ח"כ דני דנון רוצה להגביל את הצפייה במשדרי "האח הגדול" לגילאי 14 ומעלה. מופתעים? גם אתם לא יודעים להבחין בין דני דנון ליואל חסון? ובכן, מתברר שדנון לא מרוצה ממה שהוא רואה באח הגדול, ולא מדובר בשתלטנות של פרידה, או ביחסים המורכבים של ג'קי ונופר. דנון, לדבריו, לא רואה את התוכנית (ברור) אבל ממה שהוא ניזון – שמועות, קטעים שעלו לאינטרנט, שיחות ליד מכונת הקפה בלשכה – הוא מתרשם שבתוכנית מועברים מסרים בעייתיים ותכנים מיניים מוקצנים, שעלולים לפגוע בנפשם הרכה של בני הנוער שלנו. ההורים, כנראה, לא מספיק אחראיים ואינם מוסמכים להחליט האם התוכן המשודר מתאים לילדיהם.
משיחה עם ח"כ דנון עולה, כי אם זה היה תלוי בו, הוא היה מעמיד את כל המשתתפים להדחה והיה גומר עם העניין כבר בפרק הראשון. כדי לחדד את העניין אומר דנון שאם הוא היה צנזור, הוא היה מוריד את התוכנית לחלוטין. עושה רושם שמישהו כאן רוצה להיות האח הגדול של האח הגדול.
מה באמת מפריע לדנון בתוכנית? למשל הסיפור של הדייר עמיר על ה"חבר" שנוהג לחכות לאחרונת השיכורות בבר כדי לקחת אותה הביתה. נכון, לא סיפור שצריך להתגאות בו, ואפילו מנחי התכנית גינו אותו בשידור. אבל כשדנון טוען שבני הנוער שתוקפים מינית, עושים זאת בין היתר בהשפעת מה שהם רואים בטלוויזיה – יש פה חתיכת היסחפות.
מה עוד? האח הגדול מפריע לדנון לקדם את החוקים נגד צריכת אלכוהול ע"י בני נוער, כי בתוכנית מחולקים למתמודדים משקאות אלכוהוליים וההשתכרות שלהם מוצגת כחוויה חיובית. העובדה שהדיירים נמצאים בגיל החוקי לא נותנת לדנון לבלבל לו את המציאות. דנון נחרץ בדעתו שאסור היה לשדר גם את ההתבטאות של פרידה על הפרגון למחבלים המתאבדים (ולעזאזל עם חופש הביטוי והפלורליזם).
האמת שחבל לעצור כאן. כי מצפייה בשידורי ערוץ הכנסת ראוי להגביל גם אותו, בעיקר עבור אנשים עם בעיות בעיכול. לפחות בערוץ הזה, אומר דנון, אתה לא מקבל תכנים מיניים (לא יודע, ראיתי את אנסטסיה מיכאלי וחנין זועבי וזה עשה לי פלאשבק לפנטזיה לסבית. אבל אני סוטה. מהנושא, כלומר).
דני דנון היה אמור לעמוד בראשות אחת הוועדות לחקירת המימון של ארגוני השמאל (פלורליסט, כבר אמרנו), אבל בגלל הלחץ הציבורי ומבית, ראש הממשלה ביטל את העסק. ככה שייתכן שח"כ דנון פשוט מחפש להיכן לתעל את אנרגיית סתימת הפיות שהצטברה אצלו. וזה המסר הבעייתי האמיתי.
עקיצת השבוע
את זה שביבי הוא ראש ממשלה של העם, עם רגישות חברתית גבוהה והתחשבות במעמד הבינוני והנמוך - כולנו כבר יודעים. אבל הנה, מתברר שלא רק שהוא ער למצוקת העבודה של הנתינים שלו, אלא שבמו ידיו הוא דואג לחלק מהם לתעסוקה: השבוע התפרסם שמזה כשנתיים יש אבטחה על הבית של משפחת נתניהו בירושלים.
מה רע, אתם שואלים? הרי ברור שצריך לאבטח את המקום. אז זהו, שמשפחת נתניהו לא גרה שם, והבית הזה עומד ריק כבר שנתיים. למקרה ששכחתם, לאצולה הנתניהואית יש שלושה בתים: אחד בקיסריה, המעון הרשמי בירושלים, וכן – יש עוד בית בירושלים, שהמשפחה פשוט לא משתמשת בו, לשום צורך, והוא איננו מאוכלס.
למאבטחים זה כמובן לא משנה – עבודה זו עבודה. העניין הוא שהעלק-אבטחה הזאת מגיעה על חשבון משלם המסים, כלומר אתם אלה שמשלמים על החאווה הזאת. מצד שני, אתם כבר צריכים להיות רגילים לשלם על העבודה בעיניים של ביבי, אז מה זה עוד עקיצה קטנה.