לפני חמש שנים נולדה ביתי ואני זוכר שהגעתי לבית החולים להביא לאשתי ששכשבה במחלקה סיר מרק שחמותי הכינה לה. בפתח בית החולים עצר אותי המאבטח, חיטט בתיק, ואסר עלי להכניס את הסיר. "הוראות הרבנות" הסביר. קשה להמעיט בזעזוע שחשתי באותו הרגע. בהבנה שיד ענקים מנהלת אותי -  חודרת לחיי, לחיי משפחתי, מחטטת בפרטיותי, וקובעת את גבולתי. באותו הרגע הפנמתי שביתי נולדה למדינה שיש בה משטרת דת. שהיא אזרחית מדינת ההלכה אורתודוכסית. והיה לי ברור שאת המאבק הזה, על הזכות הבסיסית שלה כאזרחית ישראל לחופש דת, אני צריך לעשות. המרק אגב, היה כשר למהדרין. חמותי דתיה.

מתחמים לחילונים?התכוונתם למכלאות

לפני שנה כתבתי עתירה עם איגוד הפורום החילוני שנלחם בהדתה, ואלינו צירפנו שורה ארוכה של עותרים, עמותות, גופים, ואישי ציבור שביחד מייצגים את הישראלי החופשי. היום (ג') ידון בג"צ בעמדת המדינה כפי שנוסחה וגובשה בידי אנשי משרד המשפטים, לפיה כדי להבטיח שהחולה הדתי יקיים את חג הפסח כהלכתו, יש להקים בבתי החולים מתחמים לחילונים וגויים, ששם ורק שם, יוכלו לאכול כאוות נפשם. וגם זאת בבידוד ותחת פיקוח הדוק כדי למנוע הכנסת חמץ למתחם. לבית המשפט הסבירו היועמ"ש מנדלבליט ואנשיו, שזהו "הצביון המתאים למוסדות ציבורייים בישראל". 

בית החולים רמב"ם חיפה (צילום: איתמר גצלר)
"בית המשפט מבקש ליצור בבתי החולים מכלאות עבור חילונים" | צילום: איתמר גצלר

ומה עם האוכל שמביאים ההורים, הילדים, האחים והחברים ליקירם שמרותק למיטה? אנשי משרד המשפטים תובעים שבית המשפט יורה להרחיב את סמכותו של המאבטח הבטחוני, כך שלצד חיפוש פצצות, יוודא שלא יכנס חמץ. בעברית זה אומר שמשרד המשפטים מבקש להקים לראשונה בתולדות ישראל, משטרת דת. ובפועל, הם מציעים להקים מכלאות עם פיקוח משטרתי. מתחמים זוהי רק המילה המכובסת.

איסור החמץ הוא תקדים לעוד ועוד כפיות דתיות

עמדת היועמ"ש מסתכמת במסמך שמהווה תשתית לקץ שלטון החוק בישראל, ואת המעבר שעושה מדינתנו לדיקטטורת רוב הלכתית, בדרך למדינת הלכה. יש בו הצהרה ברורה של המדינה לפיה הזכות לחופש דת עדיפה מהזכות לחופש מדת, ולכן לאדם הדתי יש זכות לכפות את ערכיו, תפיסת עולמו, ומנהגיו על האדם החופשי בישראל. הלכה שכזו, אם תתקבל, משמעותה סלילת הדרך לכפייה דתית בכל המרחב הציבורי ישראל. כי היום זה חמץ בבתי החולים, מחר זה צניעות בעיריות, במשרדי ממשלה ובבנקים. ולמה? כי כמו בבתי החולים, גם שם אין לאדם הדתי ברירה אלא להיות.

מכירת חמץ הפכה חוקית (תמונת AVI: חדשות1 ערוץ 2)
ניתן לאכול חמץ גם מבלי להפריע לאוכלוסייה הדתית בבתי החולים, אבל למה שבית המשפט יחליט להתחשב בכך? | תמונת AVI: חדשות1 ערוץ 2

חייבים לזכור שכן יש אפשרות לוודא שהחולה הדתי יקיים את חג הפסח כהלכתו, מבלי לפגוע בזכותו של החולה החופשי לאכול כרצונו, וזאת על ידי שימוש בכלים חד פעמיים. אלא שאנשי משרד המשפטים דחו את הרעיון בטענות לעלויות כספיות גבוהות, ודאגה לאקולוגיה. אכן מחממת לב הדאגה הזאת של המדינה לכספיה. כאילו זו לא אותה מדינה שמקצה תקציבי עתק כעניין שבשגרה לשמירה על הזכות לחופש דת. ובנוגע לאקולוגיה - על צלחות קרטון שמעתם? 

האם יגיע יום שבו בג"צ יפסיק להיות הכתובת?

נדמה שהכל חוזר לתפיסת עולמה של שרת המשפטים איילת שקד, שפעם אחר פעם אומרת "שבית המשפט העליון צמצם את הגדרת ישראל כמדינה יהודית", ולפיכך נלחמת על חוק הלאום, ועל הכנסה למערכת של שופטים שמזוהים עם עמדותיה. רק תפיסת עולם שכזו מאפשרת ניסוח משפטי לפיו כפיה דתית היא "הצביון המתאים למוסדות ציבור בישראל". 

אז כרגע, על פניו לפחות, שופטי בג"צ מחוייבים למגילת העצמאות, ולחוקי הייסוד, ולזכות הבסיסית של האדם החופשי בישראל לחופש מדת, ואפשר לקוות ששלטון החוק ישמר. מה יהיה אם שקד ואנשיה יקבלו את משרד המשפטים לעוד ארבע שנים? מאוד יתכן שבג"צ יפסיק להיות כתובת, ואנו כולנו נעבור משלטון חוק, לדיקטטורת רוב הלכתית.  

הכותב הינו עורך דין וכותב העתירה בשם הפורום החילוני