רגע לפני "דוח הכרמל": ישי מתגונן (צילום: חדשות 2)
שר הפנים, אתה אמור להיות צלול וערני | צילום: חדשות 2

זה יהיה זול מדי להתייחס ברצינות לדבריו של הרב עובדיה יוסף, לפיהם "אין הדליקה מצויה, אלא במקום שיש חילול שבת". אחרי הכל מדובר בקשיש בן 90, עם צלילות מפוקפקת וחוש אופנתי מפוקפק עוד יותר. להתעצבן מדברי הבלע האלה יהיה שקול ללהתעצבן מהילד הנודניק עם הנזלת שמושך בדש חולצת המבוגר האחראי שלידו בדרישה לתשומת לב.

אבל על ערנותו, צלילותו ובקיאותו של שר הפנים אלי ישי לא אמור להיות עוררין. לכן מן הראוי לקחת במלוא הרצינות את הדברים שאמר בסוף השבוע בנוגע למעורבותו במשבר ובמצוקת שירותי הכבאות בארץ. נזכיר כי מדובר בשר האחראי מתוקף תפקידו על שירותי הכיבוי.

אלה עיקרי דבריו של ישי:
- כל זמן שזה היה אצלי אני פעלתי. אני פחות משנתיים שר הפנים.
- לצערי, כשאני הגעתי למשרד הפנים המצב של הציוד כבר היה לא טוב, תבעתי לרכוש ציוד.
- מאז שנכנסתי למשרד הפנים לא היה נושא שהתעסקתי בו כמו נושא הכבאות.

אז בואו נעמיד דברים על דיוקם: ראשית, אלי ישי כיהן כשר הפנים במצטבר יותר משליש מהעשור האחרון - שלוש שנים ושבעה חודשים - בשתי ממשלות שונות (2001-2003 ומ-2009), יותר מכל שר אחר שכיהן במשרד הזה משנת 2000. ודאי יותר משנתיים, וודאי מספיק זמן ופרספקטיבה כדי להביא לשיפור המצב.

שנית, כשמעיינים באתר הרשמי של משרד הפנים, בהודעות שהוציא המשרד לתקשורת, מגלים ממצאים מאלפים: לאורך כל הכהונה הנוכחית של ישי במשרד שירותי הכבאות לא מוזכרים במילה. יש הרבה התעסקות ברשויות המקומיות, לא מעט פעילות בנושא חופי הרחצה, מספר הודעות על העובדים הזרים, אישורי תוכניות בנייה ומינויים, פה ושם על שעון הקיץ. פעילות למען שירותי הכיבוי – יוק.

אדרבה, בפעם היחידה בה מופיעה התייחסות כלשהי של ישי למשהו שקשור באש, מלפני שנה וחצי, זו ההודעה:
"שר הפנים, אלי ישי, חתם על תיקון לתקנות התכנון והבניה בעניין בטיחות אש בתוספת קומות לבנין קיים... עם חתימתו על התיקון מאפשר השר ישי הקלה ומתן מענה למקרים בהם מבוקשת תוספת של יותר מקומה אחת, מבלי להקשות בדרישות כפי שקיים היום"

במילים אחרות: ישי מקל כאן על הדרישות בנושא בטיחות האש בבניינים - משהו שבנציבות הכבאות וההצלה ודאי לא היו ששים ממנו.

מצטער, הייתי עסוק בלחפש ילדי עובדים זרים

גם אם תחפשו את רשימת הכתבות בהן מוזכרת פעילותו של שר הפנים ישי, ודאי לא תופתעו לגלות כי את רוב זמנו הוא מכלה על – שוב – העובדים הזרים וילדיהם, שעון הקיץ, נושאים מדיניים, ההקלות לאברכים, מצעדי גאווה, וכמובן דואג להוסיף מדי פעם שמן למדורה בנושאים הטעונים של יחסי דתיים-חילונים וספרדים-אשכנזים (אגב, הטענה של ישי שתוקפים אותו כי הוא מזרחי, היא תקליט שבור, מונעת מתחושת רדיפה, פאתטית ואין לה שום רלוונטיות לדיון), כדי לחזק את מעמדו בקרב קהל המצביעים של מפלגתו. מבחינתו אלה הנושאים הבוערים - לא תקציב שירותי הכבאות, לא מצוקת כוח האדם, לא החוסר בחומרי הכיבוי.

אבל אין לכם מה להאשים את שר הפנים ישי. כבר כל כך הרבה שנים שהוא מצליח להנדס את ראשי הממשלה, עד שהוא ודאי חושב שכולנו כאן טיפשים או פראיירים. אולי הוא סבור שעצם העובדה שהוא הראשון שקופץ וקורא להקמת ועדה ממלכתית שתחקור את המחדל, תעזור להוריד משהו מהאחריות שלו. איך אומרים: על ראש הגנב בוער הכובע.

>> הפוסט הקודם שלי: למה אין אגרה על הצעות חוק הזויות?
>> למה מפלילים שני נערים מעוספיא בגרימת השריפה?