זה התחיל בטקס היטהרות קצר. השמאן הבעיר פיסת עץ המכונה פאלו סנטו, שהפיצה ריח קטורת נעים, ונטל בידו נוצת קונדור אותה הבריש על פני הגוף שלי מספר פעמים. לאחר מכן כל אחד מהמשתתפים התיישב על אחד המזרנים שפוזרו בחדר, מצויד בדלי הקאה. הסלולריים נותרו כבויים מחוץ לחדר, והאורות כולם דממו למעט נר אחד שהצליף בחשכה. ידעתי שבעוד רגע התודעה שלי תרים עוגן ותפליג אל יבשת רחוקה, ונתקפתי באותה תחושה של התלהבות מהולה בפחד שבוודאי פוקדת מלחים שיוצאים למים סוערים. ואז, טקס האיואסקה התחיל.

בזה אחר זה ניגשנו אל השמאן, שמזג לכל אחד כוס מחליטת הצמחים הסמיכה בעלת הצבע הבוצי. את הכוס הראשונה הוא שתה, ולפי התגובה שלו אפשר היה לחשוב שמדובר בשיקוי דוחה במיוחד, אבל כשהגיע תורי הופתעתי לגלות שהנוזל המר דווקא לא היה כזה נורא, ואף על פי שמעולם לא טעמתי אותו בעבר, היה לו טעם מוכר. אחר כך חזרנו למקומות וחיכינו בסבלנות שמשהו יקרה.

טקס איואסקה (צילום: צילום עמוד הפייסבוק של אביטו ברלפיין)
דליי הקאה לשעת הצורך. טקס איואסקה | צילום: צילום עמוד הפייסבוק של אביטו ברלפיין

לא עבר הרבה זמן עד שכולם מסביבי החלו להקיא. השמאן היה הראשון לעשות זאת ואחר כך, בתורות, הקיאו גם השאר. אבל ריח הקטורת מהפאלו סנטו עדיין שלט בחדר. אחרי שעה אני הייתי היחיד בחדר שעדיין לא הקיא את נשמתו. הרגשתי שאני עובר בהדרגתיות למימד אחר, אבל במקביל חשתי גם שמשהו חוסם אותי, שדלתות התפיסה שלי לא נפתחות לרווחה. הבטן שלי התהפכה וניסיתי שלא לזוז יותר מדי כדי שלא אצטרך להקיא. האזנתי בקשב רב לנגינה של השמאן, שתפקדה לאורך הטקס כמו שיר ערש תודעתי ארוך, ונתתי לעצמי לשקוע בשרעפים.

אחרי שתי מנות איואסקה הרגשתי שמפלס ההזיות עדיין נמוך מדי. הבחור ששכב על המזרן לצדי נראה כאילו הוא שרוי בטראנס עמוק, שלא לומר סרט רע. הצלילים שבקעו ממנו, שנעו בין יבבות לאנקות כאב, הפרו את השלווה שחשתי וגרמו לי לדאוג לשלומו. מאוחר יותר, כשהוא יצא מזה, הוא סיפר לי שנלחם במשך כמה שעות נגד עקרב ענק ועבר חוויה שהרגישה לו כמו גירוש שדים.

בשלב מסוים השמאן זימן אותי אליו. כשהתיישבתי מולו הוא התחיל לשיר לי מזמורים ומדי פעם לקח שאיפה עמוקה מהמקטרת שלו ונשף עליי. מבעד לעשן שכיסה אותנו הוא נראה לי כמו מעין נמר מכוסה חברבורות. הוא הניח את הידיים שלו על הראש שלי והחל לעסות לי את הגולגולת בחוזקה, עד שהרגשתי כאילו הוא לש את אונות המוח שלי כמו בצק. פתאום חלפו לנגד עיניי הזיות עמוקות בצבעים בוהקים והרגשתי את לפיתתו של המשקה מתהדקת עליי. אחר כך השמאן אחז בשכמות שלי והחל לסחוט אותן כמעט עד כאב. הרגשתי את האיואסקה מתפשטת בכלי הדם שלי וגורמת לי להסתחרר.

איאוסקה פרואני  (צילום: Sascha Grabow)
בעוד רגע התודעה תרים עוגן. משקה האיואסקה | צילום: Sascha Grabow

כעבור כמה דקות הודיתי לשמאן וחזרתי למקומי. כשצנחתי על המזרן ראיתי בבהירות טקסטורות חיות ונושמות מתפתלות ומתלפפות סביב עצמן בצבעים מסתוריים, והרגשתי כאילו כל מחשבה שלי לובשת צורות פרועות, לעתים מופשטות ולעתים ממשיות להפליא. מדי פעם פגשתי בעלי חיים בג'ונגל הסבוך של ההזיות - פה להקה של עופות דורסים, שם קבוצה של לטאות - ואחרי כמה דקות של חזיונות סוריאליסטיים שאי אפשר בכלל לנסח במילים, הרגשתי שאני צריך להתרוקן. קמתי אל השירותים, התיישבתי על האסלה ושלשלתי את כל תכולת הגוף שלי. קשה לתאר את תחושת השחרור שמילאה אותי, כמו צנרת שהשתחררה מסתימה שהכבידה עליה במשך שנים. התחושה הזאת המשיכה ללוות אותי למשך שארית הטקס וגם בימים שלאחריו.

חבר מעולם אחר

זאת הייתה חווית ההתנסות הראשונה שלי באיואסקה (Ayahuasca), תערובת צמחים שמשמשת מזה אלפי שנים את שבטי האמזונס כתרופה פולחנית רבת עוצמה. החוויה הפסיכדלית הייחודית מתאפשרת בזכות שילוב של שני צמחים שגדלים בג'ונגלים של דרום אמריקה: הראשון נקרא גפן הרוחות ("איואסקה" בשפת הקצ'ואה), והשני יכול להיות אחד מכמה צמחים, שהנפוץ שבהם הוא שיח שמכיל את החומר הפעיל דימתילטריפטאמין (DMT), שנמצא בפקודת הסמים הבלתי חוקיים בישראל, אבל הוא יכול להיות גם צמח ערבה אחר בשם Justicia Pectoralis, שאינו אסור על פי חוק.

כל אחד מהצמחים האלה כשלעצמו הוא חסר השפעה, ורק השילוב שלהם הוא שמאפשר לחומר הפעיל באיואסקה, שבדרך כלל מפורק על ידי אנזימים ומתפזר במחזור הדם, להגיע לקולטני המוח. כשמדענים מערביים החלו לחקור את האיואסקה בשנות החמישים של המאה הקודמת, הם לא הבינו איך ילידי האמזונס ידעו ליצור תערובת דווקא מהצמחים האלה מתוך המבחר האינסופי שמצוי שבג'ונגל. כששאלו אותם, הילידים ענו בפשטות "הצמחים אמרו לנו".

ואכן, השימוש באיואסקה קשור באופן הדוק באמונות האנימיסטיות שבהן מחזיקים שבטים רבים בדרום אמריקה. על פי אמונות אלה, לכל יצור חי ועצם דומם בטבע יש רוח (Spirit) בעלת תכונות ומאפיינים משלה. מבחינת אותם השבטים, וגם מבחינת מערביים רבים המשתמשים באיואסקה, החיות שנגלות לעתים קרובות לאנשים שצורכים את התערובת אינן הזיות אלא ישויות שמתקשרות איתם. לפעמים, כך הם מאמינים, יוכל האדם ששותה את האיואסקה להתעורר בגופו של בעל חיים, ולשוטט כך במשך מספר שעות.

בישול צמח האייוואסקה (צילום: Terpsichore , ויקיפדיה)
בישול איואסקה. שילוב קטלני בין שני צמחים תמימים | צילום: Terpsichore , ויקיפדיה
בישול איאווסקה באקוודור  (צילום: Hhmb)
וככה זה נראה אחרי. איואסקה מבושלת | צילום: Hhmb

בישראל נעשה השימוש בצמח נפוץ יותר ויותר בעשור האחרון. חלק גדול מהטקסים נערכים על ידי מיסיונרים מתנועות כמו כנסיית הסנטו דיימה ו-UDV הברזילאיות, שמשלבות אלמנטים של שמאניזם ונצרות, אבל השימוש באיואסקה נעשה נפוץ גם בקרב מטיילים ישראלים, שמייבאים מדרום אמריקה את התערובת ומשתמשים בה באופן עצמאי. חלק קטן בלבד מתוך הטקסים המתקיימים בארץ מנוהל על ידי שמאנים שעברו הכשרה מקצועית.

אחד מהם הוא אביטו ברלפיין (47), השמאן שבטקס שלו נכחתי. ברלפיין, המכונה גם שמאניטו אביטו, מעביר טקסים כאלה מזה שבע שנים ויש לו אפילו תעודה אותה קיבל משבט באזור האנדים. "אני השמאן היחיד שאני מכיר שיש לו תעודת הסמכה עם חותמות", הוא צוחק. "זה היה חשוב לי כי ידעתי שבעולם המערבי שלנו אני אצטרך את זה, ומשום שלדעתי אנשים שרוצים לעבוד עם איואסקה חייבים לדעת מה הם עושים".

ברלפיין מעביר טקסים המבוססים על מגוון צמחים, ובהם גם איואסקה, אבל את הטקסים שכוללים DMT, חומר שכאמור אסור לשימוש בארץ, הוא מקיים במדינות כמו גרמניה, ספרד ופרו, ולעתים קרובות מטופליו מהארץ מתלווים אליו לחו"ל. הוא טיפל עד היום במאות ישראלים, ואת גודלה של סצנת האיואסקה בארץ הוא אומד באלפים. מגיעים אליו באופן קבוע שחקנים, מוזיקאים, אמנים, מרצים, רופאים, עורכי דין, חיילים משוחררים, זוגות נשואים ועוד, כולם זוכים לחיסיון רפואי מלא. הגילאים נעים מ-20 ומעלה, ויצא לו להעביר סשנים גם לקשישים. האנשים מגיעים לבד, עם חברים או עם המשפחה. עבור מרביתם זאת לא תהיה גם הפעם האחרונה, והם יחזרו להתנסות נוספת.

למרות שרוב הקליינטים שלו הם חילונים, ברלפיין מספר שיש גם חלק בלתי מבוטל של דתיים וחרדים בין לקוחותיו. עבורם ההתנסות באיואסקה מזכירה את החוויות המיסטיות שמתוארות בקבלה, ובפרט בספרות ההיכלות והמרכבה, הכוללת דיווחים מפורטים על עולמות קיום עליונים. אביטו עצמו מספר שעבר התגלות אלוהית בעקבות השימוש באיואסקה, והפך לאדם מאמין.

לא כל אחד יכול להתנסות באיואסקה. ברלפיין מבהיר שהשימוש בחליטה, אותה הוא מגדיר "כלי לגילוי, ריפוי ועוצמה", אסור לאנשים שנמצאים בטיפול תרופתי ולנשים במחזור, ואנשים שסובלים או שסבלו בעבר ממחלות נפש צריכים להתייעץ איתו לפני השימוש. כל המשתתפים בלי יוצא מן הכלל מתבקשים לעבור בטרם הטקס דיאטה קפדנית בת שלושה ימים, שבמהלכם נאסר עליהם לאכול מלח, סוכר, בשר אדום ומזון מטוגן, לשתות אלכוהול, לעשן סמים או לקיים יחסי מין. "הדיאטה היא חלק חשוב מאוד מהטקס. היא נועדה להכין את הגוף שלנו לקליטה של האיואסקה, ולנקות אותנו מרעלים", הוא מסביר.

ברלפיין  (צילום: עמוד הפייסבוק של אביטו ברלפיין)
שמאן בכל הגלגולים. ברלפיין | צילום: עמוד הפייסבוק של אביטו ברלפיין

הנחש ששומר עליי

אנחנו נפגשים בביתו שבקיבוץ בצפון. אביטו מקדם את פניי יחד עם שני כלביו, שקופצים עליי בלשון משורבבת. הוא לובש גופיה ומכנסיים רפויים, שיערו הארוך אסוף וחיוך גדול מרוח על פניו. בתוך הבית אני פוגש את זוגתו, יאיא, שנמצאת בחודש התשיעי להריונה. לאורך התקופה הזאת היא שתתה איואסקה כמה וכמה פעמים, ולטענתה זה יצר אצלה תחושת קרבה לעובר שלא חוותה בשלושת ההריונות הקודמים מבעלה לשעבר. כמה ימים לאחר המפגש שלנו היא ילדה בביתה תינוק בריא לחלוטין.

אביטו ברלפיין, במקור אבי, נולד בקיבוץ ניצנים לאם פרואנית ולאב ארגנטינאי. ההתנסות הראשונה שלו עם איואסקה התרחשה לפני כעשר שנים, ומאז הוא הספיק לשתות את החליטה מעל 500 פעמים. כשאני שואל אותו על קעקוע הנחש הצבעוני שעל כתפו, הוא נזכר בחוויה הפסיכדלית הראשונה שלו בדרום אמריקה, שסללה עבורו את הדרך להפיכתו לשמאן. "שם נפתח לי הכל: ראיתי את עצמי כשמאן הרבה גלגולים אחורה, וגם בגלגול הנוכחי".

"את הטקס עשיתי עם זוג שמאנים בעמק הקדוש בקוסקו", הוא נזכר. "זה היה אחד הטקסים החזקים, יצאתי לגמרי מהגוף שלי. אני זוכר שהסתכלתי בחלון וראיתי שהעננים, שעד אז שטו לכיוון מסוים, התחילו לחזור אחורה, והבנתי שגם הזמן חוזר אחורה. פתאום מצאתי את עצמי יושב ערום במערה קרה וחשוכה, ואני רואה נקודת אור שמנצנצת באופק. אני מתקרב אל הנקודה הזאת ואז אני מוצא את עצמי מרחף באוויר, ואני מסתכל לידי ואני רואה נשר גדול שעושה לי עם הראש סימן כזה של 'בוא איתי'. אנחנו טסים ביחד מעל עמק ירוק, וכשאנחנו מתקרבים יותר אני רואה שמאן שיושב עם הגב אליי, שר בחוזקה באיזושהי שפה זרה ומסביבו יש מעגל של אנשים. נורא רציתי לראות את הפנים של השמאן הזה וניסיתי להסתובב סביבו, אבל זה היה כאילו כל העולם הסתובב איתי. לקח לי הרבה זמן עד שהצלחתי להגיע למצב שאני מולו, ואז ראיתי שזה בעצם אני, רק עם שיער לבן, קעקועים על הפנים ומלא נוצות. אני מסתכל מסביב ורואה שהאנשים שיושבים במעגל הם כל החברים שלי.

"פתאום התעוררתי ומצאתי את עצמי על ארבע, ערום לגמרי, ואני שומע את השמאנית אומרת לי 'אביטו, תחזור אלינו. הלכת רחוק מדי'. ואז אני מרים את הראש ורואה מולי עיניים גדולות כאלה שהסתכלו עליי ואני שואל 'של מי העיניים היפות האלה?', ואז ראיתי את כל הגודל שלו, זה היה נחש ענק שכיסה את כל החדר וזהר בכל הצבעים. אחר כך כשחיפשתי באינטרנט גיליתי שזאת הייתה בואה קשת (Rainbow Boa – א.פ) וידעתי שהיא נתנה לי את ההגנה שלה, לתמיד. היא אמרה לי שהיא רוצה שאני אצייר אותה עליי, אז עשיתי את הקעקוע הזה".

אביטו ברלפיין  (צילום: עמוד הפייסבוק של אביטו ברלפיין)
כלי לריפוי רב עוצמה. ברלפיין על רקע הרי האנדים | צילום: עמוד הפייסבוק של אביטו ברלפיין

לרפא או לכשף

אחרי הטריפ העוצמתי ההוא חזר ברלפיין לספרד, שבה התגורר באותה תקופה ועבד כטבח, אבל החוויה שעבר לא הרפתה ממנו. הוא חזר לפרו והעמיק את לימודיו בתחום האיואסקה. המסע שלו לקח אותו עד למעמקי הג'ונגל הפרואני, לכפר קטן במרחק 30 ק"מ מהעיר פוקלפה, שם מצא בקרב שבט השיפיבו העתיק מאסטרו בשם מרסיאל, שהפך למורה שלו.

ברלפיין למד אצל מרסיאל 4 שנים. בקיץ היה עובד בספרד ובחורפים טס לפרו והתארח אצל השמאן שלו, בבית עץ עם גג מקש שנבנה על כלונסאות, להגנה מפני שטפונות. עם הזמן מרסיאל חשף בפני ברלפיין את מסתרי השמאןיזם, והוא למד ממנו בין היתר את הדרך הנכונה לבשל את תערובת האיואסקה, את האופן שבו צריך להתנהל הטקס ואת הדרך שבה דיאטות המוגבלות לצמחים מסוימים יכולות לשמש ליצירת בעלי ברית בעולם הרוחות.

אביטו אומר שהרבה מהשמאנים שמציעים את שירותם בדרום אמריקה הם למעשה מכשפים שמתחזים לשמאנים ומנסים לשדל תיירים לשתות איואסקה בנוכחותם. המטרה שלהם, כך מאמינים השמאנים האמיתיים, היא לגנוב מאותם תיירים אומללים את אנרגיית החיים שלהם – אבל יש גם דיווחים על פשעים יותר ארציים, כגון גניבת כסף או ניצול מיני. "בעצם רוב השמאנים הם 'ברוחוס', כאלה שמתעסקים יותר בכוח של השדים ופחות בכוח של הריפוי, כי זאת הדרך הקלה יותר", מסביר אביטו. "התברר לי שאפילו המאסטרו שלי הוא כזה, ובסופו של דבר נאלצתי לנתק איתו את הקשר. ניסיתי לעזור לו אבל הוא לא רוצה וכנראה גם לא צריך את העזרה הזאת".

הוא לא שש לדבר סרה במי שהיה עבורו יותר ממורה לחיים, ואומר רק שהעיסוק והפרקטיקה באמונות העתיקות מעמידים פיתוי גדול בפני המתרגלים. "פתאום מקבלים המון כוח, שאם לא לומדים לנתב אותו הוא מנתב אותך. בגלל זה במהלך הסשנים אני כל הזמן מזכיר לאנשים 'אתה בעל הבית'. לצערי, הכוח השחית את מרסיאל והוא התחיל להתנהג בדרכים לא ממש מוסריות. אבל מתוך כבוד למאסטרו שלי, אני מעדיף לא להרחיב בנושא".

הכנת איואסקה בפרו  (צילום: ahuascacuscoperu.com)
"מקבלים המון כוח, שאם לא לומדים לנתב אותו הוא מנתב אותך" | צילום: ahuascacuscoperu.com

"הכסף העביר אותם על דעתם"

הקשר בין התרבות המערבית לאיואסקה התחיל כבר במאה ה-16, אז גילו המיסיונרים מספרד ופורטוגל את השבטים השמאניסטיים באמזונס, והסיקו מהטקסים שלהם שהם סוגדים לשטן. בערך 400 שנה אחר כך, בשנות ה-50 של המאה הקודמת, החל המערב לחקור את האיואסקה בכלים מדעיים.

מאז ועד היום פורסמו ספרים ומחקרים רבים על אודות האיואסקה. אחד מהחשובים שבהם פורסם על ידי חוקר ישראלי, הפסיכולוג בני שנון מהאוניברסיטה העברית, שב-2002 הוציא ספר בשם "Antipodes of the Mind". בספר הוא פורש את המחקר המקיף שלו בפסיכולוגיה קוגנטיבית על האיואסקה, בהתבסס על ראיונות עם 178 אנשים שהתנסו במשקה ועל 130 החוויות האישיות שלו עצמו. בספר נטען, בין היתר, שהחזיונות של האיואסקה הן תוצר של הדמיון האנושי ולא הצצה לממלכה על-טבעית שמתקיימת במקביל למציאות שלנו. שנון מציין את הדמיון הרב שקיים בתיאורי חוויות של אנשים מתרבויות שונות לגמרי, שרבים מהם מדווחים, למשל, על הזיות של בעלי חיים כמו נחשים ויגוארים. מבחינתו, קווי הדמיון הללו מצביעים על כך שהאיואסקה מעוררת את התת-מודע הקולקטיבי.

מוקדם יותר השנה פורסמה ב"ניו יורק טיימס" כתבה שתורגמה לעברית באתר "הארץ", תחת הכותרת "סם ההזיות שהפך לטרנד החם בעולם הטיפולים". הכתבה סקרה את האופן שבו אמריקאים רבים, ובהם סלבס כמו לינדזי לוהאן, פול סיימון, סטינג ודבנדרה בנהארט, משתמשים באיואסקה למטרות תרפויטיות, ואת חדירתו המוחלטת לתרבות הפופולרית בשנים האחרונות, שכללה הופעות אורח בסדרות טלוויזיה כמו "העשב של השכן", "ניפ/טאק" ובסרטים כמו "את, אני והשאר" בכיכובה של ג'ניפר אניסטון. גם בישראל הפופולריזציה של האיואסקה מורגשת, אף על פי שהסצינה מתנהלת עדיין בצללים. השמועות על הטקסים, שמתרחשים מדי שבוע בקיבוצים נידחים בצפון, בהרי יהודה או בשממת הנגב, עוברות מפה לאוזן ומתפשטות במהירות.

אחת המוטציות של האיואסקה, סם רחוב בשם צ'אנגה המבוסס על DMT, הולך ונהיה נפוץ בתל אביב בשנה האחרונה. אחרי כמה שנים שבהן הקטמין תיפקד כסם הפננאי הכי אופנתי במחשכי העיר, כעת הצ'אנגה תופס את מקומו. המשתמשים מדווחים על טריפ פסיכדלי עמוק שנמשך בדרך כלל כחצי שעה ומזכיר מאוד את השפעת האיואסקה, אבל אביטו לא מתרשם. "אסור להשתמש בצמחים האלה בלי הכשרה", הוא מזהיר, "זה יכול להיות מסוכן".

שאמאן פרואני (צילום: ahuascacuscoperu.com)
התמסחרו? שמאן פרואני | צילום: ahuascacuscoperu.com

בעקבות הביקוש הגובר ברחבי העולם, נפתחו בעשור האחרון מאות ואלפי מרכזי איואסקה בדרום אמריקה שבהם תיירים יכולים להשתתף בטקסים שמאניסטיים, ורבים סבורים שהמשקה הפולחני העתיק התמסחר. לדברי ברלפיין, ההתמסחרות הזאת מורגשת גם בקרב הילידים. "הכסף מעביר אותם על דעתם", הוא מסביר. "כמו שעבורנו הרעיון של לתקשר עם צמחים הוא מופשט, ככה בשבילם הרעיון של לבצע פעולות בנקאיות זה משהו שהם בכלל לא יכולים לתפוס. בתקופה שבה הייתי בקשר עם מרסיאל, שלחתי אליו מטופלים כל שנה. הוא יכל לחיות טוב על הכסף הזה, אבל איכשהו בכל פעם שהגעתי אליו הכסף נעלם".

בשנים האחרונות יותר ויותר פסיכולוגים, פסיכיאטרים ומדענים מכירים בערך התרפויטי של המשקה לטיפול בבעיות שונות, כגון התמכרויות, טראומות מודחקות וגם טיפול במחלות שהמדע המערבי עדיין לא למד איך להתמודד איתן. "זה כלי שאתה יכול להשתמש בו להאצה של הרחבת התודעה שלך, וככל שהתודעה מתרחבת יש לה יותר פוטנציאל לריפוי עצמי", אומר ברלפיין. אף על פי שלא ניתן להמעיט בערכה של האיואסקה, קשה שלא להרים גבה לנוכח ההיבטים הניו-אייג'יים והפסבדו-מדעיים שסובבים לעתים קרובות את השימוש בחליטה. לעיתים נדמה שברלפיין חושב שהאיואסקה היא תרופת פלא לכל מחלה ומכאוב, ושהוא קצת מגזים בהאדרה שלה. כך הרגשתי כשהוא טען בפניי מבלי למצמץ שהאיואסקה יכולה לרפא סרטן. "סרטן הוא בעצם ישות, שד עם תודעה מאוד גבוהה. הוא בעצם ממשיך לחיות על חיים של מישהו אחר ומכלה אותם תוך כדי".

אתה באמת חושב שאפשר לרפא סרטן עם איואסקה?
"אני משוכנע לגמרי שזה אפשרי. בספרד הגיעה אליי אישה אחרי כריתת שד, שגילו לה גם בשד השני גרורות וגידול קטן. היא הגיעה לסשן, וזה היה ממש כמו להוציא דיבוק ממישהו, היא לא הפסיקה להתחנן שאני אפסיק כי זה הורג אותה. בבוקר היא קמה תשושה לחלוטין, ואמרה לי שהיא חשבה שהיא הולכת למות. אחרי שבועיים הגיע ממנה מכתב. הרופא עשה לה צילומים ואמר שאין כלום, שהגידול פשוט נעלם לחלוטין. אני לא מכיר סוג של מחלה שהאיואסקה לא יכולה להקל עליה".

לכל כתבות המגזין