לא כל יום מקבלת נתניה ביקור של נשיא רוסיה, ודווקא היום זה קורה. פוטין, שהושבע מחדש לתפקידו לפני ימים מעטים, מגיע לחנוך בעיר החוף את האנדרטה לזכרם של החיילים הסובייטים שנפלו במלחמת העולם השנייה. מספרם הכולל של האזרחים והחיילים הסובייטים שנפלו במלחמה זו הוא 28 מיליון. מספר מצמרר, הכולל גם את אלו שמתו מרעב ומפגיעות בלתי ישירות. אין שום ספק שהסובייטים שילמו במלחמה זו את המחיר הגבוה ביותר (לשם השוואה, מספר החיילים האמריקאים שנהרגו במהלך המלחמה הוא 320 אלף).
רוסיה, הרואה עצמה יורשתה החוקית של ברית המועצות, מבקשת להזכיר לעולם את המחיר ששילמה במערכה כנגד הנאצים, ולנו יש כל הסיבות בעולם להצדיע לאנשים הרבים הללו שחיים נקטעו בידי מי שקטע את חייהם של שישה מיליוני יהודים באותן שנים. אנדרטה לזכרם שהוקמה בנתניה, מביאה לכאן את נשיא רוסיה, באחד הביקורים הראשונים שהוא עושה מחוץ לארצו, לאחר שנבחר מחדש.
לא עושים לנו חיים קלים
יש לנו יחסים משונים עם רוסיה. מצד אחד מדובר ביחסים אישיים טובים בין ראשיה של ישראל וראשיה של רוסיה. פגישות לא מעטות בדרגים בכירים ובכירים פחות, ואפילו ביטול הצורך בוויזות – מה שהוא עדיין בגדר חלום רחוק ביחסינו עם ארה"ב. מצד שני, גם לאחר הפגישות הטובות לא מתרחשות ההתפתחויות שאנו מצפים להן. רוסיה היא הגורם המונע החלטות נחרצות יותר של מועצת הביטחון של האו"ם כנגד אירן, והיא המונעת העיקרית את החרפת הסנקציות של הארגון לפי המדינה הסוררת, כאשר סין מחרה-מחזיקה אחריה.
רוסיה היא גם מגינתו העיקרית של משטר אסד, מונעת החלטות מעשיות כנגדו באו"ם, וחוזרת על העמדה שלפיה מדובר בשני צדדים – ממשלת סוריה והאופוזיציה – שאחריותם למתרחש שווה, ואשר צריכים להניח את הנשק ולהידבר, כדי לשים קץ לאלימות. במילים אחרות: השארת בשאר אסד על מכונו תוך ויתורים מסוימים לאופוזיציה, כדי לשים קץ למצב הקיים. מבחינה זו, יוזמתו של קופי אנאן עלתה בקנה אחד עם רצונם של הרוסים, אלא שכישלונה מהדהד והטבח נמשך. רוסיה מקבלת את ראשי החמאס ונפגשת איתם באופן סדיר, בניגוד למדיניות ארה"ב ומדינות אירופה. היא אינה נענית לבקשות ישראליות להימנע מלסייע בנשק למי שיוכל להשתמש בו נגדנו, ובהצבעות במוסדות בין לאומיים אין היא מקלה על חייה של ישראל, בוודאי לא על אלו של ממשלת ישראל.
גם הביקור הנוכחי יעלה יפה. פוטין, שהפך מיורשו הפיכח של ילצין הליברל, למנהיג אוטוריטרי, המצליח, בתחבולות, להנציח את שלטונו, והמנטרל – במידה רבה – את מוסדות השלטון של רוסיה, יפזר חיוכים בנתניה ובירושלים, וגם מארחיו לא יחסכו ממנו את חיוכיהם. הם ירבו לדבר איתו על אירן ועל סוריה, ויבטיחו כי הכותרות יכילו את פניותיהם הנחרצות למנהיג הרוסי בשני נושאים אלה.
פוטין נמצא במצב לא פשוט במזרח התיכון. בעלי בריתה של רוסיה מן העבר נעלמו, מי שנותרו – נחלשו, ודווקא ישראל מקבלת אותו בזרועות פתוחות. עבורנו זוהי הזדמנות לא רק להציג עמדות אלא גם לנסות ולשכנע לשנות כמה קווי מדיניות בעייתיים מאד לישראל.
>> הטור הקודם שלי: הבחירות במצרים וביוון משפיעות עלינו
>> "נתניהו וחולדאי מנסים לדכא את המחאה באלימות"