משהו לא מובן לי. באמת לא מובן. איך זה יכול להיות שכאשר כל המדינה עוסקת בנושא הפצצה וההפצצה באירן, ירד ראש האופוזיציה שאול מופז למחתרת, ואילו ראש "העבודה" כלל לא נשמעת. לא שאני מזלזל במחיר הלחם ובשאלות התקציב, אבל מישהו היה צריך לקום ולומר משהו גם על המשמעות החברתית של שאיבת כל פרוטה לביטחון, בגלל החלטה של ראש ממשלה כי עליו להציל את ארצו משואה שניה, גם כאשר אין מדובר בסכנה קיומית לישראל.
הרי מדובר בעניין מסמר שערות: הכל מסכימים כי גם הצלחה מזהירה של הפצצה ישראלית על מתקני הגרעין של אירן תוכל לדחות את ייצור הנשק הגרעיני האירני בכמה חודשים בלבד, וכי עצם ההפצצה עלולה דווקא לזרז את המעבר לייצורו של נשק גרעיני. הכל מסכימים שמי שיפציץ, יעמיד בסכנה ישראלים רבים ויהודים רבים בעולם. הכל מסכימים כי הפצצה ישראלית ללא תיאום עם ארה"ב עלולה להזיק לישראל מבחינה אסטרטגית ולפגוע אנושות ביחסיה עם בעלת בריתה היחידה.
זו אינה אותה מלחמה המוצדקת ב"הבא להורגך, השכם להורגו", שבה מחליט הדרג המדיני כי הצבא יפעל את פעולתו, וגם אם יפלו חיילים, זהו תפקידם, כי החזית מגנה על העורף. זו מלחמה שבה אומר לנו שר הביטחון כי ייהרגו בה "לא יותר" מ-500 אזרחים, וזאת כדי למנוע הריגתם של אלפי אזרחים בעתיד, אם אירן תזרוק עלינו פצצה.
אם ראשי מפלגות האופוזיציה חולקים על הממשלה בנושא כל כך חיוני, שכבר פגע בכלכלתה של ישראל, וכבר העמיד בסימן שאלה גדול את הפתרון הציוני כדרך להבטיח את חיי היהודים (שהרי אם עלינו להקריב כל כך הרבה כדי למנוע פגיעה דרסטית כל כך, ואם ישראל, אחרי 64 שנות קיום, נמצאת בסכנת קיום, מציגים נתניהו וברק את ישראל כמקום המסוכן ביותר ליהודים לחיות בו בימינו), זו חובתם הציבורית לפתוח במסע ציבורי כנגד מתקפה ישראלית על הסרקזות (צנטריפוגות) האירניות.
זה לא הזמן להימנע מפעולה
אם הם אינם מזדהים עם עמדת הממשלה, ואם הם סבורים שאסור לישראל להיכנס לעימות ישיר עם אירן, שהסכנה הגרעינית היא סכנה לשלום האזור והעולם, וכי זהו תפקידה של ארה"ב לפעול. אם הם מאמינים כי ארה"ב אכן תפעל אם יסתבר שאירן קרובה מאד לייצור נשק גרעיני, הם חייבים לפעול כאופוזיציה נחרצת, ולהיאבק בכל הדרכים החוקיות שבידיהם כדי למנוע מן הממשלה לעשות מעשה פזיז שיסכן את אזרחי ישראל.
ואין מדובר על כך שב"שבת תרבות" יאמר מישהו מהם כי אין הוא סבור שהעיתוי למתקפה על אירן מתאים. מדובר על כך שהשניים הללו, או מישהו מהם, יצאו למערכה הציבורית החסרה כל כך, ויניפו את הדגל כנגד מה שנראה בעיניהם כסיכון מיותר של הציבור, מתוך חרדה מופרזת והערכה לא נכונה של המחיר.
אני יודע. כאשר המנדטים עולים בסקרים מבלי לעשות דבר, ישנה נטייה לחשוב כי אי העשייה נכון לעת הזאת. זהו מצבה של שלי יחימוביץ ברגע זה. היא חוששת כי כל מהלך נחרץ מסוג ההתנגדות להפצצה באין ירחיק ממנה קהלים מסוימים. היא טועה. את המחיר הגבוה ביותר היא עלולה לשלם על הימנעות מעשיה. כדאי לה להתחיל להתעניין אצל ציפי לבני. הגיע הזמן להתעורר משנת הקיץ.