נפתח במניין הימים: עברו 334 ימים מאז נלקח האזרח הישראלי אברה מנגיסטו בידי חמאס.
רגע, מה? מי? צעיר ישראלי מוחזק בעזה? אבל לא החזירו כבר את גלעד שליט?
רק לפני שלושה שבועות הוסר צו איסור הפרסום שהוטל ללא שום הצדקה הגיונית על הפרשה הסמי-מסתורית, במסגרתה התברר שמנגיסטו – וגם צעיר ישראלי נוסף, בדואי – נמצאים חודשים ארוכים ברצועה וגורלם לא ידוע. לפני שלושה שבועות עסקו כל כלי התקשורת בהרחבה ובכותרות בומבסטיות בנושא. שלושה שבועות, והנה חזרו השניים לתהומות הנשייה, כאילו איש לא ידע מעולם על היעדרם, שלא לומר על קיומם מלכתחילה.
אנחנו מודעים למחזוריות של העיתונים ומהדורות החדשות, שנתפסים בכל פעם לדבר החם הנוכחי - הפיגוע התורן, הקטל בדרכים, התקציב, מזג האוויר, הרכבת הקלה, הזמר המפורסם. הם מנפחים את העניין והופכים אותו לדבר היחיד שחשוב, עד שמגיע הטרנד הבא. כולם סומכים על הזיכרון הקצרצר של הציבור שמתגלגל לאן שמכוונים אותו ואוכל את מה שמגישים לו.
אלא שאזרח (אזרחים) בשטח אויב הם לא טרנד חולף. אז איך זה ששכחנו ממנו (מהם) כל כך מהר? מדוע לא נערכות צעדות מחאה? למה הארץ לא מוצפת בשלטי "אברה מנגיסטו עדיין חי"?
התשובה פשוטה ועצובה: למנגיסטו אין מי שיחזיק אותו בתודעה, אין מי שיעשה לו לובי ולא ירפה, ולכולם – לראש הממשלה, לצה"ל, לתקשורת, לכם – נוח וקל לשכוח מקיומו.
עבור נתניהו זה מלכתחילה היה מטרד. הדבר היחיד שהסרת צו הפרסום עשתה זה לחייב אותו להתייחס למשפחת מנגיסטו באופן אישי. נציגו ליאור לוטן כבר נזף בהם, ועל הדרך כבר הבנו מה באמת חשוב לראש הממשלה – שלא יבואו אליו בטענות. תנו לו להיאבק בנשיא האמריקאי, מה הוא צריך להתעסק עם האפרו-ישראלים.
צה"ל גם ככה עסוק בגזרה הזו בגופות החיילים מ"צוק איתן" שנמצאות בעזה. עבורו, לצרף לאיזשהו ניסיון עסקה עם חמאס שני אזרחים שחצו את הגבול, זה דז'ה וו מאלחנן טננבאום, שנתפס באופן מפוקפק ע"י חיזבאללה ונתפר לעסקת חילופי השבויים עם גופות החטופים מהר דב. מבחינת צה"ל עדיף להדחיק את קיומם ולהתרכז בלוחמים.
לתקשורת מזמן אין כוח, או חשק, להחזיק אג'נדה לאורך זמן (שלא בתקופת בחירות לפחות). והנושא הזה כנראה לא סקסי מספיק. גם ככה הקהילה האתיופית עלתה לאחרונה לא מעט לכותרות עם המחאה והעימותים האלימים עם המשטרה. ומה – מצוקת יוצאי אתיופיה נפתרה? לא. הסוגיה התאיידה כמו שאר הדברים אחרי זמן קצר. וחוץ מזה, כמה כבר אפשר לתת להם במה?
אז מה הפלא שגם אתם שכחתם? הרי מדובר כולה באתיופי מאשקלון, ואלה גם ככה אזרחים סוג ג' בישראל. שלא לדבר על הבדואי הנעדר.
ורק לחשוב שהמידע על הפרשה הוסתר מהציבור במשך קרוב לשנה. כמה מיותר זה היה. חבל על שלושת השבועות האלה - היינו יכולים לשכוח מהם עוד הרבה קודם. כי זו השורה התחתונה, הסיבה שאברה מנגיסטו והצעיר השני באמת נעלמו: אזרחים ישראלים מוחזקים בשטח אויב ולאף אחד לא אכפת.