דחסתי למזוודה הרבה יותר ממה שנחוץ, כיוונתי שעון לשלוש לפנות בוקר, הזמנתי השכמה טלפונית למקרה שהשעון יפסיק לעבוד, קיבלתי המלצות מאלה שיודעים ועקיצות מאלה שמקנאים. איזה כיף זה לעוף מכאן לכמה ימים. אבל בחיים אין טוב בלי רע, ואין טיסה לחו"ל בלי לקום באישון לילה, לשלם מחיר מופקע לנהג מונית חפרן ולהתעצבן על הדרך מעוד כמה עניינים פעוטים.
נתנו לך משהו להעביר?
מי ששואל את זה בכניסה לשדה לא מחכה לתשובה אמיתית. תראו, אם אדם זר היה נותן לי משהו להעביר לא הייתי לוקח בחיים. מה, אני עובד בשבילו? אם מישהו שאני מכיר היה עושה את אותו דבר, לא הייתי מספר. זה מה שחסר לי בדרך למטוס? חיפוש פולשני וחקירה צולבת? ואם אנחנו כבר עוסקים בזה אז כן, בטח שארזתי לבד. תאמרו לי בבקשה, אנשי ביטחון יקרים, כשאתם נוסעים לחו"ל אמא אורזת לכם?
זוהי הודעת ביטחון
עברתם ביטחון? עכשיו תקשיבו. הודעות ביטחון חוזרות ונשנות במערכת הכריזה, דורשות מציבור הנוסעים לא לשכוח חפצים אישיים בבית הנתיבות. מזל. כי מהרגע שיצאתי מהבית, כל מה שרציתי היה לשכוח ארנק עם חמש מאות אירו, דרכון ורישיון נהיגה על השולחן בקפה. בהזדמנות זו הייתי רוצה להציע הודעת ביטחון נוספת: "נוסעים יקרים, אם איבדתם משהו בטרמינל, נסו להיזכר איפה שמתם אותו".
יציאות החירום מימינכם
בכל טיסה מסבירים לנו מה עלינו לעשות במקרה והמטוס נופל. מסכות החמצן ייפלו מעלינו, חגורות ההצלה מתחת למושב, פתחי היציאה מוארים ולמגלשות החירום אסור לעלות עם עקבים. יכול להיות שאם המטוס ייפול, כל זה לא באמת יעזור? יותר חשוב שתסבירו לנו איך לא להימחץ על ידי עדר ישראלים שרק סיימו למחוא כפיים לנחיתה וכבר שועטים כמו מטורפים לכיוון הדלתות, הרבה לפני שהמטוס נעצר.
זוהי טיסה ללא עישון
וואללה? ללא עישון? מעניין. זה חדש העניין הזה? כבר יותר מעשרים שנה לא מעשנים במטוסים, ואתם עדיין טורחים לבנות אותם עם השלטים הקטנים האלה שאוסרים על העישון, וגם חוזרים על זה ברמקולים. למה להדליק את המעשנים? מה נראה לכם, שבלי התזכורות הללו, אנשים יחגרו את חגורות המושב וידליקו סיגריה, או שסתם בא לכם להיזכר באייטיז? אם כבר, אולי תודיעו שזוהי טיסה ללא אנשים שמביאים לחברים שלהם ריבוק.
עוף או בקר?
לא זה ולא זה, תודה. נכון, במחלקת עסקים אוכלים לא רע בכלל, אבל תסבירו לי בבקשה בשביל מה אתם צריכים לאכול את מה שנותנים במגשים הקטנים בשאר המטוס. אתם הרי לא ממש רעבים כי לפני חצי שעה טחנתם בורקס בשדה, האוכל הוא לא ממש אוכל, ולנסות להסתדר עם סכין, מזלג וחביתה כשאתה דחוס במושב האמצעי, זה הרבה יותר כואב ומלוכלך ממה שזה נראה. יודעים מה? עזבו את האוכל, תביאו ויסקי במקום.
תטיסו את התינוק
הם שאלו אותי אם נתנו לי משהו להעביר, העבירו את המזוודות במכונת שיקוף, ביקשו שאוריד את החגורה ואוציא את הכסף הקטן מהכיסים, והכל למען המלחמה בטרור. אז איך זה שהטרוריסטים האמיתיים עוברים להם מתחת לאף? אני מדבר על אלה שהצרחות שלהם יכולות להפוך כל טיסה לסיוט וכל נוסע שליו למתאבד בפוטנציה. אני חושב שלתינוקות מגיע לטוס כמו לכל בוגר, אבל למה לכל הרוחות דווקא בטיסה שלי?