עד היום אפשר היה לתת לבנימין נתניהו את החסד שהעניק לו החוק. אדם שהוגש נגדו כתב אישום תחת שימוע הוא עדיין לא נאשם אלא חשוד. וכל עוד הוא היה "רק" חשוד, אפשר היה לתת לנתניהו ליהנות מהספק ולנצל אותו עד תום. היו די והותר שיקולים שהיו צריכים לגרום לנתניהו לפנות את לשכתו (אחד מהם היה אובדן "המנדט הציבורי והמוסרי", כפי שקרא לזה פעם אחד, יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו). אבל היה גם את הספק.
עד היום.
מהערב יושב במשרד ראש הממשלה אדם שמדינת ישראל מכנה "נאשם". אדם עם שלושה תיקי חקירה, ארבע עבירות פליליות ועונש אפשרי של כמעט 20 שנות מאסר בפועל. אדם שמדינת ישראל טוענת שקיבל טובות הנאה בסך של כמעט 700 אלף שקל. אדם שניסה להשתלט על התקשורת הישראלית כדי להפוך את מה שאמור להיות כלב השמירה של הדמוקרטיה לחתול הליקוקים של קיסריה. אדם שמדינת ישראל טוענת שקיבל החלטות לתועלתו הפרטית בשווי של מיליארד שקל מכספי הציבור. אדם שמדינת ישראל טוענת שהונה את הציבור – שוב ושוב ושוב. לא את השמאל – את כל הציבור.
זה האדם שמקבל את ההחלטות הכי חשובות על חיינו. זה האדם שצריך לטפל ביוקר המחיה, במשבר הדיור, בקריסת מערכת הבריאות, במשבר התחבורה; זה האדם שצריך להתמודד עם הגרעון התקציבי; וזה האדם שיכול להוביל אותנו למלחמה ושצריך להוביל אותנו במלחמה. זה האדם שיכול, צריך וחייב לקבל את ההחלטות הכי מכריעות, הכי גורליות, הכי דרמטיות.
והאדם הזה, על פי מערכת אכיפת החוק במדינת ישראל, הוא עבריין.
כל יום שנתניהו ממשיך לשבת בבלפור הוא חרפה מוסרית וצחנה משפטית. כל יום כזה הוא ביזיון הדמוקרטיה הישראלית.
ההחלטה הצפויה
כשאביחי מנדלבליט הודיע בפברואר השנה שיגיש כתב אישום נגד בנימין נתניהו בשלוש פרשות פליליות, היו מי שנאחזו בדיסקליימר ההכרחי (והאמיתי) "בכפוף לשימוע". הרי כבר היו דברים מעולם: אביגדור ליברמן הצליח לחסל כתב אישום בתיק חברות הקש בזכות סדרת שימועים (ועוד כמה מהלכים שעדיין אפופים בעננת מסתורין), ורק לפני שלושה חודשים ריכך מנדלבליט עצמו את כתב האישום נגד השר (שהפך לשר לשעבר) חיים כץ והסיר ממנו את עבירת השוחד. על פניו, גם לנתניהו עמדה האפשרות לעשות בשימוע את מה שלא הצליח לעשות עד לשימוע – להוכיח ש"אין כלום".
הערב התרסקה התקווה הזאת – כנראה תקוותו האחרונה של כל מי שרצה בהמשך מילוטו של נתניהו מהדין. ההבטחה החוזרת שבשימוע "מגדל הקלפים יקרוס" נקברה מתחת לכתב אישום על הפרות אמונים, מרמה ושוחד.
השימוע לא יכול היה להציל את נתניהו: לא משום שהוא לא נעשה "בלב פתוח ובנפש חפצה", כמאמר מנדלבליט ושי ניצן, אלא משום שלא היה בו שום דבר חדש, ודאי לא ראיה דרמטית או ניתוח משפטי מזהיר שדורש רוויזיה. לא צריך היה לשבת בחדרי הדיונים של הפרקליטות כדי לדעת זאת; טיעוני הנגד של נתניהו נשמעו שוב ושוב במשך חודשים ארוכים לפני ההחלטה-בכפוף-שימוע. פרקליטי נתניהו, או מה שנשאר מהם, לא הביאו לשולחן שום דבר שיהפוך אותו. הפרקליטה ליאת בן ארי לא היתה צריכה להיעדר מהשימוע בגלל חופשה, אבל האמת היא שאת טענות נתניהו היא יכולה היתה לקרוא גם בטוויטר שלו ושל צבא צייצניו במלון באפריקה.
לא היה צריך להיות מומחה משפטי כדי לדעת, מאז פרסום החלטת היועמ"ש בפברואר, שפניו של נתניהו לדין. די היה לעמוד בשנים האחרונות על דמותו של מנדלבליט כדי להבין זאת. מאז שנפתחו חקירות נתניהו התנהל מנדלבליט בזהירות מופלגת. היתה בזה מידה רבה של צדק – החלטה שעשויה להביא לסיום כהונתו של ראש ממשלה צריכה להתקבל בשום שכל; אבל לעתים זה נראה כמו דשדוש רגליים מפוחד. התחבטויותיו של מנדלבליט הביאו את הציבור הישראלי להצביע פעמיים בעד או נגד ראש ממשלה שכתב אישום חמור ריחף מעל ראשו, מבלי לדעת מה דעתה הסופית והמוחלטת של מערכת אכיפת החוק.
גם ההחלטות שקיבל מנדלבליט נגד הרוח התוקפנית יותר שנשבה מכיוונם של פרקליט המדינה ואנשיו – שהמליצו להעמיד את נתניהו לדין באשמת שוחד גם בתיקים 1000 ו-2000 – לימדה על יועץ משפטי שיוצא למשפט ציבורי נגד ראש ממשלה מכהן כמי שכפאו שד. יועמ"ש קצת יותר נועז – דוגמת מני מזוז בחציה השני של הקדנציה – כבר היה מזמן מגיש את כתב התביעה נגד נתניהו, אולי עם סעיפי אישום חמורים יותר. מכאן היה ברור שאם מנדלבליט כבר החליט על הגשת כתב אישום, אין ספק שהוא כמעט משוכנע שבידיו קייס משפטי יצוק.
זה לא אומר שנתניהו יורשע בבית המשפט; השופטים עשויים לחלוק על השקפתו של מנדלבליט. זה רק אומר שמבחינת מנדלבליט לא היה ספק: בנימין נתניהו הוא אדם מושחת.
סוף עידן נתניהו
כמו החלטת מנדלבליט, גם נאום נתניהו הערב לא חידש דבר; הוא רק הסלים את המצב. אבל לא צריך להקל ראש בהסלמה הזאת: היא מעידה על שבירת כלים מוחלטת, לא פחות מאשר על הפאניקה (המובנת והמוצדקת) העומדת מאחוריה. נתניהו נפטר הערב מרסיסי הממלכתיות האחרונים שעוד נשמרו בחליפתו ויצא למהלך האחרון במערכה נגד מערכת אכיפת החוק. זה היה נאום משתלח גם בקנה המידה חסר הרסן ואובד העשתונות של נתניהו, שכבר מזמן הפסיק להבחין בין תפקידו הייצוגי כראש ממשלה לתפקודו כחשוד בפלילים. כשראש ממשלה מדבר על הפיכה שלטונית, הוא מכריז רשמית שאין לו אמון באנשי החוק בישראל – ואין סיבה שלציבור יהיה אמון בהם. זו קריאה למרי אזרחי במוסדות החוק שיוצאת, למרבה התדהמה, מבית ראש הממשלה. הנראטיב שמושר בפי צבא האמת של ביבי – מהרן-כרמי-בוזגלואים דרך היונתן-אוריכים ועד השמעון-ריקלינים – הגיע היום לדוכן הנואמים בבלפור.
החלטת מנדלבליט היא לא עוד משוכה בנתיב המילוט של נתניהו מן הדין. בקונסטלציה הנוכחית, ההחלטה הזאת מקפיאה את הקריירה הפוליטית של נתניהו - אם לא קוברת אותה לעד. אופציית ממשלת האחדות ירדה מהפרק באופן סופי; אם לא יתרחש בימים הקרובים אירוע דרמטי שיביא להדחת נתניהו מראשות הליכוד, בחירות שלישיות הן העתיד הבלתי נמנע.
לפני שיגיע לבחירות, נתניהו ייאלץ להגן על המשך כהונתו כראש ממשלה בפועל. הוא ייאלץ לעשות זאת בחזית המשפטית מול הכנסת (ממנה הוא יבקש חסינות אחרי שהכריז שלא יעשה זאת), מול מנדלבליט ומול בג"ץ, שיידרש לעוד דיון תקדימי ואולי להחלטה תקדימית שתהדהד את הלכת דרעי-פנחסי (פיטורי שר העומד לדין); והוא ייאלץ לעשות זאת בחזית הפוליטית. גדעון סער היה עד כה האדם היחיד בליכוד שהודיע על קפיצה לבריכה כשזיהה את נחשול הדם של נתניהו במים; הוא לא יהיה היחיד לאורך זמן. במקביל, מנהיגי ציבור שהוציאו את עמוד השדרה המוסרי שלהם לנבצרות עד לסיום השימוע, כמו איילת שקד המובסת ונפתלי בנט שקיבל תיק בכיר כדמי שתיקה, ייאלצו כעת לקיים את הבטחתם החלבית ממילא "לעשות הערכת מצב" שבסופה ייאלצו לקבל החלטה חד-משמעית: הלנתניהו הם אם לצריו.
לבחירות יגיע נתניהו חבול ומרוט. שאלת התמודדותו תעמוד אף היא למבחני מנדלבליט ובג"ץ; אפילו אם תוכשר, כל הסקרים וכל ההערכות – לרבות אלו של אנשי הימין – מנבאים לו כישלון שיסתום סופית את הגולל על סיכוייו להרכיב ממשלה. כתב האישום נגדו נוסך עידוד וזעם כאחד בקרב מצביעי השמאל-מרכז, ולא פחות מכך – גם אנשי ימין רבים שמאמינים באמת ובתמים בחפותו סבורים כי הוא צריך להילחם עליה בבית המשפט. בלי חסינות, בלי חוקים צרפתיים, בלי פרוטקציות.
הבעיה היא שנתניהו לא מאמין בזה. לפני שנה פרסם מתי טוכפלד ב"ישראל היום" שנתניהו לא מתכוון לפרוש גם אם יוגש נגדו כתב אישום. הערב אשרר נתניהו את הידיעה. לא רק שהוא לא מתכוון לפרוש – הוא מתכוון לנהל את קרב המאסף שלו מבלפור. נבצרות? נסו התבצרות.
משטרת ישראל המליצה להעמיד את נתניהו לדין בעבירות שוחד. פרקליטות המדינה המליצה להעמיד את נתניהו לדין בעבירות שוחד. היועץ המשפטי החליט להעמיד אותו לדין. הכנסת לא הרכיבה עבורו ממשלה ולא תעניק לו חסינות. מוסדות הדמוקרטיה הישראלית, בזה אחר זה, מסמנים לרה"מ את הדרך החוצה – אבל הוא לא מתכוון להתפנות. אולי לזה התכוון נתניהו כשדיבר על הפיכה שלטונית.