לבנימין נתניהו אין זמן. בעוד כשבועיים ייערך השימוע בתיקיו הפליליים אצל אביחי מנדלבליט, ונתניהו לא יכול להתמהמה. תוצאות הבחירות, שרק הולכות ומגדילות את הפער בין כחול לבן ובינו ככל שנפתחות עוד מעטפות, סיכלו לו את האפשרות להקים קואליציית חסינות. הברירות שלו דלות, הזמן קצר ומלאכת שזירת חבל ההצלה מרובה.

ישנם שלל תרחישים אפשריים להקמת ממשלה חדשה (ראו כאן), אבל רק שניים מהם נראים ריאליים: ממשלת אחדות ובחירות חדשות. ספק אם בחירות חדשות ייטיבו את מצבו של נתניהו, אבל אם ליברמן ישמור על עמוד השדרה האנטי-חרדי שגידל – בחירות חדשות הן האפשרות היחידה של נתניהו לנסות לשנות את המצב ולקוות לקבל את מה שלא קיבל עד כה: רוב לקואליציית חסינות.

כך נולד הבוקר הספין החדש מבית נתניהו – שילוב מתוחכם כרגיל של שתי האפשרויות הריאליות, ממשלת האחדות והבחירות החדשות. כך עובד הספין:

1. אתה סוגר את כל מפלגות הימין בחוזה שעל פיו הן נכנסות לממשלה רק כגוש אחד.

2. אתה "מגלה אחריות", אומר שלזה "העם מצפה", קורא לפעול "כמצוות הנשיא" ומציע "ממשלת אחדות רחבה".

למעשה, זו ממשלת אחדות כל כך רחבה עד שכחול לבן – המפלגה הגדולה בכנסת נכון לרגע זה – היא מיעוט בה מול כל גוש הימין.

וזו ממשלת אחדות רחבה, אבל היא לא מספיק רחבה כדי להגיע עד השמאל. היא יכול להיות רחבה מהימין הקיצוני של סמוטריץ' ועד לשוליה השמאליים של כחול לבן – יעל גרמן. זהו.

3. ראשי הימין משתפים פעולה וקוראים לאחדות המניפולטיבית. ליצמן, דרעי, פרץ ובנט כבר יישרו קו פומבי (בנט הבוקר: "יש מדינה לנהל").

4. אפילו נשיא המדינה נופל בפח וקורא לאחדות המניפולטיבית (ריבלין הבוקר: "אני מברך את ראש הממשלה על הקריאה").

5. בני גנץ מסרב, משום שהוא חייב לסרב לאחדות מניפולטיבית.

6. אתה מאשים את גנץ שמנע ממשלת אחדות, התעלם מרצון העם וגרר את ישראל שוב לבחירות.

7. אתה הולך לבחירות נוספות בתקווה לתוצאות שונות. אם מנדלבליט ימשיך לדשדש בין דפי החקירות, יש אפילו סיכוי שזה יעבוד לך.

מי שפספס את השקר בסרטון שבו קרא לגנץ להיפגש עמו כדי להקים ממשלת אחדות גילה אותו כעבור זמן קצר בהלווייתו של הנשיא לשעבר שמעון פרס. שם, מעל הבמה, קרא נתניהו לגנץ לפגישה "בלי תנאים מוקדמים". מהו ההסכם בין מפלגות הימין אם לא תנאי מוקדם?

ועידת המשפיעים 2019, ריבלין (עיצוב: שושני אבשלום)
נפל בפח. ריבלין | עיצוב: שושני אבשלום

נתניהו, כמובן, לא מעוניין בממשלת אחדות. אם היה מעוניין בממשלה כזאת, הוא היה פונה לגנץ לפני שכינס את ראשי הימין, ובוודאי שלא היה כובל אותם בהסכם שלמעשה מחסל את האפשרות לאחדות. נתניהו גיבש הצעה לממשלת אחדות שאין לגנץ אף סיבה להצטרף אליה – ואז הניח אותה לפתחו רק כדי לשמוע "לא". זו הצעה שאי אפשר שלא לסרב לה.

לגנץ יש דרך אחת לפרק את המוקש הזה: לחשוף אותו. לקרוא לספין בשמו. עליו להיפגש עם נתניהו, כדי לא לתת לרה"מ עוד תחמושת של כזבים, אבל להבהיר שאי אפשר לדבר על ממשלת אחדות כשמגיעים לתוכה כגוש של 56 מנדטים. זאת לא ממשלת אחדות; זאת ממשלת ימין עם חותמת כשרות כחול לבן.