ההפגנה במוצ"ש הידרדרה לפסים שלא הייתה צריכה להגיע אליהם. ספק רב אם ההתפרעות ושבירת החלונות הוסיפה למחאה נקודות בקרב הציבור הרחב. ועדיין, יש מידה לא מבוטלת של צביעות והיתממות בקרב כל המעורבים: גם מצד המשטרה, גם המפגינים, גם עיריית תל אביב, גם מצד התקשורת. אבל דומה שאת שיאי גלגול העיניים שבר רני רהב, שהציג אתמול בראיון לרזי ברקאי בגלי צה"ל מופע של התקרנפות ובורות.
האיש, שהיה מזוהה עם שרי אריסון ומדברר את בנק הפועלים, יצא כמובן למתקפה בגין שמשות הבנקים שנופצו, וציין כי "כשחלון מתפוצץ הוא יכול להרוג איזה מאה איש בדרך". למה לא אלף, רני? כדי שחלון מתפוצץ יהרוג כמות כזו גדולה של אנשים, כמה מכות עם לבנים לא יספיקו, יש צורך בסוג מסוים של פצצה. אבל מה אכפת לרהב לזרוק את זה לאוויר? ורק כדי להדגיש את הנקודה, עשה רהב את ההיקש הלוגי המתבקש ואמר: "ברגע שיש אלימות, זכוכיות נופלות, בסוף היום יש הרוגים". ברור.
רהב, שכנראה תומך אוטומטית בכל בעל שררה, גם יצא בתוקף להגנת המשטרה, כי הרי "המשטרה כמו תמיד נהגה בהגינות וביושרה". כמו תמיד? האם היחצ"ן של המדינה לא חי בה בשנים האחרונות, לא קרא לא ראה ולא שמע דבר על התנהלות המשטרה והשוטרים? הם תמיד הגונים וישרים? מוזר. כנראה שרהב לא ראה ולו תמונה אחת מההפגנה של שוטר שתוקף מפגין, קצין שחונק מפגינה, או יס"מניק שתוקע אגרוף לעציר שכבר היה באזיקים, וגם לו היה רואה, ודאי היה משוכנע שהמותקפים הזמינו את זה באיזושהי פרובוקציה, אחרת לא היה קורא למשטרה להיכנס במפגינים בכל הכוח.
רני, לא תמיד חייבים לדבר
עד כאן דמגוגיה בשקל, או במיליון דולר במקרה הזה. אבל רהב החליט שלא מספיק לו לקשקש באופן נקודתי, וביקש לשים את הדברים בהקשר היסטורי. "היינו בהרבה הפגנות שנגמרו לא טוב, כולל הפגנה שכולנו עדיין זוכרים", התייחס רהב להפגנה של שלום עכשיו ב-1983 שבה נרצח אמיל גרינצווייג. "מפגין של שלום עכשיו נרצח, הרוצח עדיין יושב בכלא". קשה לתאר כמה ההשוואה מגוחכת. מעבר לפוליטיקות השונות של שני המקרים, הרי שאז זרק פעיל ימין רימון רסס לעבר קהל מפגיני שמאל במטרה לפגוע במטרות אנושיות, ואילו אף אחד מהאזרחים המוחים על יוקר המחיה לא השתמש בנשק קר, חם או אחר ולא ביקש לפגוע באחרים על רקע מחלוקת אידיאולוגית.
שלא לדבר על הטעות העובדתית היותר ממביכה של רהב: הרוצח יונה אברושמי שוחרר בשנה שעברה, בסיפור שקיבל חשיפה גדולה בכל כלי התקשורת. היית מצפה מאיש תקשורת מנוסה כל כך שלפחות יידע על מה הוא מדבר, אבל כנראה שהעובדות לא מפריעות לרהב במילוי תפקידו ככלב השמירה של העשירון העליון.
ולקינוח, כאשר נשאל אם הוא בעד הגברת המיסוי על העשירים, בהם הוא עצמו, השתמש רהב בטריק השחוק ביותר בספר והסיט את השאלה למקום אחר: "זה לא חוכמה לבוא ולהגיד בואו ניקח עוד מיסים – כי אז הכלכלה נעצרת". מוזר שאף אחד לא סיפר לו על העלאת המע"מ הקרובה, שכמובן תפגע יותר במעמד הביניים ומטה, העלאת מס שמטרתה להאיץ את הכלכלה, לפי ראש הממשלה ושר האוצר.
אז נכון, קל לנגח את רהב, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שהאיש ייצג ומייצג אישי הון וגופים בעלי שליטה במשק, ובתוקף זה הוא נקרא להתראיין. אם יורשה לי, קח עצת יח"צ בחינם: למרות שהפיתוי מאוד גדול, לא יקרה כלום אם מדי פעם תתאפק ולא תרוץ להתראיין. אתה רק מביך את עצמך, את מיוצגיך, ומי יודע – בסוף זכוכיות יישברו ויהיו הרוג... אתה רואה כמה זה קל? לא חייבים להגיב בכל פעם לכל דבר. קח דוגמה מהמשטרה.