השבוע רם מהאח הגדול יצא מהארון. באמת היה לי חסר הומו בבית מתחילת העונה. בעונות הקודמות היו הומואים, והיה לי כיף לראות אותם. אני זוכר שגואל דיבר על משחק של אמת או חובה ואמר שהוא מרגיש מחוץ למשחק. זה מזכיר לי שכשאני הייתי צעיר יותר והייתי יוצא עם חברים לפאבים "רגילים", והייתי תמיד מחוץ למשחק של הבנים והבנות. לא הייתי חלק מזה וזו הרגשה הכי מבאסת בעולם. בגלל זה כיום אני יוצא רק למסיבות ומקומות של הומואים. יש כאלה שיגידו "למה אתה רוצה להיות שונה". אבל אני כל היום בחברה סטרייטית, כל החברה שלנו סטרייטית, אז אם אני יוצא בערב אני רוצה לפגוש בנים שנמשכים לבנים.

ברביעי שעבר למשל הייתה לי יום הולדת (אני רשמית בן 29!), וחגגתי במקום של הומואים. אני מעדיף לחגוג במקום שאני אוהב ומכיר. הזמנתי את כל החברים שלי - סטרייטים, חברים מהצבא, מהלימודים, מהצבא, ידידות. כולם באו ולאף אחד לא הייתה בעיה. היה לי הכי כיף שלחברים שלי לא אכפת. לא מזיז להם שכולם מסביבם הומואים. משנה להם מי אני ולא למי אני נמשך. וככה זה צריך להיות.

אז לגבי רם, אני שמח שהוא יצא מהארון. הבנתי שיש לו חבר. אם בן הזוג שלי היה נכנס לתכנית ריאליטי ומשחק אותה סטרייט, ולא אומר שיש לו בן זוג, ויי ויי ויי... אני לא חושב שאנשים צריכים להיכנס לריאליטי ולהגיד "שלום, אני הומו", אבל כן להתנהג טבעי. רם ראה שכשהוא יצא מהארון כולם קיבלו אותו.

רם, המון בהצלחה. יצאת מהארון לפני כל המדינה, כל הכבוד. סוף סוף יש הומו בבית!

>> הפוסט הקודם שלי: גם בתוך הקהילה יש הומופוביה
>> גם איתי שגב יוצא מהארון