"כך נראה הסוף", צייץ איתן כבל בטוויטר. הביטויים שלו היו חריפים: "הנהלת מפלגת העבודה מחליט לדרוס את החוקה ואת מוסדותיה השיפוטיים", "הנהגה שנוטשת את דרכה ואת ערכיה הדמוקרטיים". את יו"ר המפלגה, אבי גבאי, הוא כינה "D9 תוצרת בית".

כבל לא כתב את הדברים בשבוע שעבר, אלא ביוני האחרון, נוכח כוונתו של גבאי לבטל את הבחירות לוועידת מפלגת העבודה. המהלך של גבאי סוכל, אבל המגמה שריסקה את מפלגת העבודה נמשכה, והנבואה של כבל קרובה להתגשם: כך נראה הסוף. נראה שהיום כולם מבינים את זה. כולם מבינים שהאנייה הזאת, שפעם היתה ספינת הדגל של הפוליטיקה הישראלית והיום היא בקושי מפרשית, נמצאת במסלול התנגשות עם קרחון המציאות. כולם חוץ מהקפטן.

לא מבין את השמאל, לא מושך את הימין

אבי גבאי מסרב להבין שזה הסוף. הוא לא נראה כמו מישהו שמוכן להרפות אחיזה מההגה. כשאמר בסוף השבוע בראיון לחברת החדשות שהוא מאמין שיהיה ראש הממשלה הבא, זה לא נשמע משכנע; זה נשמע מביך, מנותק מהמציאות. פתטי. גבאי מנסה לנפח את החזה של מפלגת העבודה, אבל המפלגה הזו מוטלת בשולי הסקרים, מתנשמת בכבדות. עוד רגע והיא תילחם על חייה. 

סבב הראיונות של גבאי היה המשך ישיר לראוותנות האגרסיבית שהציג בהדחתה של לבני. לקח הילדות שהציג בראיון ל"ידיעות אחרונות" ("בשכונה למדתי שאם מרביצים לך אתה מחזיר ולא רץ לעשות שלום") היה אמור לשדר עממיות, אבל שידר בריונות – והוכיח שוב שגבאי, ששורשיו בימין, לא מבין את מצביעי השמאל (הם דווקא מחפשים איך עושים שלום עם מי שמרביץ לך, או בנוסח המוכר: שלום עושים עם אויבים). גרוע מכך: הסקרים ממשיכים להוכיח שהוא לא מבין אף מצביע. מגמת ההתרסקות שנמשכת גם אחרי לבני מוכיחה שמה שנכתב כאן בשבוע שעבר היה נכון, ולבני לא היתה המשקולת שגרמה למחנה הציוני לצלול. הכל בראש.


סביר להניח שגבאי בכל זאת מבין שזה הסוף – אבל מסרב להודות בכך. גבאי הוא אדם נבון, הוא יודע לקרוא סקרים כמו כולם. הוא גם יודע מה קורה במפלגת העבודה: הוא שומע את כבל זועק, את איילת נחמיאס ורבין בוכה, את יוסי יונה מחפש את יציאות החירום, את השטח מתקומם. מכיוון שגבאי איננו טיפש, אפשר להניח שמה שמותיר אותו נטוע במקומו הוא האגו. לכבל הוא אמר (על פי דברי הח"כ ב"פגוש את העיתונות"): "אפיל את הבית עליכם ועליי". גבאי מוכן להיות הקפטן של הטיטאניק – העיקר שהוא הקפטן.

גבי לפני גבאי

ואולי האגו דווקא יציל את גבאי. כישלון היסטורי של מפלגת העבודה ידבק בו. מפלגת העבודה זה לא הליכוד, שלא הפנה עורף לנתניהו גם כשזה צימק את המפלגה ל-12 מנדטים ב-2006. אם גבאי יקצץ באופן דרמטי כל כך את מנת המנדטים של העבודה – היא תאכל אותו חי.

הסיכוי שגבאי יפנה את מקומו למועמד אחר בעבודה נראה קלוש. הוא לא יוותר לעמיר פרץ, אותו ניצח בבחירות לראשות המפלגה. גם הסכמה לבחירות חוזרות תהיה מהלך אובדני. אבל הבאת מועמד מבחוץ נראית כמו תרחיש סביר. מועמד כזה עשוי להציל לא רק את מפלגת העבודה, אלא גם את גבאי עצמו. במקרה כזה הוא לא ייתפס כמי שהוביל את העבודה לפיאסקו שלא היה כדוגמתו, אלא כמי שהצליח לגייס אליה מושיע – ואף ויתר על כסאו למען המטרה.

הבעיה היא שרשימת הקנדידטים כמעט ריקה. המועמד המתבקש והמבוקש, בני גנץ, לא מגלה התעניינות. אהוד ברק חשוד בחתרנות אפילו יותר מלבני. בוגי יעלון לא שווה מנדטים. גבי אשכנזי הוא המועמד האולטימטיבי: גרסה משופרת של גבאי, ביטחוניסט, כריזמטי, מישהו שבאמת קורץ למצביעי ימין ומרכז, אחד שבאמת יכול להסיט את הספינה. כבר לפני תשע שנים הוא נתפס בסקר כמועמד המועדף על הציבור לעמוד בראשות העבודה. אחרי המהלך הנואש של הדחת לבני, פנייה לאשכנזי צריכה להיות המהלך הנואש הבא של גבאי. אם גבאי יצליח היכן שנכשלו כל מנהיגי גוש המרכז-שמאל עד כה – לרתום את אשכנזי למאמץ המלחמתי – זה יהיה הישג שרשום על שמו.

מספר 4 ברשימה המאוחדת: גבי אשכנזי (צילום: חדשות)
"גבי אשכנזי הוא המועמד האולטימטיבי: גרסה משופרת של גבאי, ביטחוניסט, כריזמטי וקורץ לימין ולמרכז" | צילום: חדשות

סירת מילוט למרצ

אם זה לא יקרה, למלחי מפלגת העבודה לא נותר אלא לבצע השתלטות עוינת על הספינה. חלקם, על פי הדיווחים, כבר בנו סירת מילוט שתיקח אותם למרצ, אבל גם הסקרים הגרועים ביותר מזכירים שהעבודה היא הספינה הגדולה מבין השתיים. עדיף להם להציל אותה מאשר ללכת להיאבק על מקומם במפלגה מצומקת אף יותר.

כבל הוא עדיין קול מרי פומבי כמעט בודד על הסיפון. יתר אנשי המפלגה עדיין מתלחששים בתאים. אחת מהח"כיות אמרה לנו בשבוע שעבר, שלא לייחוס, שזה לא הזמן לדבר על מה שגבאי עשה לבני. יש פריימריז. אימת הבוחרים רובצת על מועמדי העבודה לכנסת, הם מפחדים להיתפס כגיס חמישי, מהרסים ומחריבים מבית. זה מגוחך; מחריבה של מפלגת העבודה יושב בתא הקברניט. אם אנשי מפלגת העבודה לא יכריזו מרד על הסיפון – הם עלולים לגלות בקרוב שאין סיפון למרוד ממנו.