניהם דווקא עזרה לו". אלוני (מימין) ובן איבגי | צילום: החדשות

זמן קצר לפני חשיפת השמות חתמה גילה רוט, אלמנתו של דרק, על הסכם פשרה עם המדינה ועם הורי הרוצחים. נקבע כי האלמנה, שטענה במשך כל השנים שהיא לא מחפשת נקמה אלא צדק, תקבל מהוריו של אלוני 105 אלף שקלים, מהוריו של בן איבגי 50 אלף שקלים ומהמדינה 30 אלף נוספים. לרגע היה נדמה שזה הפרק האחרון בסיפור על הרוצחים מהרצליה, אבל כיום מזוהים שניהם לא רק עם הפשע המקורי, אלא גם עם כישלון מוחלט של המערכת לשקם אסירים ולהחזיר אותם למוטב.

עדיין מתכתב עם בן איבגי במסנג'ר

"משה השפיע מאוד על האישיות של ארבל עוד בימי בית הספר", מספר מכר של השניים שביקש להישאר בעילום שם. "הם נשארו בקשרים טובים גם כשהפרידו ביניהם בכלא אחרי ההרשעה בשוד המכולת. ההפרדה דווקא עשתה טוב לארבל, שהתחיל בהליך שיקומי, אבל זה היה רק למראית עין. בשורה התחתונה, המאסר רק חיזק עוד יותר את הקשר ביניהם. היום הם מתכתבים במסנג'ר ולפעמים מדברים בטלפון. הם היו עושים את זה גם כשכל אחד מהם היה בכלא אחר. להיפגש הם לא יכולים עכשיו כשמשה בארגנטינה ומנהל שם עסקים, אבל הקשר נשמר. אגב, המעצר של ארבל תפס אותו בהפתעה גמורה". גם פרופ' יסעור אומר ש"הם היו ונשארו חברים טובים - בכלא ומחוץ לו. ביקרתי אותם במסגרת התנדבות בפרויקט שיקום אסירים והייתי בטוח שהם גם ישתקמו ביחד, אבל החיים מלאי הפתעות".

ארבל אלוני למגזין
"מנטור של אסירים". אלוני | צילום: Gideon MarkowiczFLASH90

לתחושה שאלוני משתקם תרמה המסירות שלו ללימודים – בשנותיו בכלא הוא למד באוניברסיטה הפתוחה כלכלה, פילוסופיה, פסיכולוגיה ומחשבים – והעובדה שהפך לאיש משפחה. בשנת 2005 נישא לאביגיל שרון-קורן, אז סטודנטית לחינוך שהכיר כשכתבה עליו עבודה במסגרת לימודיה. הוא הביא איתה לעולם שלושה ילדים בביקורי התייחדות.

לפי פרסומים מהעשור הקודם, שרון-קורן הסכימה להינשא לאלוני רק לאחר שעבר בדיקת פוליגרף ונמצא דובר אמת כשטען שלא הוא ירה בדרק רוט. חתונתם של השניים נערכה בגן האירועים "הטירה בגעש", והחתן - שקיבל חופשה מיוחדת לצורך העניין - הגיע למקום ברכב מנקר עיניים, לבוש חליפה לבנה. האופן הראוותני שבו נעשו הדברים עורר לא מעט זעם ושרון-קורן הייתה זו ששילמה על כך: היא פוטרה מגן הילדים בצפון תל אביב שהועסקה בו באותה תקופה.

"פיטרו אותה ממש כמה ימים אחרי הפרסומים על החתונה", מספר השבוע מקורב למשפחה. "היא לקחה את זה קשה מאוד, גננת נהדרת שההורים והילדים אהבו ופתאום התנערו ממנה רק בגלל שהתחתנה עם בחיר ליבה. הוא עצמו מעולם לא היה בגן או בסביבה, לא הייתה להורים שום סיבה לדאוג. מבחינתה זה ממש לא עניינו של אף אחד למה היא התחתנה עם רוצח. אלה החיים הפרטיים שלה".

לפני כארבע שנים, אחר שאלוני שוחרר מהכלא רצו בני הזוג לשכור דירה בשכונת יוקרה בתל אביב. ימים לאחר החתימה איתם גילה הבעלים שאלוני הוא מרוצחי דרק רוט וביטל את החוזה. אנשים שמכירים את בני הזוג יודעים לספר שזה לא היה מקרה יחיד: בעלי דירות ומתווכים סירבו להשכיר דירות לאלוני ולאשתו מחשש לתגובת הדיירים.

"במקום שהחברה תשקם אדם כזה עשו הכל כדי לפגוע בו ובבת זוגו, סגרו לו דלת אחרי דלת", מספר מכר של אלוני על היבט מוכר היטב של שיקום האסירים: הסירוב של החברה לקבל אותם בחזרה לאחר ששילמו את חובם. "למרות שעברו שנים, בכל מקום ששמעו או ידעו שהוא רוצח, אנשים סירבו להתקרב אליו או לעשות איתו עסקים. התייחסו אליו כמו מצורע שצריך לנדות מהחברה עד להודעה חדשה".

שמה הטוב של משפחת אלוני ניזוק שוב לפני עשור, כשהאח הבכור אמיר עוז הורשע בהחזקת 1.9 ק"ג חשיש ונשפט לתשעה חודשי מאסר. שנים קודם לכן מת אחיהם הצעיר בנסיבות טרגיות. "יש פתגם, 'אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה'. במשפחה שלנו זה יצא להפך", טען בראיון נדיר אב המשפחה, עו"ד אהוד אלוני, למקומון "ידיעות השרון" בשנת 2009. "לא חסכנו מאומה מהילדים, שלוש הבנות יצאו למופת ועם שלושת הבנים העניין לא הולך [...] אין לי הסבר להסתבכויות ולמכות שקיבלנו מהבנים. אני נמצא במצב של צער על הבן שנפטר, אבל עם שכול ומוות אפשר להתמודד [...] אני במצב של סבל, מצב תמידי של בושה. לקבר אלך עם הדבר הזה".

ארבל אלוני למגזין
בתחילה חשדו שמדובר באירוע לאומני. דרק רוט

אלוני האב, ששירת בעבר כקצין משטרה, אמר באחד הדיונים בתביעת הנזיקין שהגישה גילה רוט כי הוא מצטער שהתייעץ עם אנשי מקצוע - פסיכולוגים, יועצי בית ספר - ולא פעל לפי תחושת הבטן שלו. "בכל פעם שארבל יצא מהבית לא עצמנו עין. חששנו ודאגנו לו", אמר. "עשיתי ככל יכולתי למנוע ממנו לבצע עבירות פליליות [...] אבל מה אנחנו צריכים לעשות כשאנחנו רואים שבשלושה חודשים יש גניבה, הצתת מכוניות או גניבת בקבוקים ממכולת? לא הפסקנו להיות בקשר עם פסיכולוגים. היום אני מכה על חטא שאולי בגלל ששמעתי בקולם, אולי זו הייתה טעות [...] אני סובל מייסורי מצפון כאבא. הייתי מוכן להתחלף עם דרק רוט".

גנבו מאנשים את המעט שהיה להם

לפני כארבע שנים שוחרר אלוני. הוא תועד ביום יציאתו מכלא רימונים כששמונה שומרי ראש מלווים אותו למכונית סמוכה, מונעים מכלי התקשורת ומסקרנים להתקרב אליו.

לשחרור קדמו בקשות לקיצור העונש שנדחו על הסף. "עשיתי טעות ענקית, הלחץ הזה הביא אותי לפעול בצורה הכי שגויה שאני יכול", אמר אלוני באחד הדיונים בבית המשפט קודם שחרורו מהכלא. "אני ידוע שאכזבתי את כל מי שהאמין בי וסמך עליי. אני חושב שעשיתי את המעשים האלה מתוך מקום של איזושהי זעקה לעזרה, לא היו לי את הכלים להתמודד עם זה. אחרי המקרה נשברתי והרגשתי כישלון חרוץ. אני יודע שאני אצליח בחיים ואהיה אזרח חיובי. אני יודע שיש לי עתיד מלבד המעשים השליליים".

ארבל אלוני למגזין
"לא הופתעתי מהמעצר". גילה רוט עם בעלה דרק

ועדת השחרורים לא מצאה סיבות לקצר את העונש, אבל מבט שטחי על שנותיו בכלא עושה רושם של אסיר למופת. הוא עבד בנגריה, עבר קורס מדריך של בני נוער בסיכון ("מאוד אהבתי את הילדים האלה, הם נתנו לי יותר ממה שאני נתתי להם... הילדים האישיים שלי הם הכל בשבילי, האוויר שאני נושם, קשה לי לא להיות איתם ולא לראות אותם", אמר אלוני באותו דיון בבית המשפט). אסיר שישב איתו ב"רימונים" מספר: "ארבל היה מנטור לאסירים, עזר להרבה אנשים. הוא חכם מאוד ותמיד היה לו רצון לעשות הכל כדי להוכיח שמגיעה לו הזדמנות נוספת. אני מקווה שהוא ייצא מזה, הוא תמיד הבטיח שלכלא בחיים הוא לא יחזור ושהוא מיצה את הפרק הזה בחייו".

"ארבל עשה עליי רושם ראשוני אדיר", אומר גם פרופ' יסעור. "יש לו איי.קיו מטורף, בשמיים, משהו שאין להרבה אנשים. הוא היה יכול לנהל חברה גדולה, אפילו בינלאומית, אבל משהו בדרך הכשיל אותו. אולי רצון יתר להוכיח כל הזמן שהוא יכול להסתדר לבד ולהצליח פגע בקבלת ההחלטות שלו ובשיקול דעתו".

קשה להתעלם מהאירוניה: אלוני עצור כעת בדיוק מפני שהיה מעורב בניהול חברה גדולה. "מוקד ההלוואות הארצי" שלו ושל אחיו שכרה משרדים במגדלי "התאומים" ברמת בגן והעסיקה כ-90 עובדים, בהם 80 מוקדניות, בניסיון לאתר אזרחים הזקוקים בדחיפות להלוואה. הלקוחות, ביניהם אנשים קשי יום, שילמו בין 500 ל-1,200 שקלים בתמורה למה שהוגדר כפתיחת תיק, אבל לפי החשדות, מעולם לא זכו לקבל את ההלוואות שהובטחו להם או החזר על הכסף ששילמו.

במקרים מסוימים חזרו עובדים בחברה לאנשים במצוקה כלכלית וגבו מהם אלפי שקלים נוספים, לכאורה לצורך קידום קבלת ההלוואה. "כל פעם היו מתקשרים ומבקשים ממני עוד מסמכים, עוד כל מיני בקשות", סיפרה אחת הקורבנות לחוקרים. "הבנקים סגרו לי את הדלת והאמנתי להם שהם יכולים לסדר לי הלוואה כדי שאוכל לשרוד כלכלית".

מהחקירה עולה כי אלוני, אחיו ושותפיהם הקימו לפחות 14 חברות שפעלו מהמשרדים ברמת גן ועל פי החשד הונו אלפי בני אדם. במשטרה הצטברו יותר מ-500 תלונות שהגישו אזרחים נגד החברות המדוברות והפרשה נחקרה במשותף עם רשות המיסים בגלל החשד שמדובר בחברות קש. חוקרי יאחב"ל העבירו אל 500 המתלוננים שאלון שמתייחס לפרשה כ"עוקץ מרכז ההלוואות הארצי", אבל גורמים המעורים בנעשה בחברה אומרים: "אם מתוך 130 אלף לקוחות שהיו לחברה יש 500 לא מרוצים – זה לא מוכיח שמדובר בעוקץ. מי שהיה צריך לקבל את הכסף, קיבל". יש גם מי שטוען שהמעצר הממושך של אלוני, יותר מחודש, קשור לעבר שלו ולא לחומרת המעשים המיוחסים לו כיום.

"יש לנו מספיק ראיות בשביל להגיש כתבי אישום נגד ארבל אלוני וכמה מהשותפים. קיבלנו מאות תלונות של אנשים קשי יום שנגזל מהם הכסף שלהם", אומר קצין משטרה שמלווה את החקירה. "מדובר במעשים בזויים ומכוערים, גנבו מאנשים את המעט שהיה להם. אנחנו מעריכים שהם גלגלו מיליוני השקלים והלבינו אותם בכל מיני שיטות, כמו שימוש בצ'יינג'ים".

עוד רויטל סבג שקד , עוד טליה גרידיש
"לא נוכל להגיב". עו"ד רויטל סבג שקד (מימין) ועו"ד טליה גרידיש | צילום: ינאי רובחה , רפאל בן דור

עובד בחברה מספר: "לא ידענו שמדובר בהונאה, באנו נטו לעבוד ולהתפרנס. נכון שקיבלנו דפי הנחייה - איך להתנהל, מה לומר לאנשים ואיך להגיב - אבל זה קורה בכל חברה נורמלית. הרגשתי רע מאוד כשהתברר לי שאנשים לא קיבלו את כספי ההלוואות, אבל חשבתי שהעניין ייפתר. לא ידעתי שזאת הייתה שיטה לעקוץ אנשים".

האחים אלוני אמרו בחקירתם שמדובר בחברה לגיטימית, שבתחילה לא נרשמה אמנם ברשויות המס אבל שכרה רואה חשבון שטיפל בעניין. "לא כולם היו זכאים לקבל הלוואה והיו אנשים שזוכו וקיבלו את כספם", אמר ארבל אלוני. "אין פה הונאה, לא מדובר בחברת קש. יש פה עניין צרכני ולא פלילי".

אלמנתו של דרק רוט, גילה, לא מתרשמת מההכחשות. "לא הופתעתי בכלל מהמעצר", היא אומרת, "אבל אני לא רוצה לדבר על זה, זה עושה לי רע. הבטחתי לילדים שלי שלא אתראיין בעניין הזה כי זה הורס לי את הבריאות".

פרופ' יסעור, כמי שמכיר אותו כל כך הרבה שנים, מה אתה מרגיש היום כלפי ארבל אלוני?
"חבל לי עליו. הוא היה יכול להיות במקום אחר לגמרי. עצוב לי עליו ועל המשפחה שלו".

עורכות הדין טליה גרידיש ורויטל סבג שקד, המייצגות את האחים אלוני, מסרו בתגובה: "לבקשת המשפחה לא נוכל להגיב בשלב זה על טענות המשטרה".