אפשר לחשוב, איזה אומץ הפגינה מזכירת המדינה האמריקאית, הילארי קלינטון? בסך הכל אמרה דברים הנאמרים בסופי שבוע בהרבה בתים ישראליים, ועוד הקפידה לומר אותם בפורום סגור, כדי להבטיח שלא ייצאו החוצה. את הדאגה לדמותה המוסרית והדמוקרטית של ישראל היא שומעת מפי כמה משרי הליכוד הבולטים, מקשיבה להם בכנסת ועוקבת אחריהם בעיתונות הישראלית והעולמית. אם היא מודאגת, כנראה שגם היא אינה מצליחה להבין את גל החקיקה העכור של העת האחרונה, ואם היא מביעה את דאגתה – היא עושה זאת, על פי כל הסימנים, מתוך ידידות של אמת.
כמונו היא עוקבת אחרי החומייניזציה החרדית. גם היא אינה מסוגלת להבין איך בעשור השני של המאה ה-21 יש כאלה המפרידים בין מדרכות שבהן צועדות נשים לבין כאלו שבהן צועדים גברים, איך זה נוסעות נשים בצד האחורי של האוטובוס בעוד שהגברים החרדים נוסעים לפנים. היא קוראת על השיגעון החדש בצה"ל: חיילים דתיים (לאומיים) נוטשים אירועים שבהם נשמעת שירת נשים, משום ש"קול באשה ערווה", וגם היא אינה מאמינה.
וכיוון שהילארי קלינטון היא אחת שאכפת לה מאתנו, היא מרשה לעצמה לשאול ידידים ישראלים, מאחורי דלתיים סגורות, מה קרה למדינה הזו שמתפארת כל כך בדמוקרטיה שלה ובבתי המשפט שלה ובשמירתה על זכויות אדם. ממש כמו שנשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, שאל את נתניהו מדוע אינו מעיף את ליברמן. זה די הגיוני שאנשים המאמינים שישראל היא עדיין מדינה מוצלחת ומיוחדת, ייבהלו מתופעות בלתי צפויות כמו אוטובוס שמתחלק בין נשים לגברים או כמו ליברמן בתור שר חוץ דווקא. יש מקום להודות להם על דאגתם ועל כך שבאמת אכפת להם.
ארה"ב היא התומכת היחידה שלנו בעולם
ובאשר להתנפלות עליה – מי שמעדיף התנחלויות על מהלך מדיני, מי שמנהל מדיניות המציבה אותו במיעוט מבוטל מול העולם כולו, מי שהווטו האמריקאי באו"ם הפך שוב לעוגן העיקרי שלו ולחסם בפני הפגיעה בישראל, איננו רשאי לבוא בטענות אם המציל הקבוע שלו מעז ללחוש עליו ביקורת. מי שהתל"ג לנפש שלו הוא כ-30 אלף דולר, ועדיין מקבל מארה"ב את הסכום הגבוה ביותר בעולם במסגרת סיוע החוץ שלה, צריך כמות גדולה של חוצפה כדי להגיב בבוטות שכזו על דבריה של קלינטון.
ממשלת ישראל נקלעה למצב סוריאליסטי של ממש: היא מנהלת מדיניות שאין לה תומכים בעולם, גם לא בקרב מי שנחשבים לידידיה הגדולים ביותר; והיא מצליחה להמשיך ולקיים אותה בעזרת ממשל אמריקאי שאינו שלם לא עם המשך ההתנחלות, לא עם אי העמידה בהתחייבות לפנות ישובים בלתי חוקיים ולא עם העמדות המדיניות של ממשלת ישראל. אולי זה קורה בגלל שנת הבחירות האמריקאית, אולי זה קורה בגלל חולשתו הגדולה של הממשל, אולי מסיבות אחרות. אבל יהיו הסיבות אשר יהיו, במצב שכזה מותר להעניק למי שמסוכך עלינו את הזכות ללחוש בדלתיים סגורות.