הטבח המזוויע במגזין "שרלי הבדו" בפריז, שבו נרצחו 12 בני אדם בהם העורך הראשי ועובדים נוספים של העיתון הוא - מעבר לטרגדיה האישית והמקומית - יריית אזהרה בינלאומית מהדהדת ופגיעה אנושה בחופש הביטוי, חופש העיתונות ובדמוקרטיה בכלל.
זה היה פיגוע מתוכנן מראש ומכוון בדיוק למקום הזה. "נקמנו את נקמתו של מוחמד", אמרו המחבלים לפי עדי ראייה, מבהירים בדיוק מדוע נבחר המגזין, שפרסם בעבר קריקטורות שלעגו לאסלאם ולמוחמד, וממש לאחרונה כזו שהתייחסה למנהיג ארגון המדינה האסלאמית, דאע"ש.
פונדמנטליזם קיצוני הוא לא רק נחלתם של המוסלמים. ממש לא. כאלה לא חסרים גם אצל היהודים. אלה האנשים שקורעים כרזות שמופיעות בהן נשים, יורקים על ילדות, תוקפים את אנשי החוק. אנשים נבערים, מוסתים, שחושבים שהאלימות תפחיד ותרתיע אחרים מלהביע את דעתם, או סתם ללכת ברחוב.
גם בישראל לא חסרה הסתה נגד כלי התקשורת המקומיים חדשות לבקרים. הנה תרגיל אסוציאטיבי קטן: מה המילה הראשונה שקופצת לכם לראש כשאומרים לכם את המילה "תקשורת"? ניחוש מושכל: רובכם עניתם "שמאלנית". הביטוי הזה כל כך מושרש, עד שנשכח שהוא למעשה מסית, שלא לדבר על העובדה שהוא פשוט שקרי.
אבל זה לא מונע מגורמים רבים - החל מראש הממשלה, דרך פונקציונרים שונים ועד עיתונאים אחרים, שבעצמם עובדים בכלי תקשורת בעלי אג'נדה ימנית מובהקת - להמשיך ולהתקרבן כאילו אף אחד לא טורח להשמיע אותם ולקדם אותם. אז הנה רשימה חלקית: ישראל היום, בטאונו האישי של נתניהו, מקור ראשון וכלי התקשורת הימנים-דתיים-חרדים, רשות השידור שכפופה למשרד ראש הממשלה, שבמקרה משמש בימים אלה גם כשר התקשורת, ערוץ 20 החדש שכל כולו מוקדש לקידום אג'נדות ימניות ודתיות, תחנת הרדיו גלי ישראל ותחנות רדיו אזוריות מגזריות אחרות. תקשורת שמאלנית? הצחקתם את שלדון.
יותר מזה: עיתונאים ואנשי תקשורת המזוהים לכאורה עם השמאל מקבלים נאצות וחוטפים איומים על בסיס קבוע. זה לא רק גדעון לוי שהפך לסדין אדום, אלה גם שחקנים, מגישים וכותבים של תכניות סאטירה כמו "ארץ נהדרת" ו"מצב האומה". ואגב, גם כותב שורות אלה זכה ללא מעט איחולים לבביים למותו בגלל דברים שנכתבו כאן.
עם ההקצנה בשיח החברתי, האלימות ההולכת ומתרחבת בחברה הישראלית והמתח הפוליטי, הבין עדתי, בין דתי ובין מעמדי, זו רק שאלה של זמן עד שתהיה כאן התנקשות באנשי תקשורת. למעשה, רק במקרה עוד לא הייתה כאן אחת כזו. והיום, כולנו שרלי.
ועוד משהו: הפיגוע הזה לא נעשה על רקע אנטישמי ולא הופנה כלפי יהודים. לא שזה מנע את שטף התגובות הפופוליסטיות של הפוליטיקאים שלנו. כך למשל יוני שטבון שהזדרז לקרוא ליהודי צרפת לעלות לארץ - כאילו לא מספיקה ההשתלטות הצרפתית על החופים בקיץ - כי זו "מלחמה מול האיסלאם על הבית. ביתו של העם היהודי". זו בעיקר מלחמתו של שטבון על הבנת המציאות.
נפתלי בנט עקץ את ציפי לבני: "למה את לא עולה על מטוס לפריז כדי לפתור את הבעיות? אולי תציעי להם להפסיק את הכיבוש ותסבירי ששלום עושים עם אויבים", כי למה לא לגזור קופון תעמולה דמגוגי על חשבון הדם הצרפתי.
והמפחידן הראשי, נביא האמרתי לכם הדגול, ראש הממשלה נתניהו הגיב: "אמרתי באו"ם שאם הטרור לא ייעצר כאן, הוא יגיע לכל מקום בעולם". מה בדיוק הקשר? הטרוריסטים לא פיגעו במגזין בגלל הסכסוך הישראלי-פלסטיני. למעשה, גם אם מדינת ישראל והעם היהודי לא היו קיימים, סביר שהפיגוע הזה עדיין היה מתרחש.
וזה מגיע ממי שבעצמו הציג קריקטורות מגוחכות לא פחות מעל בימת האו"ם. בנאדם, לפחות תכבד את האמנות.