אמש לא היתה שעתן היפה של העובדות. בשעת לילה מאוחרת דיווחה המשטרה על מעצר של מפגין חולה קורונה ללא מסכה – הסכנה הקיומית שצייצני ימין רבים מחכים לה כדי להסביר מדוע יש לאסור על הפגנות – רק כדי לתקן את עצמה מאוחר יותר כשגילתה שהגבר סיים את תקופת הבידוד. קדם לה ראש הממשלה, שבסיום מסיבת העיתונאים על מינוי הפרויקטור דחק לתודעה הציבורית פייק ניוז קטן, הדהוד לידיעה פיקטיבית שהפיץ בנו יאיר, והאשים את מפגיני בלפור בהפצת מחלות. לו הייתי יוצא אתמול מבידוד בן 25 שנים הייתי בהלם.

"אל תגררו את המדינה לאנרכיה, לאלימות, להשחתת רכוש, להפצת מחלות באמצעות תנאים סניטריים איומים של עשיית צרכים ברחובות ובחצרות", אמר נתניהו. רק ש"עשיית צרכים ברחובות ובחצרות" היא לא איום ממשי על המצב הסניטרי ברחוב בלפור – לפחות לא אם כל מה שהיא מבוססת עליו הוא התחקיר המעמיק של תושב הרחוב יאיר נתניהו, שפרסם בשבוע שעבר תמונה של אדם מטיל צואה על פגוש מכונית "מול בית ראש ממשלת ישראל". באמת לא יפה, לא מריח טוב – וגם לא מהמחאה בירושלים. זו תמונה שרצה ברשת לפחות מאז 2013 ובכלל לא צולמה בישראל.

הדאגה של נתניהו לתברואה העירונית נוגעת ללב במיוחד משום שכאשר הסכסוך בין ראש העיר לשעבר ניר ברקת ושר האוצר משה כחלון הגדיש את פחי האשפה בירושלים, נתניהו לא ממש טרח להטיל את כובד משקלו ולהורות לשניים לנקות את המשקעים.

אין מה להתפלא על יאיר נתניהו (אנחנו עדיין ממשיכים להתייחס אליו כאדם פרטי שלא משפיע על ראש הממשלה גם כשראש הממשלה מהדהד אותו?). מדובר במכת"זית של פייק ניוז. בתקופת הקורונה לבדה הוא כבר צייץ, בין השאר, תמונות של מפגינים אלימים ביפו שהממשלה נמנעת מלהטיל עליה סגר (רק שזה היה בערערה לפני שש שנים); של מתפללים מוסלמים שמפרים את האיסור על ההתקהלות ולא נעצרים כמו בבני ברק (רק שהם התפללו בדובאי); ושל איימן עודה מבקר בקבר מחבל (רק שזה היה קבר של אזרח ערבי שנהרג במהומות אוקטובר). יאיר אמנם נמצא בימים אלו ברצף נדיר של התנצלויות טרום-תביעות-דיבה (אל תחמיצו את זו שבה הוא מסביר שקרן וקסנר איננה כת של פדופילים), אבל מי בדיוק יתבע אותו על התמונה הצואתית הזו? משטרת ישראל ועיריית ירושלים, להן הודה בסרקזם? אולי מפגיני בלפור, ששומרים את צרכיהם לעצמם, ירימו כאן תביעה ייצוגית.

אבל אין גם מה להתפלא על בנימין נתניהו. הוא הרי משתף פייק ניוז בסדרתיות. הוא לא עושה זאת באותם בוז ובורות שמגלה בנו כלפי עובדות; לרוב נתניהו האב מחוכם יותר: הוא יפיץ, למשל, מחקר מפרגן מ"פורבס" על נתוני התחלואה בישראל מבלי לציין שלא מדובר במחקר של "פורבס". בשבוע שעבר הוא הציג נתונים מחמיאים מה"פייננשל טיימס" – מבלי לציין שמדובר בנתונים שנכונים לאפריל. לא ממש פייק, ממש לא ניוז.

אבל לפעמים בורח לביבי היאיר. זה קרה, למשל, כשהזדעזע בעצת דובריו משריקות בוז שלא היו במהלך דקת דומייה במשחק כדורגל בסכנין. כעבור כמה ימים נכנע נתניהו לאמת ומחק את הפוסט, אבל לא טרח להתנצל בפני תושבי סכנין – ובפני כל האזרחים להם שיקר.

בשבוע שעבר ריגש ראש הממשלה את כולנו בסיפור על צעיר אמריקאי שהשתתף במסיבת הדבקה, נדבק בקורונה ומת. לפני מותו הוא הספיק להתוודות: "חשבתי שזו קנוניה אבל טעיתי". את הסיפור הזה לא ראה נתניהו בספיישל קורונה של אופרת הסבון "בית חולים כללי"; הוא שמע אותו, כנראה, מיועץ הניו-מדיה שלו טופז לוק, שצייץ אותו בטוויטר. הסיפור הזה כבר הספיק להתרוצץ בארה"ב ובעולם. ב"ניו יורק טיימס" ביקשו לבדוק את אמינות הסיפור, אבל בית החולים סירב. כפי שהזכיר אתמול גיא זוהר בתכנית "מהצד השני", "מסיבות הדבקה" הן בינתיים יותר אגדה ממציאות.

אז אמש, בתוך בליל ההטעיות והכזבים, השחיל נתניהו עוד איזו טענה שקרית, קטנה ואנקדוטלית, מהביב אל הביבי. איך הוא כתב לאחרונה, בעוד פוסט מעוות מציאות (על כתבת "כלכליסט" אתי אפללו שביקרה את תכנית המענקים)? תיראו מופתעים.

לכאורה, מדובר בזוטות. למי אכפת מאמירה אגבית על צואה ברחובות כשעל הפרק עומדת קטסטרופה כלכלית ובריאותית? אבל יותר מכל דבר אחר שאמר נתניהו אתמול, השקר הקטן הזה משקף את הבעיה הגדולה של ראש הממשלה היום: אי אפשר לסמוך עליו באף מילה.

ועוד שמונה הערות על מסיבת העיתונאים של נתניהו: מהפרויקטור שהוא ברירת מחדל ועד ההשוואה לטקסס וביזיון סמלי המדינה

1.

"החלטתי למנות את פרופ׳ רוני גמזו לפרויקטור הקורונה הלאומי"

פארסת מינוי הפרויקטור הסתיימה, כך נראה, בטוב. פרופ' גמזו הוא אדם שזוכה לשבחים, והוא גם הוכיח את עצמו בניהול פרויקט "מגן אבות ואימהות", כשסתם את אחד החורים הגדולים ביותר בהתנהלות הממשלה בגל הראשון (שעליה מרבה נתניהו לטפוח לעצמו על השכם). על פניו, נדמה שזה אכן מינוי ראוי. אבל ראוי גם לזכור שגמזו היה, במקרה הטוב, האופציה החמישית של ראש הממשלה. אין פירוש הדבר שזו לא בחירה מוצלחת; אבל זה מעלה את השאלה עד כמה נתניהו סומך על גמזו, ועד כמה הוא באמת יפקיד בידיו סמכויות. לגמזו יש כישורים מקצועיים וניהוליים מוכחים, אבל לא פחות משהוא כאן כדי להיות גואל ישראל – הוא כאן כדי להיות שעיר לעזאזל.

2.

"אני מבקש להודות לפרופ' גבי ברבש. אנחנו נמשיך להיעזר בעצותיו ובניסיונו"

עם כל הכבוד למעלותיו של ברבש, הראשונה שבהן מבחינת נתניהו היתה הפופולריות שצבר כפרויקטור הקורונה של חדשות 12. האמון בנתניהו בשפל שלא ידע מאז 2011, ויותר משהוא רוצה אדם שירכז את המאמץ הממשלתי, הוא זקוק לאדם שידברר אותו. בהיעדר משה בר סימן טוב (גם הוא מסרבני תפקיד הפרויקטור), ברבש הוא הדבר הכי קרוב למסביר לאומי, אחד שיוכל אולי לשכנע את הציבור פקוע העצבים להיכנס לסגר. זה אמנם לא צלח, אבל לפחות גילינו שנתניהו – שקרא להחרים את ערוץ 12 (בנו ממשיך לעשות זאת) – הוא בעצם צופה אדוק ונלהב.

גמזו, נתניהו, אדלשטיין ולוי במשרד הבריאות (צילום: קובי גדעון , לעמ)
גמזו, נתניהו, אדלשטיין ולוי במסיבת העיתונאים אתמול | צילום: קובי גדעון , לעמ

3.

"שוחחתי הבוקר עם ידידי, ראש ממשלת אוסטרליה סקוט מוריסון, והוא סיפר לי על הסגר החלקי שהם הנהיגו עכשיו באוסטרליה, ויש עוד מדינות רבות שנוהגות כך – טקסס, קליפורניה, פלורידה, אריזונה ועוד"

בשעה שישראל מידרדרת במדדים העולמיים כמו צוללת גרמנית, נתניהו כבר לא יכול להביט על הגלובוס מלמעלה כפי שעשה בגל הראשון – אז הוא מתבונן לצדדים ונאחז בכל רמז לסגר. מדינות רבות עוד יסבלו ודאי מהגל השני, אבל בינתיים רובן בריאות יותר, פתוחות יותר ומתפקדות טוב יותר מישראל. עד כמה מצבנו עגום ביחס לעולם? כשנתניהו מחפש מדינות במצב דומה, הוא לא מונה Countries; הוא מונה States.

4.

"אנחנו לא נקבל החלטות על סמך שיקולים פופוליסטיים. קל מאוד להיות פופוליסט"

אכן, קל מאוד להיות פופוליסט, ומי יודע זאת טוב יותר מהאיש שרק לפני שבוע הבטיח להמטיר שטרות על ראשו של כל אזרח במדינת ישראל בניסיון להשתיק את המחאה הציבורית.

5.

"בממשלת המעבר יכולנו לפעול מהר, כי היו בידינו תקנות לשעת חירום. בממשלה קבועה אין לנו את האפשרות הזאת"

מי שמקבץ סימנים לספקולציה שראש הממשלה חותר לבחירות יכול לאסוף עוד אחד. מישהו יודע איך נתניהו יכול לסדר לעצמו ממשלת מעבר?

6.

"ראשית, חוקקנו את חוק הקורונה המורחב. החוק הזה מסמיך את קבינט הקורונה לאשר תקנות מהירות לטובת בריאות הציבור. שנית, סיכמנו, בני גנץ ואני, לצמצם את קבינט הקורונה כמעט בחצי כדי לייעל את תהליך קבלת ההחלטות"

על חוק הקורונה – פסקת ההתגברות על הכנסת – כבר נכתב כאן בהרחבה לפני שבועיים. הוא לא רק "מסמיך את קבינט הקורונה לאשר תקנות מהירות לטובת בריאות הציבור"; הוא מבטיח שהקבינט יוכל לעשות זאת בלי שום פיקוח של הציבור.

7.

"שנית, סיכמנו, בני גנץ ואני, לצמצם את קבינט הקורונה כמעט בחצי כדי לייעל את תהליך קבלת ההחלטות"

האיש שכפה ממשלה של 34 שרים ותפר כמה מהתיקים המופרכים שנראו כאן טוען שמספר רב מדי של שרים פוגע ביעילות העבודה. אם האירוניה לא הספיקה להתאבד כשנתניהו דיבר על פופוליזם, יש לה הזדמנות שנייה.

8.

"אל תבזו את סמלי המדינה, כפי שראינו במופע המביש הזה במנורה בכנסת"

נתניהו דואג לכבודם של סמלי המדינה. אתמול עמדו תומכיו ואנשי קבוצת "לה פמיליה" ליד אותה מנורה ושרו "שמאלנים זונות", אבל זה כנראה מבזה את המדינה פחות מזוג שדיים. גם יו"ר כנסת (לשעבר), שר תיירות (לשעבר) ושר משפטים (לשעבר) שמבזים הלכה למעשה צו בית משפט זה בסדר. שלא לדבר על העיוורון (אירוניה מתאבדת – טייק שלוש) של אדם שקורא לא לבזות את סמלי המדינה בעודו יושב במשרד ראש הממשלה עם תיק פלילי. אכן, מביש בכנסת – וזה לא בגלל בחורה חשופת חזה שיושבת על פסל.