אייל גולן, שחקני הנבחרת (צילום: עודד קרני)
קודם תלמדו לשחק, אחרי זה תתחילו לשיר | צילום: עודד קרני

אחרי שבקושי מינינו מאמן, אחרי שאיבדנו את הקפטן שלנו ובזמן שחלקנו עדיין מנסים להבין מה הקשר בין הקשר המוכשר והחביב לשעבר ששיחק בברשיה לבחור שטוען בתוקף שהוא עוזר המאמן, אפשר להניח את כל חרדות הכדורגל ולנוח: יש לנו שיר רשמי למוקדמות יורו 2012. השם? “מי שמאמין – לא מפחד". השם המלא, אגב, היה צריך להיות "מי שמאמין לא מפחד, אבל מי שראה פעם את דדי בן דיין סוגר באגף שמאל משקשק מפחד”.

“יש אלוהים", שר אייל גולן בשיר הרשמי של הנבחרת, “אחד גדול, ובעולם הזה נותן לנו הכל". יפ. חוץ מאת היכולת לתת דאבל-פס, נניח. או לשוערים שלנו לצאת לכדורי גובה. או לשחקני השדה לחבר יותר משלוש מסירות ברצף. אלוהים הפריד מים משמיים, חושך מאור, עבדות מחירות, אבל ללמד את דקל קינן וטל בן חיים לצאת למלכודת נבדל זה כנראה לגמרי מעל לכוחו.

כנראה שרק אלוהים יכול לעזור לשחקנים האלה

שנייה לפני שאתם שוחטים אותי בטוקבקים על זילותו של בורא עולם, נזכיר שלא אני הכנסתי אותו למגרש הכדורגל. “לנו יש את מלך העולם", מפזם גולן, “והוא שומר אותנו מכולם". וואלה? ובמלטה, מה זה היה? נרדם בשמירה? ומול אוסטריה בדקה ה-90? והחומה באוסטרליה? ובקמפיין של קשטן? מישהו מוכן להסביר לי איך בורא עולם לא הצליח לברוא אפילו מצב הבקעה נורמלי אחד לנבחרת במשך קמפיין שלם?

מי שמאמין לא מפחד. בראבו. מי שמתאמן, לעומת זאת – לתשומת לבך, אבי לוזון – גם יש לו סיכוי. מי שמאמין – לואיס, זה אליך – לא עולה עם חמישה בלמים ושני קשרים אחוריים מול קרואטיה. מי שיודע לשחק כדורגל, לא ממש צריך את בורא עולם שיעזור לו. מי שמתעורר ב-11 לאימון אחד ביום, חוזר לישון באחת וקם בערב כדי לבלות בלי שום סממן של מקצוענות, ועוד מרוויח סכומים מופרכים, באמת רק בורא עולם יעזור לו.

הגיוס של אלוהים – אלוהים! לא פחות! - לטובת הנבחרת הוא יבבני כמעט כמו שהוא פתטי, מכוער כמעט כמו שהוא מניפולטיווי, ופוגע באלו שאינם מאמינים באלוהים כמעט כמו במי שכן מאמין, ולא מבינים למה ניכסו לו את אלוהים. מה, בורא עולם צריך להתעסק בשיפור היכולת הדלה של קלמי סבן? ומה יקרה אם נבחרת ישראל לא תעפיל ליורו 2012? אבי לוזון יפטר את אלוהים וימנה חדש? אולי נביא אלוהים מבחוץ?

הכניסה ללא מאמינים אסורה

ומה עושה מי שלא מאמין באלוהים, כמוני? שהיה בכל משחק בית של הנבחרת ושילם אלפי שקלים מכיסו כדי לראות אותם מאכזבים אותי פעם אחר פעם? אז ביטלתי את המנוי. כי אני, בניגוד לאייל גולן, לא בטוח שיש אלוהים, ולא חשבתי שזה תנאי בסיסי כדי להיות אוהד של נבחרת ישראל.

אז הפעם אני משאיר את הכסא שכבר שילמתי עליו ריק, רק כי מישהו החליט שאני צריך להאמין במשהו גדול יותר מבעיטה לחיבורים. אז מי שמאמין – סחטיין. הפעם אני אשב בבית ואפחד בשביל כולנו.

>> הבלוג של אסי עזר: המלצות לטיול בברלין
>> הבלוג של יאיר גת: זרקנו את הטלוויזיה, נכנסנו למיטה