נייר טואלט וקופסת גפרורים או מצית. זה כל מה שהיה צריך כדי להבעיר יותר ממאה אלף דונם, נכון לעכשיו, של חורש טבעי בפארק הלאומי טורס דל פאינה בחבל פטגוניה שבצ'ילה. מסתבר שגליל נייר טואלט אחד באמת מספיק כדי לשרוף יער שלם, להוציא חמש מאות ושישים כבאים לעבודה, לגרום לפינוי של ארבע מאות תיירים ולגרום לנזק סביבתי שהמומחים עדיין מתקשים להעריך. גליל נייר טואלט ומטייל ישראלי אחד. כנראה שלא היה שם אף אחד שהבין את גודל האירוע, יזם, רתם וסייע.
לגנוב ברז ממלון במרמריס? קטן עלינו. למכור כריות כוסמת בקניון בדנוור קולורדו או ציורי שמן "מקוריים" בפרברי בריסל? זה גרעינים שחורים בלי מלח ליד המפעל המפואר של רותם זינגר, עוד "ישראלי בחו"ל" שהחליט כנראה להתעלם מהכללים, כי "זה פטגוניה פה, אחי, מי ישים לב?". הפרט היחיד הלא אופייני בסיפור הוא ההודאה שלו במעשה. האמת, יצא גבר, או שסתם לא הבין מה שאלו אותו.
מה הסיבה למהפך שעובר עלינו, ברגע שבו דלתות המטוס נפתחות וכף רגלנו נוחתת בארץ זרה? איך בשנייה אחת אנחנו הופכים מאזרחים נורמטיביים, שומרי חוק פחות או יותר, לגנבים, שוהים בלתי חוקיים, סוחרי סמים ומציתים? למה במקום ליהנות מדבר או שניים שיש לעולם להציע לנו, אנחנו יוצאים לשרוף אותו ואת ספרי החוקים שלו?
יכול להיות שמדובר בייצוא הגרסה הישראלית לשמירה על חוק וסדר. גרסה שמבוססת על הידיעה שאנחנו חיים מדינה קטנה, מוקפת אויבים ומלאה חברים במקומות הנכונים, ועל זה שברוב המקרים, גם אם לא נקפיד על כל הכללים וגם אם יתפסו אותנו, נצא מזה בלי פגע. מה שיותר הגיוני הוא שאנחנו חיים בתחושה מוצקה שלא משנה מה נעשה בחו"ל, אם נהיה מספיק זריזים, לא יהיה הסכם הסגרה עם המדינה שבה עשינו את מה שעשינו, ונמצא עורך דין טוב, במקרה הכי גרוע זה יסתיים בנזיפה. ושיישרף העולם.
עלינו לשקם את היער
ליער אין חברים, אין אויבים והוא לא חתום על הסכמי הסגרה. יער זה עניין פשוט. אם תדליקו אותו הוא יידלק. בלי נסיבות מקלות ובלי קשר למה שהסבא שלו עשה בשואה, או לזה שקראו למי שחשוד בהצתה שלו "יהודי מסריח". שגריר ישראל בצ'ילה כבר הנחה את הקונסולית לטפל בעניינו של זינגר. היא תיסע לקצה השני של המדינה ותדבר עם כמה אנשים, זה חלק מהעבודה שלה, אבל מעבר לזה, אין למדינה שום סיבה להתערב. זינגר ומשפחתו צריכים להתמודד בעצמם עם הלהבות. הוא לא אסיר מצפון ולא שליח ציבור אלא מטייל רשלן, שצריך להיענש. ושיגיד תודה שלא ישפטו אותו גם כאן כשיחזור.
למי כן צריך לעזור? ליער. באותו מקום בדיוק נשרפו בשנת 2005 כמאה וארבעים דונם של יער, על ידי תייר צ'כי. ממשלת צ'כיה לקחה אחריות והתחייבה לשאת בעלויות השיקום. ממשלת ישראל צריכה לפעול בהתאם לתקדים ולממן, על חשבוננו, את השיקום. ככה זה: מי שלא משקיע בלחנך את האזרחים שלו לא להדליק אש במקום אזור, יצטרך לשלם על הנזקים. או שאולי פשוט נשלח לשם סופרטנקר.
האם ישראל צריכה לעזור לרותם זינגר? תנו לנו בתגובות