שנים עברו מאז הפעם האחרונה בה הייתי סטודנט מן המניין אך בתור מי שנמצא היום כמרצה מעברו השני של המתרס אני יכול לומר בוודאות גמורה שהסטודנטים הלומדים במדינת ישראל אינם אדישים לזירה הפוליטית ומעוניינים מאוד להשפיע על הנעשה בה. הבעיה היא שישנם גורמים פוליטיים המבקשים למנוע זאת מהם ומסרבים לאפשר לסטודנטים להצביע בסמוך לקמפוסים בהם הם לומדים.
גם הפעם, כמו מדי כל מערכת בחירות פונים מקבלי ההחלטות אל הציבור ומפצירים בנו להגיע למתחמי ההצבעה - ולהשפיע. חלקם עושים זאת רק כדי לצאת מידי חובה, וחלקם מעוניינים באמת ובתמים בהעלאתו של אחוז ההצבעה, אלא שבעוד עבור מרביתם המוחלט של אזרחי ישראל ההחלטה האם לצאת ולהצביע היא בעיקר שאלה מהותית המתייחסת לסוגיית האמון במפלגה או באדם זה או אחר, הרי שעבור חלק לא מבוטל מציבור הסטודנטים מדובר בשאלה הכרוכה במכשול טכני המהווה חסם הצבעה של ממש.
אל תטעו, לא כל הסטודנטים שמאלנים
הפיזור הגיאוגרפי של מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל יצר מצב בו לא מעט סטודנטים לומדים במוסד הנמצא במרחק רב מהכתובת הרשומה בתעודת הזהות שלהם. יום הבחירות הוא אמנם יום שבתון אך בהתחשב בעובדה שהבחירות ייערכו אחרי שסמסטר האביב כבר ייצא לדרך, הרי שסביר להניח כי הסטודנטים שמתגוררים רחוק לא יבזבזו זמן בכדי לחזור הביתה, להצביע ולחזור לקמפוס ביום שלמחרת והאמת היא שקשה להאשים אותם על כך. לפני כמה שנים היה לי סטודנט שלמד באוניברסיטת תל-אביב ונסע לביתו באילת בכדי להצביע – אך כמה סטודנטים כאלה ישנם? הסירוב לשנות את המצב הקיים ולאפשר הצבעה בקלפי הקרובה לאוניברסיטה או למכללה בה הם לומדים הוא בבחינת הדרה אלקטורלית ממדרגה ראשונה.
השאלה האם לאפשר הצבעה שכזו היא כמובן סוגיה פוליטית, וגם מאחורי הסוגיה הפוליטית הזו יש מנצחים המרוויחים מהסטטוס-קוו הקיים. הכוונה היא למנהיגי המפלגות שנהנים מתמיכתם של המצביעים אשר יגיעו למתחמי ההצבעה באש ובמים – בין אם מדובר באוכלוסיה הומוגנית המצביעה לאותה המפלגה כאיש אחד ובין אם מדובר במצביעים אשר מצביעים פעם אחר פעם לאותה המפלגה. המפסידים הם כל אותם הסטודנטים והעובדים שכל סדר היום שלהם משתבש רק כי הם מחויבים לנסוע עשרות או מאות קילומטרים בשביל לממש את זכותם הדמוקרטית.
מנגד, מכמה סקרים שפורסמו ועסקו בנושא עלה כי הסטודנטים, אשר לא מורשים להצביע בסמוך למקום לימודיהם, הם על-פי רוב בוחרים "חופשיים" המרבים לשנות את העדפותיהם ואינם מתאפיינים בהצבעה גושית קבועה. ולא, למען הסר ספק, לא כל הסטודנטים הנמצאים כיום במערכת ההשכלה הגבוהה מחזיקים בדעות יוניות המאפיינות את צדו השמאלי של המפה הפוליטית.
אשר על כן, כל המפלגות שחפצות בקולות הסטודנטים חייבות לקדם בהקדם האפשרי מהלך בזק שיאפשר לדור העתיד של מדינת ישראל להצביע גם מבלי לשנות את כתובתו בתעודת הזהות – מדובר בזכות בסיסית המהווה חלק בלתי נפרד מהמשחק הדמוקרטי. ללא שינוי המתבקש הזה כל השיח הציבורי על הרצון להעלות את שיעור השתתפות בבחירות הוא לא יותר ממס שפתיים.