ברית המועצות, ארצות הברית, סין וישראל. האצבעות רועדות כשאני מקליד את המילים האלה, העיניים קוראות כלא מאמינות, אבל זאת האמת: שלוש מעצמות נחתו עד היום על הירח, ומדינה מזרח תיכונית קטנה, פקוקה ומיוזעת בדרכה להפוך לרביעית. הלילה, בין חמישי ושישי בשעה 03:45 לפנות בוקר בשעון ישראל, החללית הישראלית "בראשית" תשוגר מנמל החלל קייפ קנוורל שבפלורידה על גבי משגר מסוג פאלקון 9 של חברת SpaceX. התחנה האחרונה: הלבנה.

אבל ההיסטוריה שתעשה בראשית לא תהיה רק היסטוריה מקומית. 21 חלליות נחתו עד היום על הירח. הסובייטים הנחיתו שמונה חלליות בלתי-מאוישות בתכנית לונה; האמריקנים הנחיתו חמש בלתי-מאוישות בתכנית סורווייר ושש מאוישות בתכנית אפולו; והסינים הנחיתו שתי חלליות בלתי-מאוישות בתכנית צ'אנגה – אחת בצד הקרוב של הירח ב-2013 ואחת בצד הרחוק, "האפל" של הירח, השנה. כל המשימות הללו, ללא יוצא מן הכלל, נהנו מתקציבי עתק ממשלתיים, מפסי ייצור מפלצתיים ומקומפלקס צבאי-תעשייתי שלם של מהנדסים, מדענים וטכנאים. את בראשית, לעומת זאת, תשגר עמותה חינוכית בשם SpaceIL (ספייס איי אל), שנוסדה ב-2011 על ידי שלושה צעירים, יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב.

"ב-2010 הייתי מהנדס במשרד ראש הממשלה", מספר בש. "בין היתר הייתי אחד המארגנים של מחנט – סוג של מחנה קיץ למהנדסים. לוקחים את האנשים הכי מבריקים במערכת הביטחון ונותנים להם שלושה ימים להתפרע. היה לי רעיון לקחת רקטה קטנה עם חללית מפלסטיק, לשגר אותה לקצה האטמוספרה ולצלם את הכל בווידאו. אז סיפרתי לחבר שלי על הרעיון. הוא אמר: 'אתה לא חושב בגדול. מה דעתך על הפרס של גוגל לחללית שתגיע לירח?' אמרתי לו: 'אתה מטורף' והחלפתי נושא. אבל שתינו הרבה ויסקי, ובעודי מתנדנד הביתה חשבתי איך הייתי קורא לקבוצה הישראלית בתחרות. באותו הלילה קניתי את הדומיין spaceil.com".

גם אני רוצה לטוס לירח כשאני שיכור. אדוויל בבוקר וזה עובר.
"אז אל תיקח אדוויל בבוקר".

spaceil's founders with the prsident and Morris Kahn (צילום: Amos Ben Gershom)
מייסדי ספייס איי אל עם הנשיא ריבלין ומוריס קאהן | צילום: Amos Ben Gershom

"המצגת שלנו הייתה מטופשת: שמונה מיליון דולר וחללית בגודל בקבוק ליטר וחצי"

הפרס שבש מדבר עליו נקרא גוגל לונאר אקס פרייז. ב-2007 ענקית החיפוש הכריזה שהיא תעניק 20 מיליון דולר לקבוצה הלא-ממשלתית הראשונה שתנחית חללית על הירח. עשרות קבוצות מכל העולם נרשמו לתחרות. הקבוצה הישראלית - איך לא - עשתה זאת ברגע האחרון. התחרות הייתה פתוחה עד סוף 2010. ספייס איי אל נרשמה בדצמבר 2010, גייסה את דמי ההרשמה 10 ימים לפני הסילבסטר והגישה את הטפסים כמה דקות לפני הנשיקה של חצות.

"דמי הרישום היו 50 אלף דולר, כסף שלא היה לי כמובן", אומר בש. "אבל ראיתי באתר התחרות שאפשר לשלם אלף דולר מקדמה ולקבל מכתב שאומר שאם אתה לא נרשם בסוף אתה מקבל את הכסף בחזרה. אז חשבתי: 'הי, לזה אני מוכן!' הקרצתי מסמך קטן, מקושקש לגמרי, ובמקביל פרסמתי פוסט בפייסבוק. פנו אליי כל מיני חבר'ה, ובסוף דיברתי עם כפיר ושלחתי מייל ליהונתן. ככה נפגשנו שלושתנו בפאב בחולון".

איך מגיעים מפאב בחולון לירח?
"יהונתן, שהיה מהנדס החלל מבין שלושתנו, אמר שהמסמך שלי מלא שטויות. אבל החלטנו בכל זאת לראות כמה רחוק אפשר להגיע. באותה תקופה הייתי סטודנט שנה א' בתכנית היזמות של הבינתחומי. אז באתי לראש התכנית ואמרתי, 'יש לי רעיון לפרויקט שנה ב' שלי, ואני רוצה להתחיל כבר השנה. הפרויקט: חללית - לירח'. הוא הסתכל עליי קצת משונה, אבל חיבר אותי לחבר שלו, מנכ"ל גילת (החברה ישראלית לפיתוח לוויינים) ארז ענתבי. במקביל, יהונתן שלח מייל ליו"ר סוכנות החלל הישראלית יצחק בן ישראל. חודש אחר כך כבר עמדנו על הבמה בכנס החלל של מכון יובל נאמן. בקהל ישבו סגנית מנהל נאס"א ויו"ר סוכנות החלל האירופית. המצגת שלנו הייתה מטופשת להפליא: שמונה מיליון דולר, נחיתה תוך שנתיים וחללית בגודל של בקבוק קוקה קולה ליטר וחצי. אבל היינו חמודים".

וסגנית מנהל נאס"א קפצה על ההזדמנות?
"לא, אבל איך שאנחנו יורדים מהבמה ניגש אלינו איש אחד ושואל: 'דו יו הב אני מאני?' אמרנו: 'נו, וויר ג'סט גטינג סטארטד'. אז הוא אמר: 'איי וויל גיב יו 100 אלף דולר. נו אובליגיישנס'. זה היה המיליארדר מוריס קאהן".

Bereshit spacecraft in the clean room during its construction (צילום: Alex Polo)
בראשית, גאווה עולמית | צילום: Alex Polo

למרות שהיא הגיעה רחוק יותר מכל קבוצה אחרת, בתחרות של גוגל לא זכתה אף קבוצה – גם לא ספייס איי אל. אחרי מספר דחיות, התחרות הסתיימה סופית ב-2018 כשכל החלליות עוד בכדור הארץ. וגם החללית הלכה ותפחה מאז, מבקבוק קולה בעלות של שמונה מיליון דולר - לחללית בגובה מטר וחצי על שני מטר ובעלות של כמאה מיליון דולר, שנבנתה במפעל חלל תעשייה האווירית ביהוד. את רוב הכסף תרמו מוריס קאהן, שלדון ומירי אדלסון, קרן שוסטרמן וסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע. ועדיין, מדובר בתקציב השומשום של סעיף הבורקסים בתכנית חלל ממשלתית כמו אפולו האמריקאית, לונה הסובייטית או צ'אנגה הסינית.

"מבחינתנו התחרות של גוגל מעולם לא הייתה העיקר. אנחנו רצינו להנחית חללית ישראלית על הירח. וב-2018 אמרנו לגוגל שאנחנו ממשיכים גם אם הם פורשים מהמשחק. כבר ב-2010 החלטנו להיות עמותה חינוכית, ובדיעבד זאת הייתה ההחלטה הכי טובה שקיבלנו. זאת לא חברה. אין פה רווחים. אני כמייסד לא רואה שקל מהנחיתה. המטרה שלנו היא לגרום לילדים להתאהב במדע ובטכנולוגיה. רוב הקבוצות בתחרות של גוגל היו חברות פרטיות, שהתקשו לגייס את הכספים שאנחנו גייסנו. משקיע רציני ישאל איך הוא רואה את הכסף בחזרה".

איך באמת?
"הוא לא. מבחינה כלכלית הירח הוא הפסד נקי. אבל מבחינה לאומית הוא רווח אדיר. תראה מה קרה בתקופת אפולו, כשילדים אמריקאים נהרו ללמוד מדעים. החללית שלנו תשנה את המדינה. אני לא מכיר פרויקט חינוכי אחר שיכול בתקציב של מאה מיליון דולר לגרום לעשרות אלפי בני נוער להפוך למדענים ולמהנדסים. אנחנו מראים לעולם שאפשר לשלוח חללית לירח בעשירית מהעלות הרגילה - ופותחים צוהר מדהים לתעשיות הישראליות. עם צוות של חמישים אנשים, ספייס איי אל עושה את מה שמעצמה כמו סין הצליחה לעשות רק לפני כמה שנים. רק לפני שבועיים התעשייה האווירית חתמה על חוזה לספק חללית כמו בראשית לסוכנות החלל האירופית. אתה מבין? מדינת ישראל מייצרת חללית לאירופה. זה לא היה קורה בלעדינו, ואני מקווה שבעוד 20 שנה אנשים עוד ישאלו אחד את השני איפה הם היו כשישראל נחתה על הירח. אני מקווה שבזמן הנחיתה יבואו יותר אנשים לרקוד במזרקה של כיכר רבין מאשר בזכייה של נטע ברזילי. אני מקווה שכולם יהיו גאים ברגע הזה. לא משנה אם אתה יהודי או ערבי, ימני או שמאלני – אתה צריך להביט לשמים ולדעת שהמדינה שלך הנחיתה חללית על הירח".

ומה יקרה אם בראשית תתרסק?
"אנחנו נבכה, כמובן. אבל את האימפקט החינוכי נשיג בכל מקרה. כבר השפענו על חייהם של עשרות אלפי בני נוער בישראל, וגם אם אנחנו לא נצליח - הדור הבא יצליח".

אתה יכול להעריך את הסיכויים להצלחה?
"כשרפול היה רמטכ"ל, סיירת מטכ"ל הציגה לו מבצע מורכב. אז רפול שאל את המפקד מה סיכויי ההצלחה. המפקד אמר: 92 אחוז. רפול אמר לו: לא, אתה טועה. זה פיפטי-פיפטי, או שתצליחו או שלא".

"בכל חודש יש רק יום אחד שניתן לנחות בו"

כשהוא בנקודה הקרובה ביותר שלו אלינו (פריגיאה), הירח שלנו נמצא במרחק 363,104 ק"מ מאיתנו, וכשהוא בנקודה הרחוקה ביותר שלו מאתנו (אפוגיאה), הירח שלנו נמצא במרחק 405,696 ק"מ. רק כדי לקבל קצת פרופורציות, במרחק הזה אפשר לתקוע 32 כדורי ארץ, או לחלופין לסדר בשורה את כל שאר כוכבי הלכת: כוכב חמה, נוגה, מאדים, צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון.

אבל הבעיה עם הירח היא לא המרחקים האסטרונומיים אלא הכבידה המכבידה של עולם הבית שלנו. כדי להשתחרר מכבלי הכבידה של כדור הארץ, על עצם לנוע במהירות מילוט של 11.2 ק"מ לשנייה, או 40,320 קמ"ש. במהירויות כאלה, המסע לירח לא אורך יותר משלושה ימים – כפי שקרה במשימות אפולו למשל. המסע של בראשית הישראלית, לעומת זאת, יארך חודשיים.

The spacecraft route to the moon (צילום: spaceil)
מקיפים את כדור הארץ שוב ושוב ומגדילים את טווח ההקפה עד שמגיעים לירח | צילום: spaceil
The spacecraft route to the moon (צילום: spaceil)
המסע לירח | צילום: spaceil

"המסלול הזה נקרא phasing loop", מסביר י', ראש תחום מערכות חלל בתעשייה האווירית וראש צוות בניית המסלול של בראשית. "אנחנו בעצם מקיפים את כדור הארץ שוב ושוב ומגדילים את טווח ההקפה עד שמגיעים לירח. אין לנו אסטרונאוטים כך שאנחנו לא ממהרים לשום מקום. והמסלול הזה חוסך דלק ומאפשר לדייק ולתקן את המסלול מאשר טיסה ישירה".

הקושי, מן הסתם, הוא לבלום בצד השני.
"לכן אנחנו לוקחים את הדלק שלנו אתנו. מערכת ההנעה של החללית היא הגדולה והכבדה ביותר מכל המערכות. נדרשת כמות רצינית של דלק כדי לבלום ולנחות נחיתה רכה על הירח, והחוכמה היא לתזמן את התמרונים. החללית נדרשת לעשרה תמרונים שונים, כאשר אסור לעבור קרוב מדי לירח, כי אז מתרסקים, ואסור לעבור רחוק מדי כי אז החללית טובעת בחלל ונכנסת למסלול סביב השמש. ובסוף צריך לעשות תמרון בלימה. התמרון האחרון חייב להיעשות בחלון הזדמנויות של שעתיים. ובכל חודש יש רק יום אחד שניתן לנחות בו".

למה רק יום אחד? הירח לא בורח.
"אנחנו רוצים לנחות על הירח בזמן שהוא פונה אלינו לכדור הארץ והשמש בדיוק עברה אותו, כלומר כשחצי ירח מואר והוא בתהליך של זריחה. יום אחד בירח הוא 28 ימים כאן בכדור הארץ, ואנחנו צריכים לנחות קצת אחרי הזריחה על הירח, בבוקר הירחי – כשלא קר מדי כמו בלילה ולא חם מדי כמו ביום. כך אנחנו מקווים שהקשר שלנו עם החללית יישמר ליומיים-שלושה עד שהטמפרטורות יעלו והמכשירים יהרסו. זה אתגר הנדסי רציני, ואת כל ההחלטות נקבל תוך כדי המשימה מחדר הבקרה".

יש מישן קונטרול?
"בטח. אצלנו בתעשייה האווירית ביהוד. הוא מאויש על ידי מהנדסים מספייס איי אל ומתע"א שעובדים כתף אל כתף ומנהלים את המשימה בזמן אמת, מודדים את המרחק המדויק לכדור הארץ, מתזמנים את התמרונים וכמובן נזהרים שלא להתנגש בלוויינים אחרים. אבל החללית גם אוטונומית במידה רבה. בחלק מהמסע שלה בחלל לא תהיה בינינו תקשורת, למשל כשהיא תימצא מעל אזור בעולם שאין בו תחנות קליטה – או מאחורי הירח. שם היא אמורה להתמודד לבד: לשמור על הפאנלים הסולאריים שלה מכוונים לשמש כדי להפיק חשמל, לכבות מערכות במקרה של תקלה ולבצע תמרונים לשינוי המסלול".

The first spacecraft begins its journey to the United States (צילום: אלירן אביטל)
תחנה ראשונה: פלורידה | צילום: אלירן אביטל

כמה חשמל היא צריכה?
"בשיא המשימה, כשכל המערכות יעבדו בעת ובעונה אחת בזמן הנחיתה, 200 וואט. בשאר הזמן פחות מ-100".

100 וואט? יש לי בסלון נורה של 100 וואט.
"בראשית חסכונית מאוד באנרגיה".

החללית הישראלית בדרך לירח, איפה היא עכשיו >>

רוצים לחפש את אתר הנחיתה של בראשית? אתם לא צריכים טלסקופ. צאו החוצה בתחילת החודש והביטו בירח. באזור המואר של פני הלבנה חפשו שני כתמים גדולים וכהים המשיקים זה לזה. הכתם הדרומי נקרא ים השלווה, ועליו נחתה אפולו 11 - המשימה המאוישת הראשונה לירח. והכתם הצפוני נקרא ים הרוגע, ועליו נחתה אפולו 17 - המשימה המאוישת האחרונה לירח. ושם תנחת גם בראשית. "ימות הירח הן אגנים גדולים מאוד של לבה עתיקה שהתקררה והתקשתה", מסביר יואב לנדסמן, מהנדס מערכת בכיר בספייס איי אל. "לכן הקרקע באגנים אלה כהה יותר משאר אדמת הירח".

יהיה שידור חי מהנחיתה? יונית לוי תעביר את השידור לים הרוגע?
"לא, הקובץ גדול מדי. נעביר תמונות תוך כדי הנחיתה, וכמובן נצלם וידאו של הנחיתה שיעבור בהמשך. צריך להבין שהמשימה היא סוג של מדגים טכנולוגי. אף אחד בעולם אף פעם לא עשה דבר כזה. לכן אנחנו רוצים להחזיר כמה שיותר נתונים מהנחיתה בזמן אמת, כדי שיהיה אפשר לנצל את הידע שנצבר אפילו במקרה של כישלון. אבל יהיו תמונות, והן יהיו מרהיבות. למעשה, אחת משש המצלמות של החללית מכונה מצלמת הסלפי, והיא מכוונת בזווית כזאת שחלק מהחללית מופיע בשדה הראייה שלה וכן שלט שצמוד לגוף החללית – עם דגל ישראל ועם מסר של ספייס איי אל לציבור בישראל".

איזה מסר?
"אני לא יכול להתייחס לזה".

זה סוד?
"הפתעה".

מה הצלחה ישראלית תעשה לשוק?
"צריך להבין שסוכנות חלל של מעצמה יכולה להעביר תקציבי עתק כדי לייצר כלים כבדים, ומערכות בקרה ומעקב משוכללות, כמו אלו שייצרה נאס"א בשנות ה-60, אבל חברה מסחרית צריכה לעשות את הכול בזול ולהתפשר על מערכות קטנות וחכמות. ההצלחה שלנו תסמל עבור כל תעשיית החלל שהטכנולוגיה הבשילה לכך שחברות פרטיות יטוסו לירח. מחזיקים לנו אצבעות בכל העולם".

On the right Yariv Bashan, Yentra Weintraub and Kfir Damari, found (צילום: spaceil)
מימין: יריב בש, יהונתן ויינטראוב וכפיר דמרי | צילום: spaceil

מישהו ביקש ממך להעביר משהו?

הגאווה הלאומית, המטרה החינוכית, הוכחת היכולת הטכנולוגית וההנדסית - כל אלה טובים ויפים, אבל בראשית היא גם משימה מדעית. ושאלת המחקר של בראשית היא אכן בראשיתית: באיזה שלב בהיסטוריה שלו הפסיק הירח לייצר שדה מגנטי?

אלברט איינשטיין הגדיר את השדה המגנטי של כדור הארץ כאחת התעלומות הגדולות בפיזיקה. השדה מגן עלינו מפני הקרינה הקוסמית ורוח השמש, אבל אנחנו לא לגמרי מבינים איך הוא נוצר. לפי התיאוריה המקובלת, כדור הארץ שלנו הוא מעין דינמו ענק. בגלעין החיצוני של הכדור, בעומק 3,000 ק"מ מתחת לרגלינו, ישנו ברזל נוזלי בטמפרטורה של כ-4,000 מעלות. התנועה של הברזל הנוזלי, שהוא חומר מוליך חשמלי, מושפעת מסיבוב כדור הארץ ומייצרת את השדה.

לעומת זאת, מסתו של הירח היא רק 1.2% ממסת כדור הארץ. הוא פשוט לא מסיבי מספיק כדי לחמם ברזל למצב נוזלי, כך שהוא אינו מתפקד כדינמו ואינו מוקף בהילה המגנטית. אבל כשהאסטרונאוטים של תכנית אפולו הביאו סלעים מהירח חזרה לכדור הארץ, הסתבר שחלק מהסלעים היו ממוגנטים, כלומר היה להם קוטב צפוני ודרומי קבוע. משהו, מתישהו, מגנט את המינרלים בתוכם לשני הקטבים.

עכשיו תשאלו את עצמכם: מה זה חשוב מתי היה או לא היה מגנטי בירח? אנחנו חיים בשדה המגנטי שלנו - וטוב לנו. ובכן, לשאלת שרידותם של שדות מגנטיים מסביב לעולמות קטנים יש חשיבות לשאלת היתכנותם של חיים במאדים הקדום - ובכלל לשאלת היתכנותם של חיים על פני כוכבי לכת קטנים, גם מחוץ למערכת השמש. רוצים לדעת אם אנחנו לבד ביקום? כדי לדעת איפה לחפש, אנחנו צריכים לדעת אם לירח שלנו היה שדה מגנטי במשך מיליון שנה או מיליארד שנה.

SpaceIL's spacecraft at the entrance to the vacuum chamber (צילום: אלון רון)
בראשית נכנסת למתקן שמדמה תנאי חלל | צילום: אלון רון

תכירו את פרופ' עודד אהרונסון, ראש המרכז למדעים פלנטריים במכון ויצמן למדע והמדען הראשי של בראשית. את פרופ' אהרונסון אני תופס במחלקת היולדות. לבתו הראשונה הוא קרא מילה אסתי אהרונסון. "אסתי", שמה האמצעי, נגזר מהשם הבבלי אשתר, ובאנגלית Star. "לפי תיאוריה אחת, סלעי הירח הממוגנטים לא התמגנטו בכוח השדה המגנטי שלו, אלא כתוצאה של פגיעות אסטרואידים, כלומר חומר ממוגנט שהובא לירח ממקור חיצוני או לחילופין, חומר שהתמגנט בעת הפגיעה, כתוצאה מגלי ההדף", מסביר פרופ' אהרונסון. "וישנה אפשרות שלישית: שהסלעים מוגנטו בעקבות החום הרב בעת התפרצויות געשיות שהתרחשו על פני הירח. כמו הסלעים בגולן. אנשים שמנווטים בגולן משתגעים, כי הצפון זז להם בהתאם לסלע".

לכן השאלה שמעניינת את פרופ' אהרונסון ועמיתיו היא אילו אזורים ממוגנטים על פני הירח. אם יימצא שמדובר בעיקר באזורים געשיים לשעבר או במכתשים שנוצרו כתוצאה מפגיעות אסטרואידים – יש חוקרים שמאמינים שדי בכך להסביר את המגנטיות של הסלעים, גם בלי להניח שדה מגנטי עצמאי. ועל השאלה המדעית הוותיקה הזאת בראשית מקווה לענות ברבע שעה.

"לב המשימה המדעית היא בזמן הנחיתה", אומר פרופ' אהרונסון. "הנחתת נייחת, היא לא תזוז אחרי הנחיתה על פני הירח, ולכן 15 הדקות המרגשות של ההתקרבות והנחיתה על הקרקע זה הזמן הקריטי של המדידה המגנטית בעזרת המגנומטר, חיישן המגנטיות. נטוס מעל מכתש ונמדוד שם, נטוס מעל הר ונמדוד שם. האתגר כאן הוא בפענוח הנתונים. אם נראה, למשל, שלאזורים געשיים יש שדה מגנטי ולמכתשים אין, אז נעדיף את התיאוריה שהשדה המגנטי נוצר על ידי תהליכים געשיים. ואם נראה שהמכתשים ממוגנטים – נעדיף את תיאוריית האסטרואידים".

מוריס קהאן (צילום: Noam Revkin FentonFlash90)
"דו יו הב אני מאני?", מוריד קאהן | צילום: Noam Revkin FentonFlash90

אז את תוצאות הניסוי נקבל לפני הנחיתה עצמה?
"בדיוק. את רוב הנתונים המדעיים החללית הישראלית תשדר חזרה לכדור הארץ עוד לפני הנחיתה. כך, במקרה של תקלה מצערת – הנתונים עדיין יישמרו, והמשימה המדעית תיחשב להצלחה. לאחר הנחיתה בראשית תמשיך למדוד את השדה המגנטי, ולשדר נתונים לגבי שדה זה, אבל רק בסביבה המידית שלה".

ישראלית או לא, לא בכל יום נוחתת חללית על עולם אחר. נאס"א, למשל, לא הנחיתה חללית על הירח מאז 1972. לכן ראש סוכנות החלל האמריקנית ג'ים בריידנסטין ביקש מ-SpaceIL לקחת עמם ניסוי נוסף לירח. "ג'ים ביקר בישראל לפני כמה חודשים וביקש שניקח מכשיר של נאס"א בחללית", מספר פרופ' אהרונסון. "אנחנו הסכמנו, ובתמורה לכך נוכל לקבל חזרה את הנתונים דרך אנטנות הענק של נאס"א. זה ווין-ווין".