זה תמיד נשמע אותו דבר. "היי טל, מדבר X מרשימת Y, אנחנו מאוד מתרשמים מידה ידה ידה, מה דעתך לרוץ איתנו לכנסת?". אז החלטתי שאני הולכת על זה, למה לא? הכנתי אפילו סרטון בחירות! הנה, תראו:
אני אנהיג מחאה שנקראת "מחאת המג'דרה", איזה כיף זה יהיה. נפיל תאגידי ענק שעובדים על כולנו, נראה אותם מפסידים את התחתונים, נפורר אט אט את קשרי ההון- שלטון, נראה את הנזקים הבריאותיים, האקולוגיים של תעשיית המזון מן החי, נציל את האנושות הזו ממוסריות רקובה, נראה לכולם שהעם מנצח, שאפשר על השיטה המושחתת, על הקרוב לצלחת כשהצלחת רוויה בסבל וייסורים. נחזיר את השליטה לעם. לנו.
ורגע נוסף של רצינות: זה לא העולם שהייתם רוצים לחיות בו? להפסיק להיות עבדים מנוצלים? כלואים במעגל של ניצול החלש? הם מנצלים אותנו, אנחנו מנצלים אחרים, אנחנו מתנהגים כחסרי שליטה על החיים שלנו, אנחנו כוח צרכני חזק בצורה מטורפת, ומשום מה אנו בוחרים שוב ושוב לתת למישהו אחר לנהל אותנו, את המחשבות שלנו ואת הרצונות שלנו, זה עצוב, עצוב מאוד.
ברור שזה אפשרי לשנות את השיטה אבל אתם תאלצו להאמין בעצמכם, לא ברמה של איך אני משלם את המשכנתא החודש, אלא ברמה הרבה יותר עמוקה ורדיקאלית - איך אני באמת מבצע בחירות אחרי שהכל גלוי בפניי.
לצאת מהמטריקס
את הבנות שלי אני מלמדת לפקפק בהכל. אצלנו אין "כי ככה אמרתי" אלא הסבר מלא על למה ככה אמרתי והחלטתי. אני לא מתביישת ללמוד מהבנות שלי, אני לא מפחדת לענות להן תשובות שיש סיכוי שיערערו על מוסכמות החברה כי אני לא נתונה לגחמות חברתיות, אני נתונה לאמת.
האמת מונחת לפנינו, אנחנו צריכים רק לטרוח ולחפש אותה בין השורות. אני קוראת על הסכמים עם בנקים, על הסדרים בין מועצות הבשר, החלב והלול אל מול משרד הבריאות. אני ממש לא עיוורת לכך שתעשיות המזון מן החי יחד עם תעשיות התרופות והנשק הן התעשיות הכי חזקות בעולם.
לא עיוורת, לא מוכנה להיות.
הסרט "מטריקס" גרם לי לחשוב המון - הוא לא מדע בדיוני, הוא קורה כאן ועכשיו, אנחנו רק משאבי אנרגיה עבור מישהו אחר. אל תדברו איתי על מחאת המילקי, מחאת קפיטליסטים קטנים הדורשים צדק רק עבור עצמם, לא מסתכלים על החלשים מהם , לא על בני אדם ולא על בעלי החיים ועל כן הם ימשיכו להיות מנוצלים ומנצלים, זה לא תוכן העולם שלי.
להרבה אנשים לא מובן על מה אני מדברת. אתמול אמר לי מישהו "תראי, אי אפשר להזיז אותך, את מקובעת". אני מקובעת? אני, אחרי 31 שנים בהן חייתי בצורה מאוד מסוימת עשיתי שינוי, הייתי כבר אמא. מאז אני רק עושה שינויים, מקפידה ללמוד כל הזמן, לא מוכנה להיתקע, צריך אומץ ואמונה.
אני חיה כך כי ברור לי שאני עושה את הדבר הנכון.
אין צורך בקלפי
התראיינתי אצל מיכל צפיר. היא אמרה לי שהיא מלמדת אנשים לחקור, היא מלמדת אותם איזון אבל היא בשום פנים ואופן לא אומרת להם "רק אני צודקת". אני מאמינה שהאמירה הזו באה כדי להעביר ביקורת עדינה עליי. עניתי לה בצורה הכי ישירה וכנה, אני לא מתביישת להגיד שאני צודקת, אני לא ממעיטה בערך האמת.
אז מקווה שנהנתם מסרטון הבחירות שלי ובחרתם להתקדם. זו הבחירה הנכונה היחידה, אין צורך בקלפי רק לגשת למקרר , להעיף הכל ולהגיד "אני בזה לא לוקח/ת חלק יותר" ולמלא את הבית בצבעוני, טעים, מוסרי.